ההכרזה של גייטנר עשתה טוב לדולר: היציג נקבע בעליה של 0.7% ל-4.05 שקלים

הריבית צפויה לרדת, ככל הנראה, בעוד 0.25% לרמה של 0.5% אבל בשוק ממתינים להודעה הנוספת
קובי ישעיהו |

נבלמה נפילת הדולר. מטבע הדולר רשם בשבועיים האחרונים ירידות חדות וכבר נגע הבוקר ברמה של 4.01 שקלים אך בשעות האחרונות השתנתה המגמה. לאחר ירידה של כ-0.25% הבוקר, קבע בנק ישראל לפני זמן קצר את השער היציג החדש בעליה של 0.7% לרמה של 4.05 שקלים.

האירו נקבע ללא שינוי ברמה של 5.50 שקלים. בעולם מתחזק הדולר ב-1.24% מול היין היפני לרמה של 96.8 יין לדולר והאירו נחלש ב-0.65% לרמה של 1.355 דולר לאירו.

ברקע, פרסום פרטי התוכנית להצלת סקטור הבנקאות האמריקני. הפרטים יצאו לפי זמן קצר לתקשורת אך בשוק ממתינים לשמוע את מוצא פיו של טימוטי גייטנר, שר האוצר האמריקני, שיציג היום את התוכנית לטיפול ב"נכסים הרעילים".

לפי התוכנית, קרן שיקים הממשל תרכוש נכסים רעילים בסכום של כ-500 מיליארד דולר, זאת אל מול היקף נכסים משוער של 700 מיליארד דולר.

נזכיר כי נגיד בנק ישראל הפרופסור סטנלי פישר, יפרסם היום (ב') את החלטת הריבית לחודש אפריל. הריבית צפויה לרדת, ככל הנראה, בעוד 0.25% לרמה של 0.5% אבל מה שמעניין יותר יהיה ההודעה הנוספת, שבה אולי יכריז בנק ישראל על תוכניותיו לגבי הרכישות בשוק האג"ח הממשלתי ואולי יציג תוכניות נוספות.

הבוקר פורסמו ידיעות לפיהם מתכוונים בבנק ישראל להכריז על שינוי מדיניות - הגדלת כמות הכסף במשק. זאת, באמצעות צמצום הנפקות המק"מ שיגרמו לכך שבנק ישראל לא יספוג את כל כמות הכספים שיוזרמו לשוק. הסכנה היא, כמובן, האצה של האינפלציה, גם אם לא בטווח הקצר אז בעתיד, במקביל להתחדשות הצמיחה.

כלכלני בנק לאומי אומרים בסקירה שבועית שפרסמו היום כי "בטווח הקצר, להערכתנו, הדולר ייסחר בתנודתיות גבוהה לשני הכיוונים. מחד, צפויים מימושי רווחים בעסקאות שורט דולר, ומאידך בחינה מחודשת של רף ההתנגדות העליון שנקבע בשבוע שעבר, סביב 1.375 דולר ליורו. באשר לטווח הארוך יותר, יש לצפות כי מגמת התחזקות הדולר, שהחלה בחודש אפריל 2008, תימשך. התחזקות זו של הדולר תיתמך בעיקר בשוויו על פי שוויון כוח הקנייה, צמצום נמשך בגירעונות הסחר האמריקניים ורמת חוסר הוודאות הכלכלית הגבוהה, אשר חרף העליות האחרונות צפויה כנראה ללוות אותנו גם בחודשים הקרובים".

כלכלני איזי-פורקס מציינים בסקירתם השבועית כי "בהתאם לתרחיש שלנו, הדולר ירד לכיוון 4.02 במסגרת תיקון למגמת העלייה. כפי שציינו, שתי רמות תמיכה רלבנטיות לתיקון הזה: 4.02 ו-3.95-3.92. רק מהלך מתחת ל-3.92 שקל לדולר ילמד על שינוי מגמה משמעותי לטווח הבינוני וזהו לא התרחיש הצפוי. לטווח הקצר, הירידה והתנודתיות צפויים להימשך. ההתנגדות לטווח הקצר היא ב-4.16 שקל לדולר".

