זה לא חדש שהישראלים לא פרייארים. זה אולי התכונה שהכי מאפיינת אותנו (וגם מאחדת אותנו). כשהמחירים במכולת גבוהים בכ-52% מאירופה אתם לא באמת יכולים להזמין מילקי מברלין אבל אם מדובר בסווטשירט או נעל מותג - המסלול די פשוט ונהיה הרבה יותר נגיש בשנים האחרונות. והדוח של המבקר מאשש את זה. היקף היבוא האישי זינק בצורה חסרת תקדים וזה כנראה המדד האמיתי ליוקר המחיה כאן. כי כשישראלי מרגיש שעושים עליו סיבוב, הוא לא מקבל את זה בשקט. הוא עושה השוואת מחירים, נכנס לאתרים בחו"ל ומזמין. זה הדרך שלנוו לומר למערכת אם אתם לא תורידו מחירים, נעשה את זה לבד.

קשה להפנות אצבע לגורם אחד שאשם בזה. היבואנים לפחות חלקם, לא באמת האחראים הישירים לזינוקים במחירים. השקל החזק אמנם נותן להם כוח קנייה גבוה בחו"ל, אבל כשהם מנסים להביא סחורה לארץ הם נתקלים בשרשרת בירוקרטית מתישה, באישורים כפולים, ובבדיקות שתוקעות את הסחורה בנמל. ולכן הם חייבים לתרגם את זה לתג מחיר. המדינה מצידה מדברת על רפורמות חלקן כבר יושמו, אחרות תקועות אבל כנראה שזה עדיין לא מספיק. משרד התעשייה פרסם השבוע שרפורמת ״מה שטוב לאירופה״ - שווה לישראל: עד 12% ירידה במחירים - מאמינים לזה? בכל מקרה הנתונים על היבוא בפועל כנראה משקפים הרבה יותר את התמונה בשטח.

דוח מבקר המדינה חושף: חלה עלייה משמעותית בהיקף היבוא האישי לישראל בין 2020 ל-2024. אם ב-2020 יובאו לישראל כ-20 מיליון חבילות ביבוא אישי בהיקף של 1.14 מיליארד שקלים, 4 שנים לאחר מכן היבוא האישי קפץ לכ-60 מיליון חבילות ובהיקף של 2.4 מיליארד שקלים, זאת כאשר מרבית החבילות הן בעלות של עד 75 דולר ופטורות מתשלום מס. מדובר בקפיצה של כמעט פי שלושה בכמות החבילות ובכפל ומעלה בהיקף הכספי.

הדוח מעריך כי כל תושב במדינה מזמין בממוצע כ-6 חבילות בשנה מחו"ל, מגמה המשקפת שינוי בהרגלי הצריכה, אלא גם את המיאוס מהמחירים שלא מפסיקים לטפס בישראל והפער הבלתי נתפס מהמחירים בחו"ל. העלייה הדרמטית מתרכזת בעיקר בחבילות בעלות ערך נמוך יחסית, אלה שנהנות מפטור מלא ממיסים. חבילות אלו ששוויין עד 75 דולר קפצו מכ־16.7 מיליון יחידות ב־2020 לכ־52.8 מיליון יחידות ב־2024, כלומר גידול של למעלה מ-200%. הגידול הזה משתקף גם בסכום הכולל של חבילות אלה, שזינק מכ־330 מיליון דולר לכ־1.16 מיליארד דולר, גידול של כ־250%.

• ככה קרטל הרכב עובד עלינו; 9 שנים לרפורמה: אין תחרות, הרווחיות חריגה
• המבקר: ליקויים בניהול של מידע מסווג במחשבים של משרד ראש הממשלה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הנתונים מלמדים כי הישראלים נמשכים לחבילות בעלות ערך נמוך שזוכות לפטור ממיסים, כאשר קיימת עלייה משמעותית בקטגוריה הזו. לאור הפערים המדהימים שהציג מבקר המדינה בדוח בין מחירי סחורה בישראל לעומת המחירים ביבוא אישי אפשר גם להבין למה הגידול המשמעותי: מעיל גשם לגברים של חברת Colombia שבישראל עולה 510 שקלים, ביבוא אישי עולה 221 שקלים, פער של כ-130%. נעלי ניו באלאנס הנמכרות בישראל בכ-499 שקלים ביבוא אישי עולות 267 שקלים. משחק "בית הבובות של גבי" לילדים עולה בחנות צעצועים בישראל 433 שקלים וביבוא אישי 264 שקלים בלבד. אלו הן דוגמאות בולטות לתופעה כללית שבה מוצרי צריכה בישראל יקרים בעשרות ולעיתים מאות אחוזים לעומת מחירם בחו"ל.

