לפני כ-3 שבועות יצאו העיתונים בכותרות על פניית הממונה על שוק ההון למנהלי הפנסיות בה ביקש התייחסותם לגבי יוזמה חדשה בעקבותיה יופחתו קצבאות הפנסיה בכ-10%. מדוע יש צורך לבצע בדיקה חדשה לגבי גובה קצבת הפנסיה שלנו?

כבר בטור שפרסמנו ב-6.5.2013 תחת הכותרת "איך נפרוש לפנסיה?" התרענו על סירוב קרנות הפנסיה בפני עמיתים המעוניינים להעביר סכומים לקרן הפנסיה בכדי להתחיל לקבל פנסיה חודשית. אותו סירוב נובע מההבדל בין חישוב התשואה (או הריבית) במקדם הקיצבה לריבית השוררת במשק על פיה משוערכים הנכסים הפנסיונים. חישוב זה גורם לכך שכל עמית שפורש לפנסיה גורם לגרעון לשאר עמיתי הקרן.

במה דברים אמורים?

כדוגמא, ניקח עמית שצבר בקרן הפנסיה שלו מיליון שקלים. לפי הנהוג כיום, בעת היציאה לפנסיה מחולקת היתרה הצבורה שלו במקדם קיצבה, אשר מניח בין היתר תוחלת חיים ותשואה על הכסף. מקדם הקיצבה מניח כי הריבית על הכסף הינה 4%. בואו ונניח תוחלת חיים קבועה לגבר בן 67 של 25 שנה, כלומר תשלום פנסיה עד גיל 92.

לפי החישוב של 4% לשנה ובדמי ניהול של 0.5% לשנה (מה שגובה החברה המנהלת) מיליון ש' יתנו פנסיה של 4,966 ש' לחודש עד אשר הכסף "ייגמר".

עקב הריבית הנמוכה הקיימת במשק כבר זמן רב, בדיוק באותו רגע על ידי חישוב זה נכנסים כל עמיתי קרן הפנסיה לגרעון - קרן הפנסיה משערכת את הנכס על סך מיליון שקלים בהתאם לריבית הקיימת במשק (או יותר נכון על פי וקטור ריביות של נכס חסר סיכון) שאינו מתקרב ל-4%.

עד כמה זה משפיע?

ניקח את אותה דוגמא מספרית, ונניח כי קרן הפנסיה משערכת את אותם מיליון ש' בתשאה של 2% בלבד לאותם 25 שנה. על ידי חישוב זה צונחת הפנסיה מ-4,966 ש' לחודש ל-3,990 ש' לחודש. מכיון שקרן הפנסיה מחוייבת לשמור על איזון בין הנכסים להתחיבויות, היא צריכה לעשות באותו הרגע אחת משתי הפעולות, להפחית את התשואה הגלומה במקדם - דבר שהיא לא עושה היום עקב הוראות הממונה לגבי דרך חישוב הפנסיה, או ל"ממן" את העודף על ידי כלל העמיתים.

כמה זה עולה לנו?

בכדי לממן פנסיה של 4,966 ש' לחודש, נדרש היום באותן הנחות צבירה של כ-1.25 מיליון ש'. כלומר שאר העמיתים "ממנים" לכאורה 250 אלף ש' (או 25% מהפנסיה) לאותו הפנסיונר.

למה אנחנו לא מרגישים את זה?

כמות הפנסיונרים קטנה וכמות העמיתים הפעילה בדרך כלל גדולה בהרבה. ההשפעה על העמיתים מתבטאת בהפחתה קטנה, ובדרך כלל ככזו שלא יוצרת גרעון גדול לעמית בודד. מדובר כביכול ההפחתה מחוייבת המציאות. הבעיה באה לידי ביטוי שיפרוש העמית - לפי מקדם "תלוי הריבית במשק", ייקבע למעשה מצבו. גם במידה והריבית במשק תעלה הדבר לא יתקן את מצבן לטובה, אלא יביא לכך שהרבה פורשים לפנסיה יעדיפו מבחינה כלכלית לדחות את תאריך פרישתם. אז שוב יפגעו אותן אוכלוסיות אשר לא יקבלו הכוונה והסברה בדבר זכויותיהם והאפשרויות העומדות בפניהם, או לחילופין שהרבה עמיתים "יתקעו" עם המקדם הנחות גם לאחר עליית הריבית במשק.