דניאל ארד
צילום: יח"צ

אסטרטגיית הגנה במניות "נפיצות" - כך זה עובד

דניאל ארד | (8)

הכותרת הפסימית לא נועדה לצייר לכם תמונה שחורה וקודרת. נהפוך הוא: שבעתי מנביאי הזעם למיניהם המפרסמים תחזיות קודרות חדשות לבקרים בעיתונות הכלכלית כאשר הנביא התורן מכריז: "הנה צדקתי". כולנו יודעים למי ניתנה הנבואה.

שוק ההון, כמו בכלכלה, בנוי מסייקלים עם תקופות של גאות ושפל והיכולת שלנו כמשקיעים לתזמן תקופות אלה מוגבלת יחסית. אולם מאידך, חלה  עלינו החובה לבחון נכסים, על הסיכוי והסיכון בהם, בעיקר מול אלטרנטיבות ולקבל החלטות בהתאם. ההחלטות אשר רוב המשקיעים מכירים ומבצעים הן בין היתר: הסטת כספים מנכסים יקרים לנכסים זולים יותר באופן יחסי או שינוי מרכיב הסיכון בתיק בהתאם לפיצוי שהוא נותן לנו מול נכסים מסוכנים פחות, בהינתן כמובן צרכי ההשקעה שלנו.

על שני דברים אי אפשר ממש להתווכח. הראשון הוא שמחיר המניות בעולם הוא ללא ספק מעל הממוצע ארוך הטווח, והשני הוא שבסופו של דבר תיקון עמוק בשוק המניות או משבר שיגיע הוא עניין של זמן, גם אם זה שנים, זה טבעם של השווקים וזה מוכח היסטורית. עם זאת, ניתן למצוא דוגמאות רבות בהיסטוריה שאין הכרח לרוץ ולמכור. אבל, האם ישנם דברים שנוכל לעשות בכדי לצמצם אפשרות של הפסד מחד ואף לשפר את מצב ההשקעה שלנו מצד שני? אפשרות זו בהחלט קיימת.

אסטרטגיית ההשקעה במניות "נפיצות"

עם הסייקל העולה האחרון, חלק גדול מאוד של מניות נמצאות במצב "נפיץ". מצב נפיץ הוא מצב שבו אם יתרחש משבר או תיקון עמוק, פוטנציאל התיקון, "הנפיצות" באותן מניות הוא גדול מאוד. לרוב אלה מניות ששוויין נגזר בעיקר מציפיות לצמיחה משמעותית (מניות "חלום" או חברות צמיחה), חברות המוטות באופן ניכר למוצר אחד (מישהו אמר אפל?), או אפילו חברות מפסידות בסקטור חזק. חברות אלה לרוב הינן חברות "בטא גבוהה", המשמעות היא שהמתאם שלהן לסייקל הכלכלי ולשוק גבוה מאוד - כלומר בתקופות גאות לרוב הם עולות משמעותית יותר אבל בתקופת משבר הן כמובן גם יורדות בצורה דרסטית.

משבר הדוט קום מתחילת העשור הקודם הינו דוגמה מצוינת. בעוד מדד הנאסד"ק ביצע תנודה חדה מטה של כ-70% בשנים 2000-2002, מדד הדאו גו'נס המסורתי ביצע תנודה משמעותית נמוכה בשיעור של כ-25%. עידן ההי טק והאינטרנט היה בחיתוליו והיו חברות שנסחרו בשווי  המבטא ציפיות צמיחה אופטימיות ביותר.

נניח וזיהינו מניות "נפיצות", כיצד נוכל להגן על תיק המניות שלנו?

האסטרטגיה המוכרת ביותר הינה רכישת ביטוח על אותן מניות, ע"י רכישת אופציות פוט. עם זאת, מחיר הביטוח שנשלם יהיה לא מבוטל (בחברות אלה לרוב מעל 15% לשנה), שאותו נפסיד בתרחיש שבו מניות אלה לא יורדות חזק, וזאת עוד למרות שאנו נמצאים בתקופה שבה סטיות התקן הן מבין הנמוכות שהכרנו.

