פברואר בקרנות הנאמנות – גיוס כולל של כ- 5.8 מיליארד שקל
נאור כהן, מנהל קשרי יועצים במיטב בית השקעות, עם סקירה של חודש פברואר בקרנות הנאמנות. "חודש פברואר נסגר במגמה חיובית חזקה במדדי המניות המובילים בישראל ובעולם, ומגמה חיובית מתונה בשוק האג"ח הממשלתי והקונצרני בישראל. בנק ישראל החליט הפעם, אחרי התלבטות לא פשוטה, להותיר את הריבית בעינה, לאחר שבהחלטתו הקודמת הוא הוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.5%", כותב כהן.
"שער השקל רשם ייסוף מול הדולר והאירו בחודש פברואר, כשהתחזק בשיעור זהה של כ-1.4% תוך תנודתיות גבוהה במהלך החודש. שוקי המניות בחו"ל סיימו את החודש במגמה חיובית חזקה כאשר מדד S&P500 עלה בכ- 5.2% וקבע שוב שיא חדש, מדד הנאסד"ק רשם עלייה של כ-6.1%, מדד הדאקס הגרמני עלה בשיעור של כ-4.2%, ומדד הניקיי היפני עלה בשיעור חד במיוחד של כ-8.6%. שוק המניות הישראלי סיים את חודש פברואר במגמה חיובית חזקה אף הוא, כאשר מדד ת"א 35 עלה בכ- 6.3%, מדד ת"א 125 רשם עלייה בכ- 6.4%, ומדד ת"א 90 הוסיף לערכו כ- 7%. איגרות החוב הקונצרניות סיימו את חודש פברואר במגמה חיובית מתונה. מדדי התל בונד 60, 40, 20 עלו בשיעור של כ-0.5% עד כ-0.6%", מוסיף כהן.
"התעשייה האקטיבית המסורתית בחתך של קטגוריות התעשייה האקטיבית המסורתית ממשיכה את מגמת הגיוסים שהחלה בדצמבר", כותב כהן. "קטגוריית אג"ח כללי מסכמת את חודש פברואר כקטגוריה המגייסת ביותר עם גיוס של כ-510 מיליון שקל, ואחריה קטגוריית אג''ח בחו''ל שגייסה סכום של כ-310 מיליון שקל. קטגוריית אג"ח בארץ – חברות והמרה תרמה לגיוס סכום של כ-220 מיליון שקל , אחריה קטגוריית מניות בחו"ל שהוסיפה גיוס של כ-120 מיליון שקל. קטגוריית מניות בארץ שברוב החודש ידעה פדיונות קטנים, מסיימת את החודש עם גיוס קל של כ-35 מיליון שקל קטגוריית אג"ח מדינה מסיימת את חודש פברואר כקטגוריה הפודה ביותר כשפדתה סכום של כ-190 מיליון שקל. קטגוריית גמישות הוסיפה לפדיון סכום של כ-45 מיליון שקל, ומקטגוריית ממונפות ואסטרטגיות נפדו במהלך החודש כ-25 מיליון שקל".
הקרנות הכספיות: ממשיכות בגיוסים
"לאחר שבחודש ינואר ראינו חזרה לקצב הגיוסים הגבוה בקרנות הכספיות, המגמה הזו נמשכה במהלך חודש פברואר, אם כי בעוצמה פחותה כאשר נכנס אליהן סכום של כ-1.5 מיליארד שקל", כותב כהן. "הקרנות הכספיות השקליות גייסו כ-1.05 מיליארד שקל והקרנות הכספיות הדולריות הוסיפו סכום של כ-0.45 מיליארד שקל. ב-23 החודשים האחרונים מאז החלו הקרנות הכספיות לגייס סכומים משמעותיים, גייסו הקרנות הכספיות סכום גדול של כ-89.9 מיליארד שקל ונתח השוק שלהן נסק מכ-4.2% לכ-23.3%. סך נכסיהן של הקרנות הכספיות עומד על כ-111.6 מיליארד שקל, שיא של כל הזמנים במונחי סוף חודש".
התעשייה הפסיבית
"קרנות הסל והקרנות המחקות חודש פברואר בתעשייה הפסיבית התאפיין במגמה חיובית מאוד, עם גיוס כולל של כ-3.4 מיליארד שקל, כאשר תעשיית קרנות הסל גייסה סכום של כ-2.5 מיליארד שקל ותעשיית הקרנות המחקות הוסיפה לגיוס סכום של כ-0.9 מיליארד שקל", כותב כהן. "קטגוריית מניות בחו''ל ממשיכה להיות המגייסת הגדולה גם החודש בתעשייה הפסיבית עם סכום גדול של כ-2.2 מיליארד שקל, כאשר רובו המוחלט של הגיוס הגיע מתעשיית קרנות הסל אשר גייסו כ-1.8 מיליארד שקל והקרנות המחקות הוסיפו סכום של כ-0.4 מיליארד שקל. קטגוריות מניות בארץ שבחודש שעבר סיימה כקטגוריה הפודה ביותר, מסיימת את פברואר עם גיוס גבוה של כ-740 מיליון שקל, קרנות הסל גייסו כ-590 מיליון שקל והקרנות המחקות הוסיפו לגיוס עוד כ-150 מיליון שקל. קטגוריית חברות והמרה עם גיוס של כ-480 מיליון שקל, כאשר הקרנות המחקות גייסו סכום של כ-260 מיליון שקל וקרנות הסל הוסיפו סכום של כ-220 מיליון שקל".- מיטב מגייסת 500 מיליון שקל - מגיייסים כשאפשר לא רק כשצריך
- "אין מניות זולות" התחזית ל-2026 של אלכס זבז'ינסקי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?
