ההכרזה של גייטנר עשתה טוב לדולר: היציג נקבע בעליה של 0.7% ל-4.05 שקלים
נבלמה נפילת הדולר. מטבע הדולר רשם בשבועיים האחרונים ירידות חדות וכבר נגע הבוקר ברמה של 4.01 שקלים אך בשעות האחרונות השתנתה המגמה. לאחר ירידה של כ-0.25% הבוקר, קבע בנק ישראל לפני זמן קצר את השער היציג החדש בעליה של 0.7% לרמה של 4.05 שקלים.
האירו נקבע ללא שינוי ברמה של 5.50 שקלים. בעולם מתחזק הדולר ב-1.24% מול היין היפני לרמה של 96.8 יין לדולר והאירו נחלש ב-0.65% לרמה של 1.355 דולר לאירו.
ברקע, פרסום פרטי התוכנית להצלת סקטור הבנקאות האמריקני. הפרטים יצאו לפי זמן קצר לתקשורת אך בשוק ממתינים לשמוע את מוצא פיו של טימוטי גייטנר, שר האוצר האמריקני, שיציג היום את התוכנית לטיפול ב"נכסים הרעילים".
לפי התוכנית, קרן שיקים הממשל תרכוש נכסים רעילים בסכום של כ-500 מיליארד דולר, זאת אל מול היקף נכסים משוער של 700 מיליארד דולר.
נזכיר כי נגיד בנק ישראל הפרופסור סטנלי פישר, יפרסם היום (ב') את החלטת הריבית לחודש אפריל. הריבית צפויה לרדת, ככל הנראה, בעוד 0.25% לרמה של 0.5% אבל מה שמעניין יותר יהיה ההודעה הנוספת, שבה אולי יכריז בנק ישראל על תוכניותיו לגבי הרכישות בשוק האג"ח הממשלתי ואולי יציג תוכניות נוספות.
הבוקר פורסמו ידיעות לפיהם מתכוונים בבנק ישראל להכריז על שינוי מדיניות - הגדלת כמות הכסף במשק. זאת, באמצעות צמצום הנפקות המק"מ שיגרמו לכך שבנק ישראל לא יספוג את כל כמות הכספים שיוזרמו לשוק. הסכנה היא, כמובן, האצה של האינפלציה, גם אם לא בטווח הקצר אז בעתיד, במקביל להתחדשות הצמיחה.
כלכלני בנק לאומי אומרים בסקירה שבועית שפרסמו היום כי "בטווח הקצר, להערכתנו, הדולר ייסחר בתנודתיות גבוהה לשני הכיוונים. מחד, צפויים מימושי רווחים בעסקאות שורט דולר, ומאידך בחינה מחודשת של רף ההתנגדות העליון שנקבע בשבוע שעבר, סביב 1.375 דולר ליורו. באשר לטווח הארוך יותר, יש לצפות כי מגמת התחזקות הדולר, שהחלה בחודש אפריל 2008, תימשך. התחזקות זו של הדולר תיתמך בעיקר בשוויו על פי שוויון כוח הקנייה, צמצום נמשך בגירעונות הסחר האמריקניים ורמת חוסר הוודאות הכלכלית הגבוהה, אשר חרף העליות האחרונות צפויה כנראה ללוות אותנו גם בחודשים הקרובים".
כלכלני איזי-פורקס מציינים בסקירתם השבועית כי "בהתאם לתרחיש שלנו, הדולר ירד לכיוון 4.02 במסגרת תיקון למגמת העלייה. כפי שציינו, שתי רמות תמיכה רלבנטיות לתיקון הזה: 4.02 ו-3.95-3.92. רק מהלך מתחת ל-3.92 שקל לדולר ילמד על שינוי מגמה משמעותי לטווח הבינוני וזהו לא התרחיש הצפוי. לטווח הקצר, הירידה והתנודתיות צפויים להימשך. ההתנגדות לטווח הקצר היא ב-4.16 שקל לדולר".
גאון: הדולר ימשיך להתחזק
כלכלני בית ההשקעות גאון ציינו בסקירתם השבועית כי "בשבוע הקרוב אנו מעריכים כי הדולר ימשיך להיסחר בטווח שערים של 4.01-4.08 שקל לדולר בתסריט סביר, כאשר בטווח של השבועות הקרובים, על אף המימוש האחרון, היעד שלנו עומד על 4.35 שקל לדולר.
"רמות ההתנגדות הבאות הן 4.08 ו- 4.16 שקל לדולר. קיים גם תסריט בסיכוי קלוש לפיו הדולר ישבור את הרמה הפסיכולוגית 4.00 שקל לדולר, אז הוא ימצא תמיכה ברמה של 3.91 שקל לדולר. בעתיד הרחוק יותר, בהתעלם מן הרעשים, רמת ההתנגדות הקריטית ביותר עומדת על 4.32-4.35 שקל לדולר".
לידר: צפויה הסטה מרכישות מט"ח לרכישות אג"ח
בלידר שוקי הון ציינו בסקירה השבועית כי בקרוב בנק ישראל יגביר את רכישות האג"ח במקביל לירידה בהיקף רכישות המט"ח. "בנק ישראל מאותת שהוא לקראת סיום הורדת הריבית, אך יתכן עוד ירידה של 0.25% (50% הסתברות)", אומרים בלידר.
בקרוב בנק ישראל ימצה את תוכנית רכישות המט"ח בה החל בשנה שעברה ובלידר מעריכים, כי במקביל להקטנת רכישות המט"ח הוא צפוי להגדיל את רכישות האג"ח הממשלתי. בפברואר בנק ישראל רכש אג"ח ממשלתי בסך 260 מיליון שקל בלבד, או 33 מיליון ליום בממוצע, סכום פעוט יחסית למסחר היומי.
מה עדיף - דירה חדשה או יד שנייה? הטעויות שעולות מאות אלפי שקלים
דירה חדשה מבטיחה ריח של חדש ושקט לכאורה, יד שנייה מביאה ודאות; בסוף 2025, כשהמימון יקר, מדד תשומות בנייה ומבצעי קבלן משנים את התמונה, ההכרעה פחות רגשית ויותר כלכלית
השאלה אם עדיף לקנות דירה חדשה או דירה יד שנייה תלויה בגורמים רבים ומשתנים לרבות שיקולים פיננסיים, תזרימיים, משפחתיים ועוד. רבים נמשכים לדירה חדשה בגלל תוכניות מסובסדות, מבצעי קבלנים ותחושת ביטחון של בניין חדש, אבל שוק היד השנייה ממשיך להיות מרכז הכובד של העסקאות בישראל. אנשים קונים דירה שהם יכולים לראות בעיניים.
נתוני הלמ"ס לרבעון השלישי מראים תמונה ברורה שהיא המשכה של מגמה ברבעונים האחרונים: יותר דירות יד 2 נמכרות מאשר דירות חדשות. ברבעון השלישי כ-65% מעסקאות הדיור בישראל הן בדירות יד שנייה, לעומת 35% בדירות חדשות. הפער הזה מתרחב בתקופות של אי-ודאות כלכלית, כשרוכשים מעדיפים לראות מה הם קונים.
דירה חדשה על הנייר היא רכישה בתנאי אי-ודאות - לא רק לגבי הדירה עצמה, אלא לגבי הסביבה, הבניין, איכות הביצוע, השירות והזמן עד המפתח. דירה יד שנייה מאפשרת בדיקה מהירה של רוב הדברים שמכאיבים באמת: רעש, אור, רוחות, חניה, שכנים, ועד בית, ליקויים, נזילות ותחושת המרחב. בד בבד, היא יכולה לדרוש שיפוץ יקר, טיפול בתשתיות ישנות ולעיתים פשרות בתכנון.
ודאות מול הבטחה: מה באמת קונים כשחותמים על דירה חדשה
קניית דירה חדשה בנויה משני חלקים: המפרט ומה שלא כתוב. המפרט הוא מה שמופיע בחוזה, בתוכניות ובנספחים. מה שלא כתוב הוא איכות החיים שתתגלה רק אחרי אכלוס. חניון ש"על הנייר" עובד, אבל במציאות מתעכב; מעליות חדשות שמייצרות תקלות בשלב ההרצה; חדרי אשפה שמעלים ריחות; חברת ניהול שמחליפה נהלים כל חודש; ולפעמים סביבה שמשתנה בזמן שהפרויקט נבנה, כמו תשתיות חדשות, כבישים, מבני ציבור או שינויי תכנון. וגם - תשלום גדול לוועד בית, עיכובים שונים, פגמים ותקלות בדירה שהקבלן אמור לתקן. ועוד.
- דירה חדשה או יד שנייה: מה באמת עדיף לרכוש היום?
- דירה מיד ראשונה: יתרונות והמלצות שכדאי להכיר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם אם הקבלן פועל לפי כללים, בניין חדש הוא מערכת שצריכה זמן כדי להתייצב. שנים ראשונות כוללות תקופת בדק ואחריות, תיקונים, ביקורי בעלי מקצוע ודיונים אינסופיים בווטסאפ של הדיירים. זה מחיר שצריך לקחת בחשבון. יש יתרון לכך שהקבלן אחראי על ליקויים בתקופות מוגדרות - שנה לבדק ושלוש שנים לאחריות על רוב הרכיבים - אבל האחריות לא תמיד מתורגמת לפתרון מהיר, ולעיתים הדיירים נאלצים להתעקש, לתעד ולהכניס אנשי מקצוע מטעמם. זה כאב רוב גדול, כשברוב הבניינים החדשים וברוב הדירות זה טיפול שוטף מול הקבלן.
חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
