"שורט סקוויז" ענק במניית סנאפצ'ט: זינקה הערב ב-47%
מניית סנאפצ'ט (סימול:SNAP) טסה הערב בוול סטריט 48% ומרכזת עניין רב. ברקע לזינוק הערב, החברה פרסמה אמש את דו"חותיה לרבעון האחרון של 2017, והצליחה לראשונה מיום הנפקתה להפתיע את המשקיעים לחיוב. הדו"חות יוצרים הערב "שורט סקוויז" חזק, שכן רבים הימרו כי גם הפעם החברה תפספס ותצנח (נציין כי כמות המניות בשורט עמדה לפני הדו"חות על 20% מסך המניות הצפות, נתון גבוה מאוד).
החברה, שהייתה חביבת ה"שורטיסטים" מאז הונפקה בשנה שעברה, דיווחה על קצב גידול של 5% במשתמשים הפעילים ברבעון אחרון, לעומת גידול של 2.9% ברבעון הקודם. מספר המשתמשים הפעילים מסתכם היום בכ-178 מיליון משתמשים. הכנסות החברה ברבעון האחרון הסתכמו ב-285.8 מיליון דולר, עלייה של 72% לעומת השנה שעברה. חשוב לציין כי למרות השיפור ברבעון האחרון, החברה שורפת מזומנים בקצב גבוה: הפסד של 350 מיליון דולר ברבעון האחרון, אמנם נמוך מהצפי שעמד על 405 מיליון דולר, אך גבוה בהרבה מההפסד ברבעון המקביל אשתקד שעמד על 170 מיליון דולר בלבד.
גרף המניה בחודשים האחרונים: בכל הדו"חות האחרונים המנייה פתחה בירידות חדות, הדו"חות ה"סבירים" הפעם גורמים לכל מי שהימר שהיא תנצח שוב לסגור פוזיציות במהירות:
הסיבה שהפד' לא יכול להשיק תוכנית QE חדשה
למרות העליות בשוקי המניות בחודש האחרון, פוזיציות הענק של הבנקים הגדולים ממשיכות להצביע כי הכלכלה האמריקנית תגלוש למיתון לקראת סוף 2019. בתוך כך, שוק החוב האמריקני חושף מדוע הפד' לא יכול להשיק תוכנית QE חדשה, למרות ההתבטאויות האחרונות
בחינה עמוקה יותר של הנתונים מצביעה כי הבנקים הגדולים מתרכזים בעיקר באגרות החוב הקצרות. האחזקה הממוצעת באגרות חוב לטווחים של פחות מ-3 שנים זינקה בחודשים האחרונים לרמה של 87.3 מיליארד דולר, קרוב לשיא כל הזמנים שנרשם בדצמבר 2012. מדובר בעלייה חדה לעומת שאר אגרות החוב של ארה"ב, כפי שניתן לראות בגרף הבא.
מה גורם לזינוק?
האפשרות הראשונה שעשויה לגרום להסתערות של הבנקים הגדולים על החוב האמריקני היא שארה"ב מתקשה לבצע הנפקות חוב בחודשים האחרונים ברקע לירידה החדה ברכישות שמספקות סין ויפן בחודשים האחרונים (לכתבה המלאה), ואותם בנקים גדולים נכנסים בצורה אגרסיבית לחוב האמריקני במטרה למנוע נפילה של אותן הנפקות חוב. חשוב לציין כי הסבירות לאפשרות זו נמוכה יחסית, בעיקר לנוכח הריצה של המשקיעים בחודשים האחרונים לאג"ח ממשלתי בכל העולם (לראייה, תשואות אג"ח גרמניה בשפל של 0.1% בלבד), אך לא ניתן בשלב זה לשלול אפשרות זו.
האפשרות הסבירה יותר היא שאותם בנקים גדולים הגדילו משמעותית את אחזקותיהם באגרות החוב הקצרות מחשש להאטה כלכלית חריפה יותר בשנתיים הקרובות, שתגרום לירידה בתשואות, ואז יוכלו הבנקים לגרוף קופון נאה. בנוסף, צריך לזכור כי מדובר בנכס נזיל במיוחד, ולכן מדובר מבחינת הגופים הגדולים בגידור המשתלם ביותר בשוק. מי שחיפש אינדיקטור טוב "לציפיות של הכסף החכם בשווקים", הפוזיציות של ה- Primary Dealer עשויות לספק תובנות מעניינות.
מה יקרה במידה והפד' ישיק QE חדשה?
אחד המיתוסים הגדולים סביב ה-QE בעשור האחרון הוא שברגע שהפד' מבצע רכישות בשוקי האג"ח, התשואות יורדות. מבט זריז על תשואות החוב של ארה"ב בעשור האחרון מגלה שהמציאות הפוכה לגמרי. תשואות האג"חים הממשלתיות עלו בזמן שהפד' ביצע QE, והן ירדו כאשר הפד' הפסיק לתמוך בשווקים.
תיאורטית, אם הפד' יבצע כעת תוכנית רכישות חדשה ויצליח לשכנע את הגופים הגדולים כי הכלכלה האמריקנית תצא מהאטה המסתמנת בשנתיים הקרובות, ההתהפכות בפוזיציות של ה- Primary Dealers צפויה להזניק את תשואות האג"חים של ארה"ב לשיאים חדשים. נזכיר כי התהליך מתרחש במקביל לכך שהממשל האמריקני צפוי להתקרב לגירעון של טריליון דולר ב-2019, והוא צפוי להמשיך לעלות בשנים הקרובות. הדבר האחרון שהממשל האמריקני צריך כעת הוא שהריביות יחזרו לטפס.
בנוסף, נזכיר כי עליית תשואות תתורגם גם לשאר השווקים. במילים פשוטות: QE (שהיא לא במתכונת של הלאמת שוק האג"ח כמו ביפן) עשויה ליצור יותר נזק מתועלת בשלב הנוכחי.
נזכיר כי הריביות הגבוהות ב-2018 כבר גרמו לזינוק חד בהחזרי ההלוואות של הממשל האמריקני, כפי שניתן לראות בגרף הבא
.jpg)