גאון: הדולר ימשיך להתחזק

כלכלני בית ההשקעות גאון ציינו בסקירתם השבועית כי "בשבוע הקרוב אנו מעריכים כי הדולר ימשיך להיסחר בטווח שערים של 4.01-4.08 שקל לדולר בתסריט סביר, כאשר בטווח של השבועות הקרובים, על אף המימוש האחרון, היעד שלנו עומד על 4.35 שקל לדולר.

"רמות ההתנגדות הבאות הן 4.08 ו- 4.16 שקל לדולר. קיים גם תסריט בסיכוי קלוש לפיו הדולר ישבור את הרמה הפסיכולוגית 4.00 שקל לדולר, אז הוא ימצא תמיכה ברמה של 3.91 שקל לדולר. בעתיד הרחוק יותר, בהתעלם מן הרעשים, רמת ההתנגדות הקריטית ביותר עומדת על 4.32-4.35 שקל לדולר".

לידר: צפויה הסטה מרכישות מט"ח לרכישות אג"ח

בלידר שוקי הון ציינו בסקירה השבועית כי בקרוב בנק ישראל יגביר את רכישות האג"ח במקביל לירידה בהיקף רכישות המט"ח. "בנק ישראל מאותת שהוא לקראת סיום הורדת הריבית, אך יתכן עוד ירידה של 0.25% (50% הסתברות)", אומרים בלידר.

בקרוב בנק ישראל ימצה את תוכנית רכישות המט"ח בה החל בשנה שעברה ובלידר מעריכים, כי במקביל להקטנת רכישות המט"ח הוא צפוי להגדיל את רכישות האג"ח הממשלתי. בפברואר בנק ישראל רכש אג"ח ממשלתי בסך 260 מיליון שקל בלבד, או 33 מיליון ליום בממוצע, סכום פעוט יחסית למסחר היומי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארוחת בוקר (X)ארוחת בוקר (X)

גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים

יוקר מחיה, שכר שעומד במקום ושוק שכירות תקוע מביא לישראל תופעה שכבר הייתה רווחת במדינות עם כלכלה הרבה יותר חלשה משלנו, בני 30 שחוזרים לגור עם ההורים



הדס ברטל |

אחרי ספרד, איטליה ויוון, גם בישראל מתחילים לראות תופעה שמתעצמת: בני 30 פלוס שחוזרים לגור עם ההורים. ניתן להסביר זאת על ידי הפער המתרחב בין עלויות דיור להכנסות משכר. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) העדכניים, כ-25% מבני 30-34 מתגוררים עם ההורים, עלייה של כ-2% משנת 2024. בקבוצת הגיל 35-39, השיעור יורד לכ-15% (שגרים עם ההורים), אך זהו עדיין נתון משמעותי בהשוואה למדינות OECD אחרות. משרד האוצר מעריך כי גיל היציאה הממוצע מהבית עלה לכ-29 שנים, כ-2.5 שנים יותר מאשר בתחילת שנות ה-2010. כיום, כאשר אוכלוסיית המדינה עומדת על 10.094 מיליון תושבים, התופעה משפיעה על כ-150 אלף צעירים בגילאי 30+, רובם רווקים או בזוגיות ללא ילדים.

 

חצי מהמשכורת הולך על דיור

הגורם הדומיננטי הוא הנטל הדיורי, שמתעצם למרות ירידה במחירי רכישה. שכר דירה עולה והממוצע לדירת 3 חדרים עמד ברבעון השלישי של השנה עמד על כ-5,000 שקל, עלייה של 4.4% משנה קודמת, כאשר במרכז הארץ המחירים מגיעים כבר ל-6,000-7,000 ש"ח. בניגוד לשכירות, המחיר הממוצע לרכישת דירה ירד ב-2.5% ל-2,213,900 שקל, אך שכירות ארוכת טווח נותרת מוגבלת עקב מחסור בהיצע: השנה נוספו על פי ההערכות רק 20 אלף דירות חדשות להשכרה. 