אבל, אם נקבל את ההנחה שמניות אלה בתקופת משבר או מיתון, לכשיגיע כמובן, צפויות להראות ירידה חזקה ונפחית את ההסתברות שנתקל בתרחיש של תיקון קטן, נוכל לבצע אסטרטגיה יעילה יותר, הקרויה בשם "Put Ratio Backspread". באסטרטגיה זו אנו מוכרים בחסר אופציית פוט קרובה יותר על נכס הבסיס, וקונים 2 (ואף לעתים גם 3) אופציות בעלות מחיר מימוש נמוך יותר. באסטרטגיה זו העלות הכוללת, סך תזרים המזומן היוצא מהתיק, הינו זניח (האופציות הרחוקות עולות לנו מעט יותר מהפרמיה שקיבלנו מהמכירה וגם כמובן ההפסד זניח  אם המניה עולה, גם עד אינסוף) ואנו עלולים להפסיד הפסד מוגבל בירידה חלשה, אך אנו נקבל הגנה אפקטיבית מאוד אם תהיה ירידה חדה ופתאומית, בפרט כאשר סטיות התקן בשוק יעלו, מה שקורה בכל משבר. נוסיף לכך את העובדה שאנחנו בוחרים במניות בעלות פוטנציאל נפיץ, והרי לנו הגנה אפקטיבית מאוד לתיק המניות שלנו.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אסטרטגיה זו מבצעים בדרך כלל לטווח של שנה או שנתיים מתוך כוונה להגן על תיק המניות הקיים. להלן דוגמאות למניות "נפיצות" להערכתנו:

AAPL (אפל) - אומנם חברת ערך שמוכרת חדשנות אך מוטה מאוד למוצר אחד שהמרווח התפעולי בו די גבוה, מצב נפיץ שבו מתחרה יצליח לתת לה תחרות אמתית.

NFLX (נטפליקס) - חברת צמיחה זה ברור, התמחור כרגע נשען על ציפיות צמיחה גבוהות מאוד.

TSLA (טסלה מוטורס) - חברת צמיחה וחדשנות, התמחור כרגע נשען על ציפיות צמיחה גבוהות מאוד.

CROX (קרוקס) - החברה המוטה למוצר אחד שעלות הייצור שלו נמוכה מאוד.

 IWM (סל ETF אשר עוקב אחרי מדד הראסל 2000) - מדד זה דווקא הצליח לייצר תשואות עודפות על מדד ה-S&P500 על פני השנים, אך בגלל שהוא מכיל הרבה חברות צמיחה, סביר להניח שבתיקונים משמעותיים של השוק הוא יחסיר.

חשוב לציין שאיני בהכרח מחזיק בדעה שאלה חברות בועה, אבל באמצעות האסטרטגיה שציינתי במאמר זה נוכל לנצל את "הנפיצות" שלהן לתקופה של משבר, לכשיבוא, תוך תשלום מחיר נמוך מאוד .

הכותב הוא דניאל ארד, שותף ומנכ"ל, קוואנטום שוקי הון

 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אדי 11/07/2017 19:08
    הגב לתגובה זו
    אסטרטגיה מעניינת הבעיה שלא ניתן לבצע דרך בנקים פה בארץ
  • 5.
    אנליסט 11/07/2017 09:35
    הגב לתגובה זו
    אסטרטגיה נכונה ונבונה. משתמשים בא לא מעט אנליסטים שמבינים
  • 4.
    סוחר 10/07/2017 09:08
    הגב לתגובה זו
    ככה לא עושים הגנות על פוזיציה תנסו לבנות לבד מה שהוא מציע ותראו שזה לא מגן ולא נעליים
  • סוחר בכאילו 11/07/2017 08:52
    הגב לתגובה זו
    אתה מדבר כאילו אתה מבין משהו יסוחר בדמו
  • 3.
    אשר 09/07/2017 19:20
    הגב לתגובה זו
    אסטרטגיה מעניינת בהחלט! חסר לי אבל דוגמא אם אמכור NFLX 145 JUN 18 אקבל 1530 ובמקביל אקנה פעמיים 130 בעלות של 940 כל אחד - סה"כ עלות 350 דולר. אבל אם המניה נופלת מתחת ל145 אני מפסיד עד שתגיע ל130 - הפסד מקסימאלי של 1500 דולר אז איפה ההגנה?
  • ניסן 10/07/2017 08:41
    הגב לתגובה זו
    למחיר מתחת ל130 לפי הדוגמא שלך (70 נניח). הוא ציין שההפסד יהיה מוגבל.
  • 2.
    שאול 09/07/2017 14:38
    הגב לתגובה זו
    לא בטוח שהבנתי הכל אבל נשמע מענין
  • 1.
    לירון 09/07/2017 14:20
    הגב לתגובה זו
    אפשר לקבל רשימה מורחבת של מניות כאלה? לאחרונה השקעתי בנטפילקס. תודה על שהערתם את תשומת הלב
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: