מייחלים לעדינות מירבית: הפד מוציא את האינפוזיה
זו תהיה קלישאה לומר שהשווקים ממתינים בדריכות לישיבת המדיניות של הבנק הפדרלי מחר (יום ד', 18.9). למעשה, השוק כבר סב על צירו בשבועות האחרונים כהכנה לאירוע, שצפוי להוות כנקודת ציון בשווקים הפיננסיים מאז קריסת להמן ברדרס. מאז הודיע יו"ר הפד, ברננקי, שבכוונת הבנק להתחיל לצמצם בהרחבה הכמותית עוד השנה, השווקים החלו להיערך לשינוי המדיניות.
שוק המניות האמריקני דווקא הגיב בצורה מתונה למדי ורשם תיקון של אחוזים ספורים בלבד. אבל מנגד, ראינו בריחה אדירה של הון מהשווקים המתעוררים חזרה אל השווקים המתפתחים, מה שהתבטא בירידות חדות של עשרות אחוזים בערכי המטבעות ומדדי המניות באותן מדינות אמורות. כמו גם, שוק האג"ח שיקף את היערכות השוק לשינוי, כאשר התשואה על אג"ח ל-10 שנים עלתה ב-4 החודשים האחרונים בכמעט 80% ונשקה ל-3%.
כלומר, בדינמיקה המאפיינת את השוק הפיננסי "התוצאה הסבירה ביותר" כבר תומחרה עוד לפני האירוע עצמו. התגובה הראשונית לאירוע היא בדרך כלל פונקציה של הפער בין הציפיות המוקדמות לתוצאה בפועל. בשבועות האחרונים כולם, פרשנים, כלכלנים ומשקיעים, עוסקים בגיבוש הערכה רווחת לקראת האירוע. האם הפד אכן יצמצם, ובכמה - אילו הן השאלות המרכזיות.
הציפיות לצימצום נגזרות מפרשנות מילולית די פשוטה של דברי ברננקי, שאמר ביולי שהבנק מתכוון לצמצם "עוד השנה". מאחר שיש רק עוד ישיבת ריבית אחת השנה (בדצמבר), מן ההיגיון שהצעד יבוצע בישיבה השבוע.
האם יש עוד מקום להפתעה?
לאור תנועות ההון המסיביות ורגישותם הידועה של ברננקי ויתר חברי הבנק ליציבות בשווקים, ספק אם הבנק בכלל יעז להפתיע את השווקים. זה תהליך גמילה עדין שצריך לבצע בזהירות. עם זאת, עדיין נותרה שאלת מידת הצמצום. בכמה יצמצם הבנק? זו בעצם השאלה המספרית. הקונצנזוס בשוק נע בטווח של 10-15 מיליארד דולר, צמצום מינורי למדי. צמצום גדול יותר יתקבל באופן שלילי.
מה יקרה אם הבנק יבחר לדחות את הצמצום לישיבה הבאה? על פניו, נדמה שזה מה שהשוק מייחל לו - דחייה אחרונה של הקץ. אולם, בהחלטה כזו, שהינה בעלת סבירות נמוכה, תהיה הבעה אי אמון קשה כלפי הכלכלה האמריקנית, עד כי ייתכן שתרחיש שכזה יתקבל באופן שלילי יותר מאשר חיובי.
ההיאחזות של השוק במדיניות הנוכחית של הבנק התבטאה בתחילת השבוע בעליות השערים חדות שראינו בעקבות הסרת מועמדותו של לארי סאמרס לתפקיד נגיד הבנק. סאמרס היה ידוע בהסתייגותו למדיניות המרחיבה הנוכחית. עליות השערים היו דרכו של השוק לומר בקול ברור שהוא רוצה את ג'נט ילן, הסגנית הנוכחית וזו שידועה כתומכת נלהבת במדיניות המרחיבה, לתפקיד יושבת הראש. אך האם זה בכלל משנה? הצמצום החל ואין ממנו חזרה, ללא קשר לזהות מחליפו של ברננקי. ההעדפת השוק את ילן מבטאת את הרצון של השוק שיבצעו את תהליך הוצאת האינפוזיה בצורה העדינה ביותר.
- 1.יוסי, רמת גן 17/09/2013 21:45הגב לתגובה זוכתבה מצויינת!
מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
ניתוח טכני באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה – S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר.
מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל – IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.
מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
ניתוח טכני באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה – S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר.
מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל – IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.
