מייחלים לעדינות מירבית: הפד מוציא את האינפוזיה
זו תהיה קלישאה לומר שהשווקים ממתינים בדריכות לישיבת המדיניות של הבנק הפדרלי מחר (יום ד', 18.9). למעשה, השוק כבר סב על צירו בשבועות האחרונים כהכנה לאירוע, שצפוי להוות כנקודת ציון בשווקים הפיננסיים מאז קריסת להמן ברדרס. מאז הודיע יו"ר הפד, ברננקי, שבכוונת הבנק להתחיל לצמצם בהרחבה הכמותית עוד השנה, השווקים החלו להיערך לשינוי המדיניות.
שוק המניות האמריקני דווקא הגיב בצורה מתונה למדי ורשם תיקון של אחוזים ספורים בלבד. אבל מנגד, ראינו בריחה אדירה של הון מהשווקים המתעוררים חזרה אל השווקים המתפתחים, מה שהתבטא בירידות חדות של עשרות אחוזים בערכי המטבעות ומדדי המניות באותן מדינות אמורות. כמו גם, שוק האג"ח שיקף את היערכות השוק לשינוי, כאשר התשואה על אג"ח ל-10 שנים עלתה ב-4 החודשים האחרונים בכמעט 80% ונשקה ל-3%.
כלומר, בדינמיקה המאפיינת את השוק הפיננסי "התוצאה הסבירה ביותר" כבר תומחרה עוד לפני האירוע עצמו. התגובה הראשונית לאירוע היא בדרך כלל פונקציה של הפער בין הציפיות המוקדמות לתוצאה בפועל. בשבועות האחרונים כולם, פרשנים, כלכלנים ומשקיעים, עוסקים בגיבוש הערכה רווחת לקראת האירוע. האם הפד אכן יצמצם, ובכמה - אילו הן השאלות המרכזיות.
הציפיות לצימצום נגזרות מפרשנות מילולית די פשוטה של דברי ברננקי, שאמר ביולי שהבנק מתכוון לצמצם "עוד השנה". מאחר שיש רק עוד ישיבת ריבית אחת השנה (בדצמבר), מן ההיגיון שהצעד יבוצע בישיבה השבוע.
האם יש עוד מקום להפתעה?
לאור תנועות ההון המסיביות ורגישותם הידועה של ברננקי ויתר חברי הבנק ליציבות בשווקים, ספק אם הבנק בכלל יעז להפתיע את השווקים. זה תהליך גמילה עדין שצריך לבצע בזהירות. עם זאת, עדיין נותרה שאלת מידת הצמצום. בכמה יצמצם הבנק? זו בעצם השאלה המספרית. הקונצנזוס בשוק נע בטווח של 10-15 מיליארד דולר, צמצום מינורי למדי. צמצום גדול יותר יתקבל באופן שלילי.
מה יקרה אם הבנק יבחר לדחות את הצמצום לישיבה הבאה? על פניו, נדמה שזה מה שהשוק מייחל לו - דחייה אחרונה של הקץ. אולם, בהחלטה כזו, שהינה בעלת סבירות נמוכה, תהיה הבעה אי אמון קשה כלפי הכלכלה האמריקנית, עד כי ייתכן שתרחיש שכזה יתקבל באופן שלילי יותר מאשר חיובי.
ההיאחזות של השוק במדיניות הנוכחית של הבנק התבטאה בתחילת השבוע בעליות השערים חדות שראינו בעקבות הסרת מועמדותו של לארי סאמרס לתפקיד נגיד הבנק. סאמרס היה ידוע בהסתייגותו למדיניות המרחיבה הנוכחית. עליות השערים היו דרכו של השוק לומר בקול ברור שהוא רוצה את ג'נט ילן, הסגנית הנוכחית וזו שידועה כתומכת נלהבת במדיניות המרחיבה, לתפקיד יושבת הראש. אך האם זה בכלל משנה? הצמצום החל ואין ממנו חזרה, ללא קשר לזהות מחליפו של ברננקי. ההעדפת השוק את ילן מבטאת את הרצון של השוק שיבצעו את תהליך הוצאת האינפוזיה בצורה העדינה ביותר.
- 1.יוסי, רמת גן 17/09/2013 21:45הגב לתגובה זוכתבה מצויינת!
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