המתכת הצהובה שוברת שיאים כמעט מדי חודש, אבל משקיעי הקרנות בארץ נוטים להתעלם - האם הגיע הזמן לשנות גישה? מהן האפשרויות העומדות בפני המשקיע הישראלי, והאם ישנה אחת טובה מהאחרות?
בשנתיים האחרונות הפך הזהב להשקעה הלוהטת ביותר בשווקים: מחיר האונקיה זינק במעל 100% בשנתיים לכ-4,200 דולר לאונקיה, תוך ריסוק שיאים היסטוריים כמעט מדי חודש. תשואה כזו הופכת את רוב המדדים המובילים לחיוורים לידו, כאשר מדד S&P 500, למשל, עלה "רק" בכ-50% באותה תקופה, והאינפלציה הגלובלית נשארה מתונה יחסית. העלייה הדרמטית הזו לא נובעת רק מספקולציות בשוק, אלא משילוב של גורמים מבניים שמעידים על שינוי עמוק יותר בתפיסת הזהב כנכס אסטרטגי.
אחד המנועים החזקים ביותר מאחורי הראלי הוא גל רכישות אדיר של בנקים מרכזיים – שחקנים עם כיסים עמוקים במיוחד ויד יציבה. סין, טורקיה, הודו, פולין ומדינות נוספות קונות מאות טונות מדי רבעון, במטרה להפחית תלות בדולר ולבנות עתודות אסטרטגיות. על פי נתונים מה-World Gold Council, הבנקים המרכזיים רכשו כ-634 טונות זהב עד אוקטובר 2025, והתחזיות מדברות על סך של 750-900 טונות לשנה כולה, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022. הרכישות הממשלתיות הללו יוצרות ביקוש קשיח וכמעט בלתי תלוי-מחיר, שתומך במחיר הזהב גם בתקופות של תנודתיות בשווקים. למעשה, הבנקים המרכזיים מהווים כיום כ-20% מהביקוש הגלובלי לזהב, לעומת פחות מ-10% לפני עשור. תופעה זו, המכונה "דה-דולריזציה", משקפת חששות גוברים מפני חובות ממשלתיים גבוהים במערב, סנקציות פיננסיות ומשברים גיאופוליטיים כמו המלחמה באוקראינה והמתיחות במזרח התיכון. כתוצאה מכך, הזהב הפך לא רק להגנה מפני אינפלציה, אלא גם לכלי דיפלומטי וכלכלי.
בישראל, משקיעים פרטיים ומנהלי תיקים יכולים לרכוב על הגל הזה בקלות יחסית דרך קרנות נאמנות וקרנות סל מקומיות. הכלים האלה מציעים חשיפה נקייה למתכת הצהובה, בלי צורך בכספת או בדאגות אחסון, והופכים את הזהב למרכיב אטרקטיבי יותר ויותר בתיקי ההשקעות של הישראלים יחד עם זאת מדובר עדיין בנישה קטנה מאד בתיקי ההשקעות המקומיים, כשסך החשיפה של כל הכלים ביחד לא מגיעה אפילו למיליארד שקל. אולי הגיע הזמן להגדיל את החשיפה?
אז מהן האפשרויות שעומדות בפני המשקיעים הישראליים, והאם יש אופציה מעודפת? ניתן לחלק את כלי ההשקעה המקומיים שיוצרים חשיפה למתכת לשלוש: קרנות נאמנות אקטיביות, קרנות סל חשופות מט"ח, וקרנות סל מנוטרלות מט"ח. המגוון לא כל כך גדול – ישנן שתי קרנות אקטיביות בלבד, 3 קרנות חשופות מט"ח וקרן אחת מנוטרלת מט"ח, אך הם מספקים אפשרויות מגוונות להתאמה אישית.
- קרנות גידור: ההייפ שהיה כמעט נעלם
- ראלי סוף שנה או לא? תעשיית הקרנות בשיא חדש: 750 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות נאמנות אקטיביות: זהב וכרייה
ישנן כעת שתי קרנות אקטיביות שמציעות חשיפה לזהב, של קסם אקטיב (לשעבר אפסילון) ושל מיטב. לא מדובר בחשיפה בלעדית למחיר הזהב עצמו, אלא גם לחברות הפועלות בתחום כריית הזהב, כמו Newmont או Barrick Gold. מחירי החברות האלו נעים בקורלציה גבוהה עם מחיר הזהב (כ-0.8-0.9), אך לא מוחלטת, מה שמאפשר למנהלי הקרן להוסיף ערך דרך בחירות אקטיביות. הנה השוואה של הביצועים של שתי הקרנות בשנים האחרונות:
