מעל הצפי: מדד המחירים לצרכן עלה 0.3%, מתחילת השנה ירד 0.2%
התייקרות רביעית רציפות של מדד המחירים. כמה תרם שוק הנדלן לרמת המחירים?
אינפלציה בפעם הרביעית ברציפות, מדד המחירים לצרכן עלה בחודש יוני. המדד עלה ב-0.3% לעומת חודש מאי וזאת מול צפי הכלכלנים לעלייה של 0.2%. מתחילת השנה המדד רשם ירידת מחירים של 0.2%. עליות המחירים נרשמו בעיקר בסעיפי ההלבשה שעלו ב-9.8% ובדיור שעלה ב-0.4%. ירידות המחירים הורגשו בעיקר בשוק הפירות והירקות שירד ב-5%. במידה והשינוי במחירי הפירות והירקות ינוכו מהמדד, האחרון היה עולה 0.4%. במידה והעליה במחירי הדיור הייתה מנוכה מהמדד, האחרון היה נותר ללא שינוי. מדד שירותי הדיור בבעלות הדיירים עלה ב-0.4% ומדד שכר הדירה עלה 0.2%. מבית ההשקעות תמיר-פישמן: "בנקודה זו אנו מעריכים שתחזית מחלקת המחקר של ב"י אופטימית למדי ונראה כי רוב הגורמים דווקא אינם תומכים בעליית קצב האינפלציה, כגון: רצונה של ממשלת ישראל להוריד את יוקר המחיה בעיקר בתחום הדיור (הגורם אינפלציוני חיובי דומיננטי בשנים האחרונות), הוזלת מחירי מזון בפיקוח ועידוד תחרות. בנוסף, שילוב של ייסוף בשקל מול ירידה במחירי הנפט צפוי אף הוא להשפיע לשלילה על המדדים הקרובים."
לדברי איילת ניר, כלכלנית ראשית בבית ההשקעות יצירות: למדד חודש יוני חשיבות מעטה לעומת חשיבותן של ציפיות האינפלציה לשנה הקרובה, ואלו עודכנו על ידינו לאחרונה כלפי מטה על רקע הייסוף בשער השקל כנגד סל המטבעות, הירידה במחיר הנפט הגולמי (שעל פי ההערכות צפויה להתחזק בעקבות ההסכם עם אירן) והירידה במחירי מוצרי החלב (בפיקוח ושלא בפיקוח). בשל העדכון, ההסתברות לחזרת האינפלציה אל תוך היעד בשנה הקרובה ירדה משמעותית, דבר המסכן את עמידת בנק ישראל ביעד האינפלציה הנגזר מחוק בנק ישראל, שכן בנק ישראל מנהל מדיניות גמישה של יעד אינפלציה, המאפשרת חריגה זמנית לתקופה של שנתיים לכל היותר. לדברי עוזי לוי אנליסט אינפיניטי: סביר להניח כי בנק ישראל יערוך שינוי (או התאמה) לתחזיות שלו ברבעונים הבאים. כלומר, ייתכן ומגמת ירידת המחירים הכוללת נבלמה, אך עדיין מוקדם לדבר על קצב אינפלציה "בריא". קריאת מדד בשיעור של 0.3% לחודש יוני מעל ממוצע התחזיות "מרגיעה" במעט את קובעי המדיניות בבנק ישראל, אך ניכר כי סביבת הריבית הנמוכה (המדיניות המוניטארית המרחיבה) בישראל צפויה להיוותר לאורך זמן ממושך במשק הישראלי. לסיכום, אין סיבה מהותית לשנות את סביבת הריבית הנוכחית בטווח הנראה לעין ועל כן אנו מעריכים כי הנגידה תשאיר את הריבית על כנה גם החודש, וזאת לאפשר מרחב פעולה גדול יותר במידה ומגמת התיסוף תימשך. לדברי רו"ח בועז צליח מנכ"ל טופ אלפא: "מדד המחירים לצרכן לחודש יוני עלה בשיעור של 0.3% נראה כי המשק מראה סימני התייצבות וסביר להניח כי בטווח הבינוני נראה את האינפלציה בחלקו התחתון של היעד. נראה כי הביקוש החריג לדיור, אשר נמצא ברמה גבוהה מבחינה היסטורית, טרם תרומה משמעותית לעליית המחירים בחודש האחרון וגבר על הירידה במחירי האנרגיה. להערכתנו כל עוד ימשך חוסר הוודאות בשוק הדיור לגבי מדיניות הממשלה, בתוספת בעיית ההיצע אשר קיימת בשוק, נמשיך לראות את עליית הביקוש לדיור ואיתו את המשך עליית מחירי הדירות, מה שבוודאי יתרום שוב לעליית המדד. מצד שני, ייתכן כי ההסכם עם איראן, אשר עליו