מעל הצפי: מדד המחירים לצרכן עלה 0.3%, מתחילת השנה ירד 0.2%
התייקרות רביעית רציפות של מדד המחירים. כמה תרם שוק הנדלן לרמת המחירים?
אינפלציה בפעם הרביעית ברציפות, מדד המחירים לצרכן עלה בחודש יוני. המדד עלה ב-0.3% לעומת חודש מאי וזאת מול צפי הכלכלנים לעלייה של 0.2%. מתחילת השנה המדד רשם ירידת מחירים של 0.2%. עליות המחירים נרשמו בעיקר בסעיפי ההלבשה שעלו ב-9.8% ובדיור שעלה ב-0.4%. ירידות המחירים הורגשו בעיקר בשוק הפירות והירקות שירד ב-5%. במידה והשינוי במחירי הפירות והירקות ינוכו מהמדד, האחרון היה עולה 0.4%. במידה והעליה במחירי הדיור הייתה מנוכה מהמדד, האחרון היה נותר ללא שינוי. מדד שירותי הדיור בבעלות הדיירים עלה ב-0.4% ומדד שכר הדירה עלה 0.2%. מבית ההשקעות תמיר-פישמן: "בנקודה זו אנו מעריכים שתחזית מחלקת המחקר של ב"י אופטימית למדי ונראה כי רוב הגורמים דווקא אינם תומכים בעליית קצב האינפלציה, כגון: רצונה של ממשלת ישראל להוריד את יוקר המחיה בעיקר בתחום הדיור (הגורם אינפלציוני חיובי דומיננטי בשנים האחרונות), הוזלת מחירי מזון בפיקוח ועידוד תחרות. בנוסף, שילוב של ייסוף בשקל מול ירידה במחירי הנפט צפוי אף הוא להשפיע לשלילה על המדדים הקרובים."
לדברי איילת ניר, כלכלנית ראשית בבית ההשקעות יצירות: למדד חודש יוני חשיבות מעטה לעומת חשיבותן של ציפיות האינפלציה לשנה הקרובה, ואלו עודכנו על ידינו לאחרונה כלפי מטה על רקע הייסוף בשער השקל כנגד סל המטבעות, הירידה במחיר הנפט הגולמי (שעל פי ההערכות צפויה להתחזק בעקבות ההסכם עם אירן) והירידה במחירי מוצרי החלב (בפיקוח ושלא בפיקוח). בשל העדכון, ההסתברות לחזרת האינפלציה אל תוך היעד בשנה הקרובה ירדה משמעותית, דבר המסכן את עמידת בנק ישראל ביעד האינפלציה הנגזר מחוק בנק ישראל, שכן בנק ישראל מנהל מדיניות גמישה של יעד אינפלציה, המאפשרת חריגה זמנית לתקופה של שנתיים לכל היותר. לדברי עוזי לוי אנליסט אינפיניטי: סביר להניח כי בנק ישראל יערוך שינוי (או התאמה) לתחזיות שלו ברבעונים הבאים. כלומר, ייתכן ומגמת ירידת המחירים הכוללת נבלמה, אך עדיין מוקדם לדבר על קצב אינפלציה "בריא". קריאת מדד בשיעור של 0.3% לחודש יוני מעל ממוצע התחזיות "מרגיעה" במעט את קובעי המדיניות בבנק ישראל, אך ניכר כי סביבת הריבית הנמוכה (המדיניות המוניטארית המרחיבה) בישראל צפויה להיוותר לאורך זמן ממושך במשק הישראלי. לסיכום, אין סיבה מהותית לשנות את סביבת הריבית הנוכחית בטווח הנראה לעין ועל כן אנו מעריכים כי הנגידה תשאיר את הריבית על כנה גם החודש, וזאת לאפשר מרחב פעולה גדול יותר במידה ומגמת התיסוף תימשך. לדברי רו"ח בועז צליח מנכ"ל טופ אלפא: "מדד המחירים לצרכן לחודש יוני עלה בשיעור של 0.3% נראה כי המשק