איזו קרן מחקה השיגה עבורכם את התוצאות הטובות ביותר, ומי פיספסה?
קרנות נאמנות מחקות מנהלות כיום סכום של כ-31.3 מיליארד שקל, כאשר מדדי המניות הישראליים הפופולאריים בקרב המשקיעים הם מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125. מדדים אלו רשמו תשואה של כ-0.5% וכ-3.5% בהתאמה, במהלך 12 החודשים האחרונים. מדד האג"ח הפופולארי ביותר בקרב המשקיעים הינו מדד תל בונד שקלי אשר רשם תשואה של כ-1.5% במהלך התקופה.
קרנות מחקות לא תמיד משיגות את תשואת המדד, לעיתים בשל טעויות של מנהל הקרן ולעיתים בשל דמי ניהול גבוהים. Bizportal בדק עבורכם מהי התשואה בקרנות המחקות את המדדים, והאם קיים יחס ישר בין דמי הניהול של הקרן לבין "פער העקיבה".
הפער שיוצר את ההבדל
פער עקיבה (Tracking Error) הינו הפער בין תשואת מדד נכס הבסיס ביחס לתשואת הקרן. אמנם קרנות מחקות אמורות לעקוב אחרי נכס הבסיס, אולם לעיתים קרנות אלו גובות דמי ניהול, ובנוסף הקרן המחקה לא מבטיחה הצמדה מלאה לנכס הבסיס שכן היא מנוהלת על פי הערכותיו של מנהל ההשקעות בקרן, אשר רשאי להחליט על הענקת משקלים שונים למניות השונות במדד נכס הבסיס. כתוצאה מכך, בחלק מהמקרים מושג פער עקיבה חיובי, כלומר הקרן השיגה תשואה עודפת על נכס הבסיס, או לחילופין, כאשר פער העקיבה שלילי - משמע, הקרן השיגה תשואה נמוכה יותר מנכס הבסיס.
אי.בי.אי הובילה בקרנות המחקות על מדד ת"א 35
בדיקת Bizportal העלתה כי בקרב הקרנות המחקות את מדד ת"א 35, המנהלות כ-467 מיליון שקל, קיימת קורלציה גבוהה בין פער העקיבה (הפער בין תשואת הקרן לבין תשואת המדד), לבין דמי הניהול של הקרן, כאשר ככל שדמי הניהול נמוכים יותר, כך תשואת הקרן היתה גבוהה יותר. עם זאת, החודש ובניגוד לחודשים קודמים (לכתבה המלאה), הקרן המחקה של אי.בי.אי הובילה למרות דמי הניהול הגבוהים ביותר, ואחריה הקרן המחקה של קסם אשר הובילה במהלך החודשים האחרונים וגובה דמי ניהול אפסיים, עם פער עקיבה אפסי.
- המורשת של צבי לובצקי: "כל דבר שאתה עושה – תעשה אותו עד הסוף, גם על המגרש וגם בחדר הישיבות"
- תביעה נגד מיטב טרייד - לא ניתן היה לפעול דרך פלטפורמות המסחר של החברה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פסגות מובילה בת"א 125
בחינת הקרנות המחקות על מדד ת"א 125 בהן מנוהלים כ-954 מיליון שקל, העלתה תמונה פחות חד ערכית, כאשר בדומה לחודש שעבר, במקום הראשון מוקמה הקרן של פסגות, אשר גובה דמי ניהול מהגבוהים ביותר, ואילו הקרן של הראל, אשר גובה את דמי הניהול הנמוכים ביותר ממוקמת במקום השני.
למרות שמדדי האג"ח מקבלים פחות חשיפה בעיתונות הכלכלית, מדדים אלו מרכזים סכומי כסף גדולים יותר ביחס למדדי המניות, כאשר המדד שמרכז את הסכום הגדול ביותר בקרב הקרנות המחקות הינו מדד תל בונד שקלי, אשר רשם תשואה של כ-1.5% במהלך 12 החודשים האחרונים ואחריו עוקבים כ-1.3 מיליארד שקל.
בחינת ביצועי הקרנות המחקות את המדד, העלתה כי בדומה לחודש שעבר (לכתבה המלאה) הקרן של הראל, אשר גובה דמי ניהול בשיעור של 0.2%, הציגה את התשואה הגבוהה ביותר מבין הקרנות המחקות את המדד, ואחריה הקרן של קסם, עם תשואה דומה. בדומה לחודש שעבר, הפער הגבוה ביותר נרשם בקרן של תכלית אשר גובה דמי ניהול זהים והציגה תשואה נמוכה בכ-0.3% מהמדד.
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
- המסלול ל-350%: הקרנות שהופכות השקעה צנועה להון מרשים בעשור אחד
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
קסם השיגה פער של כ-1% על תשואת ה-S&P500 והדולר
המדד המוביל בארה"ב הינו ה-S&P500, כאשר מרבית הכספים בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל, מנוהלים בקרנות המחקות את המדד וחשופות גם לשינויים בשער הדולר, כלומר קרנות שאינן מנוטרלות מט"ח. בעוד המדד השיג תשואה של כ-5.1% במהלך 12 החודשים האחרונים (כולל דיבידנדים), הדולר התחזק במהלך התקופה בכ-1.2% (נכון ליום המסחר האחרון בקרנות - 30 במאי) - כלומר תשואת נכס הבסיס הסתכמה בכ-5.1%.
בחינת פערי העקיבה בתחום זה העלתה כי הקרן של קסם שומרת על מעמדה והשיגה את התשואה העודפת הגבוהה ביותר של כ-1%, כאשר במקום האחרון ממוקמת הקרן של הראל, עם תשואת יתר של כ-0.01% בלבד.
DAX30 - שוב דמי הניהול קובעים
לבסוף, בדקנו את הקרנות המחקות את מדד הדגל של גרמניה DAX30 אשר נחשב בעיני רבים כמדד המשמעותי ביותר באירופה. בשל היקף הנכסים המנוהל בקרנות אלו, אשר הסתכם בכ-52 מיליון שקל בלבד, גם היצע הקרנות המחקות בו קטן יחסית, כאשר שתי הקרנות הבודדות שנכללו בבדיקה הינן קרנות מנוטרלות השפעת שערי חליפין.
מהבדיקה עולה כי בדומה לחודשים קודמים (לכתבה המלאה), גם בחודש הנוכחי, דמי הניהול עשו את ההבדל, כאשר בזמן שמדד ה-DAX30 איבד כ-6.9% במהלך 12 החודשים האחרונים, הקרן של קסם אשר גובה דמי ניהול אפסיים, השיגה תשואה גבוהה יותר בכ-0.39% לעומת הקרן של אי.בי.אי אשר גובה דמי ניהול של כ-0.4% והשיגה תשואה נמוכה בכ-0.1% מתשואת המדד.
הבהרה
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
