אסטרטגיית הגנה במניות "נפיצות" - כך זה עובד
הכותרת הפסימית לא נועדה לצייר לכם תמונה שחורה וקודרת. נהפוך הוא: שבעתי מנביאי הזעם למיניהם המפרסמים תחזיות קודרות חדשות לבקרים בעיתונות הכלכלית כאשר הנביא התורן מכריז: "הנה צדקתי". כולנו יודעים למי ניתנה הנבואה.
שוק ההון, כמו בכלכלה, בנוי מסייקלים עם תקופות של גאות ושפל והיכולת שלנו כמשקיעים לתזמן תקופות אלה מוגבלת יחסית. אולם מאידך, חלה עלינו החובה לבחון נכסים, על הסיכוי והסיכון בהם, בעיקר מול אלטרנטיבות ולקבל החלטות בהתאם. ההחלטות אשר רוב המשקיעים מכירים ומבצעים הן בין היתר: הסטת כספים מנכסים יקרים לנכסים זולים יותר באופן יחסי או שינוי מרכיב הסיכון בתיק בהתאם לפיצוי שהוא נותן לנו מול נכסים מסוכנים פחות, בהינתן כמובן צרכי ההשקעה שלנו.
על שני דברים אי אפשר ממש להתווכח. הראשון הוא שמחיר המניות בעולם הוא ללא ספק מעל הממוצע ארוך הטווח, והשני הוא שבסופו של דבר תיקון עמוק בשוק המניות או משבר שיגיע הוא עניין של זמן, גם אם זה שנים, זה טבעם של השווקים וזה מוכח היסטורית. עם זאת, ניתן למצוא דוגמאות רבות בהיסטוריה שאין הכרח לרוץ ולמכור. אבל, האם ישנם דברים שנוכל לעשות בכדי לצמצם אפשרות של הפסד מחד ואף לשפר את מצב ההשקעה שלנו מצד שני? אפשרות זו בהחלט קיימת.
אסטרטגיית ההשקעה במניות "נפיצות"
עם הסייקל העולה האחרון, חלק גדול מאוד של מניות נמצאות במצב "נפיץ". מצב נפיץ הוא מצב שבו אם יתרחש משבר או תיקון עמוק, פוטנציאל התיקון, "הנפיצות" באותן מניות הוא גדול מאוד. לרוב אלה מניות ששוויין נגזר בעיקר מציפיות לצמיחה משמעותית (מניות "חלום" או חברות צמיחה), חברות המוטות באופן ניכר למוצר אחד (מישהו אמר אפל?), או אפילו חברות מפסידות בסקטור חזק. חברות אלה לרוב הינן חברות "בטא גבוהה", המשמעות היא שהמתאם שלהן לסייקל הכלכלי ולשוק גבוה מאוד - כלומר בתקופות גאות לרוב הם עולות משמעותית יותר אבל בתקופת משבר הן כמובן גם יורדות בצורה דרסטית.
- אפל מקצצת עשרות תפקידים במערך המכירות
- האייפון הדק ביותר בתולדות אפל מתקשה להמריא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משבר הדוט קום מתחילת העשור הקודם הינו דוגמה מצוינת. בעוד מדד הנאסד"ק ביצע תנודה חדה מטה של כ-70% בשנים 2000-2002, מדד הדאו גו'נס המסורתי ביצע תנודה משמעותית נמוכה בשיעור של כ-25%. עידן ההי טק והאינטרנט היה בחיתוליו והיו חברות שנסחרו בשווי המבטא ציפיות צמיחה אופטימיות ביותר.
נניח וזיהינו מניות "נפיצות", כיצד נוכל להגן על תיק המניות שלנו?
האסטרטגיה המוכרת ביותר הינה רכישת ביטוח על אותן מניות, ע"י רכישת אופציות פוט. עם זאת, מחיר הביטוח שנשלם יהיה לא מבוטל (בחברות אלה לרוב מעל 15% לשנה), שאותו נפסיד בתרחיש שבו מניות אלה לא יורדות חזק, וזאת עוד למרות שאנו נמצאים בתקופה שבה סטיות התקן הן מבין הנמוכות שהכרנו.
