ענת גואטה, יו"ר רשות נירות ערך
צילום: ענבל מרמרי

רשות ני"ע התעוררה: מוציאה התייחסות לקריסת ג'נרל טרייד ושורט טרייד

בכוונת יו"ר הרשות ענת גואטה לקדם חקיקת ברוקר-דילר שתחל את הפיקוח גם על חברות הברוקראז' הבלתי-מפוקחות
גיא בן סימון | (14)

לאחר קריסת זירת המסחר ג'נרל טרייד של דודו רוז ושגיא קדם, ולאחר קריסתה של שורט טרייד במסגרתה נעצר המנכ"ל שלומי נוימן ונעצרו בכירים נוספים, כמו: איציק שרם, רשות ניירות ערך הודיעה היום כי היא פועלת בשיתוף פעולה עם גורמי האכיפה המקבילים ובכוונתה לחתור לפיקוח גם על הגופים הלא מפוקחים כיום. 

מכות בבית המשפט: השותף של דודו רוז דוחף - וחוטף אגרוף. צפו בסרטון המביך

ברשות ניירות ערך מחדדים כי עד כה לא ניתנה לה סמכות בדין לפקח על פעילות ברוקראז' של חברות עצמאיות כמו אלה שקרסו. ולכן, חברות עצמאיות אלה כלל לא מצויות בפיקוח של רגולטור פיננסי ישראלי כלשהו. כעת, בכוונת יו"ר הרשות ענת גואטה לבחון את קידום חקיקת ברוקר-דילר, בשיתוף משרד האוצר ומשרד המשפטים ובתאום עם גורמים רלוונטיים אחרים, שתחיל את פיקוח הרשות גם על חברות הברוקראז' הבלתי מפוקחות.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    דודי רוזי 17/05/2018 07:39
    הגב לתגובה זו
    נקווה שלפחות נראה את דודו רוז ועובדיו הגנבים עמוק בכלא בעזרת ה' יתברך
  • 9.
    מה בנוגע לקולמקס? מישהו יודע? אמינה? (ל"ת)
    הלוחש למניות 16/05/2018 21:27
    הגב לתגובה זו
  • זירת סוחר. לא ברוקר (ל"ת)
    אתה מפסידהם מרויחים 16/05/2018 23:55
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    תן לחתול 16/05/2018 18:44
    הגב לתגובה זו
    הרמאים הכי גדולים יפקחו על הרמאים הקטנים יותר. נשמע מעניין.
  • 7.
    ישראל 16/05/2018 15:59
    הגב לתגובה זו
    פשוט בושה. רגולציית פח ברוכים הבאים לישראל.
  • 6.
    מעט מידי 16/05/2018 15:32
    הגב לתגובה זו
    תגובה רשלנית וחסרת מקצועיות של רשות לני''ע שקיבלה חומרים מצולמים ומסמכים והתראות עוד ב ינואר פבואר ולא נקטה בשום צעד מלבד להוסיף עוד כפית סוכר לאספרסו במשרדיה הנוצצצים - רשות ני''ע אתם בושה תתביישו !
  • 5.
    עמי 16/05/2018 14:52
    הגב לתגובה זו
    התוצאה של הפקידה הזאת תהיה עוד יותר להגביל את התחרות ולסחוט את האזרח הפשוט עם עוד סחבת ועוד עלות רגלוטורית. העבריינים שגנבו כסף מהלקוחות שלהם לא יעלמו, ואף גורם ממשלתי ארכאי איטי ולא יעיל לא יפתור את זה. ברגע שהציבור יבין שאף אחד לא ידאג לכיס שלו, חוץ ממנו, אולי הוא יהיה זהיר בפעם הבאה שהוא מעביר כספים לנוכלים.
  • רפי 16/05/2018 15:32
    הגב לתגובה זו
    בלי כל פיקוח של רגולטור..ואם השוק יהיה באמת פתוח לכל "יזם" כמו דודו רוז ושגיא קדם (או ענבל אור..) משקיעים מבוגרים ואחרים ימשיכו ליפול בפח...באמת אחלה רעיון יש לך.
  • 4.
    טוב מאוד.. חובה להפעיל פיקוח מכל מגייסי הלקוחות והכספים (ל"ת)
    עוז 16/05/2018 13:43
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    נפגעי רוז 16/05/2018 13:42
    הגב לתגובה זו
    חכמה בדיעבד. זה שיחליף אותך יעשה רגולציה, את פישלת ונחת על זרי דפנה. הבייתה!!!
  • זה עוד מימי גושן והאוזר. היא באה עכשיו. (ל"ת)
    כאלה אנחנו 16/05/2018 15:03
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הרשות להשמדת ערך מעניקה רישוי גם לגופים שעוקצים! (ל"ת)
    אזהרה! 16/05/2018 13:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סוחר בשוק-ההון 16/05/2018 13:32
    הגב לתגובה זו
    ב עשור האחרון חגג הביזיון בתחום, אופציות בינאריות, מט"ח ומניות מאות אנשים ברשת ידעו על הביזיון והמרמה אבל אתם הרגולטורים אטומים בלתי נגישים ועסוקים בלהראות טוב בעיתונות. ומה תוצאה? תגובה איטית ( אחרי 10 שנים) והגבלות מעיקות חוקים הפוגעים בחופש הפעולה של סוחרים, הגבלת המינוף, המיסים והגבלות רגלוטריות לא קשורות
  • מסכים מסכים מסכים-להדק את הפיקוח שלא ניפול יותר בפח..! (ל"ת)
    מוטי 16/05/2018 15:33
    הגב לתגובה זו
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

תשתיות
צילום: תמר מצפי

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?

באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?

תמיר חכמוף |

שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.

המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים שנצברו במהלך הלחימה.

באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.

בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה, פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.

השפעה חיובית על המשק

בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.