ההכרזה של גייטנר עשתה טוב לדולר: היציג נקבע בעליה של 0.7% ל-4.05 שקלים
נבלמה נפילת הדולר. מטבע הדולר רשם בשבועיים האחרונים ירידות חדות וכבר נגע הבוקר ברמה של 4.01 שקלים אך בשעות האחרונות השתנתה המגמה. לאחר ירידה של כ-0.25% הבוקר, קבע בנק ישראל לפני זמן קצר את השער היציג החדש בעליה של 0.7% לרמה של 4.05 שקלים.
האירו נקבע ללא שינוי ברמה של 5.50 שקלים. בעולם מתחזק הדולר ב-1.24% מול היין היפני לרמה של 96.8 יין לדולר והאירו נחלש ב-0.65% לרמה של 1.355 דולר לאירו.
ברקע, פרסום פרטי התוכנית להצלת סקטור הבנקאות האמריקני. הפרטים יצאו לפי זמן קצר לתקשורת אך בשוק ממתינים לשמוע את מוצא פיו של טימוטי גייטנר, שר האוצר האמריקני, שיציג היום את התוכנית לטיפול ב"נכסים הרעילים".
לפי התוכנית, קרן שיקים הממשל תרכוש נכסים רעילים בסכום של כ-500 מיליארד דולר, זאת אל מול היקף נכסים משוער של 700 מיליארד דולר.
נזכיר כי נגיד בנק ישראל הפרופסור סטנלי פישר, יפרסם היום (ב') את החלטת הריבית לחודש אפריל. הריבית צפויה לרדת, ככל הנראה, בעוד 0.25% לרמה של 0.5% אבל מה שמעניין יותר יהיה ההודעה הנוספת, שבה אולי יכריז בנק ישראל על תוכניותיו לגבי הרכישות בשוק האג"ח הממשלתי ואולי יציג תוכניות נוספות.
הבוקר פורסמו ידיעות לפיהם מתכוונים בבנק ישראל להכריז על שינוי מדיניות - הגדלת כמות הכסף במשק. זאת, באמצעות צמצום הנפקות המק"מ שיגרמו לכך שבנק ישראל לא יספוג את כל כמות הכספים שיוזרמו לשוק. הסכנה היא, כמובן, האצה של האינפלציה, גם אם לא בטווח הקצר אז בעתיד, במקביל להתחדשות הצמיחה.
כלכלני בנק לאומי אומרים בסקירה שבועית שפרסמו היום כי "בטווח הקצר, להערכתנו, הדולר ייסחר בתנודתיות גבוהה לשני הכיוונים. מחד, צפויים מימושי רווחים בעסקאות שורט דולר, ומאידך בחינה מחודשת של רף ההתנגדות העליון שנקבע בשבוע שעבר, סביב 1.375 דולר ליורו. באשר לטווח הארוך יותר, יש לצפות כי מגמת התחזקות הדולר, שהחלה בחודש אפריל 2008, תימשך. התחזקות זו של הדולר תיתמך בעיקר בשוויו על פי שוויון כוח הקנייה, צמצום נמשך בגירעונות הסחר האמריקניים ורמת חוסר הוודאות הכלכלית הגבוהה, אשר חרף העליות האחרונות צפויה כנראה ללוות אותנו גם בחודשים הקרובים".
כלכלני איזי-פורקס מציינים בסקירתם השבועית כי "בהתאם לתרחיש שלנו, הדולר ירד לכיוון 4.02 במסגרת תיקון למגמת העלייה. כפי שציינו, שתי רמות תמיכה רלבנטיות לתיקון הזה: 4.02 ו-3.95-3.92. רק מהלך מתחת ל-3.92 שקל לדולר ילמד על שינוי מגמה משמעותי לטווח הבינוני וזהו לא התרחיש הצפוי. לטווח הקצר, הירידה והתנודתיות צפויים להימשך. ההתנגדות לטווח הקצר היא ב-4.16 שקל לדולר".
גאון: הדולר ימשיך להתחזק
כלכלני בית ההשקעות גאון ציינו בסקירתם השבועית כי "בשבוע הקרוב אנו מעריכים כי הדולר ימשיך להיסחר בטווח שערים של 4.01-4.08 שקל לדולר בתסריט סביר, כאשר בטווח של השבועות הקרובים, על אף המימוש האחרון, היעד שלנו עומד על 4.35 שקל לדולר.
"רמות ההתנגדות הבאות הן 4.08 ו- 4.16 שקל לדולר. קיים גם תסריט בסיכוי קלוש לפיו הדולר ישבור את הרמה הפסיכולוגית 4.00 שקל לדולר, אז הוא ימצא תמיכה ברמה של 3.91 שקל לדולר. בעתיד הרחוק יותר, בהתעלם מן הרעשים, רמת ההתנגדות הקריטית ביותר עומדת על 4.32-4.35 שקל לדולר".
