מיהם שחקני ה-NBA שמקבלים הכי הרבה כסף על הכי פחות תפוקה?

"פורבס" פרסם את רשימת 10 השחקנים שהפער בין משכורתם לבין התועלת שהם מביאים הוא הניכר ביותר. לברון ו-ווייד עדיין לא שם, אבל 19 מיליוני הדולר של רשארד לואיס מציבים אותו בראש. מי עוד בפנים?
אור זיו - Bizsport |

לא מעט מקבלי החלטות פזיזים יש ב-NBA, כאלה שמוכנים לחתום על חוזים שמנים במיוחד עבור שחקנים שתרומתם בפועל לא מדהימה בלשון המעטה. לכן עולה השאלה, מיהם השחקנים שמקבלים את המשכורות הכי לא פרופורציונליות ביחס לתועלת האמיתית שלהם על הפרקט?

את התשובה פרסם מגזין "פורבס", שהתבסס על נוסחה שפיתח האקונומיסט דייויד בארי, והכין את רשימת 10 השחקנים עם המשכורות הכי מנופחות בליגה.לברון ג'יימס, דוויין ווייד וכריס בוש עדיין לא כאן למרות פתיחת העונה המזוויעה של ההיט, אבל לכו תדעו איך תיראה הרשימה שתנתח את 2010/11?

בארי לקח את הסטטיסטיקה של כל שחקן בליגה בעונה שעברה, החל בנקודות וריבאונדים ועד לאחוזי קליעה והשווה אותה עם הסטטיסטיקה הכללית של הקבוצה. התוצאה: נתון סטטיסטי אותו בארי מכנה "תפוקת נצחונות".

ככל שמספר הנצחונות ששחקן מסוים הפיק עבור קבוצתו, כך המשכורת שלו צריכה להיות גבוהה יותר, ולהיפך. הוא לא כלל שחקנים שהחסירו זמן ממושך בגלל פציעות.

במקום הראשון ניצב בגאון רשארד לואיס, הפורוורד של אורלנדו מג'יק, שקיבל אשתקד 18.9 מיליון דולר, אך ממוצע הנקודות שלו ירד ל-14. כמו כן הוא חילק רק 1.5 אסיסטים למשחק. תפוקת הנצחונות שלו היא 0.1, כלומר הוא היה שווה למג'יק עשירית נצחון במשך כל העונה. לפי בארי, המשכורת שלו הייתה צריכה להיות... 248,000 דולר בלבד.

שני ברשימה הוא ג'רמיין אוניל, שניצל את נדיבותה של מיאמי בשנה שעברה ועבר הקיץ לבוסטון. עם משכורת של 23 מיליון, אוניל היה שווה להיט 3.1 נצחונות. בבוסטון עשו בשכל כשהחתימו אותו לחוזה צנוע בהרבה, 5.7 מיליון דולר, בערך אותו סכום שאוניל שווה לפי הפורמולה של בארי. במקום השלישי נמצא אלטון בראנד, הביג מן של פילדלפיה מקבל 15 מיליון דולר עבור 0.3 נצחונות בסך הכל.

הרשימה המלאה (שם הקבוצה הוא מהעונה שעברה):

1. רשארד לואיס (אורלנדו) - תפוקת נצחונות: 0.1, ערך: 248 אלף דולר, משכורת: 18.9 מיליון דולר

2. ג'רמיין אוניל (מיאמי) - 3.1, 5.3 מיליון, 23 מיליון

3. אלטון בראנד (פילדלפיה) - 0.3, 576 אלף, 14.9 מיליון

4. זידרונס אילגאוסקאס (קליבלנד) - 1.2-, 1.9- מיליון, 11.5 מיליון

5. בראד מילר (שיקאגו) - 0.6-, 1.1- מיליון, 12.3 מיליון

6. פז'ה סטויאקוביץ' (ניו אורלינס) - 0.9, 1.6 מיליון, 13.4 מיליון

7. אל הרינגטון (ניו יורק) - 1.0-, 1.7- מיליון, 10 מיליון

8. אנדרס נוצ'יוני (סקרמנטו) - 2.5-, 4.2- מיליון, 7.5 מיליון

9. דריוס סונגיילה (ניו אורלינס) - 3.9-, 6.7- מיליון, 4.5 מיליון

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי