רשימת בעלי המניות בלאומי: אקירוב הקטין, כלל ביטוח קנו
מניית בנק לאומי 0.19% רשמה בשנה האחרונה עלייה נאה של 37%. בדיקת בעלי המניות המהותיים מגלה מי מהגופים ניצל את העליות למכירת המניות, ומי בחר דווקא להגדיל במחירים העולים. השינויים הבולטים ברשימה מגיעים מהפירוק של אוצר התישבות היהודים (אוה"ה) שהחזיקה ב-30,133,781 מניות לאומי והחליפו אותן תמורת המניות בחברה עצמה בעקבות הסדר הפשרה בין בעלי המניות באוה"ה לחברה עצמה.מנכ"ל אוה"ה, ראובן גרסטל, התייחס לדברים ואמר: "החברה מחזיקה במס' מניות שבנק ישראל לא מחייב אותה לדווח עליו ולהכניסן לדו"ח של לאומי".
שחקן חדש במצבת בעלי השליטה הוא ילין לפידות שמחזיקים 16.65 מיליון מניות שמהוות כ-1.09% ממניות לאומי (בדו"ח המחזיקים שפורסם אשתקד ילין לפידות לא היה מהותי).
בעלי שליטה נוספים שהגדילו את כמות המניות ואת שליטתם הם: קבוצת הביטוח הפניקס שרכשה 252 אלף מניות; מנורה מבטחים רכשה 194 אלף מניות נוספות, כלל ביצעה את הרכישה הגדולה ביותר עם 12.7 מיליון מניות נוספות והגדילה את שיעור האחזקה בלאומי מ-3.43% ל-4.26%.
קרן ההשקעות הזרה בלאקרוק רכשה במהלך השנה עוד כ-3.48 מיליון מניות, והגיע ה לאחזקה בשיעור של 2.88% בלאומי.
מנגד, קבוצת אקירוב (חברות אלרוב ואחרות שבשליטת אלפרד אקירוב) הקטינה האחזקה כאשר מכרה כ-10.6 מיליון מניות וכעת היא בעלת 2.2% ממניות לאומי, עזריאלי מצטרף לתנועה זו וגם היא מכרה 10.6 מיליון מניות. מדובר על מכירה בהיקף של כ-220 מיליון שקל (בהנחת מחיר המניה הנוכחי). לאחר המכירה מחזיקה עזריאלי 3.54%.
מגדל מכרה 500 אלף מניות ופסגות הקטינה את השליטה לאחר שמכרה כ-5.6 מיליון מניות ומחזיקה כעת ב-3.5% ממניות לאומי לעומת 3.87% בחודש מרץ ב-2017, המכירה הגדולה ביותר נרשמה אצל מיטב ד"ש, בית ההשקעות מכר כ-19.6 מיליון מניות ועבר משליטה של 4.81% אשתקד ל-2.89% לתאריך הדו"ח (מרץ האחרון).
מניות לאומי בשנה האחרונה
בנק לאומי סיים את שנת 2017 עם רווח נקי של 3.17 מיליארד שקל.
- 2.ראובן גרסטל 12/04/2018 13:14הגב לתגובה זותיקון טעויות בכתבה על מחזיקי מניות לאומי. 1. אוצר התיישבות היהודים לא פורקה אל הפכה לחברה פרטית. 2. אוצר התיישבות היהודים ממשיכה להחזיק במניות לאומי אך שיעור האחזקה אינו מחייב דיווח, ולכן נתון זו אינו נמצ ברשותכם.
- 1.blond101209 11/04/2018 10:04הגב לתגובה זובכתבה דומה בגלובס היה כתוב שאלטשולר מחזיק +5%

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
