הקיצוצים בחיסכון הפנסיוני - מי הנפגעים העיקריים?
לפני כ-3 שבועות יצאו העיתונים בכותרות על פניית הממונה על שוק ההון למנהלי הפנסיות בה ביקש התייחסותם לגבי יוזמה חדשה בעקבותיה יופחתו קצבאות הפנסיה בכ-10%. מדוע יש צורך לבצע בדיקה חדשה לגבי גובה קצבת הפנסיה שלנו?
כבר בטור שפרסמנו ב-6.5.2013 תחת הכותרת
במה דברים אמורים?
כדוגמא, ניקח עמית שצבר בקרן הפנסיה שלו מיליון שקלים. לפי הנהוג כיום, בעת היציאה לפנסיה מחולקת היתרה הצבורה שלו במקדם קיצבה, אשר מניח בין היתר תוחלת חיים ותשואה על הכסף. מקדם הקיצבה מניח כי הריבית על הכסף הינה 4%. בואו ונניח תוחלת חיים קבועה לגבר בן 67 של 25 שנה, כלומר תשלום פנסיה עד גיל 92.
לפי החישוב של 4% לשנה ובדמי ניהול של 0.5% לשנה (מה שגובה החברה המנהלת) מיליון ש' יתנו פנסיה של 4,966 ש' לחודש עד אשר הכסף "ייגמר".
עקב הריבית הנמוכה הקיימת במשק כבר זמן רב, בדיוק באותו רגע על ידי חישוב זה נכנסים כל עמיתי קרן הפנסיה לגרעון - קרן הפנסיה משערכת את הנכס על סך מיליון שקלים בהתאם לריבית הקיימת במשק (או יותר נכון על פי וקטור ריביות של נכס חסר סיכון) שאינו מתקרב ל-4%.
עד כמה זה משפיע?
ניקח את אותה דוגמא מספרית, ונניח כי קרן הפנסיה משערכת את אותם מיליון ש' בתשאה של 2% בלבד לאותם 25 שנה. על ידי חישוב זה צונחת הפנסיה מ-4,966 ש' לחודש ל-3,990 ש' לחודש. מכיון שקרן הפנסיה מחוייבת לשמור על איזון בין הנכסים להתחיבויות, היא צריכה לעשות באותו הרגע אחת משתי הפעולות, להפחית את התשואה הגלומה במקדם - דבר שהיא לא עושה היום עקב הוראות הממונה לגבי דרך חישוב הפנסיה, או ל"ממן" את העודף על ידי כלל העמיתים.
כמה זה עולה לנו?
בכדי לממן פנסיה של 4,966 ש' לחודש, נדרש היום באותן הנחות צבירה של כ-1.25 מיליון ש'. כלומר שאר העמיתים "ממנים" לכאורה 250 אלף ש' (או 25% מהפנסיה) לאותו הפנסיונר.
למה אנחנו לא מרגישים את זה?
כמות הפנסיונרים קטנה וכמות העמיתים הפעילה בדרך כלל גדולה בהרבה. ההשפעה על העמיתים מתבטאת בהפחתה קטנה, ובדרך כלל ככזו שלא יוצרת גרעון גדול לעמית בודד. מדובר כביכול ההפחתה מחוייבת המציאות. הבעיה באה לידי ביטוי שיפרוש העמית - לפי מקדם "תלוי הריבית במשק", ייקבע למעשה מצבו. גם במידה והריבית במשק תעלה הדבר לא יתקן את מצבן לטובה, אלא יביא לכך שהרבה פורשים לפנסיה יעדיפו מבחינה כלכלית לדחות את תאריך פרישתם. אז שוב יפגעו אותן אוכלוסיות אשר לא יקבלו הכוונה והסברה בדבר זכויותיהם והאפשרויות העומדות בפניהם, או לחילופין שהרבה עמיתים "יתקעו" עם המקדם הנחות גם לאחר עליית הריבית במשק.
- 6.tal 27/08/2013 09:15הגב לתגובה זוקיימות חברות ייעוץ פנסיוני אובייקטיבי בפיקוח משרד האוצר שחוסכות מאות אלפי שח ללקוחותיהן- התעצלת הפסדת !
- 5.משה 26/08/2013 16:33הגב לתגובה זומתי יכנסו לתוקף התקנות החדשות והאם מי שיצא לפנסיה כעת לא יפגע מהשינויים
- 4.RealRecheck 26/08/2013 13:41הגב לתגובה זופלטפורמות הביטחון הפנסיוני מלהקות את הפנסיונרים בהצגה של שחקנים עיקריים ושחקני-משנה , שהן לא רוצות להיות בה. צריך להתנתק מהנדנדה של החברות ששולטות בכסף שלנו. הפנסיונר של היום והפנסיונר העתידי ! אל תאפשרו לאנשים שמנהלים את פלטפורמות הפנסיה הישנות להרוויח מהכסף שלך גם כשאתם מפסידים. ... תעברו לפלטפורמה מהפכנית, בה אין פרוטוקולים סודיים ואין מידע שמסתירים – הכול גלוי וארגז הכלים שמעניקה לכם הפלטפורמה, מאפשר לכם להחליט היכן לשים את הכסף. ראו אותנו בגוגל.
