ההכרזה של גייטנר עשתה טוב לדולר: היציג נקבע בעליה של 0.7% ל-4.05 שקלים
נבלמה נפילת הדולר. מטבע הדולר רשם בשבועיים האחרונים ירידות חדות וכבר נגע הבוקר ברמה של 4.01 שקלים אך בשעות האחרונות השתנתה המגמה. לאחר ירידה של כ-0.25% הבוקר, קבע בנק ישראל לפני זמן קצר את השער היציג החדש בעליה של 0.7% לרמה של 4.05 שקלים.
האירו נקבע ללא שינוי ברמה של 5.50 שקלים. בעולם מתחזק הדולר ב-1.24% מול היין היפני לרמה של 96.8 יין לדולר והאירו נחלש ב-0.65% לרמה של 1.355 דולר לאירו.
ברקע, פרסום פרטי התוכנית להצלת סקטור הבנקאות האמריקני. הפרטים יצאו לפי זמן קצר לתקשורת אך בשוק ממתינים לשמוע את מוצא פיו של טימוטי גייטנר, שר האוצר האמריקני, שיציג היום את התוכנית לטיפול ב"נכסים הרעילים".
לפי התוכנית, קרן שיקים הממשל תרכוש נכסים רעילים בסכום של כ-500 מיליארד דולר, זאת אל מול היקף נכסים משוער של 700 מיליארד דולר.
נזכיר כי נגיד בנק ישראל הפרופסור סטנלי פישר, יפרסם היום (ב') את החלטת הריבית לחודש אפריל. הריבית צפויה לרדת, ככל הנראה, בעוד 0.25% לרמה של 0.5% אבל מה שמעניין יותר יהיה ההודעה הנוספת, שבה אולי יכריז בנק ישראל על תוכניותיו לגבי הרכישות בשוק האג"ח הממשלתי ואולי יציג תוכניות נוספות.
הבוקר פורסמו ידיעות לפיהם מתכוונים בבנק ישראל להכריז על שינוי מדיניות - הגדלת כמות הכסף במשק. זאת, באמצעות צמצום הנפקות המק"מ שיגרמו לכך שבנק ישראל לא יספוג את כל כמות הכספים שיוזרמו לשוק. הסכנה היא, כמובן, האצה של האינפלציה, גם אם לא בטווח הקצר אז בעתיד, במקביל להתחדשות הצמיחה.
כלכלני בנק לאומי אומרים בסקירה שבועית שפרסמו היום כי "בטווח הקצר, להערכתנו, הדולר ייסחר בתנודתיות גבוהה לשני הכיוונים. מחד, צפויים מימושי רווחים בעסקאות שורט דולר, ומאידך בחינה מחודשת של רף ההתנגדות העליון שנקבע בשבוע שעבר, סביב 1.375 דולר ליורו. באשר לטווח הארוך יותר, יש לצפות כי מגמת התחזקות הדולר, שהחלה בחודש אפריל 2008, תימשך. התחזקות זו של הדולר תיתמך בעיקר בשוויו על פי שוויון כוח הקנייה, צמצום נמשך בגירעונות הסחר האמריקניים ורמת חוסר הוודאות הכלכלית הגבוהה, אשר חרף העליות האחרונות צפויה כנראה ללוות אותנו גם בחודשים הקרובים".
כלכלני איזי-פורקס מציינים בסקירתם השבועית כי "בהתאם לתרחיש שלנו, הדולר ירד לכיוון 4.02 במסגרת תיקון למגמת העלייה. כפי שציינו, שתי רמות תמיכה רלבנטיות לתיקון הזה: 4.02 ו-3.95-3.92. רק מהלך מתחת ל-3.92 שקל לדולר ילמד על שינוי מגמה משמעותי לטווח הבינוני וזהו לא התרחיש הצפוי. לטווח הקצר, הירידה והתנודתיות צפויים להימשך. ההתנגדות לטווח הקצר היא ב-4.16 שקל לדולר".
גאון: הדולר ימשיך להתחזק
כלכלני בית ההשקעות גאון ציינו בסקירתם השבועית כי "בשבוע הקרוב אנו מעריכים כי הדולר ימשיך להיסחר בטווח שערים של 4.01-4.08 שקל לדולר בתסריט סביר, כאשר בטווח של השבועות הקרובים, על אף המימוש האחרון, היעד שלנו עומד על 4.35 שקל לדולר.
"רמות ההתנגדות הבאות הן 4.08 ו- 4.16 שקל לדולר. קיים גם תסריט בסיכוי קלוש לפיו הדולר ישבור את הרמה הפסיכולוגית 4.00 שקל לדולר, אז הוא ימצא תמיכה ברמה של 3.91 שקל לדולר. בעתיד הרחוק יותר, בהתעלם מן הרעשים, רמת ההתנגדות הקריטית ביותר עומדת על 4.32-4.35 שקל לדולר".
לידר: צפויה הסטה מרכישות מט"ח לרכישות אג"ח
בלידר שוקי הון ציינו בסקירה השבועית כי בקרוב בנק ישראל יגביר את רכישות האג"ח במקביל לירידה בהיקף רכישות המט"ח. "בנק ישראל מאותת שהוא לקראת סיום הורדת הריבית, אך יתכן עוד ירידה של 0.25% (50% הסתברות)", אומרים בלידר.
בקרוב בנק ישראל ימצה את תוכנית רכישות המט"ח בה החל בשנה שעברה ובלידר מעריכים, כי במקביל להקטנת רכישות המט"ח הוא צפוי להגדיל את רכישות האג"ח הממשלתי. בפברואר בנק ישראל רכש אג"ח ממשלתי בסך 260 מיליון שקל בלבד, או 33 מיליון ליום בממוצע, סכום פעוט יחסית למסחר היומי.
בנייה. קרדיט: Xמחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.
בנייה. קרדיט: Xמחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.
