דניאל ארד
צילום: יח"צ

אסטרטגיית הגנה במניות "נפיצות" - כך זה עובד

דניאל ארד | (8)

הכותרת הפסימית לא נועדה לצייר לכם תמונה שחורה וקודרת. נהפוך הוא: שבעתי מנביאי הזעם למיניהם המפרסמים תחזיות קודרות חדשות לבקרים בעיתונות הכלכלית כאשר הנביא התורן מכריז: "הנה צדקתי". כולנו יודעים למי ניתנה הנבואה.

שוק ההון, כמו בכלכלה, בנוי מסייקלים עם תקופות של גאות ושפל והיכולת שלנו כמשקיעים לתזמן תקופות אלה מוגבלת יחסית. אולם מאידך, חלה  עלינו החובה לבחון נכסים, על הסיכוי והסיכון בהם, בעיקר מול אלטרנטיבות ולקבל החלטות בהתאם. ההחלטות אשר רוב המשקיעים מכירים ומבצעים הן בין היתר: הסטת כספים מנכסים יקרים לנכסים זולים יותר באופן יחסי או שינוי מרכיב הסיכון בתיק בהתאם לפיצוי שהוא נותן לנו מול נכסים מסוכנים פחות, בהינתן כמובן צרכי ההשקעה שלנו.

על שני דברים אי אפשר ממש להתווכח. הראשון הוא שמחיר המניות בעולם הוא ללא ספק מעל הממוצע ארוך הטווח, והשני הוא שבסופו של דבר תיקון עמוק בשוק המניות או משבר שיגיע הוא עניין של זמן, גם אם זה שנים, זה טבעם של השווקים וזה מוכח היסטורית. עם זאת, ניתן למצוא דוגמאות רבות בהיסטוריה שאין הכרח לרוץ ולמכור. אבל, האם ישנם דברים שנוכל לעשות בכדי לצמצם אפשרות של הפסד מחד ואף לשפר את מצב ההשקעה שלנו מצד שני? אפשרות זו בהחלט קיימת.

אסטרטגיית ההשקעה במניות "נפיצות"

עם הסייקל העולה האחרון, חלק גדול מאוד של מניות נמצאות במצב "נפיץ". מצב נפיץ הוא מצב שבו אם יתרחש משבר או תיקון עמוק, פוטנציאל התיקון, "הנפיצות" באותן מניות הוא גדול מאוד. לרוב אלה מניות ששוויין נגזר בעיקר מציפיות לצמיחה משמעותית (מניות "חלום" או חברות צמיחה), חברות המוטות באופן ניכר למוצר אחד (מישהו אמר אפל?), או אפילו חברות מפסידות בסקטור חזק. חברות אלה לרוב הינן חברות "בטא גבוהה", המשמעות היא שהמתאם שלהן לסייקל הכלכלי ולשוק גבוה מאוד - כלומר בתקופות גאות לרוב הם עולות משמעותית יותר אבל בתקופת משבר הן כמובן גם יורדות בצורה דרסטית.

משבר הדוט קום מתחילת העשור הקודם הינו דוגמה מצוינת. בעוד מדד הנאסד"ק ביצע תנודה חדה מטה של כ-70% בשנים 2000-2002, מדד הדאו גו'נס המסורתי ביצע תנודה משמעותית נמוכה בשיעור של כ-25%. עידן ההי טק והאינטרנט היה בחיתוליו והיו חברות שנסחרו בשווי  המבטא ציפיות צמיחה אופטימיות ביותר.

נניח וזיהינו מניות "נפיצות", כיצד נוכל להגן על תיק המניות שלנו?

האסטרטגיה המוכרת ביותר הינה רכישת ביטוח על אותן מניות, ע"י רכישת אופציות פוט. עם זאת, מחיר הביטוח שנשלם יהיה לא מבוטל (בחברות אלה לרוב מעל 15% לשנה), שאותו נפסיד בתרחיש שבו מניות אלה לא יורדות חזק, וזאת עוד למרות שאנו נמצאים בתקופה שבה סטיות התקן הן מבין הנמוכות שהכרנו.