- 3.תוחלת החיים לגבר היא 80,לא 92 (ל"ת)בנצי 26/08/2013 13:07הגב לתגובה זו
- 2.לירון שמיר 26/08/2013 10:38הגב לתגובה זואין דבר כזה בקרן פנסיה שהכסף ייגמר. העיקרן אומר שאתה מקבל קצבה עד יום מותך. אם תחייה מעבר לגיל 92 אתה אמור להמשיך לקבל קצבה. אחרת אנשים לא יחסכו.
- אי 26/08/2013 11:59הגב לתגובה זוהוא לקח ממוצע כללי כי יש כאלה שמתים בגיל 80 ואז הקרן הרוויחה ויש כאלה בגיל 100 בקיצור המדינה צריכה לדאוג שכמה שיותר זקנים ימותו ככה מצב הפנסיות ישתפר
- ל אי 26/08/2013 12:36הירקות והפירות מלאים חומרי הדברה, הבשר והחלב מלאים אנטיביוטיקה והורמונים, המים מורעלים בפלואור ובכלור, רוב הנחלים במישור החוף מזוהמים בביוב, חיפה וקריות מזוהמים בפליטות של תעשייה, להמשיך ?
- 1.אחד 26/08/2013 10:28הגב לתגובה זוהאחד , כפיית הפחתה של דמיי הניהול שאנו משלמים. ההערכות מדברות שדמי הניהול שנהוגים כיום יביאו לאבדן של בין רבע לשליש בקצבת הפנסיה העתידית. ולכן הגיע הזמן להפסיק את הגזל הזה ולכפות דמי ניהול מקסימליים נמוכים משמעותית מאלה הנהוגים היום במישור השני, הקמת קרן פנסיה שתנוהל על ידי המדינה שלא למטרת רווח, כך שתהווה אלטרנטיבה ותחרות לקרנות כיום שנמצאות בבעלות חברות ביטוח ובתי השקעות שאותם מעניינת רק שורת הרווח. עלות התפעול של הקרן תמומן על ידי דמי ניהול שישלמו העמיתים שיהיו נמוכים משמעותית ממה שנהוג כיום. ללא התערבות המדינה בשני המישורים הללו , הבעיה לא תיפתר וצפוי שרוב מי שחסך לפנסיה בצעירותו יהפוך לאדם עני ביותר בזקנתו
הונאה פיננסית (X)עושר שלא ביושר - התופעה שמתפשטת בזירה העסקית בישראל
במהלך השנים האחרונות נחשפנו לשורה ארוכה של פרשות הונאה שהותירו אחריהן שובל של עשרות אלפי נפגעים והפסדים מצטברים של מאות מיליוני שקלים: מקריסת קרן קלע של אמיר ברמלי, דרך פרשות נטו פיננסים, סלייס, גלובל פייננס, ועד למיזמים רבים של חברות השקעה למיניהן, שהוכיחו כי חלום העושר המהיר מסתיים באסון למשקיעים
גם בעולם פרשות כמו קריסת אנרון, נפילתו של ברני מיידוף או מעלליו של ברני קורנפלד, שבהן נפלו גם משקיעים ישראלים, מחזקות את אותה מסקנה: יש אנשים שלא כדאי להשקיע איתם. וורן באפט היטיב לנסח זאת כשאמר "כשאתה מחפש אנשים להשקיע איתם, חפש שלוש תכונות: יושרה, אינטליגנציה ומרץ. ואם אין להם את הראשונה – השתיים האחרות יחסלו אותך."
בעולם ההשקעות, שבו החלטה אחת עשויה לייצר ערך עצום או למחוק הון שנצבר, דברי באפט מקבלים משנה תוקף. אינטליגנציה ומרץ הם אמנם תנאי הכרחי להצלחה, אך ללא יושרה, הם עלולים להפוך לחרב פיפיות.
גם בתנ"ך יש נגיעה בנקודה זו. ירמיהו הנביא אמר "עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט, בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ, וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל". פסוק שרלוונטי גם להיום: עושר שלא ביושר פשוט לא מחזיק. הוא מתפורר, ומשאיר אחריו רק חרפה.