השכר החציוני נטו בקרב שכירים בגיל 30-34 מוערך ב-10,000 ש"ח,  זה מכסה אולי 60%-70% מהוצאות דיור בסיסיות. נתונים דומים נמצאו גם בדוח OECD Economic Surveys: Israel 2025. על פי הדוח יחס מחיר דיור להכנסה בישראל הוא מהגבוהים בעולם, כאשר צעירים  מוציאים 50%-60% מההכנסה שלהם רק על קורת גג, כמעט כפול מהממוצע המערבי של 28%.

אלכס זבזינסקי
צילום: רועי מזרחי

לא כל הורדת ריבית מחזקת את שוק הדיור - תסתכלו על מה שקורה בעולם

לכל מי שחוזר על המנטרה "הורדת ריבית = עליית מחירי הדיור" כדאי שיסתכל על מה שקורה בארה"ב, אירופה וקנדה; אלכס זבז'ינסקי ממיטב ברוקראז' עם תובנות על שוק הדיור

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ריבית נדל"ן

לפי הדיווח של משרד האוצר, למרות סיום המלחמה, בחודש אוקטובר נמשכה ואף העמיקה ירידה במכירות דירות. לעומת ספטמבר, ירדה כמות העסקאות ב-35% ולעומת אוקטובר 2024 ב-11.6%. כמות הדירות החדשות שנמכרו בשוק החופשי ירדה בכ-40%. כמובן שעדיין מוקדם להסיק מסקנות שסיום המלחמה או תחילה של הורדות ריבית לא השפיעו על רכישות דירות.

אבל בכל מקרה לכל מי שחוזר על המנטרה שלפיה הורדת ריבית מובילה כמעט אוטומטית לעלייה במחירי הדירות, כדאי שירים את הראש ויסתכל החוצה. בארה"ב, באירופה ובקנדה, מדינות שנמצאות עמוק בתוך הסייקל של הורדות ריבית, שוקי הדיור עדיין לא ממהרים להגיב כמו שאולי הייתם מצפים מהם. בעוד אצלינו הורידו לראשונה את הריבית בהחלטה האחרונה, הפד' עשה זאת כבר 3 פעמים ברציפות ואילו ה-ECB כבר הוריד 7 פעמים ברציפות כשהריבית באיזור גוש האירו עומדת כיום על 2.15%. 

"כדאי לבחון את הניסיון של המדינות האחרות שהתחילו להוריד ריבית עוד באמצע 2024. ברובן, קצב השינוי במדד מחירי הדירות המשיך לרדת, מה שיכול להעיד שהביקושים לא התחדשו משמעותית בתגובה להורדת ריבית" כותב אלכס זבז’ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב ברוקראז’, בסקירה האחרונה שלו. הוא מנסה לפרק את הקשר הישיר מדי שבין הריבית לנדל"ן. נכון יש את מי שיאמר שלא ניתן להשוות את השוק בישראל עם ה"ביקושים הקשיחים" לנעשה בחו"ל, אבל מבלי לדון עד כמה הביקוש כאן באמת קשיח (כשההיצע של הדירות נערם ממדד למדד ועקף את ה-83 אלף דירות לא-מכורות) עדיין כדאי להפריך את התזה לפיה, ריבית יורדת משמעה עליות במחירי הדיור.


קצב השינוי במדד מחירי הדירות, מקור: Bloomberg וסקירת מיטב ברוקראז'

כמו שאתם רואים בתרשים למעלה מדד הדיור בארה"ב, רוב מדינות אירופה וגם קנדה ממשיך לרדת זאת על אף שכאמור הריבית באיזורים האלה ירדו. לכאורה הריבית אמורה להיות כבר בסביבה נוחה יותר עבור שוק הדיור ומשכך לתמוך בביקוש-בעליית מחירים אבל כמו שאנחנו נוכחים לראות זה, לפחות עדיין, לא המצב.