סקר

השלכות מחירי הנדל"ן? כמעט 50% מוכנים לשקול רכישת בית מעבר לקו הירוק

סקר של מרכז הבנייה הישראלי מראה כי ישראלים רבים לא יחששו להתגורר בישובים מעבר לקו הירוק. "נוצר בידול ברור בין "התנחלויות" בעומק השטחים לבין גושי ההתיישבות"
לירן סהר |

נושא ההתיישבות מעבר לקו הירוק עורר מאז ומעולם מחלוקת בין מחנות הימין והשמאל באוכלוסיה הישראלית ומתעורר מחדש לאור השיחות הרשות הפלשתינאית. אולם הזינוק במחירי הדירות בשנתיים האחרונות גורם ליותר ויותר אנשים לזנוח את הפוליטיקה ולהסכים רעיונית לרכוש בית במחיר נמוך יותר מחוץ לקונצנזוס של מרכז הארץ, אך לא רחוק מדי ממנו.

מבדיקה שערך מרכז הבנייה הישראלי במהלך השנתיים האחרונות מתברר כי אחוז הישראלים המוכנים לשקול רכישת בית למגורים בגושי ההתיישבות הכוללים את אריאל-אלקנה, גוש עציון, מעלה אדומים ושכונות כמו פסגת זאב והר חומה בירושלים עלה מכ- 22% לפני שנתיים ו-31% אשתקד לכ-46% כיום.

ערן רולס, יו"ר מרכז הבנייה,אומר כי יש שתי סיבות מרכזיות לגידול במספר הרוכשים: "הסיבה הראשונה, העלייה המסחררת של 40% במחירי הדיור באיזור הביקוש בשנתיים האחרונות הפכה את הדירה לחלום בלתי אפשרי לרבבות זוגות צעירים ומשפרי דיור. אפילו ביבנה המחירים חצו את רף ה-1.1 מיליון שקל עבור דירת 4 בעוד בגושים ניתן למצוא דירות בפחות מ-800 אלף שקל".

"הסיבה השנייה", מציין רולס היא שרוב הזוגות הצעירים אינם מוכנים לעקור לפריפריה הרחוקה, הגליל והנגב, זאת בשל המרחק הגדול, שעה וחצי-שעתיים שעות נסיעה, מרוב מקומות העבודה האיכותיים הממוקמים במרכז". "זוגות צעירים מתחילים לזהות את הפוטנציאל, במרחק של שעה מעזריאלי יכולים לגור באריאל או במעלה אדומים בפחות ממיליון שקל ולקבל איכות חיים ברמה גבוהה, יש לציין כי במרכז האקדמי באריאל לומדים 12 אלף סטודנטים".

"אין שמץ של ספק כי גושי ההתיישבות באיו"ש ישארו בידי ישראל", מדגיש רולס. "ההקפאה והשיחות עם הפלסטינים יצרו ב"הפוך על הפוך" בידול ברור בין "התנחלויות" בעומק השטחים לבין גושי ההתיישבות שאפילו הפלסטינים מוכנים לאפשרות שיישארו בתחומי ישראל תמורת חילופי שטחים. אנחנו מאמינים שניתן יהיה לבנות באזור, גם אובמה מבין שאזורים אלו יוותרו בידי ישראל במסגרת הסדר קבע".

איל הנדלר, מנכ"ל חברת ב. יאיר, אומר כי קיים קונצנזוס שגבעת זאב ומעלה אדומים לדוגמא יישארו בידי ישראל במסגרת הסדר קבע. "ברגע שיצורפו גושי ההתיישבות באופן רשמי לישראל מחירי הדירות בהם יזנקו ב-10%-15%. בשכונות ירושלמיות ותיקות במערב העיר המחירים גבוהים ב-20%-30% מהמחירים בשכונות שמעבר לקו הירוק".

הנדלר מוסיף כי התפיסה שהשכונות שבמזרח העיר יוותרו בידי ישראל מתומחרת כבר במחיר המתחיל להתקרב לרמות של ירושלים. "מחירה של דירת 4 חדרים בפסגת זאב נע בין 1.2 ל-1.5 מיליון שקל, מחיר המתחיל להתקרב לרמות של מרכז העיר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".