כלכלית ירושלים: גידול של 10% ב-FFO ברבעון הראשון של 2019

החברה הציגה עליה של כ-20% בהכנסות, אולם הרווח הנקי ירד ב-25% כתוצאה לגידול מהותי בהוצאות המימון בשל שינויים בשערי החליפין
ירדן סמדר | (1)

חברת כלכלית ירושלים דיווחה הבוקר (ה') על תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של שנת 2019 והציגה עליה של כ-20% בהכנסות לעומת הרבעון המקביל, הרווח הנקי של החברה ירד בכ-25% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

הכנסות כלכלית ירושלים הסתכמו בכ-321 מיליון שקל לעומת 269 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, עליה של כ-20%. הכנסות כלכלית משכירות ודמי ניהול בישראל עלו בכ-2% והסתכמו בכ-183 מיליון שקל, כאשר הכנסות החברה משכירות ודמי ניהול בחו"ל ירדו בכ-27% והסתכמו בכ-41 מיליון שקל, הקיטון נובע ממכירת נכסים בצרפת, בגרמניה ובקנדה.

בשורה התחתונה הרווח הנקי של כלכלית ירושלים רשם ירידה של כ-25% והסתכם בכ-116 מיליון שקל לעומת 153 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד. הירידה ברווח הנקי מיוחסת בין היתר לעליה של כ-112 מיליון שקל בהוצאות המימון של החברה כתוצאה מהפרשי שער.

ה-FFO של החברה ברבעון הראשון לשנת 2019 הסתכם בכ-88 מיליון שקל לעומת כ-80 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-10%.

הרווח הגולמי של כלכלית עלה בכ-13% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכם על כ-204 מיליון שקל לעומת 179 מיליון ברבעון הראשון של שנת 2018. הרווח התפעולי של החברה הסתכם בכ-232 מיליון שקל בהשוואה לכ-174 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עליה של כ-33%.

ה-NOI בישראל של כלכלית ברבעון הראשון של השנה הסתכם לכ-143 מיליון שקל, עליה של כ-3.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ה-NOI בחו"ל ברבעון הסתכם לכ-27 מיליון שקל, ירידה של כ-22.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. עיקר הירידה נובעת ממימוש נכסים בגרמניה, בקנדה ובצרפת. ה-FFO ברבעון הסתכם לכ-88 מיליון שקל, עליה של כ-10% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הגידול נובע מעליה ב-NOI בישראל ומקיטון בהוצאות ריבית בתקופה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מישהו יודע מתי המיזוג ? (ל"ת)
    יחיאל שטיין 30/05/2019 08:51
    הגב לתגובה זו
ארוחת בוקר (X)ארוחת בוקר (X)

גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים

יוקר מחיה, שכר שעומד במקום ושוק שכירות תקוע מביא לישראל תופעה שכבר הייתה רווחת במדינות עם כלכלה הרבה יותר חלשה משלנו, בני 30 שחוזרים לגור עם ההורים



הדס ברטל |

אחרי ספרד, איטליה ויוון, גם בישראל מתחילים לראות תופעה שמתעצמת: בני 30 פלוס שחוזרים לגור עם ההורים. ניתן להסביר זאת על ידי הפער המתרחב בין עלויות דיור להכנסות משכר. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) העדכניים, כ-25% מבני 30-34 מתגוררים עם ההורים, עלייה של כ-2% משנת 2024. בקבוצת הגיל 35-39, השיעור יורד לכ-15% (שגרים עם ההורים), אך זהו עדיין נתון משמעותי בהשוואה למדינות OECD אחרות. משרד האוצר מעריך כי גיל היציאה הממוצע מהבית עלה לכ-29 שנים, כ-2.5 שנים יותר מאשר בתחילת שנות ה-2010. כיום, כאשר אוכלוסיית המדינה עומדת על 10.094 מיליון תושבים, התופעה משפיעה על כ-150 אלף צעירים בגילאי 30+, רובם רווקים או בזוגיות ללא ילדים.

 

חצי מהמשכורת הולך על דיור

הגורם הדומיננטי הוא הנטל הדיורי, שמתעצם למרות ירידה במחירי רכישה. שכר דירה עולה והממוצע לדירת 3 חדרים עמד ברבעון השלישי של השנה עמד על כ-5,000 שקל, עלייה של 4.4% משנה קודמת, כאשר במרכז הארץ המחירים מגיעים כבר ל-6,000-7,000 ש"ח. בניגוד לשכירות, המחיר הממוצע לרכישת דירה ירד ב-2.5% ל-2,213,900 שקל, אך שכירות ארוכת טווח נותרת מוגבלת עקב מחסור בהיצע: השנה נוספו על פי ההערכות רק 20 אלף דירות חדשות להשכרה. 

השכר החציוני נטו בקרב שכירים בגיל 30-34 מוערך ב-10,000 ש"ח,  זה מכסה אולי 60%-70% מהוצאות דיור בסיסיות. נתונים דומים נמצאו גם בדוח OECD Economic Surveys: Israel 2025. על פי הדוח יחס מחיר דיור להכנסה בישראל הוא מהגבוהים בעולם, כאשר צעירים  מוציאים 50%-60% מההכנסה שלהם רק על קורת גג, כמעט כפול מהממוצע המערבי של 28%.