הבעיה אינה מסתכמת בכך שהעושר המושג בתרמית מתקבל לעיתים ללא סנקציה אלא שהוא אף זוכה לא פעם להערכה ולהערצה. בעולם שבו הצלחה נמדדת בעיקר בכסף, משקיעים, לקוחות והציבור מתרשמים מהמספרים בלבד, מבלי לשאול כיצד הושגו. כך הופכים לעיתים הרמאים לאייקוני הצלחה, דמויות מופת כביכול. ההערצה הזו מסוכנת במיוחד, משום שהיא יוצרת תמריץ לדור חדש של רמאים ללכת בדרכם.
- הגלגל שלך גמור: חמישה תושבי מזרח ירושלים נעצרו בחשד לעוקץ שיטתי
- הודעות פרטיות מסלבס ומבצעי חיסול מעכשיו לעכשיו: חודש הקניות מביא איתו גם הונאות מבוססות AI.
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למעשה, משקיעים פרטיים נגררים אחרי "סיפורי הצלחה" חריגים, גם אם מודעים לכך שהשיטה לא לגמרי נקייה. במספר הזדמנויות עסקתי בסוגיה "למה משקיעים עם נוכלים", והצגתי סיפורים שמוכיחים שההערצה לרווחיות מיידית מקנה לגיטימציה לרמאות.
הפגנה פלסטינית בלונדון, קרדיט: גרוקהבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין
העלייה החדה באנטישמיות בבריטניה החלה לגבות קורבנות עם הפיגוע במנצ'סטר וכעת מביאה לשבר באוכלוסיה היהודית, כאשר בשכונת גולדרס גרין,שכונה עם אוכלוסיה יהודית גדולה, יהודים רבים מוכרים כעת את בתיהם ומתכננים הגירה מבריטניה
מאז ה-7 לאוקטובר, קצב ההטרדות וההתקפות האנטישמיות על הקהילה היהודית בבריטניה עלה משמעותית ורבים מחברי הקהילה מרגישים הרבה פחות בטוחים. תחושה זו צוברת תאוצה עם ממשלה בריטית שחלקה אנטי ישראלית וחלקה הקטן אפילו אנטישמי.
הפיגוע שהתרחש לא מזמן בבית כנסת בעיר מנצ'סטר היווה זעזוע נוסף ליהודים בממלכה ובהם תושבי שכונת גולדרס גרין Golders Green בצפון מערב לונדון, שידועה כמרכזה הגדול של הקהילה היהודית בבריטניה, המונה מאות אלפי חברים. כ-50% מתושבי השכונה מזדהים כיהודים, אחוז מהגבוהים באירופה. יחד עם השכונות הסמוכות המפסטד, הנדון ופינצ'לי, מונה האוכלוסייה היהודית באזור כ-55,000 נפש. תושבי השכונה חוו בעצמם לפני כשנה ניסיון פיגוע שהסתיים בשלום וכעת בא הרצח הטרוריסטי הכפול.
הזעזוע הפעם התחיל להניע שבר טקטוני. יהודים התחילו למכור את בתיהם בגולדרס גרין ובקצב הולך וגובר וחלקם עולים או מתעתדים לעלות לישראל. זה לא שהמצב בישראל טוב יותר. רחוק מכך כמובן. אך כפי שהעיד בפניי עולה חדש משם: "אם אני עומד בכל מקרה להיפגע כי אני יהודי, אז לפחות שזה יקרה במולדת שלי".
כדור שלג - 10% מהבתים מוצעים למכירה
הסיטואציה בגולדרס גרין מורכבת. סמוך לה ישנן שכונות המאכלסות הרבה מאד מוסלמים. כך למשל שכונת Cricklewood כמו גם שכונות שאף הן אינן מרוחקות דוגמת Willesden Green, Kilburn, Hendon ועוד. לא פלא, אם כן, שמי שקונה את הבתים והדירות מידי היהודים הם כמעט אך ורק מוסלמים, בעיקר פקיסטניים. האוכלוסיה המוסלמית גדלה בבריטניה במהירות, האוכלוסיה הבריטית המקורית מצטמצמת וכך קורה שליהודים שעושים זאת אין באמת ברירה, מסתבר שאין כמעט קונים אחרים.
- אירופה בעליות, החוזים בוול סטריט בירוק בוהק
- החוזים מצביעים על פתיחה שלילית, ומה קורה בקריפטו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרוב ל-10% מהבתים והדירות בשכונה מוצעים כעת למכירה, שיעור אדיר לכל הדעות. זה מעורר חשש כבד, בבחינת "האחרון יכבה את האור" וגל המכירות צובר תאוצה כאשר מחירי הנדל"ן יורדים במהירות. מכיוון שרבים מהיהודים שם דתיים, רבים מחליטים לעבור לישראל, אם כבר אז כבר.
