דירה
צילום: pexels

העברת נכס לילדים – למה כדאי לבחור בירושה ולא במתנה?

בהמשך לאייטם מעורר המחלוקת - מה עדיף – להעביר דירה לילדים במתנה או להוריש בצוואה? כמה סיפורים מהחיים שממחישים למה יותר נכון לבחור באפשרות השנייה  

עוזי גרסטמן | (18)
נושאים בכתבה ירושה דירה במתנה

ההחלטה על הדרך להעביר נכסים לדור הבא הופכת יותר ויותר למרכזית בחייהן של משפחות רבות. מדובר בשאלה לא פשוטה שמעסיקה לא רק את מי שיש לו נכסים מרובים, אלא גם משפחות עם דירה אחת בלבד, שמתלבטות אם להקדים את העזרה לילדים לעכשיו או להמתין לזמן הנכון במסגרת ירושה מסודרת. על פניו, שתי האפשרויות – מתנה או ירושה – יכולות להיות טובות, אבל כשצוללים פנימה, מתברר כי שמירה על הנכס במסגרת צוואה וירושה עדיפה ברוב המקרים.

מתי ואיך לתת את הכסף לילדים?

בשנים האחרונות, רבים בישראל מתמודדים עם יוקר מחיה גובר, והורים רוצים לסייע לילדים לקנות דירה או לפחות להקל עליהם את נטל המשכנתא. באופן טבעי, האפשרות של הענקת דירה או סכום כסף גדול לילדים במהלך החיים, נראית קורצת. היתרונות ברורים: הילדים יכולים להיעזר עכשיו בכסף, להימנע ממשכנתאות כבדות, ויש אפילו הטבות מיסוי מסוימות, כמו פטור חלקי או מלא ממס שבח. גם הסיכון לסכסוכים עתידיים בין היורשים נראה קטן יותר כאשר הכל ברור כבר היום.

אך כשבוחנים את המציאות, מתגלה תמונה מורכבת יותר. ברגע שהנכס מועבר לילד במתנה, השליטה של ההורים על הנכס נפגעת משמעותית. הילד יכול למכור, לשעבד, או לקחת הלוואות על בסיס הדירה, גם אם ההורים עדיין חיים שם. בנוסף, אם הילד נקלע לחובות או מתגרש, הנכס יכול להיפגע באופן בלתי הפיך. זהו סיכון ממשי. יתרה מזאת, מי שבחרו להעביר את הדירה רק לאחד מילדיהם מסתכנים ביצירת מתחים ותחושות קיפוח מול שאר הילדים.   


>  מה עדיף – להעביר דירה לילדים במתנה או להוריש בצוואה? 


שליטה וביטחון: היתרונות הברורים של ירושה

היתרונות של העברת הנכס במסגרת ירושה הם ברורים וחד-משמעיים. ראשית, ההורים ממשיכים להחזיק בשליטה מלאה בנכס כל עוד הם בחיים. הם יכולים להמשיך לגור בו או להחליט למכור, להשכיר או לשנות את תנאי הירושה לפי הצרכים המשתנים שלהם ושל הילדים. זה נותן ביטחון נפשי משמעותי. שנית, לאחר מות ההורים, הנכסים עוברים לילדים כמעט ללא חיכוך בירוקרטי משמעותי – ללא מס ירושה בישראל, ורק עם אגרות מינוריות יחסית. חשוב מכך, הירושה מאפשרת להורים לחלק את הנכסים באופן מדויק והוגן, אחרי שהם מכירים לעומק את מצבם הכלכלי של ילדיהם ואת הדינמיקה המשפחתית שהתפתחה במהלך השנים. הנה למשל כמה מקרים אמיתיים שמחזקים את הטענה.   

סיפורים מהחיים: למה ירושה היא הבחירה הנכונה?

