ירון רוקמן
צילום: ישראל הדרי

אשטרום נכסים: ירידה של כ-19% ברווח הנקי - 26 מיליון שקל

החברה דיווחה על עלייה של כ-20% בהכנסות ל-86.4 מיליון שקל, אך ירידה של כ-30 מיליון שקל ברווחי חברות כלולות פגעה בשורה התחתונה; מניית החברה הציגה תשואה שלילית של 36% מתחילת שנה ונסחרת ב-0.7 על ההון
צחי אפרתי | (2)

חברת אשטרום נכסים דיווחה על עלייה של כ-20% בהכנסות ל-86.4 מיליון שקל, וירידה של כ-19% ברווח הנקי שהסתכם ב-25.9 מיליון שקל. עיקר הירידה ברווח מיוחסת לירידה של כ-30 מיליון שקל ברווחי חברות כלולות. מניית החברה הציגה תשואה שלילית של 36% מתחילת שנה ונסחרת ב-0.7 על ההון.

הכנסות החברה הסתכמו לכ-86.4 מיליון שקל עלייה של כ-20% בהשוואה כ-72 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהכנסות מיוחס הן לעלייה במכירות בפרויקט LYFE (מגדלי משרדים בעיר בני ברק) והן לגידול בהכנסות מהשכרת נדל"ן להשקעה.

בשורה התחתונה מדווחת החברה על רווח נקי של כ-25.9 מיליון שקל ירידה של כ-19% בהשוואה כ-31.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר השינוי מיוחס לירידה ברווחי חברות כלולות בסך של כ-30 מיליון שהתקזז עם קיטון בהוצאות המימון של 24 מיליון שקל.

הרווח הגולמי ברבעון השני עלה בכ-16.4% לכ-46.2 מיליון שקל, לעומת כ-39.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בנטרול רווחי פרויקט LYFE, גדל הרווח הגולמי בכ-17.2% לכ-39.4 מיליון שקל, לעומת כ-33.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.  

הרווח התפעולי הסתכם בכ-45.2 מיליון שקל ירידה של 38% לעומת כ-72.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, בעיקר בעקבות ירידה של כ-30 מיליון שקל ברווחי חברות כלולות כאמור.

השפעת הקורונה

החברה מציינת כי "תחום הנדל"ן המניב ממסחר תחום אשר להערכת החברה הינו הנפגע העיקרי מהשלכות המשבר שיצר הנגיף" במגזר זה נרשמה ירידת ערך של כ-18.5 מיליון שקל במחצית השנה. עם זאת ציינו כי "בתחומי הנדל"ן המניב מתעשייה וממשרדים לא זוהתה פגיעה משמעותית ולכן לא ניתנו הקלות והנחות משמעותיות לשוכרים וכמו כן לא ניתנו כלל הקלות והנחות לתקופה שלאחר תאריך הדוח הכספי, ובשל כך לא נרשמה הפחתה לירידת ערך בתחומים אלו."

ירון רוקמן, מנכ"ל אשטרום נכסים: "אנו מסכמים את הרבעון השני עם גידול בהכנסות וברווח הגולמי, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד לצד ירידה קלה ברווח הנקי. אשטרום נכנסים ממשיכה בהתמודדות עם משבר הקורונה כשהיא נהנית מתמהיל נכסים מגוון  ואיכותי אשר פרוס על שלוש מדינות וזאת לצד נזילות ואיתנות פיננסית גבוהה. המרכזים המסחריים הפתוחים חזרו לפעול באופן מלא. בתחום המשרדים, התעשייה, הלוגיסטיקה והאחסנה איננו מזהים קשיים מצד הלקוחות ולמעט הקלות מועטות הפעילות נותרה יציבה.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

