הפחדים של 'תמר': ועדת ששינסקי מסכנת 'מכתבי כוונות' בסך כ-11 מיליארד ד'
אחרי שאיבדה מחצית מהחוזה המלא לאספקת גז טבעי לחברה לישראל לספקית המצרית EMG, שותפות "תמר" עלולה להפסיד בחודשים הקרובים עוד מספר חוזים מהותיים כתוצאה מחוסר הוודאות שיצר שר האוצר בכל הנוגע לתחולתן האפשרית של המלצות ועדת ששינסקי על קידוח "תמר", כך נודע ל-Bizportal. מדובר במספר הסכמים לאספקת גז טבעי בסך כולל של כ-11 מיליארד דולר, לגבם מחזיקה השותפות מכתבי כוונות חתומים.
שותפות תמר מיהרה לחתום בין סוף 2009 לתחילת 2010 על מספר מכתבי כוונות עם חברת חשמל, חברת דליה אנרגיות כח, תחנת כוח דרום ודי אס איי תעשיות סיליקה דימונה לאספקת גז טבעי החל מסוף שנת 2012. החתימה על מכתבי הכוונות נועדה באותה עת לשמש כחוזי עוגן לצורך זירוז גיבוש חבילת המימון לפיתוחו של מאגר תמר המוערך בכ-3 מיליארד דולר.
בכל החוזים, התחייבו הצדדים לנהל מו"מ בלעדי במטרה לחתום על חוזה אספקה מחייב בחודשים הקרובים שלאחר החתימה על מכתבי ההבנות.
כניסתה של ועדת ששינסקי למשוואה והמלצות לעלות את המיסוי על תגליות הגז הטבעי הקיימות כפי שהוצגו בדו"ח הביניים שפרסמה הוועדה יצרו חוסר וודאות עסקית שמנעה מהשותפות לחתום על חוזה אספקה מחייבים בצל העובדה שאינה יכולה לדעת איך יראה הפרויקט מהבחינה העסקית, לסגור את המימון לפרויקט ולקבוע מחיר מכירה לגז.
גורמים בשותפויות הגז הקשורות אישרו בשיחה עם Bizportal שאותה רלוונטיות שהייתה קיימת עם החברה לישראל קיימת גם בחוזים האחרים. "למעט העובדה שמרחב הנשימה של הגופים הללו מאפשר לדחות את החתימה על חוזים מחייבים בעוד מספר חודשים, מה שקרה עם החברה לישראל אכן יכול להתרחש גם עם החברות החתומות על מכתבי הכוונות. הדבר נובע מכך שאין בידי הקבוצה מימון סגור לפרויקט ולכן היא מנועה מלחתום על חוזים מחייבים עם לוחות זמנים ומחירים".
עלולים לאבד עוד חוזים מהותיים
בשלהי דצמבר 2009 נחתמו מכתבי כוונות בין חברת חשמל לבין השותפים בפרויקט "תמר" וכן בין חברת חשמל לבין השותפים בפרויקט "ים תטיס", לפיהם ינהלו הצדדים מו"מ למכירת גז טבעי מפרויקט תמר לחברת חשמל בכמות שלא תפחת מ-2.7 BCM לשנה ואשר עשויה להיות משמעותית גדולה יותר, וזאת למשך תקופה של חמש עשרה שנים. היקף ההכנסות ממכירת הגז לחברת החשמל הוערכו בזמנו בכ-400 עד כ-750 מיליון דולר בשנה או בכ-9.5 מיליארד דולר בכל תקופת החוזה.
בעת החתימה הנחה דירקטוריון חברת חשמל את הנהלת החברה לנהל מו"מ בלעדי במטרה לחתום על חוזי אספקה מחייבים בתוך תקופה של עד 6 חודשים. עד היום, יום השנה לחתימה על מכתבי הכוונות, עדיין לא נחתמו החוזים. נציין, כי ע"פ הערכות שונות, גם אם החוזה עם חברת החשמל ייחתם לבסוף, המחיר שיקבע בו, יהיה גבוה יותר מהערכות שצוינו במכתב הכוונות במידה וחלק מהמלצות ועדת ששינסקי ייושם.
באותם ימים, ב-14 בדצמבר 2009, חתמו השותפים בפרויקט "תמר" על מכתבי כוונות למכירת גז טבעי לדליה אנרגיות כח. בהתאם למכתב הכוונות, דליה מתכוונת לרכוש גז טבעי בהיקף כולל המוערך בכ-5.6 BCM לפחות, וזאת במשך תקופה של שבע-עשרה שנים. השותפים בתמר העריכו כי ההכנסות ממכירת הגז לדליה מסתכמות בכ-1 מיליארד דולר לפחות. גם כאן, ציינו הצדדים כי מכתב הכוונות הינו בלתי מחייב "ובכוונת הצדדים לנהל משא ומתן בלעדי במטרה לחתום על חוזה אספקה מחייב בחודשים שלאחר החתימה על מכתב הכוונות".
בשנה שחלפה אישר משרד הפנים את תוכניתה של דליה אנרגיות להקים תחנת כח לצידה של תחנת הכוח והמיתוג "צפית" של חברת החשמל, כ- 2 ק"מ מדרום לקיבוץ כפר מנחם. אך למרות הצורך לשריין אספקת גז טבעי למחצית השנייה של 2013, מועד הפעלת תחנת הכוח, עד כה לא חתמו הצדדים על חוזה מחייב.
חודשיים לאחר מכן, שותפות תמר חתמה על מכתב כוונות למכירת גז טבעי לתחנת כוח דרום ודי אס איי תעשיות סיליקה דימונה, לפיו ירכשו השתיים גז טבעי לצרכי הפעלת תחנת כח אותה הן מתעתדות להקים וכן לצרכי מפעל תעשיות סיליקט בדימונה (DSI). בהתאם למכתב הכוונות, צפויים הקונים לרכוש גז טבעי בהיקף כולל מינימלי המוערך בכ-2.8 BCM (עשוי להסתכם לבסוף ביותר מ-5.6 BCM) וזאת במשך תקופה של שבע-עשרה שנים, מה שעשוי להסתכם בהכנסות של כ-0.5 מיליארד דולר. מיותר לציין, שבדומה למקרים האחרים, גם פה לא חתמו הצדדים על חוזה אספקה מחייב.
מלבד אותם 11 מיליארד דולר בעד כה צויינו בכתבה, נציין כמובן גם את החלק השני בחוזה של החברה לישראל - האופציה. החברה לישראל חתמה על חוזה לרכישת 1.4 BCM בשנה על פני 20 שנה בתמורה לעד 5 מיליארד דולר. בחוזה ניתנה אופציה לרכישת 1.5 BCM נוספים בשנה, כלומר הכפלת הכמות כאשר תוקף האופציה הוא ה-31 במארס. המהלך של חלוקת החוזה לשניים נעשה בכדי לאפשר לשותפות ב'תמר' להתארגן ולהיכנס לעסקה. בשורה התחתונה, יש פה עוד כ-5 מיליארד דולר שמתנדנדים.
החשש הגדול של השותפות בתמר הוא שדו"ח הביניים של ועדת ששינסקי עלול להביא את הבנקים המלווים את הפרויקט לדרוש לשנות את הסכמי המימון לפיתוחו, דבר שעלול לשנות את כדאיות הפרויקט ולהביא לדחייה ביישומו. עד אתמול, היה נראה כי שרים בממשלת ישראל, ובראשם שר התשתיות הלאומיות ד"ר עוזי לנדאו, מבינים את הבעייתיות, שעלולה ליצור עיכובים בלוח הזמנים של הפרויקט המתעתד להתחיל להזרים גז כבר בסוף 2012 ופועלים לפתירת הסוגיה.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