חתמו המעצמות בווינה לא מכבר, יוביל לירידה נוספת במחירי האנרגיה שתגבר על העלייה הצפויה שיביא אתו הגידול בביקוש לדיור. כמו כן יש לזכור כי מחירי החלב, אשר הוזלו בתקופה האחרונה, טרם הספיקו להשפיע על המדד לחודש יוני ובוודאי נראה את השפעתם בחודשים הקרובים. חוזקו של השקל מול סל המטבעות עדיין ניכר, למרות התערבות מסיבית של בנק ישראל בשוק המט"ח בחודש האחרון, ורק בחודש יוני התחזק השקל בכ-2.6% מול סל המטבעות האפקטיבי. התחזקות זו בהחלט מנוגדת לעמדתו של בנק ישראל ולהערכתנו במידה ומגמה זו תמשך ייתכן ובסוף החודש נראה את בנק ישראל נוקט בצעדים מרחיבים נוספים, למרות הצהרות הבנק במסיבת העיתונאית שהתקיימה לאחר הכרזת הריבית. לדעתנו ישנה אטרקטיביות בהשקעה באפיק הצמוד בתיק, במח"מ קצר עד בינוני. נראה כי סיום המשבר היווני, והתייצבות שוק המניות הסיני, החזירו את האופציה להעלאת הריבית ע"י הפד כבר בחודש ספטמבר, תהליך שיגרור בעקבותיו עליית תשואות לאורך כל העקום".
- 5.דני 15/07/2015 19:58הגב לתגובה זועל זינוק מחירים התבררו כשטויות. במדד הנוכחי המחירים ירדו ב 0.4% ושכר הדירה עלה רק 0.2%
- 4.שקר הריבית 15/07/2015 19:47הגב לתגובה זומדינת משכנתא
- 3.חובה 15/07/2015 19:04הגב לתגובה זוhttps://www.youtube.com/watch?v=6IVuHxTLwsY
- תודה על ההפניה לסרטון (ל"ת)מאוד ריאלי 15/07/2015 20:06הגב לתגובה זו
- 2.את עם ישראל תקעו עם נגידה שלא מבינה מימינה ומשמאלה (ל"ת)דפקה פיגוע לייצוא 15/07/2015 18:15הגב לתגובה זו
- 1.מאיר פ 15/07/2015 18:01הגב לתגובה זוביום פרסום החלטת הריבית ( למרות הודעת בנק ישראל במסיבת העיתונאים כי הריבית תישאר כמו שהיא עד סוף השנה ) נראה את השקל מתחזק מול הדולר ב2-3% , התחזקות אלימה בדומה לפעמים הקודמות.. קוראים למהלך כזה אונס בנק ישראל להוריד ריבית.. היות וספקולנטים יכולים ( בנק ישראל או מי שממונה על הנושא חלש ) הצטרפו בשבוע האחרון כמה שחקנים חדשים עם אמצעים ומאוד אלימים
אפליקציות מסחר (גרוק)המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם ניתחו את התנהגותם של משקיעים וגילו: המעבר למסחר באפליקציות מוביל להפסדים; הסיבה: שילוב הרסני של טכנולוגיה, פסיכולוגיה והטיות קוגניטיביות
השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, מרגש,. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים.
המשקיעים החדשים נולדו לאפליקציות המסחר, אבל גם משקיעים וותיקים הופכים להיות מכורים יותר לנוחות, לריגושים, "למשחק", ומקבלים החלטות מהירות שהם יותר הימורים מאשר השקעות. בורסה היא לא קזינו. נסחרות בה חברות עם ערך ומי שבודק, מנתח ומשקיע לאורך זמן, מקבל תמורה. השקעה בבורסה נשענת על הבנה, מומחיות וניתוח. הימור מנגד נשען על מזל. בהימור לרוב מפסידים. מחקרים מוכיחים שמסחר באפליקציות גורם לכם להפסיד יותר מאשר במסחר במערכות אחרות. כלומר, הנגישות, המהירות, הפיתוי הופך את ההשקעה להימור - ככה אתם מפסידים אלפי דולרים בשנה.
למעשה, העידן הדיגיטלי הבטיח ל"דמוקרטיזציה של שוק ההון". אפליקציות מסחר נוחות ונגישות אמורות היו להפוך כל אחד למשקיע חכם ומיומן. אבל סדרת מחקרים אקדמיים מהשנים האחרונות חושפת תמונה הפוכה: הטכנולוגיה שאמורה הייתה לעזור לנו דווקא פוגעת בביצועי ההשקעות שלנו באופן דרמטי.
