רקפת רוסק עמינח
צילום: רון קדמי
בדיקה

רשימת בעלי המניות בלאומי: אקירוב הקטין, כלל ביטוח קנו

רשימת בעלי המניות בבנק מגלה כי קבוצת עזריאלי מכרה מניות בכ-220 מיליון שקל. עוד הקטינו פוזיציה: מיטב דש ובית ההשקעות פסגות
גיא עיני | (2)

מניית בנק לאומי רשמה בשנה האחרונה עלייה נאה של 37%. בדיקת בעלי המניות המהותיים מגלה מי מהגופים ניצל את העליות למכירת המניות, ומי בחר דווקא להגדיל במחירים העולים. השינויים הבולטים ברשימה מגיעים מהפירוק של אוצר התישבות היהודים (אוה"ה)  שהחזיקה ב-30,133,781 מניות לאומי והחליפו אותן תמורת המניות בחברה עצמה בעקבות הסדר הפשרה בין בעלי המניות באוה"ה לחברה עצמה.מנכ"ל אוה"ה, ראובן  גרסטל, התייחס לדברים ואמר: "החברה מחזיקה במס' מניות שבנק ישראל לא מחייב אותה לדווח עליו ולהכניסן לדו"ח של לאומי". 

שחקן חדש במצבת בעלי השליטה הוא ילין לפידות שמחזיקים 16.65 מיליון מניות שמהוות כ-1.09% ממניות לאומי (בדו"ח המחזיקים שפורסם אשתקד ילין לפידות לא היה מהותי). בעלי שליטה נוספים שהגדילו את כמות המניות ואת שליטתם הם: קבוצת הביטוח הפניקס שרכשה 252 אלף מניות; מנורה מבטחים רכשה 194 אלף מניות נוספות, כלל ביצעה את הרכישה הגדולה ביותר עם 12.7 מיליון מניות נוספות והגדילה את שיעור האחזקה  בלאומי מ-3.43% ל-4.26%. קרן ההשקעות הזרה בלאקרוק רכשה במהלך השנה עוד כ-3.48 מיליון מניות, והגיע ה לאחזקה בשיעור של 2.88% בלאומי. מנגד, קבוצת אקירוב (חברות אלרוב ואחרות שבשליטת אלפרד אקירוב) הקטינה האחזקה כאשר מכרה כ-10.6 מיליון מניות וכעת היא בעלת 2.2% ממניות לאומי, עזריאלי מצטרף לתנועה זו וגם היא מכרה 10.6 מיליון מניות. מדובר על מכירה בהיקף של כ-220 מיליון שקל (בהנחת מחיר המניה הנוכחי). לאחר המכירה מחזיקה עזריאלי 3.54%. מגדל מכרה 500 אלף מניות ופסגות הקטינה את השליטה לאחר שמכרה כ-5.6 מיליון מניות ומחזיקה כעת ב-3.5% ממניות לאומי לעומת 3.87% בחודש מרץ ב-2017, המכירה הגדולה ביותר נרשמה אצל מיטב ד"ש, בית ההשקעות מכר כ-19.6 מיליון מניות ועבר משליטה של 4.81% אשתקד ל-2.89% לתאריך הדו"ח (מרץ האחרון). מניות לאומי בשנה האחרונה בנק לאומי סיים את שנת 2017 עם רווח נקי של 3.17 מיליארד שקל. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ראובן גרסטל 12/04/2018 13:14
    הגב לתגובה זו
    תיקון טעויות בכתבה על מחזיקי מניות לאומי. 1. אוצר התיישבות היהודים לא פורקה אל הפכה לחברה פרטית. 2. אוצר התיישבות היהודים ממשיכה להחזיק במניות לאומי אך שיעור האחזקה אינו מחייב דיווח, ולכן נתון זו אינו נמצ ברשותכם.
  • 1.
    blond101209 11/04/2018 10:04
    הגב לתגובה זו
    בכתבה דומה בגלובס היה כתוב שאלטשולר מחזיק +5%
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 0.2%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מגמה מעורבת במדדים; פריים אנרג'י מזנקת 12% אוריון מוסיפה 3.1%

ההנפקה החדשה של ג'י סיטי - אוריון - ממשיכה להתחזק; על הפרישה של עמית בירק מאקוואריוס ואיזה דגלים אדומים היו לנו עוד לפני; על החלטת הריבית מחר בארה"ב שמשפיעה גם עלינו והאם הזינוקים בביטוח יימשכו?

מערכת ביזפורטל |

  


המסחר במדדים במגמה מעורבת לאחר נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.4% ת"א 90 יציב כעת בנטיה לירידות קלות.

במגזר הפיננסים התמונה דומה - הבנקים יורדים בכ-0.3%, בעוד ת"א ביטוח יציב בנטיה לירידות קלות. ת"א נדל"ן חיובי עם עליה של 0.1% בעוד ת"א נפט וגז יורד 0.2%.


אחד האירועים של השבוע שישפיע גם על הזווית המקומית היא החלטת הריבית בארה"ב שתיערך מחר ב-21:00 בערב. השווקים הפיננסיים רשמו הישג מרשים, אולי אפילו מפתיע בעוצמתו: תנועת V מלאה וחדה מאז הירידות של נובמבר, שמביאה את המדדים המובילים להתייצב כעת מעט מתחת לרמות שיא כל הזמנים. התאוששות זו אינה רק טכנית; היא משקפת את החוסן הפסיכולוגי של המשקיעים ואת האמונה העיקשת בנרטיב "הנחיתה הרכה". עם זאת, בימים האחרונים השוק שב לדשדש מעט, כשהוא לוקח אוויר לקראת החלטת הריבית הגורלית בהמשך השבוע. ועדת השוק הפתוח (FOMC) מתכנסת לישיבתה האחרונה והדרמטית לשנת 2025 בימי שלישי-רביעי, ותפרסם את החלטתה ביום רביעי בערב – החלטה שתקבע את הטון לשבועות האחרונים של 2025 ולפתיחת שנת 2026.

השבועות שחלפו מאז ההחלטה הקודמת היו תנודתיים מאוד מבחינת ציפיות השוק. ראינו את מדדי הסבירות להורדת ריבית עולים ויורדים בעשרות אחוזים, לעיתים בהפרש של ימים ספורים, בתגובה לכל שבב מידע או התבטאות של חבר פד'. אולם בישורת האחרונה לקראת ההחלטה, הקונצנזוס התקבע: השוק מצפה להורדת ריבית נוספת בפגישה השבוע, הורדה שככל הנראה תתרחש. אמנם הקונצנזוס מעט נמוך יותר מפעמים קודמות (קצת מתחת ל-90%), אך הוא עדיין כמעט מוחלט. חשוב להבין את הדינמיקה שבין הפד' לשוק: לעיתים נדירות ביותר הבנק המרכזי בוחר להצביע בניגוד לקונצנזוס כה מובהק ברגע האחרון, ולו רק כדי למנוע זעזוע מיותר במערכת הפיננסית. לכן, נראה שהורדת ריבית של רבע אחוז בפגישה הקרובה היא כמעט עובדה מוגמרת. השאלה האמיתית, אם כן, איננה "האם הריבית תרד", אלא מה יאמר הפד' לגבי העתיד, וכיצד הוא רואה את הסיכונים בטווח הבינוני - לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים