בדיקה

איזו קרן מחקה השיגה עבורכם את התוצאות הטובות ביותר, ומי פיספסה?

פער עקיבה בקרנות מחקות מציין את הפער בין תשואת המדד וביצועי הקרן בפועל. אלו הקרנות המחקות שהניבו למשקיעים את התוצאות הטובות ביותר
ערן סוקול |

קרנות נאמנות מחקות מנהלות כיום סכום של כ-31.3 מיליארד שקל, כאשר מדדי המניות הישראליים הפופולאריים בקרב המשקיעים הם מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125. מדדים אלו רשמו תשואה של כ-0.5% וכ-3.5% בהתאמה, במהלך 12 החודשים האחרונים. מדד האג"ח הפופולארי ביותר בקרב המשקיעים הינו מדד תל בונד שקלי אשר רשם תשואה של כ-1.5% במהלך התקופה.

קרנות מחקות לא תמיד משיגות את תשואת המדד, לעיתים בשל טעויות של מנהל הקרן ולעיתים בשל דמי ניהול גבוהים. Bizportal בדק עבורכם מהי התשואה בקרנות המחקות את המדדים, והאם קיים יחס ישר בין דמי הניהול של הקרן לבין "פער העקיבה".

הפער שיוצר את ההבדל

פער עקיבה (Tracking Error) הינו הפער בין תשואת מדד נכס הבסיס ביחס לתשואת הקרן. אמנם קרנות מחקות אמורות לעקוב אחרי נכס הבסיס, אולם לעיתים קרנות אלו גובות דמי ניהול, ובנוסף הקרן המחקה לא מבטיחה הצמדה מלאה לנכס הבסיס שכן היא מנוהלת על פי הערכותיו של מנהל ההשקעות בקרן, אשר רשאי להחליט על הענקת משקלים שונים למניות השונות במדד נכס הבסיס. כתוצאה מכך, בחלק מהמקרים מושג פער עקיבה חיובי, כלומר הקרן השיגה תשואה עודפת על נכס הבסיס, או לחילופין, כאשר פער העקיבה שלילי - משמע, הקרן השיגה תשואה נמוכה יותר מנכס הבסיס.

אי.בי.אי הובילה בקרנות המחקות על מדד ת"א 35

בדיקת Bizportal העלתה כי בקרב הקרנות המחקות את מדד ת"א 35, המנהלות כ-467 מיליון שקל, קיימת קורלציה גבוהה בין פער העקיבה (הפער בין תשואת הקרן לבין תשואת המדד), לבין דמי הניהול של הקרן, כאשר ככל שדמי הניהול נמוכים יותר, כך תשואת הקרן היתה גבוהה יותר. עם זאת, החודש ובניגוד לחודשים קודמים (לכתבה המלאה), הקרן המחקה של אי.בי.אי הובילה למרות דמי הניהול הגבוהים ביותר, ואחריה הקרן המחקה של קסם אשר הובילה במהלך החודשים האחרונים וגובה דמי ניהול אפסיים, עם פער עקיבה אפסי. 

 

פסגות מובילה בת"א 125

בחינת הקרנות המחקות על מדד ת"א 125 בהן מנוהלים כ-954 מיליון שקל, העלתה תמונה פחות חד ערכית, כאשר בדומה לחודש שעבר, במקום הראשון מוקמה הקרן של פסגות, אשר גובה דמי ניהול מהגבוהים ביותר, ואילו הקרן של הראל, אשר גובה את דמי הניהול הנמוכים ביותר ממוקמת במקום השני.

למרות שמדדי האג"ח מקבלים פחות חשיפה בעיתונות הכלכלית, מדדים אלו מרכזים סכומי כסף גדולים יותר ביחס למדדי המניות, כאשר המדד שמרכז את הסכום הגדול ביותר בקרב הקרנות המחקות הינו מדד תל בונד שקלי, אשר רשם תשואה של כ-1.5% במהלך 12 החודשים האחרונים ואחריו עוקבים כ-1.3 מיליארד שקל.

