הדולר צנח ב-1.8%: "הדולר ייגע בתחתית במהלך החודש הקרוב וישוב לזנק"
הדולר ממשיך לאבד גובה מול השקל היום, וגם מול האירו והליש"ט, המשך ישיר להתרחשויות בימים האחרונים. בשיחה עם Bizportal אומר איתן אדמוני, מנהל חדר המסחר בבנק ירושלים, כי "אני עדיין מאמין במה שאני אומר כבר הרבה זמן שהדולר ישוב ויתחזק לעבר 4.20-4.30 שקל לדולר בחודש-חודשיים הקרובים, למרות שבטווח הקרוב יותר הוא יכול ליפול גם ל-3.80 שקלים.
"בקיץ, בדרך כלל הבורסות במגמה של ירידות, כולם בחופשות ויש מעט מאוד משקיעים וכשהבורסות יתחילו ליפול זה ייתן רוח גבית חזקה מאוד לדולר. לאחר מכן, בטווח הארוך יותר אני חושב שהדולר יחלש".
בנוגע להתערבות בנק ישראל אומר אדמוני כי "בנק ישראל יפתיע את השוק בנקודות השפל. הוא ימצא את הנקודות שהשוק לא נזיל כמו יום שישי בבוקר. הוא לא ייתן לדולר להמשיך לרדת, זו הערכתי בכל אופן. אני חושב שהתחתית תגיע במהלך החודש הקרוב, עם הכניסה של הקיץ".
בנק ישראל קבע לפני זמן קצר את השער היציג החדש בירידה של 1.8% לרמה של 3.8870 שקלים ומנגד האירו התחזק ב-0.98% ל-5.53 שקלים. בעולם נחלש כעת הדולר ב-1.3% מול הליש"ט לרמה של 1.64 דולר לליש"ט, האירו מתחזק ב-0.5% לרמה של 1.422 דולר לאירו והיין היפני נסחר ביציבות סביב 95.15 יין לדולר.
בחברת איזי-פורקס מציינים היום כי "חולשת הדולר בעולם אינה פוסחת על המסחר המקומי בדולר וישנו סיכוי סביר שבמידה ורמת התמיכה המשמעותית של הדולר ב-3.9000 תפרוץ מטה בנק ישראל ישקול להתערב בצורה אגרסיבית יותר בשוק המט"ח. כזכור בנק ישראל קונה בממוצע כ-100 מליון דולר ביום בכדי לתמוך במטבע האמריקאי".
האנליסט רביב חאיק מגאון בית השקעות אומר בסקירה שפרסם כי "שבירת רמת התמיכה 3.92 שקל לדולר, תהפוך כאמור את המגמה הראשית מעלייה למגמת ירידה. על פי כל הפרמטרים הטכניים, מדובר בהזדמנות להגדלת פוזיציית הלונג על הדולר".
ראשית, אומר חאיק, "הדולר מצוי על קו המגמה שהחל עוד ביולי 2008 ועד היום. רמת התמיכה 3.92 שקל הינה קו תמיכה אופקי עם 6 נקודות תמיכה מאז מאי 2007. בנוסף, הדולר מצוי על הקצה התחתון של רצועת בולינגר ואם זה לא מספיק, הרי שרמת העוצמה RSI של הדולר מצויה על 34.1 , כלומר איתות קניה".
"ברוב המוחץ של המקרים בהם עמד ה-RSI סביב 30 נקודות היה מדובר בנקודת שפל שלאחריה בא זינוק. כך אני צופה שגם הפעם יקרה. היעד הארוך טווח של הדולר בחודשים הקרובים נותר על 4.32-4.35 שקל לדולר וההווה את סוף המהלך של הדולר".
חן ששון ממיטב אומר בסקירה שפרסם כי "להערכתנו, השקל צפוי להיסחר בתקופה הקרובה ללא מגמה ברורה, כאשר הוא יושפע מהתפתחויות במסחר בדולר ובשוקי המניות ברחבי העולם. בין הגורמים התומכים בהיחלשות השקל ניתן למנות את הקיטון בעודף בחשבון השוטף, הפער המינורי בין ריביות השקל והדולר ורכישות הדולרים מידי יום על ידי בנק ישראל. לעומת זאת, העלייה בתיאבון לסיכון עלולה לפגוע, בטווח הקצר לפחות, בעוצמתו של הדולר. בטווח הארוך לעומת זאת, התאוששות הכלכלה האמריקאית לצד שינויים הנובעים מלקחי המשבר יתמכו בשטר הירוק".
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןחיפה: העיר של משקיעי הנדל״ן - דירות על הים ב-1.3 מיליון שקל
סיור בשכונות החוף: קריית אליעזר, קריית שפרינצק ובת גלים - 50 אלף דירות בדרך, זינוק של 12% במחירים בשנת 2024 והמשקיעים ממשיכים להגיע; ״כל הנתונים מעידים על המשך צמיחה״; וגם - מה הסיכונים בהשקעה כזו?
מחירי הדירות לאורך שנים חיפה נחשבה לעיר שמאבדת תושבים, אבל מאז תקופת הקורונה בשנת 2020 - התמונה השתנתה לחלוטין. משקיעים נוהרים אליה ונראה שבצדק - הם הגיעו לתשואות יפות מאוד. בשנה שעברה חיפה הובילה את מדד מחירי הדירות עם זינוק של 12%, ובימים אלה יש כ-50 אלף דירות בתכנון ובביצוע בעיר.