לידר: צפויה הסטה מרכישות מט"ח לרכישות אג"ח
בלידר שוקי הון ציינו בסקירה השבועית כי בקרוב בנק ישראל יגביר את רכישות האג"ח במקביל לירידה בהיקף רכישות המט"ח. "בנק ישראל מאותת שהוא לקראת סיום הורדת הריבית, אך יתכן עוד ירידה של 0.25% (50% הסתברות)", אומרים בלידר.
בקרוב בנק ישראל ימצה את תוכנית רכישות המט"ח בה החל בשנה שעברה ובלידר מעריכים, כי במקביל להקטנת רכישות המט"ח הוא צפוי להגדיל את רכישות האג"ח הממשלתי. בפברואר בנק ישראל רכש אג"ח ממשלתי בסך 260 מיליון שקל בלבד, או 33 מיליון ליום בממוצע, סכום פעוט יחסית למסחר היומי.

למה נעלמו משקיעי הנדל"ן ומתי הם יחזרו לשוק?
לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד למה הם כבר לא שם? מס רכישה גבוה, עליית הריבית ומעבר להשקעות חלופיות. בכותצאה מכך, כמות הדירות
המוצעות להשכרה קטנה והביקוש עולה - מה שמעלה את מחירי השכירות
בעשור האחרון הורגלנו לכך שמשקיעי הנדל״ן מהווים חלק מרכזי בתנועת השוק. הם רכשו דירות, סיפקו היצע לשוק השכירות והיוו גורם משמעותי לעליית מחירי הדיור. ואולם בשנים האחרונות מתרחשת תופעה הפוכה: משקיעי הנדל"ן יוצאים מהשוק בהיקף משמעותי, מבלי שקיים גורם אחר שממלא את מקומם. מדובר בשינוי מבני בעל השלכות רחבות על שוק המגורים בישראל, שחלקן תוארו בטורים קודמים.
לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד. המגמה הזו אינה נובעת מגורם אחד, אלא משילוב של נתונים ושינויים כלכליים ורגולטוריים שהפכו את ההשקעה בדירה לאטרקטיבית פחות - הן בפני עצמה והן ביחס לחלופות.
אז למה המשקיעים יצאו משוק הנדל"ן? ניתן למנות לכך שלוש סיבות עיקריות:
מס רכישה גבוה - עליית מס הרכישה על דירות להשקעה לרמה של 8% מהשקל הראשון יצרה חסם משמעותי להשקעה בדיור. במצב זה המשקיע מתחיל את הרכישה בפער של עשרות ולפעמים מאות אלפי שקלים עוד לפני שהנכס הניב הכנסה כלשהי. כשתשואת הנדל"ן למגורים ניצבת בממוצע על 3%-4%, מדובר על כשנתיים שכירות לפחות רק כדי להחזיר את גובה המס ששולם עבור רכישת הנכס. כשמס הרכישה על דירות להשקעה ירד ל-5% ב-2020 (בתקופת הקורונה), חלקם של המשקיעים בשוק הדיור קפץ בכמעט פי שניים עד 2022, אז הוחלט להעלות את מס הרכישה בחזרה ל-8%.
עליית הריבית - היתרון המשמעותי של רכישת דירה להשקעה מבוסס במידה רבה על מינוף. ואולם בריבית הנוכחית של המשכנתא שניצבת בממוצע על 5%-6% לעומת תשואת שכירות נמוכה יותר, החזר המשכנתא החודשי גבוה מהכנסות שכר הדירה מהנכס. במצב כזה, השימוש במינוף אינו תומך בתשואה, אלא להפך, ומייצר הוצאה חודשית קבועה מעבר להכנסות משכר הדירה.
- היורשים יקבלו 6 מיליון שקל אחרי חשיפת ההונאה
- משכירים לטווח קצר? אתם בתקלת מס; שאלות ותשובות על פס"ד החדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר להשקעות חלופיות - בשנים האחרונות התרחב מגוון ההשקעות האלטרנטיביות שנגישות למשקיעים פרטיים: קרנות חוב וקרנות השקעה פרטיות ומסחר עצמאי בשוק ההון ביחד עם קרן כספית ואג"ח שנהפכו אטרקטיביים יותר עם עליית הריבית במשק. האפיקים האלה מייצרים תשואות גבוהות יותר, וחלקם מאפשרים גם מינוף משמעותי ונזילות גבוהה. לאור זאת, האטרקטיביות של השקעה בדיור למגורים ירדה באופן משמעותי, וההעדפה של רבים מהמשקיעים זזה לכיוון האפיקים האלה
