ענת גואטה, יו"ר רשות נירות ערך
צילום: ענבל מרמרי

רשות ני"ע התעוררה: מוציאה התייחסות לקריסת ג'נרל טרייד ושורט טרייד

בכוונת יו"ר הרשות ענת גואטה לקדם חקיקת ברוקר-דילר שתחל את הפיקוח גם על חברות הברוקראז' הבלתי-מפוקחות
גיא בן סימון | (14)

לאחר קריסת זירת המסחר ג'נרל טרייד של דודו רוז ושגיא קדם, ולאחר קריסתה של שורט טרייד במסגרתה נעצר המנכ"ל שלומי נוימן ונעצרו בכירים נוספים, כמו: איציק שרם, רשות ניירות ערך הודיעה היום כי היא פועלת בשיתוף פעולה עם גורמי האכיפה המקבילים ובכוונתה לחתור לפיקוח גם על הגופים הלא מפוקחים כיום. 

מכות בבית המשפט: השותף של דודו רוז דוחף - וחוטף אגרוף. צפו בסרטון המביך

ברשות ניירות ערך מחדדים כי עד כה לא ניתנה לה סמכות בדין לפקח על פעילות ברוקראז' של חברות עצמאיות כמו אלה שקרסו. ולכן, חברות עצמאיות אלה כלל לא מצויות בפיקוח של רגולטור פיננסי ישראלי כלשהו. כעת, בכוונת יו"ר הרשות ענת גואטה לבחון את קידום חקיקת ברוקר-דילר, בשיתוף משרד האוצר ומשרד המשפטים ובתאום עם גורמים רלוונטיים אחרים, שתחיל את פיקוח הרשות גם על חברות הברוקראז' הבלתי מפוקחות.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    דודי רוזי 17/05/2018 07:39
    הגב לתגובה זו
    נקווה שלפחות נראה את דודו רוז ועובדיו הגנבים עמוק בכלא בעזרת ה' יתברך
  • 9.
    מה בנוגע לקולמקס? מישהו יודע? אמינה? (ל"ת)
    הלוחש למניות 16/05/2018 21:27
    הגב לתגובה זו
  • זירת סוחר. לא ברוקר (ל"ת)
    אתה מפסידהם מרויחים 16/05/2018 23:55
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    תן לחתול 16/05/2018 18:44
    הגב לתגובה זו
    הרמאים הכי גדולים יפקחו על הרמאים הקטנים יותר. נשמע מעניין.
  • 7.
    ישראל 16/05/2018 15:59
    הגב לתגובה זו
    פשוט בושה. רגולציית פח ברוכים הבאים לישראל.
  • 6.
    מעט מידי 16/05/2018 15:32
    הגב לתגובה זו
    תגובה רשלנית וחסרת מקצועיות של רשות לני''ע שקיבלה חומרים מצולמים ומסמכים והתראות עוד ב ינואר פבואר ולא נקטה בשום צעד מלבד להוסיף עוד כפית סוכר לאספרסו במשרדיה הנוצצצים - רשות ני''ע אתם בושה תתביישו !
  • 5.
    עמי 16/05/2018 14:52
    הגב לתגובה זו
    התוצאה של הפקידה הזאת תהיה עוד יותר להגביל את התחרות ולסחוט את האזרח הפשוט עם עוד סחבת ועוד עלות רגלוטורית. העבריינים שגנבו כסף מהלקוחות שלהם לא יעלמו, ואף גורם ממשלתי ארכאי איטי ולא יעיל לא יפתור את זה. ברגע שהציבור יבין שאף אחד לא ידאג לכיס שלו, חוץ ממנו, אולי הוא יהיה זהיר בפעם הבאה שהוא מעביר כספים לנוכלים.
  • רפי 16/05/2018 15:32
    הגב לתגובה זו
    בלי כל פיקוח של רגולטור..ואם השוק יהיה באמת פתוח לכל "יזם" כמו דודו רוז ושגיא קדם (או ענבל אור..) משקיעים מבוגרים ואחרים ימשיכו ליפול בפח...באמת אחלה רעיון יש לך.
  • 4.
    טוב מאוד.. חובה להפעיל פיקוח מכל מגייסי הלקוחות והכספים (ל"ת)
    עוז 16/05/2018 13:43
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    נפגעי רוז 16/05/2018 13:42
    הגב לתגובה זו
    חכמה בדיעבד. זה שיחליף אותך יעשה רגולציה, את פישלת ונחת על זרי דפנה. הבייתה!!!
  • זה עוד מימי גושן והאוזר. היא באה עכשיו. (ל"ת)
    כאלה אנחנו 16/05/2018 15:03
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הרשות להשמדת ערך מעניקה רישוי גם לגופים שעוקצים! (ל"ת)
    אזהרה! 16/05/2018 13:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סוחר בשוק-ההון 16/05/2018 13:32
    הגב לתגובה זו
    ב עשור האחרון חגג הביזיון בתחום, אופציות בינאריות, מט"ח ומניות מאות אנשים ברשת ידעו על הביזיון והמרמה אבל אתם הרגולטורים אטומים בלתי נגישים ועסוקים בלהראות טוב בעיתונות. ומה תוצאה? תגובה איטית ( אחרי 10 שנים) והגבלות מעיקות חוקים הפוגעים בחופש הפעולה של סוחרים, הגבלת המינוף, המיסים והגבלות רגלוטריות לא קשורות
  • מסכים מסכים מסכים-להדק את הפיקוח שלא ניפול יותר בפח..! (ל"ת)
    מוטי 16/05/2018 15:33
    הגב לתגובה זו
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.