ביום שאחרי דו"ח: כלכלנים מנתחים לעומק "זה היה דוח דיפלציוני"

כשעה טרם פתיחת המסחר אתמול ו' התפרסם דו"ח האבטלה בארה"ב ובישר על תוספת של 175 אלף משרות חדשות למשק, לאחר ששכחה הסערה הגדולים מגיבים ומנתחים התוצאות
דניאל קביליו |

יום המסחר האחרון בוול סטריט היה מעניין במיוחד עם פרסום דוח האבטלה שכולם ציפו לו בקוצר רוח. על פי הדו"ח, למשק בארה"ב נוספו 175 אלף משרות (לעומת צפי לתוספת של 165 אלף) ורמת האבטלה עלתה ל-7.6%. המשקיעים שכאמור חיכו לדוח האבטלה על מנת לדעת עם ללחוץ על הכפתור האדום או הירוק, שיחררו אנחת רווחה מסויימת והזניקו המדדים לנעילה של עד 1.4% (S&P500).

אז מה היה כל כך מעודד בדוח האבטלה אשר הצליח, מצד אחד, לגרום למשקיעים לא לחשוש מהפסקת תכנית הרכישות ומצד שני לעכל שמצב התעסוקה משתפר והסנטימנט הכללי הוא חיובי?

ג'ון לוצקי, כלכלן ב-MOODYS מסביר:

"השוק אהב את הנתון, דו"ח התעסוקה לא היה "חם" מדי ולא "קר" מדי הוא עמד בציפיות. העלייה בשיעור האבטלה ל-7.6% מאותת ל'פד' כי אין להיות נמהרים בכל הקשור בצמצום תכנית התמריצים".

באשר לאסטרטגייה הנוכחית של ה'פד' אמר הכלכלן "אני חושב שהמשקיע הרצינאלי היום מנסה להעריך מתי תיפסק תכנית הרכישות. לדעתי, ה'פד' מעוניין להפסיק את תכנית הרכישות מהר ככל שניתן, זאת כמובן בתלות ישירה במצב הכלכלה.".

לוצקי התייחס לנתון הקריטי שהופיע בדוח הנוכחי "אין באמת משהו אמיתי שאפשר להסיק מהדו"ח. אולם, ניתן לראות כי זה החודש השני שרוב המשרות שנוספו למשק היו משרות "כפיים" ולאו דווקא משרות שרד. כ-70% מכלל המשרות שנוספו בחודש מאי היו מהסקטורים הללו. בנוסף ניתן לראות שלא היה שינוי בשכר השעתי. כל הנתונים הללו מצביעים על דוח חלש בכל הקשור בהכנסה הפרטית. במידה ולא נראה עלייה שנתית בשכר של של לפחות 4% הצריכה הפרטית תגדל בשיעור נמוך אשר לא תואם את האינפלציה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

זו השנה ה-8 שהשורים שולטים בוול סטריט, והדבר שמסוכן יותר מהתיקון עצמו הוא חוסר המודעות