אבל, אם נקבל את ההנחה שמניות אלה בתקופת משבר או מיתון, לכשיגיע כמובן, צפויות להראות ירידה חזקה ונפחית את ההסתברות שנתקל בתרחיש של תיקון קטן, נוכל לבצע אסטרטגיה יעילה יותר, הקרויה בשם "Put Ratio Backspread". באסטרטגיה זו אנו מוכרים בחסר אופציית פוט קרובה יותר על נכס הבסיס, וקונים 2 (ואף לעתים גם 3) אופציות בעלות מחיר מימוש נמוך יותר. באסטרטגיה זו העלות הכוללת, סך תזרים המזומן היוצא מהתיק, הינו זניח (האופציות הרחוקות עולות לנו מעט יותר מהפרמיה שקיבלנו מהמכירה וגם כמובן ההפסד זניח  אם המניה עולה, גם עד אינסוף) ואנו עלולים להפסיד הפסד מוגבל בירידה חלשה, אך אנו נקבל הגנה אפקטיבית מאוד אם תהיה ירידה חדה ופתאומית, בפרט כאשר סטיות התקן בשוק יעלו, מה שקורה בכל משבר. נוסיף לכך את העובדה שאנחנו בוחרים במניות בעלות פוטנציאל נפיץ, והרי לנו הגנה אפקטיבית מאוד לתיק המניות שלנו.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אסטרטגיה זו מבצעים בדרך כלל לטווח של שנה או שנתיים מתוך כוונה להגן על תיק המניות הקיים. להלן דוגמאות למניות "נפיצות" להערכתנו:

AAPL (אפל) - אומנם חברת ערך שמוכרת חדשנות אך מוטה מאוד למוצר אחד שהמרווח התפעולי בו די גבוה, מצב נפיץ שבו מתחרה יצליח לתת לה תחרות אמתית.

NFLX (נטפליקס) - חברת צמיחה זה ברור, התמחור כרגע נשען על ציפיות צמיחה גבוהות מאוד.

TSLA (טסלה מוטורס) - חברת צמיחה וחדשנות, התמחור כרגע נשען על ציפיות צמיחה גבוהות מאוד.

CROX (קרוקס) - החברה המוטה למוצר אחד שעלות הייצור שלו נמוכה מאוד.

 IWM (סל ETF אשר עוקב אחרי מדד הראסל 2000) - מדד זה דווקא הצליח לייצר תשואות עודפות על מדד ה-S&P500 על פני השנים, אך בגלל שהוא מכיל הרבה חברות צמיחה, סביר להניח שבתיקונים משמעותיים של השוק הוא יחסיר.

חשוב לציין שאיני בהכרח מחזיק בדעה שאלה חברות בועה, אבל באמצעות האסטרטגיה שציינתי במאמר זה נוכל לנצל את "הנפיצות" שלהן לתקופה של משבר, לכשיבוא, תוך תשלום מחיר נמוך מאוד .

הכותב הוא דניאל ארד, שותף ומנכ"ל, קוואנטום שוקי הון

 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אדי 11/07/2017 19:08
    הגב לתגובה זו
    אסטרטגיה מעניינת הבעיה שלא ניתן לבצע דרך בנקים פה בארץ
  • 5.
    אנליסט 11/07/2017 09:35
    הגב לתגובה זו
    אסטרטגיה נכונה ונבונה. משתמשים בא לא מעט אנליסטים שמבינים
  • 4.
    סוחר 10/07/2017 09:08
    הגב לתגובה זו
    ככה לא עושים הגנות על פוזיציה תנסו לבנות לבד מה שהוא מציע ותראו שזה לא מגן ולא נעליים
  • סוחר בכאילו 11/07/2017 08:52
    הגב לתגובה זו
    אתה מדבר כאילו אתה מבין משהו יסוחר בדמו
  • 3.
    אשר 09/07/2017 19:20
    הגב לתגובה זו
    אסטרטגיה מעניינת בהחלט! חסר לי אבל דוגמא אם אמכור NFLX 145 JUN 18 אקבל 1530 ובמקביל אקנה פעמיים 130 בעלות של 940 כל אחד - סה"כ עלות 350 דולר. אבל אם המניה נופלת מתחת ל145 אני מפסיד עד שתגיע ל130 - הפסד מקסימאלי של 1500 דולר אז איפה ההגנה?
  • ניסן 10/07/2017 08:41
    הגב לתגובה זו
    למחיר מתחת ל130 לפי הדוגמא שלך (70 נניח). הוא ציין שההפסד יהיה מוגבל.
  • 2.
    שאול 09/07/2017 14:38
    הגב לתגובה זו
    לא בטוח שהבנתי הכל אבל נשמע מענין
  • 1.
    לירון 09/07/2017 14:20
    הגב לתגובה זו
    אפשר לקבל רשימה מורחבת של מניות כאלה? לאחרונה השקעתי בנטפילקס. תודה על שהערתם את תשומת הלב
דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?

אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים 


יוסי פרנק |
נושאים בכתבה שער הדולר

במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"

דולר שקל רציף 1.04%  


אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.

גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.

הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.

צילום: Pixabay, Pexelsצילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף



עופר הבר |


בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית. 

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.