בחינת ביצועי הקרנות המחקות את המדד, העלתה כי בדומה לחודש שעבר (לכתבה המלאה) הקרן של הראל, אשר גובה דמי ניהול בשיעור של 0.2%, הציגה את התשואה הגבוהה ביותר מבין הקרנות המחקות את המדד, ואחריה הקרן של קסם, עם תשואה דומה. בדומה לחודש שעבר, הפער הגבוה ביותר נרשם בקרן של תכלית אשר גובה דמי ניהול זהים והציגה תשואה נמוכה בכ-0.3% מהמדד.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

קסם השיגה פער של כ-1% על תשואת ה-S&P500 והדולר

המדד המוביל בארה"ב הינו ה-S&P500, כאשר מרבית הכספים בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל, מנוהלים בקרנות המחקות את המדד וחשופות גם לשינויים בשער הדולר, כלומר קרנות שאינן מנוטרלות מט"ח. בעוד המדד השיג תשואה של כ-5.1% במהלך 12 החודשים האחרונים (כולל דיבידנדים), הדולר התחזק במהלך התקופה בכ-1.2% (נכון ליום המסחר האחרון בקרנות - 30 במאי) - כלומר תשואת נכס הבסיס הסתכמה בכ-5.1%. 

בחינת פערי העקיבה בתחום זה העלתה כי הקרן של קסם שומרת על מעמדה והשיגה את התשואה העודפת הגבוהה ביותר של כ-1%, כאשר במקום האחרון ממוקמת הקרן של הראל, עם תשואת יתר של כ-0.01% בלבד.

DAX30 - שוב דמי הניהול קובעים

לבסוף, בדקנו את הקרנות המחקות את מדד הדגל של גרמניה DAX30 אשר נחשב בעיני רבים כמדד המשמעותי ביותר באירופה. בשל היקף הנכסים המנוהל בקרנות אלו, אשר הסתכם בכ-52 מיליון שקל בלבד, גם היצע הקרנות המחקות בו קטן יחסית, כאשר שתי הקרנות הבודדות שנכללו בבדיקה הינן קרנות מנוטרלות השפעת שערי חליפין. 

מהבדיקה עולה כי בדומה לחודשים קודמים (לכתבה המלאה), גם בחודש הנוכחי, דמי הניהול עשו את ההבדל, כאשר בזמן שמדד ה-DAX30 איבד כ-6.9% במהלך 12 החודשים האחרונים, הקרן של קסם אשר גובה דמי ניהול אפסיים, השיגה תשואה גבוהה יותר בכ-0.39% לעומת הקרן של אי.בי.אי אשר גובה דמי ניהול של כ-0.4% והשיגה תשואה נמוכה בכ-0.1% מתשואת המדד.

הבהרה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
השקעות דיגיטיליות
צילום: FREEPIK
קרנות נאמנות

זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס

הראל איתן היא הקרן המובילה בקטגוריית הגמישות בחמש ושלוש שנים אחרונות וגם מתחילת שנה - האם היא תמיד רק עולה? מה המשמעות של דמי כניסה של 5% להשקעה בקרן והאם זה אמור להיות דיל ברקר?

