קרדיט סוויס פושר על טבע: הלקווינימוד יקזז, אבל לא יחליף באופן מלא את הקופקסון

בקרדיט סוויס פותחים בסיקור ענקית הגנריקה הישראלית, אך התחרות הגוברת, העתיד המעורפל של הקופקסון והקושי בצמיחה אורגנית מביאים להמלצת 'נטראלי'
יונתן גורודישר |

בקרדיט סוויס פותחים בסיקור פושר למניית טבע, ענקית התרופות הגנריות הישראלית. מלבד ההמלצה הנטראלית, האנליסטים מעריכים כי הלקווינימוד, התרופה האוראלית לטיפול בטרשת נפוצה, לא תחליף באופן מלא את הקופקסון. בקרדיט סוויס מונים שלוש סיבות להמלצה הנטראלית: קצב הצמיחה הנמוך של החברה ביחס לחברות גנריות קטנות יותר, החששות הנלווים לתפוגת הפטנט על תרופת הדגל של טבע, הקופקסון, בחודש מאי 2014 וההערכה שיהיה קשה יותר לחברה לצמוח אורגנית והיא תמשיך לצמוח באמצעות רכישות, תוך קושי למצוא חברות מתאימות למיזוג. להערכת האנליסטים בבנק, הרווח למניה של טבע עד לשנת 2015 צפוי להיות הנמוך מבין 3 החברות הגנריות הגדולות בארה"ב (מבין טבע, ווטסון ומיילאן). באשר לחששות לגבי הקופקסון, שצפוי להוות כ-18% מההכנסות ו-34% מהרווחים של החברה ב-2010, בבנק מונים את התחרות הגוברת בתחום על ידי סאנדוז ומומנטה מצד אחד ומיילאן מצד שני. האנליסטים מתייחסים לתרופת הלקווינימוד - התרופה האוראלית של טבע לטיפול בטרשת נפוצה - ומציינים כי הצלחה בפיתוח התרופה תוכל לקזז את איבוד ההכנסה שצפויה מהקופקסון, אך לא באופן מלא. בבנק מעריכים כי מכירות התרופה יגיעו ל-1.3 מיליארד דולר עד שנת 2020, בסיכוי של 60%. להערכתם, התרופה יכולה להגיע לנתח של 2.1 מיליארד דולר, עדיין פחות מההערכה להכנסות של 3.3 מיליארד דולר מהקופקסון בשנת 2012. נזכיר כי בשבוע שעבר הודיעה טבע על הצלחה בניסוי קליני שלב III ראשון מבין שניים בתרופה. "אנחנו מאמינים שלטבע יש מספר יתרונות כסיפור השקעה, אך גם יש לנו כמה חששות, אשר מובילות אותנו להמלצה הנטראלית", כתבו בבנק. בקרדיט סוויס החלו בסיקור מניית טבע בהמצלת 'נטראלי' ומחיר יעד של 58 דולר למניה, לעומת מחיר של 53.4 דולר למניה בסגירה אמש. בקרדיט סוויס חזרו לסקר את טבע לאחר ארבעה חודשים של הפסקה בשל שינויים במחלקת המחקר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.

נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.