בשורה התחתונה - הרפורמה של האוצר טובה לחוסך?
האם מודל דמי הניהול החדש יביא להגדלת התחרות? האם הצעת האוצר תביא להורדת דמי הניהול ולהגדלת החסכון הפנסיוני הצבור? האם קופת הגמל חוזרת למרכז הבמה?
הצעת האוצר כפי שפורסמה בשבוע שעבר באה לקדם את החסכון הפנסיוני במדינת ישראל, לפשט את המוצרים ולאפשר לחוסך להשוות באופן פשוט יותר בין המוצרים.
החזרת קופת הגמל למרכז הבמה
אנו רואים את שוק קופות הגמל כשוק חי, חיוני ובעל השפעה רבה על התחרותיות בשוק החיסכון הפנסיוני- מתוך חוזר האוצר
המוצר הפנסיוני שסבל יותר מכולם מתיקון 3 (שקבע כי כל הפקדה הינה למטרת קיצבה וביטל בפועל את המוצר ההוני) היתה קופת הגמל. אי היכולת של הקופה לשלם קיצבה, להציע כיסויים ביטוחיים כמו המוצרים התחליפים, קרן הפנסיה ופוליסת הביטוח, העמידה אותה בעמדת נחיתות וזאת עוד בטרם התחלנו לדבר על מנגנון גביית דמי הניהול.
קופת הגמל נתפסה כ"מוצר יקר" וכמוצר אשר אינו כדאי ללקוח לחסכון שוטף
הצעת האוצר מטפלת בחלק מהפרמטרים האלו ואכן מעניקה לקופת הגמל אפשרויות אשר לא היו קימות לה בעבר- רכישת כיסויים ביטוחים ושינוי מודל דמי הניהול. אם נשווה את גובה החסכון הצפוי לחוסך במודל החדש לעומת המודל הישן (בתקרת דמי הניהול) נראה כי אכן מצבה של קופת הגמל שופר. מדובר על צעד נכון בכיוון החזרת קופת הגמל ל"שוק" אך יחד עם זאת מדובר עדין על צעד ראשוני בלבד.
קופת הגמל עדין ממשיכה לסבול מנחיתות מול שני המתחרים שכל אחד מהם נהנה מיחוד אשר קופת הגמל לא יכולה להציג.
קרן הפנסיה ניהנית מדמי ניהול שגם לאחר ההצעה אמורים להיות הנמוכים ביותר בענף הפנסיוני, מעלות ביטוח נמוכה, ומתנודתיות נמוכה יותר בתשואות עקב הבטחת אג"ח מובטח על חלק מנכסיה.
קופת הביטוח נהנית מיתרון הודאות החשוב למבוטחים בה, בדמות מקדם קיצבה אשר מבטיח לחוסך לדעת מראש כיצד תחושב הפנסיה שלו.
קופת הגמל עדין לא יכולה לשלם קיצבה ולקופת הגמל עדין אין יחוד אשר ישכנע את החוסך המחפש את התעריף הזול לחסוך בה או את הודאות לחוסך אשר מחפש את הבטחון בחסכון.
בנוסף חשוב לזכור כי גם טרם התיקון נדיר היה למצוא קופת גמל אשר גבתה את מקסימום דמי הניהול אשר היו מותרים לה בחוק (2%) והממוצע עמד על כ-1.1%.
ומה לגבי הביטוח?
גם כאן בדקנו את הנתונים וגילינו כי כבר היום בחלק מהביטוחים שנמכרים היום גובה החיסכון שצפוי לחוסך בגיל פרישה גבוה יותר מגובה החסכון שיהיה צפוי לה בהצעת דמי הניהול החדשים.
כבר היום דמי הניהול המוצעים בהצעת האוצר "שכיחים" מאד בהסדרים פנסיונים בעסקים ומסתבר כי גם סוגי ביטוחים אחרים הנמכרים במודל דמי ניהול שונה במקצת , דמי ניהול יורדים מהפרמיה ובנוסף 1% מהצבירה משיגים תוצאות טובות יותר מאלו של מודל האוצר.
ומה יקרה לדמי הניהול?
החשש הוא כי דוקא קביעת התקרות החדשות יביאו לפחות בתחילה לזחילה כלפי מעלה של דמי ניהול, אשר כאמור הגיעו בפועל כבר היום לדומים לאלו המוצעים בהצעת האוצר. קביעת דמי הניהול המקסימלים החדשים יביאו את החברות המנהלות לבדוק מחדש את המודלים הכללים של ניהול הכסף שלנו וההנחה היא כי לפחות בתחילה תהיה קשיחות בדמי הניהול ולא נראה ירידה מדמי הניהול המקסימלים שיקבעו בחוק.
אז האם הצעת האוצר טובה לחוסך?
באופן עקרוני הכיוון הוא נכון, כדאי להזכיר שבנוסף לטיפול בסוגי המוצרים ובדמי הניהול עוסקת הצעת האוצר גם בהגברת השקיפות במוצרים, שיכלול ערוצי ההפצה ונסיון לתת דחיפה לכניסת היעוץ הבנקאי וזאת על ידי הגדלת גובה עמלת ההפצה ועל ידי קביעת עמלת הפצה זהה גם למוצרי ביטוח. יחד עם זאת החשש שלנו הוא כי בטווח הקצר לאחר העברת החקיקה הנדרשת נראה דוקא עליה בדמי הניהול , בנוסף לדעתנו לא ניתנו מספיק כלים כדי להחזיר את קופת הגמל לשוק החסכון הפנסיוני כמכשיר להפקדה שוטפת.
להלן טבלה המסכמת את החסכון הצפוי בסוגי מוצרים שונים במודל החדש והישן:
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.
וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.
אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית.
אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.