המחקר המרכזי: השקעות חכמות?
המחקר המקיף ביותר בתחום פורסם תחת הכותרת "Smart(Phone) Investing? A within Investor-Time Analysis of New Technologies and Trading Behavior" על ידי צוות חוקרים בינלאומי: אנקיט קלדה (Assistant Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה), בנג'מין לוס (Associate Professor מאוניברסיטת הטכנולוגיה של סידני), אלסנדרו פרביטרו (Associate Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה) ופרופ' אנדראס האקת'ל (Professor of Finance מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט).
המחקר, שניתח התנהגות של אלפי משקיעים גרמנים לאורך מספר שנים, מצא שהמעבר מפלטפורמות מסחר מסורתיות לאפליקציות סמארטפון מוביל לעלייה דרמטית בנפח המסחר ולירידה בביצועים. החוקרים תיעדו שמשקיעים שעברו לאפליקציות הגבירו את פעילות המסחר שלהם באופן משמעותי, תוך כדי נטילת סיכונים גבוהים יותר והחזקת תיקים פחות מגוונים.
כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?
אחרי הפסקת האש, עסקת החטופים ומדד המחירים המפתיע, הריבית בדרך למטה וזה רק שאלה של עד כמה עמוק היא תרד; ברקע הבנקים מאבדים גובה, ועולה השאלה: עד כמה הבנקים יושפעו מהורדת הריבית?
למרות שבבנק ישראל אמרו אתמול שלא יורידו את הריבית “לפני הזמן”, כולם מבינים שהזמן הזה מתקרב. העסקה לשחרור החטופים, הפסקת האש וההתייצבות הביטחונית, יחד עם מדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול והפתיע כלפי מטה (מדד
המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?), מחזקים את ההערכות שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה, ושתהליך ההפחתה יימשך גם אל תוך השנה הבאה. אחרי כמעט שנתיים של סביבת ריבית גבוהה, עולה השאלה איך הורדת הריבית תשפיע על הבנקים,
שנהנו עד כה מתקופה שהייתה כמעט חלומית מבחינתם עם רווחים חסרי תקדים.
בסוף היום, מודל הרווח של הבנקים מהריבית דיי פשוט: הם מרוויחים על ההפרש שבין מה שהם גובים על ההלוואות למה שהם משלמים על הפיקדונות. כשהריבית במשק גבוהה, ההכנסות על הלוואות ומשכנתאות
מזנקות, אבל כשהריבית תרד, הם ירוויחו פחות על אותן הלוואות. במקביל גם ההוצאות שלהם על פיקדונות יקטנו, כי הם ישלמו לציבור פחות ריבית על החסכונות. אלא שזה לא מתאזן אחד לאחד, ההכנסות יורדות מהר יותר והן גדולות יותר, וההוצאות יורדות לאט יותר והן קטנות יותר, כך
שבמאזן הכולל הבנקים צפויים להרוויח פחות.
צריך לזכור שהבנקים מרוויחים כסף ממספר מקורות: עמלות מניהול חשבון, פעולות בשוק ההון, המרות מט"ח, כרטיסי אשראי, וכן גם השקעות כמו גם מקורות נוספים, אבל הרווח העיקרי של הפעילות נמצא בהכנסות נטו מריבית, המרווח שבין הריבית שהם גובים על הלוואות לריבית שהם משלמים על פיקדונות שמהווה מעל 70% מהיקף ההכנסות של הבנקים.
בשנים האחרונות המרווח הזה זינק לשיאים שלא נראו כאן שנים. הריבית הגבוהה הגדילה את ההכנסות מריבית בקצב מהיר יותר מהוצאות הריבית על הפיקדונות, בעיקר משום שחלק גדול מהציבור מחזיק כספים בעו"ש והריביות על הפיקדונות לא צמחו כמו הריביות על ההלוואות. זו הייתה תקופה שבה כל העלאת ריבית ירדה לשורה התחתונה של הבנקים, והובילה לרווחים היסטוריים.
- דוחות הבנקים בארה"ב: רווחים מזנקים ותחזיות מעודדות
- בנקאים בג'ינס: על הביצועים של זרועות ההשקעה של הבנקים - מי עשתה קופה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל גם הפרק הזה מתקרב לסיום. כשהריבית יורדת, ההכנסות מריבית, קרי
מהלוואות, משכנתאות ואשראי עסקי, מצטמצמות. במקביל, גם הוצאות הריבית של הבנקים על הפיקדונות יורדות, אבל לא באותו קצב. התוצאה היא שחיקה מסוימת במרווח הריבית, ובמילים פשוטות, ירידה ברווחיות.
