הדולר צנח ב-1.8%: "הדולר ייגע בתחתית במהלך החודש הקרוב וישוב לזנק"
הדולר ממשיך לאבד גובה מול השקל היום, וגם מול האירו והליש"ט, המשך ישיר להתרחשויות בימים האחרונים. בשיחה עם Bizportal אומר איתן אדמוני, מנהל חדר המסחר בבנק ירושלים, כי "אני עדיין מאמין במה שאני אומר כבר הרבה זמן שהדולר ישוב ויתחזק לעבר 4.20-4.30 שקל לדולר בחודש-חודשיים הקרובים, למרות שבטווח הקרוב יותר הוא יכול ליפול גם ל-3.80 שקלים.
"בקיץ, בדרך כלל הבורסות במגמה של ירידות, כולם בחופשות ויש מעט מאוד משקיעים וכשהבורסות יתחילו ליפול זה ייתן רוח גבית חזקה מאוד לדולר. לאחר מכן, בטווח הארוך יותר אני חושב שהדולר יחלש".
בנוגע להתערבות בנק ישראל אומר אדמוני כי "בנק ישראל יפתיע את השוק בנקודות השפל. הוא ימצא את הנקודות שהשוק לא נזיל כמו יום שישי בבוקר. הוא לא ייתן לדולר להמשיך לרדת, זו הערכתי בכל אופן. אני חושב שהתחתית תגיע במהלך החודש הקרוב, עם הכניסה של הקיץ".
בנק ישראל קבע לפני זמן קצר את השער היציג החדש בירידה של 1.8% לרמה של 3.8870 שקלים ומנגד האירו התחזק ב-0.98% ל-5.53 שקלים. בעולם נחלש כעת הדולר ב-1.3% מול הליש"ט לרמה של 1.64 דולר לליש"ט, האירו מתחזק ב-0.5% לרמה של 1.422 דולר לאירו והיין היפני נסחר ביציבות סביב 95.15 יין לדולר.
בחברת איזי-פורקס מציינים היום כי "חולשת הדולר בעולם אינה פוסחת על המסחר המקומי בדולר וישנו סיכוי סביר שבמידה ורמת התמיכה המשמעותית של הדולר ב-3.9000 תפרוץ מטה בנק ישראל ישקול להתערב בצורה אגרסיבית יותר בשוק המט"ח. כזכור בנק ישראל קונה בממוצע כ-100 מליון דולר ביום בכדי לתמוך במטבע האמריקאי".
האנליסט רביב חאיק מגאון בית השקעות אומר בסקירה שפרסם כי "שבירת רמת התמיכה 3.92 שקל לדולר, תהפוך כאמור את המגמה הראשית מעלייה למגמת ירידה. על פי כל הפרמטרים הטכניים, מדובר בהזדמנות להגדלת פוזיציית הלונג על הדולר".
ראשית, אומר חאיק, "הדולר מצוי על קו המגמה שהחל עוד ביולי 2008 ועד היום. רמת התמיכה 3.92 שקל הינה קו תמיכה אופקי עם 6 נקודות תמיכה מאז מאי 2007. בנוסף, הדולר מצוי על הקצה התחתון של רצועת בולינגר ואם זה לא מספיק, הרי שרמת העוצמה RSI של הדולר מצויה על 34.1 , כלומר איתות קניה".
"ברוב המוחץ של המקרים בהם עמד ה-RSI סביב 30 נקודות היה מדובר בנקודת שפל שלאחריה בא זינוק. כך אני צופה שגם הפעם יקרה. היעד הארוך טווח של הדולר בחודשים הקרובים נותר על 4.32-4.35 שקל לדולר וההווה את סוף המהלך של הדולר".
חן ששון ממיטב אומר בסקירה שפרסם כי "להערכתנו, השקל צפוי להיסחר בתקופה הקרובה ללא מגמה ברורה, כאשר הוא יושפע מהתפתחויות במסחר בדולר ובשוקי המניות ברחבי העולם. בין הגורמים התומכים בהיחלשות השקל ניתן למנות את הקיטון בעודף בחשבון השוטף, הפער המינורי בין ריביות השקל והדולר ורכישות הדולרים מידי יום על ידי בנק ישראל. לעומת זאת, העלייה בתיאבון לסיכון עלולה לפגוע, בטווח הקצר לפחות, בעוצמתו של הדולר. בטווח הארוך לעומת זאת, התאוששות הכלכלה האמריקאית לצד שינויים הנובעים מלקחי המשבר יתמכו בשטר הירוק".
קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס
בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך
נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים
ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים.
לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.
ביום שני זה קורה:
הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
השותפים שלא בחרתם
אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.
- הצוואה החדשה נפסלה - זו מ-2003 היא הקובעת
- אחרי רכב ו-3 מיליון שקל - בת הזוג רצתה עוד מהעיזבון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.
בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- השכירות בתל אביב ממשיכה לעלות ולמה זה עשוי להימשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