"אנו ממשיכים בתהליך הבניה והשיווק של פרויקט LYFE, ולהערכתנו, למרות אירועי הקורונה והשפעתם, החברה תעמוד ביעדי המכירה המתוכננים עד השלמת הפרויקט ואכלוסו. אנו ממשיכים לקדם, לתכנן ולפתח את פעילות הייזום של החברה בפרויקטים השונים בהתאם לתנאי השוק בתום המשבר , וזאת במקביל לבחינת הזדמנויות השקעה התואמות לפרופיל הפעילות של החברה ובמטרה להגדיל את תיק הנכסים המניבים של החברה".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    פיני 30/08/2020 14:12
    הגב לתגובה זו
    ואז היה יוצא להם רווח נקי יפה !
  • 1.
    כל בועה דינה פיצוץ! (ל"ת)
    אדם 26/08/2020 10:11
    הגב לתגובה זו
נדלן
צילום: Freepik

למה נעלמו משקיעי הנדל"ן ומתי הם יחזרו לשוק?

לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד למה הם כבר לא שם? מס רכישה גבוה, עליית הריבית ומעבר להשקעות חלופיות. בכותצאה מכך, כמות הדירות המוצעות להשכרה קטנה והביקוש עולה - מה שמעלה את מחירי השכירות

נדב אטיאס |

בעשור האחרון הורגלנו לכך שמשקיעי הנדל״ן מהווים חלק מרכזי בתנועת השוק. הם רכשו דירות, סיפקו היצע לשוק השכירות והיוו גורם משמעותי לעליית מחירי הדיור. ואולם בשנים האחרונות מתרחשת תופעה הפוכה: משקיעי הנדל"ן יוצאים מהשוק בהיקף משמעותי, מבלי שקיים גורם אחר שממלא את מקומם. מדובר בשינוי מבני בעל השלכות רחבות על שוק המגורים בישראל, שחלקן תוארו בטורים קודמים.

לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד. המגמה הזו אינה נובעת מגורם אחד, אלא משילוב של נתונים ושינויים כלכליים ורגולטוריים שהפכו את ההשקעה בדירה לאטרקטיבית פחות - הן בפני עצמה והן ביחס לחלופות.

אז למה המשקיעים יצאו משוק הנדל"ן? ניתן למנות לכך שלוש סיבות עיקריות:

מס רכישה גבוה - עליית מס הרכישה על דירות להשקעה לרמה של 8% מהשקל הראשון יצרה חסם משמעותי להשקעה בדיור. במצב זה המשקיע מתחיל את הרכישה בפער של עשרות ולפעמים מאות אלפי שקלים עוד לפני שהנכס הניב הכנסה כלשהי. כשתשואת הנדל"ן למגורים ניצבת בממוצע על 3%-4%, מדובר על כשנתיים שכירות לפחות רק כדי להחזיר את גובה המס ששולם עבור רכישת הנכס. כשמס הרכישה על דירות להשקעה ירד ל-5% ב-2020 (בתקופת הקורונה), חלקם של המשקיעים בשוק הדיור קפץ בכמעט פי שניים עד 2022, אז הוחלט להעלות את מס הרכישה בחזרה ל-8%.

עליית הריבית - היתרון המשמעותי של רכישת דירה להשקעה מבוסס במידה רבה על מינוף. ואולם בריבית הנוכחית של המשכנתא שניצבת בממוצע על 5%-6% לעומת תשואת שכירות נמוכה יותר, החזר המשכנתא החודשי גבוה מהכנסות שכר הדירה מהנכס. במצב כזה, השימוש במינוף אינו תומך בתשואה, אלא להפך, ומייצר הוצאה חודשית קבועה מעבר להכנסות משכר הדירה.

מעבר להשקעות חלופיות - בשנים האחרונות התרחב מגוון ההשקעות האלטרנטיביות שנגישות למשקיעים פרטיים: קרנות חוב וקרנות השקעה פרטיות ומסחר עצמאי בשוק ההון ביחד עם קרן כספית ואג"ח שנהפכו אטרקטיביים יותר עם עליית הריבית במשק. האפיקים האלה מייצרים תשואות גבוהות יותר, וחלקם מאפשרים גם מינוף משמעותי ונזילות גבוהה. לאור זאת, האטרקטיביות של השקעה בדיור למגורים ירדה באופן משמעותי, וההעדפה של רבים מהמשקיעים זזה לכיוון האפיקים האלה