מקרה ראשון מתייחס למשפחה שבה ההורים העבירו דירה במתנה לבנם הבכור, במטרה לעזור לו להימנע ממשכנתא. הבן אכן נמנע ממשכנתא, אך לאחר שנתיים נקלע לקשיים כלכליים והחליט למכור את הדירה ולעבור לגור בשכירות. ההורים נשארו ללא נכס נוסף לסייע לשאר ילדיהם, והמתיחות המשפחתית שפרצה בעקבות זאת הייתה קשה. אם ההורים היו משאירים את הנכס כעל מנת להעניקו לאחר מותם במסגרת ירושה, היו יכולים להגן עליו ולהימנע מפגיעה במשפחה כולה.

במקרה שני, זוג מבוגר החליט להעביר את הדירה במתנה לבתם היחידה, תוך שהם ממשיכים לגור בה. מספר שנים מאוחר יותר, הבת התגרשה, והגרוש שלה דרש את חלקו בנכס. בית המשפט הכריע כי הדירה היא רכוש משותף, וההורים נאלצו למכור את הנכס כדי לשלם לגרוש. אם הדירה הייתה מועברת לבת במסגרת ירושה, ההורים היו מוגנים לחלוטין מפני תרחיש כזה.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

במקרה נוסף, הורים מבוגרים העבירו דירה במתנה לשני ילדיהם, מתוך מחשבה שזה ימנע סכסוכים בעתיד. בפועל, הילדים הסתכסכו כבר אחרי כמה חודשים, כי אחד מהם רצה למכור והשני העדיף להשכיר. ההורים מצאו את עצמם בלב הסכסוך, בלי יכולת אמיתית להתערב, מאחר והם כבר לא היו בעלי הנכס.

לעומת זאת, במקרה אחר שבו ההורים החליטו לשמור על השליטה בנכס עד למותם, הם יכלו להחליט במהלך השנים, לפי המצב המשפחתי והכלכלי המשתנה, למי להוריש וכיצד בדיוק לחלק את הנכסים. הילדים קיבלו את הירושה בצורה מסודרת ומדויקת לאחר פטירת ההורים, ללא סכסוכים ועם הבנה מלאה של ההחלטות שהתקבלו.

בשורה התחתונה, ירושה עדיפה

למרות הפיתוי הגדול לסייע לילדים כבר עכשיו ולחסוך מהם את העול הפיננסי של עמידה בהחזרי משכנתא, הדרך הבטוחה, השקולה וההוגנת ביותר להעביר נכסים לדור הבא היא באמצעות ירושה מסודרת במסגרת צוואה. ראשית, מבחינה טכנית. בישראל, שבה אין חוק ירושה, ההליך פשוט בהרבה לעומת העברה של דירה במתנה. אבל יותר מכך, כאשר מעבירים את הדירה בירושה, ההורים שומרים על שליטה, מגינים על הנכסים מפני סיכונים שונים, ומונעים סכסוכים משפחתיים כואבים. אמנם הילדים ייאלצו להמתין מעט יותר, אך בסופו של דבר – הביטחון והיציבות המשפחתית יהיו גדולים יותר, וזה מה שחשוב באמת.



תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    שמעון 08/07/2025 05:02
    הגב לתגובה זו
    חשוב לדעת מה ההבדלי המיסוי ולא הבדלי הרגש והיחסים במשפחה. חוץ מזה תמיד אפשר לעגן את כל ההסדר בחוזה המבטיח שליטה להורים.
  • 12.
    זיבי 06/07/2025 06:51
    הגב לתגובה זו
    ולא משנה אם התחתנו או לא מקבל סכום כסף שווה לכולם שבנוסף למה שחסך מאפשר לו לקנות דירה ללא משכנתא.כך הירושה תגיע כבונוס ולא משהו שהם מחכים שיקרה.....
  • 11.
    אנונימי 05/05/2025 10:38
    הגב לתגובה זו
    הבת התגרשה והגרוש שלה דרש את חלקו בנכס. בית המשפט הכריע כי הדירה היא רכוש משותף וההורים נאלצו למכור את הנכס כדי לשלם לגרוש. שופטי ישראל מנותקים מהאמת ומהמציאות!!! זה בכלל לא אמור להגיע לשפיטה חייב להיות חוק נכס רכוש שהגיע לפני הנישואים במקרה חלילה של גירושים נשאר אצל זה שהביא את הנכס כל דבר אחר זה גזל וטומטום של הליברליות המטורללת
  • אנונימי 16/05/2025 22:52
    הגב לתגובה זו
    אם הם היו זכאים לגור בה בחינם עד סוף ימי חייהםהשווי של הנכס היה צריך להיות נמוך מאוד עד חצי ממחיר השוק
  • 10.
    אולי טוב שאין לי בעיה כזו (ל"ת)
    דן 03/05/2025 10:40
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אולי טוב שאין לי בעיה כזו (ל"ת)
    אנונימי 03/05/2025 10:39
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    יודע חשבון 20/04/2025 22:46
    הגב לתגובה זו
    עדיף להעביר דירה ישירות לילד בלי דירה וכך לצמצם את חבות המס בהשכרה או במכירה.בהנחה ולשאר הילדים יש דריה בבעלותם.
  • 7.
    דוד 16/04/2025 22:29
    הגב לתגובה זו
    צריך לעזור לילדים אבל בטעם אני חושב שהילדים גם צריכים לעבוד קשה שההורים עוזרים יותר מדי זה גם לא טוב...
  • 6.
    אנונימי 13/04/2025 17:25
    הגב לתגובה זו
    מסקנות הכותב מבוססות על מקרים פרטניים המצדיקים ירושה על פני מתנה. במקרים אחרים כפועל יוצא של גודל הירושה ופרמטרים אחרים מתנה עדיפה על פני ירושה. אלה לא קיבלו ביטוי בכתבה ומכאן חד צדדיות.
  • 5.
    אנוש אנונימי 12/04/2025 19:51
    הגב לתגובה זו
    מה עושים כשיש התחדשות עירונית בנכס והור משתנה בערכו טוטאלית את הצוואה גם לא רלוונטית כשעושים שינוי בבניין.
  • 4.
    אנונימי 10/04/2025 00:57
    הגב לתגובה זו
    קונים את הדירה מההורים בשקל מעבירים את הדירה על שם הילדים וזהו . ומי שמעוניין יכול גם לקחת משכנתא בשביל קניית הדירה ולשמור את הכסף לצרכים אחרים .
  • אבי 25/05/2025 16:08
    הגב לתגובה זו
    רשות המיסים תתערב ותמסה העיסקה
  • 3.
    אנונימי 09/04/2025 09:34
    הגב לתגובה זו
    כשההורים חיים הם יכולים לכפות הסכם ממון שיגן על הדירה במקרה גירושיןאם להורים שתי דירות על שמם כשהיורשים ימכרו את הדירות לא יקבלו פטור ממס שבח על אף לא אחת משתי הדירות
  • 2.
    חיים 09/04/2025 08:40
    הגב לתגובה זו
    בחיים שבא המוריש משאיר בידו את השליטה והדרך להתנהלות גם לאחר מותו
  • 1.
    אילן אשל 09/04/2025 07:12
    הגב לתגובה זו
    ירושה יכולים לשנות בכל רגע. אי אפשר לרשום הערת אזהרה על סמך ירושה עתידית. אם אבא נשאר בחיים אחרי שאמא נפטרה תמיד יכולה לצוץ מאהבת כלשהי שתשפיע אם יש העברה במתנה ונכון שיש מס שבח ניתן לרשום בטאבו מיידית.
  • אנונימי 27/04/2025 20:59
    הגב לתגובה זו
    פותרת את הסיכון שפרק ב יפגע בילדים
  • לצערך לא. ניתן לשנות צוואה בכל רגע גם אחרי מות בן הזוג (ל"ת)
    אלון 16/05/2025 22:54
  • יש הערת אזהרה צוואה לדעתי... (ל"ת)
    אנונימי 12/04/2025 19:49
    הגב לתגובה זו
דירות חדשות
צילום: איציק יצחקי

