מעל הצפי: מדד המחירים לצרכן עלה 0.3%, מתחילת השנה ירד 0.2%
התייקרות רביעית רציפות של מדד המחירים. כמה תרם שוק הנדלן לרמת המחירים?
בפעם הרביעית ברציפות, מדד המחירים לצרכן עלה בחודש יוני. המדד עלה ב-0.3% לעומת חודש מאי וזאת מול צפי הכלכלנים לעלייה של 0.2%. מתחילת השנה המדד רשם ירידת מחירים של 0.2%. עליות המחירים נרשמו בעיקר בסעיפי ההלבשה שעלו ב-9.8% ובדיור שעלה ב-0.4%. ירידות המחירים הורגשו בעיקר בשוק הפירות והירקות שירד ב-5%. במידה והשינוי במחירי הפירות והירקות ינוכו מהמדד, האחרון היה עולה 0.4%. במידה והעליה במחירי הדיור הייתה מנוכה מהמדד, האחרון היה נותר ללא שינוי. מדד שירותי הדיור בבעלות הדיירים עלה ב-0.4% ומדד שכר הדירה עלה 0.2%. מבית ההשקעות תמיר-פישמן: "בנקודה זו אנו מעריכים שתחזית מחלקת המחקר של ב"י אופטימית למדי ונראה כי רוב הגורמים דווקא אינם תומכים בעליית קצב האינפלציה, כגון: רצונה של ממשלת ישראל להוריד את יוקר המחיה בעיקר בתחום הדיור (הגורם אינפלציוני חיובי דומיננטי בשנים האחרונות), הוזלת מחירי מזון בפיקוח ועידוד תחרות. בנוסף, שילוב של ייסוף בשקל מול ירידה במחירי הנפט צפוי אף הוא להשפיע לשלילה על המדדים הקרובים."
לדברי איילת ניר, כלכלנית ראשית בבית ההשקעות יצירות: למדד חודש יוני חשיבות מעטה לעומת חשיבותן של ציפיות האינפלציה לשנה הקרובה, ואלו עודכנו על ידינו לאחרונה כלפי מטה על רקע הייסוף בשער השקל כנגד סל המטבעות, הירידה במחיר הנפט הגולמי (שעל פי ההערכות צפויה להתחזק בעקבות ההסכם עם אירן) והירידה במחירי מוצרי החלב (בפיקוח ושלא בפיקוח). בשל העדכון, ההסתברות לחזרת האינפלציה אל תוך היעד בשנה הקרובה ירדה משמעותית, דבר המסכן את עמידת בנק ישראל ביעד האינפלציה הנגזר מחוק בנק ישראל, שכן בנק ישראל מנהל מדיניות גמישה של יעד אינפלציה, המאפשרת חריגה זמנית לתקופה של שנתיים לכל היותר. לדברי עוזי לוי אנליסט אינפיניטי: סביר להניח כי בנק ישראל יערוך שינוי (או התאמה) לתחזיות שלו ברבעונים הבאים. כלומר, ייתכן ומגמת ירידת המחירים הכוללת נבלמה, אך עדיין מוקדם לדבר על קצב אינפלציה "בריא". קריאת מדד בשיעור של 0.3% לחודש יוני מעל ממוצע התחזיות "מרגיעה" במעט את קובעי המדיניות בבנק ישראל, אך ניכר כי סביבת הריבית הנמוכה (המדיניות המוניטארית המרחיבה) בישראל צפויה להיוותר לאורך זמן ממושך במשק הישראלי. לסיכום, אין סיבה מהותית לשנות את סביבת הריבית הנוכחית בטווח הנראה לעין ועל כן אנו מעריכים כי הנגידה תשאיר את הריבית על כנה גם החודש, וזאת לאפשר מרחב פעולה גדול יותר במידה ומגמת התיסוף תימשך. לדברי רו"ח בועז צליח מנכ"ל טופ אלפא: "מדד המחירים לצרכן לחודש יוני עלה בשיעור של 0.3% נראה כי המשק מראה סימני התייצבות וסביר להניח כי בטווח הבינוני נראה את האינפלציה בחלקו התחתון של היעד. נראה כי הביקוש החריג לדיור, אשר נמצא ברמה גבוהה מבחינה היסטורית, טרם תרומה משמעותית לעליית המחירים בחודש האחרון וגבר על הירידה במחירי האנרגיה. להערכתנו כל עוד ימשך חוסר הוודאות בשוק הדיור לגבי מדיניות הממשלה, בתוספת בעיית ההיצע אשר קיימת בשוק, נמשיך לראות את עליית הביקוש לדיור ואיתו את המשך עליית מחירי הדירות, מה שבוודאי יתרום שוב לעליית המדד. מצד שני, ייתכן כי ההסכם עם איראן, אשר עליו חתמו המעצמות בווינה לא מכבר, יוביל לירידה נוספת במחירי האנרגיה שתגבר על העלייה הצפויה שיביא אתו הגידול בביקוש לדיור. כמו כן יש לזכור כי מחירי החלב, אשר הוזלו בתקופה האחרונה, טרם הספיקו להשפיע על המדד לחודש יוני ובוודאי נראה את השפעתם בחודשים הקרובים. חוזקו של השקל מול סל המטבעות עדיין ניכר, למרות התערבות מסיבית של בנק ישראל בשוק המט"ח בחודש האחרון, ורק בחודש יוני התחזק השקל בכ-2.6% מול סל המטבעות האפקטיבי. התחזקות זו בהחלט מנוגדת לעמדתו של בנק ישראל ולהערכתנו במידה ומגמה זו תמשך ייתכן ובסוף החודש נראה את בנק ישראל נוקט בצעדים מרחיבים נוספים, למרות הצהרות הבנק במסיבת העיתונאית שהתקיימה לאחר הכרזת הריבית. לדעתנו ישנה אטרקטיביות בהשקעה באפיק הצמוד בתיק, במח"מ קצר עד בינוני. נראה כי סיום המשבר היווני, והתייצבות שוק המניות הסיני, החזירו את האופציה להעלאת הריבית ע"י הפד כבר בחודש ספטמבר, תהליך שיגרור בעקבותיו עליית תשואות לאורך כל העקום".
- 5.דני 15/07/2015 19:58הגב לתגובה זועל זינוק מחירים התבררו כשטויות. במדד הנוכחי המחירים ירדו ב 0.4% ושכר הדירה עלה רק 0.2%
- 4.שקר הריבית 15/07/2015 19:47הגב לתגובה זומדינת משכנתא
- 3.חובה 15/07/2015 19:04הגב לתגובה זוhttps://www.youtube.com/watch?v=6IVuHxTLwsY
- תודה על ההפניה לסרטון (ל"ת)מאוד ריאלי 15/07/2015 20:06הגב לתגובה זו
- 2.את עם ישראל תקעו עם נגידה שלא מבינה מימינה ומשמאלה (ל"ת)דפקה פיגוע לייצוא 15/07/2015 18:15הגב לתגובה זו
- 1.מאיר פ 15/07/2015 18:01הגב לתגובה זוביום פרסום החלטת הריבית ( למרות הודעת בנק ישראל במסיבת העיתונאים כי הריבית תישאר כמו שהיא עד סוף השנה ) נראה את השקל מתחזק מול הדולר ב2-3% , התחזקות אלימה בדומה לפעמים הקודמות.. קוראים למהלך כזה אונס בנק ישראל להוריד ריבית.. היות וספקולנטים יכולים ( בנק ישראל או מי שממונה על הנושא חלש ) הצטרפו בשבוע האחרון כמה שחקנים חדשים עם אמצעים ומאוד אלימים
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
