הפצצה של ששינסקי: לפי טיוטת הדו"ח - חלק המדינה בתגליות יעלה מ-30% ל-66%

פרופ' ששינסקי: "היה ברור שהמצב הנוכחי מחייב שינוי, קשה להצדיק את ההטבות שניתנו למשקיעים". שטייניץ: "קשה להפריז בחשיבותן של תגליות הגז"
יוסי פינק |

ברקע לסערה שעוררו הפרסומים המוקדמים אודות ההמלצות הצפויות של ועדת ששינסקי הבוחנת את סוגיית התמלוגים, הגישה היום (ד') הוועדה את עיקרי טיוטת מסקנותיה לשר האוצר יובל שטייניץ. הפרסום המוקדם נעשה בעקבות פנייה של רשות ניירות ערך כאשר כך או כך אמורה הייתה הוועדה להגיש את דו"ח הביניים עד ל-15 לחודש.

לצפייה בטיוטה המלאה של מסקנות ששינסקי - לחץ כאן

תגובות למסקנות הוועדה: פישר, ח"כ שאמה ויחימוביץ מברכים

שטייניץ פתח את מסיבת העיתונאים ואמר כי "ועדת ששינסקי מטפלת מזה חצי שנה באחד הנושאים החשובים אי פעם בישראל. מדובר במשאבי הטבע החשובים ביותר שנתגלו אי פעם בישראל. קשה להפריז בחשיבותן של תגליות אלו בהתייחס ליכולתה של ישראל לדאוג להגנתה, להשכלת הילדים במדינה וכו'. לכן אני רוצה להודות לחברי הוועדה על התגייסותם למשימה. מדובר בועדה מקצועית אשר בראשה עומד פרופ' בעל שם עולמי". עוד אמר שטייניץ כי "ראוי לגנאי מסע ההשמצות כנגד איתן ששינסקי ובני משפחתו, אני מודה לאיתן על כל שעמד בלחצים".

פרופ' ששינסקי התייחס אף הוא לטיוטת הדו"ח: "כל מדינות העולם שעוסקות בהפקת נפט וגז עדכנו במשך השנים את המסים אותם הן גובות. בישראל זה לא קרה. היה ניסיון לפני 10 שנים, ניסיון שכשל. היה ברור שלנוכח התגליות הגדולות בשנים האחרונות שהמצב מחייב שינוי. היה ברור שישראל היא סוג של מצב קיצוני ביחס למה שקורה בעולם בהיבט של חלוקת משאבי הטבע. אז היה ברור שיש צורך בשינוי, השאלה הייתה איך".

עוד אמר ששינסקי, כי "הטבת ניכוי האזילה היא הטבה מרחיקת לכת שקשה לחשוב על הצדקה לה בשלב זה. המשקיעים בתחום הגז והנפט קיבלו הטבות למכביר ואני לא ארחיב כעת". ששינסקי הרחיב על המצב לפיו ישראל היא המדינה בעלת שיעור התמלוגים הנמוך ביותר בעולם - 30% בלבד. "ברור מעל לכל ספק שאנחנו במצב קיצוני - הממשלה לא מקבלת תמורה לפי הסטנדרטים של המדינות המערביות. אנחנו רוצים להידמות לאנגליה, נורבגיה ומדינות כאלו, ושם משלמים יותר תמלוגים".

עד כה, המדינה לא קיבלה שום תמורה מהשימוש של החברות באוצרות הטבע. לא היה הבדל בין צ'ק פוינט לחברה שמפיקה גז. להיפך, המדינה שילמה לחברות הגז בשביל לעסוק בנושא, זאת בשל ההטבות מרחיקות הלכת שניתנו".

ששינסקי הבהיר כי העקרנות שהנחו את הועדה היו פרוגרסיביות, החזר ההשקעה של היזם לפני העלאת נתח המדינה, תמרוץ החיפושים, יעילות כלכלית (שלא ייפגעו שיקולי החברות הרוצות להיכנס לענף) והיום אומר ששינסקי "יש תור גדול להיכנס לענף הזה". העקרון האחרון הוא התאמה לתנאי השוק המשתנים.

