הקאמבק של טבע? טסה 7% במחזור של 440 מיליון ש' - "ללקווינימוד יש פוטנציאל להפוך לתרופת בלוקבסטר"
הבוקר דיווחה ענקית הגנריקה טבע על תוצאות מוצלחות בניסוי מתקדם בבני אדם בעניין התרופה האוראלית לטיפול בטרשת נפוצה. בתגובה, צופים האנליסטים בשוק כי החדשה תתדלק את מניית טבע בתל אביב ובניו יורק, ואולי אף תצליח לשבור את קו הירידה הכללי שמציגה המניה ב-8 החודשים האחרונים.
טבע מספקת הבוקר (ה') תגובה למתחרות שמנסות לנגוס בנתח השוק הארי של חולי טרשת נפוצה. החברה הודיעה כאמור על הצלחה בניסוי קליני שלב III של לקווינימוד אוראלי (oral laquinimod) לטיפול במחלה.
לדברי ד"ר יואב קידר, יועץ מומחה לתחום מדעי החיים בכלל פיננסים, "אנו סבורים כי הצלחת ניסוי האלגרו עשוי להעניק רוח גבית למניה ברמות הנוכחיות לנוכח סימני יעילות ממשיים במחקר שלב 3". קידר אמר כי אפשר להיות מעודדים מנתוני האלגרו שמצביעים לראשונה על ירידה במספר ההתקפים השנתי ולא רק על שיפור בתמונת ה-MRI - זהו פרמטר בסיסי באומדן הפעילות בטרשת נפוצה.
"אנו ממתינים לנתונים בפועל על שיעור ההפחתה שיפורסמו בהמשך, על מנת להעריך הלאה את יעילות התרופה. אנו סבורים כי מספר שבין 30% עד 50% עשוי להציב את לקווינימוד בעמדה טובה", סיכם קידר.
להערכת נתלי גוטליב, אנליסטית פארמה ב-IBI, מדובר ב"חדשות טובות לטבע. ההודעה צפויה לעורר את הנייר החבוט". עוד הוסיפה גוטליב כי "בשוק טרשת שהולך לאט לכיוון של מוצרים אוראליים, ללאקווינימוד יש פוטנציאל להפוך למוצר בלוקבסטר."
ב-IBI אומרים כי ניתן לצפות לקבלת אישור מנהל התרופות והמזון האמריקני כבר בתוך 6 עד 9 חודשים. "בהנחה שגם תוצאות הניסוי השני ברבעון הראשון של 2011 יהיו חיוביות, בטבע יוכלו להגיש את המוצר לאישור ה-FDA כבר ברבעון השלישי."
גוטליב מבהירה כי "אישור צפוי תוך שנה לערך, אולם לטבע יש אישור למסלול מהיר, כך שאפשר לצפות לאישור של המוצר תוך 6-9 חודשים. לסיכום, הלאקווינימוד צפוי להגיע לשוק באמצע-סוף 2012."
הפרטים הקטנים שעל הדרך
חשוב לזכור כי למרות ההישג החשוב של טבע הבוקר, עדיין ניצבים בפניה מספר מכשולים לאורך הדרך. ראשית, המוצר מפותח בשיתוף עם חברת אקטיב ביוטק, כך שהמוצר אינו של טבע ב-100%.
נתלי גוטליב מדגישה ש"מבחינת בטיחות מסתמן שהמוצר יותר טוב מזה של נוברטיס (הגילניה). אולם מבחינת יעילות - הגילניה יותר יעילה, אבל יש לה בעיות בטיחות."
באופן כללי, יש עוד מוצרים אוראלים שנמצאים בדרך כגון הקלדריביין של מרק שעשוי לקבל אישור סופי בפברואר, אך להערכת גוטליב כנראה שה-FDA לא יספק אישור, במיוחד לאור ההמלצה השלילית מהאיחוד האירופאי. בנוסף, יש לקחת בחשבון גם את ה-BG12 של ביוג'ן וה-teriflunomide של סנופי אוונטיס.
לדברי יואב בורגן, ראש מחלקת Sell Side בפועלים סהר, "למרות ההודעה החיובית, ענני אי-הוודאות המיוחסים כיום לטבע ימשיכו לרחף מעל ביצועי המניה בטווח הקצר."
בורגן ציין כי קיים איום שתושק גרסה גנרית לתרופת הקופקסון. שנית, התחרות עשויה להתגבר בשוק התרופות לטרשת נפוצה מצד תרופות אוראליות חדשות. שלישית, יש חששות לפגיעה בפעילותה של טבע באירופה, נוכח צעדי הקיצוצים הננקטים כיום בתקציבי הבריאות באירופה על רקע המשבר הפיננסי.
בנוסף, "העובדה כי ענקיות פארמה לוטשות עיניים לתחום הגנרי בכלל והביו-גנרי בפרט, ונהיות יותר ויותר אגרסיביות ברכישות שהן מבצעות" - זו להערכת בורגן מאיימת על טבע.
גם באופנהיימר לא ממהרים לשמוח. "למרות ההצלחה בשלב השלישי, טבע עדיין מחכה לתוצאות הניסוי השני שצפויות להתפרסם להערכתנו במחצית שנת 2011", כתב אמיר ארגמן, אנליסט פארמה באופנהיימר.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