מגבלת האשראי שתקבור את החלום לדירה של רבבות צעירים

בשעה ששוק השכירות ממשיך לזנק, בבנק ישראל החליטו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, מבלי להבחין בין לווים אחראיים ומחושבים, ללווים חסרי אחריות שנכנסו למעגל החובות

אלון יוניאן |

בעוד ששוק השכירות ממשיך לשבור שיאים, בבנק ישראל בחרו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, ולהגביל את יחס ההחזר החודשי של הלוואות לדיור ל-40% מההכנסה הפנויה, במקום 50% שהיה נהוג עד היום. לכאורה מדובר במהלך אחראי שנועד לצמצם סיכונים במערכת הפיננסית; בפועל, זוהי החלטה שעלולה לייצר גל של השלכות לא מכוונות, ולהעמיק עוד יותר את משבר הדיור בישראל.

החלטת בנק ישראל ליישום מגבלת האשראי החדשה, מגלמת רצון להפחתת הסיכון המערכתי למערכת הבנקאית. אשראי פרוץ פירושו פחות סיכוי להתפרצות של בועת נדל״ן בדומה למשבר הסאב פריים ב-2008, שבו מיליוני אזרחים וחברות הגיעו למצב של חדלות פירעון כתוצאה מהפקרות הבנקים שהעניקו מסגרות אשראי מופקרות וללא בדיקות מקדימות מוקפדות על יכולות ההשתכרות וההחזר של הלווים, אותם לווים שבוקר אחד מצאו עצמם חסרי בית ועם חובות שנותרו גם לאחר מכירת הבית. 

ברם, לצד היתרונות, הנזק הציבורי של רפורמת האשראי עלול להאפיל על תועלתו, מאחר והצמצום האוטומטי הגורף במתן האשראי, ללא אבחנה בין לווים אחראיים לבלתי אחראיים כפי שאפשר לבדוק בבדיקה בסיסית בדוחות החשבונאיים של הלווה, יוביל לכך שגם משפחות בעלות הכנסה יציבה והון עצמי מספק או כאלה שאף בחרו להתגורר במשך מספר שנים בבית ההורים כדי לחסוך הון להמשך התשלומים- יסווגו כבעלי סיכון גבוה לפיגור בהחזרי המשכנתא, וייפלטו אף הן ללא צורך לשוק השכירות ההולך ובוער, ומתוך כך לעליית מחירים בשוק הדירות להשכרה.

בנוסף, צמצום ביכולת הרכישה יגרור האטה בביקושים בשוק, מצב שעשוי להוביל יזמים, ובוודאי כאלה שבונים בפריפריה ומסתמכים על שולי רווח צרים ממילא, להקפיא פרויקטים תכנוניים. כך ייווצר מעגל שוטה: פחות בנייה ועסקאות נדל"ן שיובילו להיצעים מוגבלים, ומכאן למיתון ועליית אינפלציה שייאלצו את הבנקים להגדיל מחדש את מסגרות האשראי, ומכאן לעלייה מחודשת במחירי הדירות בשל צוואר הבקבוק שנוצר בעקבות הקפאות הבנייה, וחתימת המעגל עם זוגות צעירים שיתחילו מחדש את המרוץ לדירה מחדש, רק שהפעם ללא הון עצמי מאחר ומיטב כספם הושקע בשכירות. 

תרחיש שני אפשרי הוא גישה דיפרנציאלית שמבחינה בין קבוצות לווים שונות. במקום קו קשיח של 40% אשראי מסך ההכנסה הכוללת של כל משפחה, ניתן להפעיל מנגנון דירוג מבוסס נתונים: מנגנון ראשון: לווים עם היסטוריית אשראי חיובית, הכנסה קבועה וביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של עד 50% מההכנסה המשותפת הכוללת. מנגנון שני: לווים חסרי יציבות תעסוקתית וללא ביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של 35% - 40% מסך ההכנסה המשותפת של בני הזוג. 