גיא טל |

אנחנו נוהגים לבדוק תשואות לזמן ארוך, בדרך כלל בטווח זמן של חמש שנים. יש אפשרות לבחון זמן ארוך יותר, אבל לדעתי זה פחות יעיל. בעשר שנים, לדוגמה, הרבה דברים יכולים לקרות. אנשים מתחלפים, אסטרטגיות השקעה משתנות והשוק משתנה. קשה לראות מישהו מתמיד ומצליח שנים ארוכות במקום אחד, למעט הגדולים ביותר (כדאי להעיף מבט על הגורואים הגדולים כמווורן באפט, בנג'מין גראהם, ג'ון פולסון, סטנלי דרוקנמילר, פול טיודור ג'ונס, או דיוויד טפר). לפעמים גם טווח הזמן של חמש שנים הוא מטעה. לתנועות האחרונות יש השפעה משתנה על התשואה הכוללת בטווח הזמן של חמש שנים באופן שיכול לעוות את הנתונים. ניקח לדוגמה קרן תיאורטית שבמשך ארבע שנים טיפסה ב-100%. כעת, עלייה של 20% נוספים תיראה בתשואה החמש-שנתית כעלייה של 40% בשנה אחת. מצד שני, קרן שנחתכה בארבע שנים ב-50%, ירידה של 20% נוספים תיראה כמו ירידה של 10% בלבד בתשואה החמש-שנתית. לכן, מלבד הבדיקה של הקרן המובילה בחמש שנים, חשוב לראות את ההתפלגות השנתית כדי להבין את העקביות בביצועים של הקרן. השבוע נבחן את ביצועי הקרן הטובה ביותר בחמש השנים האחרונות בקטגורית הקרנות הגמישות - הראל איתן . 

תעודת זהות: ללא דמי ניהול, עם דמי הוספה גבוהים

הקרן של הראל הוקמה בסוף שנת 2019, ולא שינתה מדיניות מאז. מדובר בקרן ייחודית מבחינת מבנה העלויות. היא לא גובה דמי ניהול שוטפים, אבל כן גובה "דמי הוספה" בגובה 5%. כלומר, בקניית הקרן משלמים כבר 5%, אבל אחר כך לא משלמים כלום כל עוד מחזיקים בקרן. המשמעות היא שהקרן מיועדת להשקעה לטווח ארוך, שכן רק אחזקה ארוכת טווח תצדיק את דמי הכניסה הגבוהים. דמי הניהול בקרנות הגמישות נעים על פי רוב בין 1% ל-2.5%. כלומר, הקרן גובה "מראש" דמי ניהול של שנתיים עד חמש שנים לעומת המתחרות. יש לציין גם שהיעדר דמי ניהול שוטפים מסייע בתשואות המוצגות, שכן דמי הוספה לא באים לידי ביטוי בתשואה, אבל דמי ניהול שוטפים כן. יוצא, שהקרן מתחילה מראש עם "מקדמה" של 1-2.5 אחוזים בתשואה השנתית לעומת הקרנות המתחרות, למרות שברוב המקרים התשואה בפועל עבור המשקיעים נמוכה יותר, לפחות בשנתיים-שלוש הראשונות. כך הקרן מנסה ליצור נאמנות של המשקיעים, שישארו איתה כמה שנים ולא יכנסו ויצאו לפי תנודות השוק ומצב הרוח. באופן כללי זה נכון לא למהר להיכנס ולצאת מקרנות, אבל דמי כניסה כל כך גבוהים הם בעיתיים. לשם השוואה, אף קרן גמישה אחרת לא גובה דמי כניסה כל כך גבוהים. יש חמש קרנות גמישות עם דמי הוספה, שלוש מתוכם של הראל, השתיים האחרות גובות 2% דמי הוספה, ועוד שתי קרנות עם חצי אחוז דמי הוספה. יחד עם זאת כל הקרנות האחרות שגובות דמי הוספה גובות גם דמי ניהול ברמות שונות. זהו לא שיקול שאמור למנוע לחלוטין השקעה בקרן, במיוחד לאחר הצלחה כל כך גדולה (כפי שנראה בהמשך), אבל בהחלט שיקול מרכזי שצריך להתחשב בו לפני שנכנסים לקרן. 

מטרת הקרן המוצהרת היא "להשיג תשואה חיובית לאורך זמן". מדובר בקרן גמישה, כך שהמנהל רשאי לפעול כפי ראות עיניו, בכל זאת, בשונה מקרנות גמישות אחרות, ישנן מגבלות מבחינת חשיפה (לא יותר מ-120% לאג"ח, למניות ולמט"ח. פרופיל חשיפה D4). כיוון שמדובר בקרן גמישה, אין מדד ייחוס. נתייחס למדד ת"א 125 כמדד הייחוס.

גיוסים ופדיונות