מראה סימני התייצבות וסביר להניח כי בטווח הבינוני נראה את האינפלציה בחלקו התחתון של היעד. נראה כי הביקוש החריג לדיור, אשר נמצא ברמה גבוהה מבחינה היסטורית, טרם תרומה משמעותית לעליית המחירים בחודש האחרון וגבר על הירידה במחירי האנרגיה. להערכתנו כל עוד ימשך חוסר הוודאות בשוק הדיור לגבי מדיניות הממשלה, בתוספת בעיית ההיצע אשר קיימת בשוק, נמשיך לראות את עליית הביקוש לדיור ואיתו את המשך עליית מחירי הדירות, מה שבוודאי יתרום שוב לעליית המדד. מצד שני, ייתכן כי ההסכם עם איראן, אשר עליו חתמו המעצמות בווינה לא מכבר, יוביל לירידה נוספת במחירי האנרגיה שתגבר על העלייה הצפויה שיביא אתו הגידול בביקוש לדיור. כמו כן יש לזכור כי מחירי החלב, אשר הוזלו בתקופה האחרונה, טרם הספיקו להשפיע על המדד לחודש יוני ובוודאי נראה את השפעתם בחודשים הקרובים. חוזקו של השקל מול סל המטבעות עדיין ניכר, למרות התערבות מסיבית של בנק ישראל בשוק המט"ח בחודש האחרון, ורק בחודש יוני התחזק השקל בכ-2.6% מול סל המטבעות האפקטיבי. התחזקות זו בהחלט מנוגדת לעמדתו של בנק ישראל ולהערכתנו במידה ומגמה זו תמשך ייתכן ובסוף החודש נראה את בנק ישראל נוקט בצעדים מרחיבים נוספים, למרות הצהרות הבנק במסיבת העיתונאית שהתקיימה לאחר הכרזת הריבית. לדעתנו ישנה אטרקטיביות בהשקעה באפיק הצמוד בתיק, במח"מ קצר עד בינוני. נראה כי סיום המשבר היווני, והתייצבות שוק המניות הסיני, החזירו את האופציה להעלאת הריבית ע"י הפד כבר בחודש ספטמבר, תהליך שיגרור בעקבותיו עליית תשואות לאורך כל העקום".
- 5.דני 15/07/2015 19:58הגב לתגובה זועל זינוק מחירים התבררו כשטויות. במדד הנוכחי המחירים ירדו ב 0.4% ושכר הדירה עלה רק 0.2%
- 4.שקר הריבית 15/07/2015 19:47הגב לתגובה זומדינת משכנתא
- 3.חובה 15/07/2015 19:04הגב לתגובה זוhttps://www.youtube.com/watch?v=6IVuHxTLwsY
- תודה על ההפניה לסרטון (ל"ת)מאוד ריאלי 15/07/2015 20:06הגב לתגובה זו
- 2.את עם ישראל תקעו עם נגידה שלא מבינה מימינה ומשמאלה (ל"ת)דפקה פיגוע לייצוא 15/07/2015 18:15הגב לתגובה זו
- 1.מאיר פ 15/07/2015 18:01הגב לתגובה זוביום פרסום החלטת הריבית ( למרות הודעת בנק ישראל במסיבת העיתונאים כי הריבית תישאר כמו שהיא עד סוף השנה ) נראה את השקל מתחזק מול הדולר ב2-3% , התחזקות אלימה בדומה לפעמים הקודמות.. קוראים למהלך כזה אונס בנק ישראל להוריד ריבית.. היות וספקולנטים יכולים ( בנק ישראל או מי שממונה על הנושא חלש ) הצטרפו בשבוע האחרון כמה שחקנים חדשים עם אמצעים ומאוד אלימים
הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- אנבידיה מטפסת 1% טסלה מוסיפה 0.8% ומה קורה בחוזים?
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