טיוטת הדו"ח של ששינסקי - 3 דברים עיקריים

העיקרון הראשון הוא שהמסקנות יחולו על כלל הפועלים בענף. בזאת שם ששינסקי סוף לכל עניין הרטרואקטיביות. המסקנות יחולו על לוויתן, על תמר ואפילו על ים טטיס.

על 3 דברים עיקריים המליצה הועדה בראשותו של ששינסקי. האחד - השארת שיעור התמלוגים ללא שינוי. השני - ביטול ניכוי האזילה. השלישי - הנהגת היטל רווחי גז ונפט.

לגבי ההיטל החדש. מדובר בהיטל הנגבה מהכנסות הפרויקט בניכוי הוצאות שוטפות. ההיטל יחול רק לאחר החזר ההשקעה בתוספת 50% ממנה (כלומר לא רק לאחר שההכנסות כיסו את ההשקעות אלא בתוספת של 50% תשואה). כלומר, ההיטל יחול על הדולר הראשון שמעבר לרווח של 50% ואז בהדרגה יטפס עד שיגיע לשיא של 60% כאשר רווחי החברות יגיעו ל-230% על ההוצאה.

ההיטל פרוגרסיבי, משמע שיעורו עולה בהדרגה על עליית הרווחים. בעניין זה אמר ששינסקי כי המטרה היא לתמוך במאגרים הפחות רווחיים. בשורה התחתונה, פרויקט רווחי ישלם היטל אבל רווחי יותר ישלם יותר ורווחי פחות ישלם פחות. בנוסף, יהיו פרויקטים שלא ישלמו. ששינסקי הבהיר כי במאגרים גדולים ההיטל יופעל רק לאחר כ-8 שנים, בקטנים הוא יופעל לאחר 15 שנים או בכלל לא.

לגבי ביטול הטבת ניכוי האזילה, אמר ששינסקי כי "חברות קיבלו הטבה על נכס שקיבלו חינם, בארה"ב חברות משלמות בשביל הנכסים שניתנו. אין שום הצדקה לכך וברור שניכוי האזילה צריך להיות מבוטל".

פרופ' יוג'ין קנדל התייחס אף הוא לדברים ואמר כי "על כל שקל של הוצאות חיפוש, מדינת ישראל משתתפת ב-40 אגורות וזאת ע"י מתן הטבות מס. בצורה הזו אנחנו מבטיחים תשואה מאוד גבוהה על הוצאות החיפוש.

שטייניץ: "פיתוח שדות הגז במהירות האפשרית הוא הכרחי ואני דיברתי על כך עם שר התשתיות. הוועדה שמה את נושא המימון בראש מעייניה ואני צריך להגיד בנושא המימון שיש פה גם את מדינת ישראל שיכולה לסייע. באופן כללי אני יכול להגיד שמסקנות הוועדה נשמעות מאוד הגיונות".

הכנסות הממשלה יהיו כשני שליש מהרווחים בפרויקט גדול, זאת לעומת 30% כיום. "זה עדיין מקום טוב באמצע ביחס למה שקורה בעולם", אמר ששינסקי.

עוזי לנדאו: "מתחייבת מעורבותו האישית של ראש הממשלה כבר בשלב הנוכחי של הטיפול בנושא"

כשעה לפני פרסום דו"ח הביניים של ועדת ששינסקי, יצא שר התשתיות בקריאה לראש הממשלה להתערב בנעשה. "ההשלכות הגיאופוליטיות כמו גם נושאים מדיניים נוספים, וכן הצורך החיוני להבטיח את פיתוח משק הגז, מחייבים את מעורבותו האישית של ראש הממשלה כבר בשלב הנוכחי של הטיפול בנושא".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.