מייחלים לעדינות מירבית: הפד מוציא את האינפוזיה
זו תהיה קלישאה לומר שהשווקים ממתינים בדריכות לישיבת המדיניות של הבנק הפדרלי מחר (יום ד', 18.9). למעשה, השוק כבר סב על צירו בשבועות האחרונים כהכנה לאירוע, שצפוי להוות כנקודת ציון בשווקים הפיננסיים מאז קריסת להמן ברדרס. מאז הודיע יו"ר הפד, ברננקי, שבכוונת הבנק להתחיל לצמצם בהרחבה הכמותית עוד השנה, השווקים החלו להיערך לשינוי המדיניות.
שוק המניות האמריקני דווקא הגיב בצורה מתונה למדי ורשם תיקון של אחוזים ספורים בלבד. אבל מנגד, ראינו בריחה אדירה של הון מהשווקים המתעוררים חזרה אל השווקים המתפתחים, מה שהתבטא בירידות חדות של עשרות אחוזים בערכי המטבעות ומדדי המניות באותן מדינות אמורות. כמו גם, שוק האג"ח שיקף את היערכות השוק לשינוי, כאשר התשואה על אג"ח ל-10 שנים עלתה ב-4 החודשים האחרונים בכמעט 80% ונשקה ל-3%.
כלומר, בדינמיקה המאפיינת את השוק הפיננסי "התוצאה הסבירה ביותר" כבר תומחרה עוד לפני האירוע עצמו. התגובה הראשונית לאירוע היא בדרך כלל פונקציה של הפער בין הציפיות המוקדמות לתוצאה בפועל. בשבועות האחרונים כולם, פרשנים, כלכלנים ומשקיעים, עוסקים בגיבוש הערכה רווחת לקראת האירוע. האם הפד אכן יצמצם, ובכמה - אילו הן השאלות המרכזיות.
הציפיות לצימצום נגזרות מפרשנות מילולית די פשוטה של דברי ברננקי, שאמר ביולי שהבנק מתכוון לצמצם "עוד השנה". מאחר שיש רק עוד ישיבת ריבית אחת השנה (בדצמבר), מן ההיגיון שהצעד יבוצע בישיבה השבוע.
האם יש עוד מקום להפתעה?
לאור תנועות ההון המסיביות ורגישותם הידועה של ברננקי ויתר חברי הבנק ליציבות בשווקים, ספק אם הבנק בכלל יעז להפתיע את השווקים. זה תהליך גמילה עדין שצריך לבצע בזהירות. עם זאת, עדיין נותרה שאלת מידת הצמצום. בכמה יצמצם הבנק? זו בעצם השאלה המספרית. הקונצנזוס בשוק נע בטווח של 10-15 מיליארד דולר, צמצום מינורי למדי. צמצום גדול יותר יתקבל באופן שלילי.
מה יקרה אם הבנק יבחר לדחות את הצמצום לישיבה הבאה? על פניו, נדמה שזה מה שהשוק מייחל לו - דחייה אחרונה של הקץ. אולם, בהחלטה כזו, שהינה בעלת סבירות נמוכה, תהיה הבעה אי אמון קשה כלפי הכלכלה האמריקנית, עד כי ייתכן שתרחיש שכזה יתקבל באופן שלילי יותר מאשר חיובי.
ההיאחזות של השוק במדיניות הנוכחית של הבנק התבטאה בתחילת השבוע בעליות השערים חדות שראינו בעקבות הסרת מועמדותו של לארי סאמרס לתפקיד נגיד הבנק. סאמרס היה ידוע בהסתייגותו למדיניות המרחיבה הנוכחית. עליות השערים היו דרכו של השוק לומר בקול ברור שהוא רוצה את ג'נט ילן, הסגנית הנוכחית וזו שידועה כתומכת נלהבת במדיניות המרחיבה, לתפקיד יושבת הראש. אך האם זה בכלל משנה? הצמצום החל ואין ממנו חזרה, ללא קשר לזהות מחליפו של ברננקי. ההעדפת השוק את ילן מבטאת את הרצון של השוק שיבצעו את תהליך הוצאת האינפוזיה בצורה העדינה ביותר.
- 1.יוסי, רמת גן 17/09/2013 21:45הגב לתגובה זוכתבה מצויינת!
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות
כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות.
תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.
הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.
בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- בואינג מפספסת את התחזיות ומציגה הפסדים לאור העיכוב בפרויקט 777X
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דלקים חדשים - הלב של השינוי
המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.