דירות חדשות
צילום: איציק יצחקי

מגבלת האשראי שתקבור את החלום לדירה של רבבות צעירים

בשעה ששוק השכירות ממשיך לזנק, בבנק ישראל החליטו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, מבלי להבחין בין לווים אחראיים ומחושבים, ללווים חסרי אחריות שנכנסו למעגל החובות

אלון יוניאן |

בעוד ששוק השכירות ממשיך לשבור שיאים, בבנק ישראל בחרו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, ולהגביל את יחס ההחזר החודשי של הלוואות לדיור ל-40% מההכנסה הפנויה, במקום 50% שהיה נהוג עד היום. לכאורה מדובר במהלך אחראי שנועד לצמצם סיכונים במערכת הפיננסית; בפועל, זוהי החלטה שעלולה לייצר גל של השלכות לא מכוונות, ולהעמיק עוד יותר את משבר הדיור בישראל.

החלטת בנק ישראל ליישום מגבלת האשראי החדשה, מגלמת רצון להפחתת הסיכון המערכתי למערכת הבנקאית. אשראי פרוץ פירושו פחות סיכוי להתפרצות של בועת נדל״ן בדומה למשבר הסאב פריים ב-2008, שבו מיליוני אזרחים וחברות הגיעו למצב של חדלות פירעון כתוצאה מהפקרות הבנקים שהעניקו מסגרות אשראי מופקרות וללא בדיקות מקדימות מוקפדות על יכולות ההשתכרות וההחזר של הלווים, אותם לווים שבוקר אחד מצאו עצמם חסרי בית ועם חובות שנותרו גם לאחר מכירת הבית. 

ברם, לצד היתרונות, הנזק הציבורי של רפורמת האשראי עלול להאפיל על תועלתו, מאחר והצמצום האוטומטי הגורף במתן האשראי, ללא אבחנה בין לווים אחראיים לבלתי אחראיים כפי שאפשר לבדוק בבדיקה בסיסית בדוחות החשבונאיים של הלווה, יוביל לכך שגם משפחות בעלות הכנסה יציבה והון עצמי מספק או כאלה שאף בחרו להתגורר במשך מספר שנים בבית ההורים כדי לחסוך הון להמשך התשלומים- יסווגו כבעלי סיכון גבוה לפיגור בהחזרי המשכנתא, וייפלטו אף הן ללא צורך לשוק השכירות ההולך ובוער, ומתוך כך לעליית מחירים בשוק הדירות להשכרה.

בנוסף, צמצום ביכולת הרכישה יגרור האטה בביקושים בשוק, מצב שעשוי להוביל יזמים, ובוודאי כאלה שבונים בפריפריה ומסתמכים על שולי רווח צרים ממילא, להקפיא פרויקטים תכנוניים. כך ייווצר מעגל שוטה: פחות בנייה ועסקאות נדל"ן שיובילו להיצעים מוגבלים, ומכאן למיתון ועליית אינפלציה שייאלצו את הבנקים להגדיל מחדש את מסגרות האשראי, ומכאן לעלייה מחודשת במחירי הדירות בשל צוואר הבקבוק שנוצר בעקבות הקפאות הבנייה, וחתימת המעגל עם זוגות צעירים שיתחילו מחדש את המרוץ לדירה מחדש, רק שהפעם ללא הון עצמי מאחר ומיטב כספם הושקע בשכירות. 

תרחיש שני אפשרי הוא גישה דיפרנציאלית שמבחינה בין קבוצות לווים שונות. במקום קו קשיח של 40% אשראי מסך ההכנסה הכוללת של כל משפחה, ניתן להפעיל מנגנון דירוג מבוסס נתונים: מנגנון ראשון: לווים עם היסטוריית אשראי חיובית, הכנסה קבועה וביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של עד 50% מההכנסה המשותפת הכוללת. מנגנון שני: לווים חסרי יציבות תעסוקתית וללא ביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של 35% - 40% מסך ההכנסה המשותפת של בני הזוג.