מעדכנים מ"הלוויתן": הלילה צפוי הקידוח להגיע אל שכבת הגז התחתונה
דריכות רבה נרשמה בסוף השבוע האחרון בקרב המשקיעים בקידוח 'לוויתן'. בשוק ההון, סופרים את השעות לקראת הדיווח המיוחל שבו יתברר אם באפשרותן של השותפות לאמת את תוצאות הסקרים הסייסמיים שפורסמו לפני כמעט חצי שנה.
לאורך כל היום נפוצו שמועות לגבי עיתוי הדיווח ואין ספק כי מדובר באירוע משמעותי עבור חברת המשקיעים. מוקדם יותר היום חשף Bizportal כי רשות ני"ע פנתה לקבוצת דלק בבקשה להבהרות. למרות שניתנו הבהרות, רשות ני"ע לא דרשה מקבוצת דלק להוציא דיווח הבהרה לבורסה.
בתוך כך, מחר (ב') צפוי צ'אק דיווידסון מנכ"ל נובל אנרג'י להגיע לישראל, אולם אין הדבר מעיד על כך שהודעה רשמית תצא כבר מחר. דובר נובל אנרג'י אישר את הפרטים והדגיש כי ביקורו של דווידסון בישראל נעשה במסגרת "מהלך העסקים השוטף של החברה.
לפני כשבועיים חשף Bizportal את לוחות הזמנים המעודכנים של הקידוח הממוקם 135 ק"מ מחופי ישראל בו בודקות השותפות האם קיים מאגר גז טבעי בגודל 16 טריליון רגל מעוקב (TCF) - קידוח אשר עשוי לשנות את פני משק האנרגיה של הכלכלה המקומית ולהפוך את ישראל ליצואנית של גז טבעי.
במסגרת הכתבה סיפק Bizportal מידע לגבי התקדמות השותפות בפרוייקט הקידוח המתנהל בחשאיות מול חופי ישראל ושרטט את לוחות הזמנים הצפויים להמשך הקידוח. בין הפרטים העסיסיים שנחשפו היו על כך שבשבוע שעבר היו צפויות השותפות להגיע לשכבה המרכזית בקידוח - שכבה הקרויה NG10. כעת, שבועיים מאוחר יותר, מספק אתר Bizportal עדכון לגבי ההתפתחויות הצפויות להתרחש בימים/שבועות הקרובים.
רקע
שכבת המטרה המרכזית של הקידוח, כפי שצוינה בעבר, נמצאת בעומק כולל של 5,095 מטר (כולל עומק המים שעומד על 1,634 מטר). שכבה זו מכונה NG10. השכבה נמצאת בחולות מגיל טרצייר-אוליגומיוקן המקבילות לחולות המאגר שזוהו בקידוחי תמר. שכבה זו, מוקפת בשתי שכבות נוספות של סלעי מאגר המהוות גם חלק משכבות המטרה למציאת גז: בין העליונה (SAND-A) לתחתונה (SAND-C) מצויה שכבת ה-NG10 המרכזית. חשוב להדגיש כי שלושת השכבות יחדיו הן שכבות המטרה שבהן על פי הסקרים הסייסמיים מאגר ענק של גז טבעי.
נובל ציינה בעבר כי פרט לשכבת הגז ישנן שתי מטרות משניות של נפט בעומקים נמוכים יותר. המטרה הראשונה היא בשכבת אוליגוקן תחתון, המצוי בעומק כולל של כ-5,800 מטר, נובל העריכה כי על בסיס המידע הסייסמי שבידיה, כי ממוצע הפוטנציאל הכלכלי של עתודות הנפט והגז הטבעי הניתנות להפקה בפרוספקט זה שווה ערך לכ-3 מיליארד חביות נפט. ההסתברות הגיאולוגית להימצאות הידרוקרבונים בפרוספקט זה הינה 17%.
השכבה העמוקה יותר שבה מקווה נובל אנרג'י למצוא נפט ממוקמת בעומד של 7,200 מטרים. ההערכות המוקדמות המבוססות על המידע הסייסמי הצביעו על כך כי ממוצע הפוטנציאל הכלכלי של עתודות הנפט והגז הטבעי הניתנות להפקה בפרוספקט זה שווה ערך לכ-1.2 מיליארד חביות נפט וההסתברות למציאתם עומדת על 8%.
את הקידוח מפעילה חברת נובל אנרג'י המחזיקה ב-39.66% מהזכויות בקידוח. שותפותיה הישראליות הן אבנר יהש (22.67%), שותפות דלק קידוחים יהש (22.67%) ושותפות רציו יהש (15%).
לוחות הזמנים המעודכנים
על פי לוחות הזמנים המעודכנים, השותפות בקידוח כבר עברו את שכבת החולות העליונה (SAND-A) ואת השכבה המרכזית ה-NG10. ביום שישי האחרון (26 לנובמבר) החל הקידוח אל השכבה התחתונה - שכבת ה-SAND-C - קידוח אשר צפוי להימשך כיומיים וחצי. השלמת הקידוח אל שכבת הגז התחתונה צפויה לקרות הלילה.
לאורך כל תהליך הקידוח, מפעילת הקידוח לקחה דגימות של לוגים וליבות מהשכבות השונות אליהן הגיעו (SAND-A ו-NG10). עם זאת, לא ידוע כמה זמן לוקח לפענח את הלוגים והליבות. השילוב של תוצאות הלוגים והליבות זו מאפשרות להשיג אומדן לגבי גודלו של המאגר הכולל.
לאחר סיום הקידוח צפויות להתחיל ההכנות לקראת לקיחת ליבות משכבת ה-SAND-C. השלב הקריטי בתהליך צפוי להתרחש ביום ד' הקרוב, ה-1 לדצמבר. מדובר בתהליך שיימשך כ-15 שעות ובו תיקח נובל ליבות מהשכבה עד לעומק של 30 מטרים. פענוח תוצאות הליבות יתבצע לאחר הוצאתן.
כפי שנכתב בכתבה הקודמת, בשלב זה לא ברור באיזה שלב יהיה בידי השותפות מידע המצדיק דיווח מיידי לבורסה. נזכיר כי בעת קידוח תמר - נובל אנרג'י כלל לא הוציאה דיווח לבורסה על הגעה לשכבת המטרה ועל סימני גז ורק השותפות הישראליות עשו כן.
הסדקו אקספרס תקדח לשתי מטרות הנפט
היתרון המרכזי של אסדת הסדקו אקספרס הנמצאת בבעלותה של חברת טרנסאושן הוא יכולת הקידוח המהירה שלה. מכאן נגזרת גם עלות הפעלתה הגבוהה הנאמדת בלמעלה ממיליון דולר ליום. זאת הסיבה מדוע בנובל אנרג'י מתכננים לנצל את יכולות הקידוח המהירות לחיפוש נפט בשני פרוספקטים עמוקים.
על פי הידוע, בתחילת 2011 תצטרף לאזור הקידוח אסדה נוספת אשר תחליף את הסדקו אקספרס. מדובר באסדת ה- North America אשר על פי הערכות תהיה אחראית לבצע את מבחני ההפקה בלוויתן. במהלך המבחנים, ייבדקו פרמטרים הקשורים לקצב שאיבת הגז ויספקו לנובל אנרג'י מידע נוסף על המאגר.
על פי הערכות, כאשר תבוצע ההחלפה בין האסדות, אסדת הסדקו אקספרס תעבור לקידוח 'תמר' ושם תבצע 4 קידוחי אקספלורציה אשר צפויים לאפשר אספקת גז טבעי מן המאגר שהתגלה למדינת ישראל. אספקה מסחרית של גז מ'תמר' צפויה להתבצע החל משנת 2013.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