אבל, אם נקבל את ההנחה שמניות אלה בתקופת משבר או מיתון, לכשיגיע כמובן, צפויות להראות ירידה חזקה ונפחית את ההסתברות שנתקל בתרחיש של תיקון קטן, נוכל לבצע אסטרטגיה יעילה יותר, הקרויה בשם "Put Ratio Backspread". באסטרטגיה זו אנו מוכרים בחסר אופציית פוט קרובה יותר על נכס הבסיס, וקונים 2 (ואף לעתים גם 3) אופציות בעלות מחיר מימוש נמוך יותר. באסטרטגיה זו העלות הכוללת, סך תזרים המזומן היוצא מהתיק, הינו זניח (האופציות הרחוקות עולות לנו מעט יותר מהפרמיה שקיבלנו מהמכירה וגם כמובן ההפסד זניח אם המניה עולה, גם עד אינסוף) ואנו עלולים להפסיד הפסד מוגבל בירידה חלשה, אך אנו נקבל הגנה אפקטיבית מאוד אם תהיה ירידה חדה ופתאומית, בפרט כאשר סטיות התקן בשוק יעלו, מה שקורה בכל משבר. נוסיף לכך את העובדה שאנחנו בוחרים במניות בעלות פוטנציאל נפיץ, והרי לנו הגנה אפקטיבית מאוד לתיק המניות שלנו.
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין
אסטרטגיה זו מבצעים בדרך כלל לטווח של שנה או שנתיים מתוך כוונה להגן על תיק המניות הקיים. להלן דוגמאות למניות "נפיצות" להערכתנו:
AAPL (אפל) - אומנם חברת ערך שמוכרת חדשנות אך מוטה מאוד למוצר אחד שהמרווח התפעולי בו די גבוה, מצב נפיץ שבו מתחרה יצליח לתת לה תחרות אמתית.
NFLX (נטפליקס) - חברת צמיחה זה ברור, התמחור כרגע נשען על ציפיות צמיחה גבוהות מאוד.
TSLA (טסלה מוטורס) - חברת צמיחה וחדשנות, התמחור כרגע נשען על ציפיות צמיחה גבוהות מאוד.
CROX (קרוקס) - החברה המוטה למוצר אחד שעלות הייצור שלו נמוכה מאוד.
IWM (סל ETF אשר עוקב אחרי מדד הראסל 2000) - מדד זה דווקא הצליח לייצר תשואות עודפות על מדד ה-S&P500 על פני השנים, אך בגלל שהוא מכיל הרבה חברות צמיחה, סביר להניח שבתיקונים משמעותיים של השוק הוא יחסיר.
חשוב לציין שאיני בהכרח מחזיק בדעה שאלה חברות בועה, אבל באמצעות האסטרטגיה שציינתי במאמר זה נוכל לנצל את "הנפיצות" שלהן לתקופה של משבר, לכשיבוא, תוך תשלום מחיר נמוך מאוד .
הכותב הוא דניאל ארד, שותף ומנכ"ל, קוואנטום שוקי הון
- 6.אדי 11/07/2017 19:08הגב לתגובה זואסטרטגיה מעניינת הבעיה שלא ניתן לבצע דרך בנקים פה בארץ
- 5.אנליסט 11/07/2017 09:35הגב לתגובה זואסטרטגיה נכונה ונבונה. משתמשים בא לא מעט אנליסטים שמבינים
- 4.סוחר 10/07/2017 09:08הגב לתגובה זוככה לא עושים הגנות על פוזיציה תנסו לבנות לבד מה שהוא מציע ותראו שזה לא מגן ולא נעליים
- סוחר בכאילו 11/07/2017 08:52הגב לתגובה זואתה מדבר כאילו אתה מבין משהו יסוחר בדמו
- 3.אשר 09/07/2017 19:20הגב לתגובה זואסטרטגיה מעניינת בהחלט! חסר לי אבל דוגמא אם אמכור NFLX 145 JUN 18 אקבל 1530 ובמקביל אקנה פעמיים 130 בעלות של 940 כל אחד - סה"כ עלות 350 דולר. אבל אם המניה נופלת מתחת ל145 אני מפסיד עד שתגיע ל130 - הפסד מקסימאלי של 1500 דולר אז איפה ההגנה?
- ניסן 10/07/2017 08:41הגב לתגובה זולמחיר מתחת ל130 לפי הדוגמא שלך (70 נניח). הוא ציין שההפסד יהיה מוגבל.
- 2.שאול 09/07/2017 14:38הגב לתגובה זולא בטוח שהבנתי הכל אבל נשמע מענין
- 1.לירון 09/07/2017 14:20הגב לתגובה זואפשר לקבל רשימה מורחבת של מניות כאלה? לאחרונה השקעתי בנטפילקס. תודה על שהערתם את תשומת הלב
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