התופעה מעוררת שאלות קשות על מבנה השוק הישראלי. רמת הריכוזיות הגבוהה בשווקים מסוימים, והתחרותיות הנותרת נמוכה למרות רפורמות שונות שנועדו להקל על יבוא מסחרי ולהוריד מחירים. היבואנים הבלעדיים, הרשתות הקמעונאיות ובעלי כוח שוק משמעותי ממשיכים לגבות מחירים מופרזים, והצרכן הישראלי מביע את המחאה האישית שלו דרך הכיס בדרך של יבוא אישי.

• מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
• יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...

מבקר המדינה מתייחס בדוח גם לחבילות יקרות יותר שכן חייבות במע"מ ובמס. חבילות שערכן בין 75 ל־500 דולר שחייבות בתשלום מע"מ בלבד, חוו עלייה משמעותית אך מתונה יותר. מספרן גדל מכ־3.8 מיליון ב־2020 לכ־7.2 מיליון ב־2024, עלייה של כ־88%. בהיבט הכספי, הסכום הכולל של חבילות אלה עלה מכ־460 מיליון דולר לכ־967 מיליון דולר, גידול של כ־110%. לעומת זאת, בקטגוריה הגבוהה ביותר, חבילות ששוויין מעל 500 דולר והחייבות בתשלום מכס מלא ומע"מ, העלייה הייתה מתונה בהרבה, מכ־99,000 יחידות ב־2020 לכ־156,000 יחידות ב־2024, עלייה של כ־57% בלבד.

מי חושש מהפטור במס?

הפטור ממס על יבוא אישי של חבילות בשווי עד 75 דולר נקבע עוד בשנת 2012, בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג במטרה להוזיל את יוקר המחיה. מאז, הנושא מעורר ויכוח ציבורי מתמשך. מצד אחד, רשתות השיווק והיבואנים טוענים שהפטור מעמיד אותם בתנאי תחרות לא הוגנים ופוגע בשוק המקומי. מצד שני, רשות התחרות טוענת שדרך עדיפה מבחינה תחרותית היא דווקא להעלות את הפטור ממס על יבוא אישי באופן גורף, כדי להגביר את התחרות ולהוריד מחירים. המשמעות הכלכלית והחברתית של התופעה משמעותית. מיליוני ישראלים הפכו למעשה ליבואנים קטנים, וכך מפחיתים עבור עצמם את יוקר המחיה. מנגד, יבואנים ותעשיינים חוששים כי פטורים מסוג זה יביאו לפגיעה בייצור המקומי, בענף הקמעונאות ובתעסוקה. השאלה המרכזית היא כיצד לאזן בין הרצון להוזיל את יוקר המחיה לצרכן לבין הצורך למנוע פגיעה מיותרת בשוק המקומי. מבקר המדינה ממליץ לבחון הרחבה של הפטור דווקא במוצרים ובתחומים שבהם קיימים כשלי שוק או ניצול לרעה וגביית מחירים מופרזים מצד מונופולים ויבואנים בלעדיים.

בהשוואה בינלאומית, ישראל נמצאת בצד השמרני. באוסטרליה, יבוא אישי של עד 1,000 דולר אוסטרלי פטור לחלוטין ממיסוי. בארצות הברית תקרת הפטור עומדת על 800 דולר. באיחוד האירופי משלוחים עד 150 אירו פטורים ממסים נוספים. לעומת זאת, בישראל הפטור המלא חל רק על משלוחים עד 75 דולר, כלומר עד כ־275 שקלים.

התופעה מלמדת שהשוק הישראלי עדיין לא הגיע למצב בו הצרכן מקבל מחיר הוגן. הגידול המשמעותי ביבוא האישי הוא תסמין לכשל שוק עמוק, והוא משקף את חוסר האמון של הציבור ביכולת השוק המקומי להציע לו עסקה הוגנת. הצרכנים הישראלים נמצאים און ליין והופכים בעצם ליבואנים בכוחות עצמם, מה שעדיין לא משפיע על ירידת מחירים בשוק, שנשאר ברובו ריכוזי ולא תחרותי.

ככל שהשוק המקומי ימשיך להיות יקר ולא תחרותי, ניתן לחזות כי התופעה תמשיך לגדול. השאלה היא האם הרשויות יבחרו להרחיב את הפטור ולעודד תחרות, או שמא יעדיפו לחזק את השוק המקומי באמצעים אחרים. בינתיים, מיליוני חבילות ממשיכות לזרום לארץ, והצרכן הישראלי ממשיך למצוא דרכים לעקוף את יוקר המחיה המקומי.