כמובן שבהשקעה בדירה יש גם סיכונים - כמו ירידת מחירים, סיכון של אי-השכרה ועוד. אבל באופן כללי ואם מסתכלים על העבר של השנתיים האחרונות ואפילו 5 השנים האחרונות - המשקיעים בחיפה נהנו מתשואות יפות. בעיקר מעליית ערך מהירה בשכונת בת גלים.
העיר הצליחה להפוך את עצמה ליעד השקעה אטרקטיבי בזכות שילוב די נדיר: מחירי דירות נמוכים יחסית, קרבה לים, תחנות רכבת במרחק הליכה ופארק הייטק במרחק 10 דקות נסיעה בלבד. המחירים בחיפה נעים כיום בין 1.8 ל-2 מיליון שקל בממוצע לדירת 3 חדרים, 2 מיליון שקל עד 2.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. ויש גם מחירים גבוהים מכך כמובן. התשואה למשכירים נעה בין 2.8% ל-3%, לא מדובר על החזר חודשי גדול, אבל נאה בהחלט ביחס לתל אביב וסביבתה, וחשוב לזכור שההשקעה בעיר נהנתה בעיקר מעליית ערך משמעותית בשנתיים האחרונות.
- בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
- השמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז איפה בדיוק משקיעים? סיור בשכונות החוף של העיר בוחן שלוש שכונות מרכזיות שעוברות תהליכים מואצים של התחדשות עירונית ומושכות משקיעים מכל הארץ:
הים של תל אביב (תמר מצפי)תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים
מה חשוב יותר - הקמת בנייני דירות ומלונות או שימור הסביבה והמורשת של העיר?
ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ביטלה השבוע את היתר הבנייה לפרויקט משולב של מלון ומגורים ברחוב הירקון 162-164, הסמוך לרחוב ארנון. הפרויקט, ביוזמת חברת א.פ.צ השקעות שבשליטת היזם ספי צביאלי, כלל איחוד של שני מגרשים צמודים, מגרש עם מלון ישן המיועד להריסה ומגרש חנייה, והקמת שני בניינים מחוברים בגובה שבע קומות ובהיקף של 55 חדרי מלון ו-32 יחידות דיור.
תושבי רחוב ארנון הגישו ערר בטענה שאיחוד המגרשים והיקף הבנייה סותרים את תוכנית רובע 3 החלה על האזור. התוכנית, שאושרה ב-2007 ומעודכנת מעת לעת, קובעת כי כל מגרש במרכז העיר חייב להישאר יחידה תכנונית עצמאית, ומגבילה את שטח הבלוק המותר לפיתוח ל-700 מ״ר בלבד. המערערים הוסיפו כי הבנייה המתוכננת תחסום את נוף הים הנשקף מדירותיהם, תגרום להצללה משמעותית, תפגע באוורור הטבעי ובאור היום ותשנה לרעה את המרקם ההיסטורי של הרחוב, הנמצא בגבול אתר המורשת העולמית ״העיר הלבנה״.
ועדת הערר, בראשות עו״ד שלומית וולף-לוי, קיבלה את מרבית הטענות וקבעה כי איחוד המגרשים אינו חוקי וכי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה כאשר אישרה את התוכנית. בפרוטוקול ההחלטה נכתב במפורש שהיתר הבנייה ״פוגע בערכי השימור של העיר הלבנה ובמרקם העירוני הייחודי״, וכי ״גם קיומו של שימוש מלונאי קודם במגרש אחד אינו מצדיק הסרת ההפרדה בין המג. כתוצאה מכך בוטל ההיתר במלואו והפרויקט הוקפא.
החלטה זו מצטרפת לשורה של מקרים דומים בשנים האחרונות שבהם ועדות ערר מחוזיות בלמו פרויקטים בטענה של פגיעה בעיר הלבנה או בתוכנית רובע 3, ביניהם ביטול פרויקט מלונאות של רשת בראון ברחוב הירקון 127 (״רשת בראון הפסידה: פרויקט המלון בהירקון בוטל סופית״) והפחתת היקף בנייה בפרויקט אחר של צביאלי עצמו ברחוב אלנבי.
- שבוע הבא בבורסה: מניות השבבים יזנקו
- הולמס פלייס צריכה לחשוש? Barry's הבינלאומית נוחתת בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במישור הרחב יותר, הפסיקה ממחישה את המתח בין הצורך בהתחדשות עירונית והגדלת היצע המלונאות בעיר, לבין החובה לשמר את המורשת האדריכלית ואת איכות החיים של התושבים. בעוד התושבים רואים בהחלטה ניצחון על שמירת הנוף והמרחב האישי, היזמים והרשות המקומית נאלצים להתמודד עם האטה בפיתוח ועם קושי למצוא פתרונות כלכליים למגרשים קטנים ומוגבלים. מקרה זה עשוי להשפיע גם על עשרות תוכניות דומות הממתינות להכרעה בוועדות השונות, ולהקשיח את עמדת מוסדות התכנון כלפי איחודי מגרשים באזורי שימור.