איתן יונסי |
נושאים בכתבה וול סטריט
בזמן ששוק המניות חגג בשבוע שעבר 8 שנים של עליות שערים, והינו השוק השורי ה-2 באורכו בהיסטוריה, הסיכון לתיקון בשווקים הולך וגדל. אף אחד לא יכול לדעת מתי התיקון יגיע, מה יהיה הטריגר לכך, או כמה עמוק הוא צפוי להיות, אך מה שיותר מסוכן מהתיקון עצמו הוא העובדה שישנם משקיעים רבים שאינם מודעים לסכומים שהם מסכנים. קנדריק וויקמן, מנכ"ל חברת הטכנולוגיה הפיננסית וניתוחי השקעות FinMason, אמר כי "אם מסתכלים על השוק בראייה היסטורית, חווינו בממוצע התרסקות אחת לכל 8 עד 10 שנים, עם שיעור צניחה ממוצע של כ-42%". וויקמן ציין כי על פי סקר risk tolerance, המאפיין את רמת הסיכון בתיק לצרכיו של הלקוח, משקיעים רבים אינם מודעים כלל להשפעה על תיק הנכסים שלהם במקרה ושוק המניות יספוג מכה קשה. לדבריו, רוב המשקיעים אינם מודעים לרמת הסיכון שהתיק שלהם חשוף אליו, וכתוצאה מכך הם מקבלים החלטות שגויות בתזמון הגרוע ביותר, כמו מכירת הנכסים עמוק בתוך התיקון. וויקמן טוען שזו "בעיה חמורה". לדבריו, רוב התגובות של אינדיבידואלים להפסדים שאינם צפויים גרועים בהרבה מהתגובות להפסד שנקלח בחשבון כאפשרי. לפי הסקר, רק 57% מהמשקיעים (אלה עם יועץ השקעות וגם אלה ללא) אמרו כי הם מבינים את המושג "risk tolerance". מבין אותם משקיעים, אלו שעבדו עם יועץ השקעות היו מודעים יותר כאשר 68% מהם ענו כי הם מודעים לחשיפת הסיכון בתיק הנכסים שלהם. יחד עם זאת, עבודה עם יועץ השקעות לא עזר מספיק: רק לכ-27% מהמשקיעים נאמר ע"י יועץ ההשקעות כמה הם מסכנים במידה ושוק המניות יחווה נפילה חדה, כאשר 62% מהם מאמינים כי ההפסד בתיק שלהם יהיה נמוך מהחשיפה שלהם למניות. על פי הסקר, כ-57% מהמשקיעים שעובדים עם יועצי השקעות צפויים להיכנס לפאניקה ולמכור בזמן תיקון. התרחיש הגרוע ביותר צריך להיות מובן מאליו. בניית תיקי השקעות לטווח ארוך מכתיבים שרק אחוז קטן מנכסי התיק יהיו במזומן, ולכן כ-90 עד 95 אחוזים מתיקי ההשקעות חשופים לסיכונים של ירידות בטווח הקצר. משקיעים רבים הרגישו את הכאב הזה במשבר הגדול של 2008, למרות שאלו ששמרו על קור רוח והמשיכו להחזיק בתיק הנכסים שלהם עד לרמות השפל של המשבר, זכו להחזיר את כל הפסדם ואף ליצור רווחים בזמן שמדד ה-S&P 500 עלה כ-171% מאז תחילת 2009. ברנדון קרוסו, דירקטור בחברת Edelman Financial Services אמר כי יועצי ההשקעות שממעיטים בסיכונים הפוטנציאליים עושים טעות. "ככל שהלקוחות יהיו מופתעים יותר, כך לרוב הם יהיו מאוכזבים יותר, וזה מתי שהם מתחילים להגיב באמוציות". קרוסו אמר כי הוא מעדיף לקיין דיון גלוי עם הלקוחות על הסיכון בתיקי ההשקעות שלהם. "אתה עושה לעצמך עוול אם אתה פוסח על סך". גם וויקמן ציין כי חשוב ביותר לקיים דיון גלוי ומזכיר את תקופת השפל הגדול. וויקמן אמר כי "אתה צריך לשאול את הלקוח 'במידה ושוק המניות יקרוס ב-35% האם תתלה את עצמך בארון?' " אם הלקוח עונה כן, אז זהו תפקידו של היועץ להתאים את תיק ההשקעות של הלקוח כך שיפסיד פחות במקרה שתרחיש כזה אכן יקרה. וויקמן הוסיף כי "זהו הלקוח שנוטל עליו עצמו הסיכון, לכן הוא זכאי לדעת את הסיכון שהוא לוקח, ואין דרך טובה יותר להעביר ללקוח את המשמעות מאשר לדבר איתו על מקרי קיצון".