מייחלים לעדינות מירבית: הפד מוציא את האינפוזיה
זו תהיה קלישאה לומר שהשווקים ממתינים בדריכות לישיבת המדיניות של הבנק הפדרלי מחר (יום ד', 18.9). למעשה, השוק כבר סב על צירו בשבועות האחרונים כהכנה לאירוע, שצפוי להוות כנקודת ציון בשווקים הפיננסיים מאז קריסת להמן ברדרס. מאז הודיע יו"ר הפד, ברננקי, שבכוונת הבנק להתחיל לצמצם בהרחבה הכמותית עוד השנה, השווקים החלו להיערך לשינוי המדיניות.
שוק המניות האמריקני דווקא הגיב בצורה מתונה למדי ורשם תיקון של אחוזים ספורים בלבד. אבל מנגד, ראינו בריחה אדירה של הון מהשווקים המתעוררים חזרה אל השווקים המתפתחים, מה שהתבטא בירידות חדות של עשרות אחוזים בערכי המטבעות ומדדי המניות באותן מדינות אמורות. כמו גם, שוק האג"ח שיקף את היערכות השוק לשינוי, כאשר התשואה על אג"ח ל-10 שנים עלתה ב-4 החודשים האחרונים בכמעט 80% ונשקה ל-3%.
כלומר, בדינמיקה המאפיינת את השוק הפיננסי "התוצאה הסבירה ביותר" כבר תומחרה עוד לפני האירוע עצמו. התגובה הראשונית לאירוע היא בדרך כלל פונקציה של הפער בין הציפיות המוקדמות לתוצאה בפועל. בשבועות האחרונים כולם, פרשנים, כלכלנים ומשקיעים, עוסקים בגיבוש הערכה רווחת לקראת האירוע. האם הפד אכן יצמצם, ובכמה - אילו הן השאלות המרכזיות.
הציפיות לצימצום נגזרות מפרשנות מילולית די פשוטה של דברי ברננקי, שאמר ביולי שהבנק מתכוון לצמצם "עוד השנה". מאחר שיש רק עוד ישיבת ריבית אחת השנה (בדצמבר), מן ההיגיון שהצעד יבוצע בישיבה השבוע.
האם יש עוד מקום להפתעה?
לאור תנועות ההון המסיביות ורגישותם הידועה של ברננקי ויתר חברי הבנק ליציבות בשווקים, ספק אם הבנק בכלל יעז להפתיע את השווקים. זה תהליך גמילה עדין שצריך לבצע בזהירות. עם זאת, עדיין נותרה שאלת מידת הצמצום. בכמה יצמצם הבנק? זו בעצם השאלה המספרית. הקונצנזוס בשוק נע בטווח של 10-15 מיליארד דולר, צמצום מינורי למדי. צמצום גדול יותר יתקבל באופן שלילי.
מה יקרה אם הבנק יבחר לדחות את הצמצום לישיבה הבאה? על פניו, נדמה שזה מה שהשוק מייחל לו - דחייה אחרונה של הקץ. אולם, בהחלטה כזו, שהינה בעלת סבירות נמוכה, תהיה הבעה אי אמון קשה כלפי הכלכלה האמריקנית, עד כי ייתכן שתרחיש שכזה יתקבל באופן שלילי יותר מאשר חיובי.
ההיאחזות של השוק במדיניות הנוכחית של הבנק התבטאה בתחילת השבוע בעליות השערים חדות שראינו בעקבות הסרת מועמדותו של לארי סאמרס לתפקיד נגיד הבנק. סאמרס היה ידוע בהסתייגותו למדיניות המרחיבה הנוכחית. עליות השערים היו דרכו של השוק לומר בקול ברור שהוא רוצה את ג'נט ילן, הסגנית הנוכחית וזו שידועה כתומכת נלהבת במדיניות המרחיבה, לתפקיד יושבת הראש. אך האם זה בכלל משנה? הצמצום החל ואין ממנו חזרה, ללא קשר לזהות מחליפו של ברננקי. ההעדפת השוק את ילן מבטאת את הרצון של השוק שיבצעו את תהליך הוצאת האינפוזיה בצורה העדינה ביותר.
- 1.יוסי, רמת גן 17/09/2013 21:45הגב לתגובה זוכתבה מצויינת!
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
