טסלה
צילום: דאלי

טסלה בשיא חדש, אבל בבנק ההשקעות המכובד מעריכים שהיא תרד ב-16%

בגולדמן זאקס מעלים את מחיר היעד מ-250 דולר ל-345 דולר, המניה ב-411 דולר; קונסנזוס מחיר היעד עומד על 272 דולר - נמוך משמעותית ממחיר השוק; הודות לזינוק במניה, אילון מאסק הפך לאדם הראשון שמגיע להון של 400 מיליארד דולר
אדיר בן עמי |

מניית טסלה TESLA INC ממשיכה לרשום עליות מרשימות, כשהיום היא עולה ב-4% ל-417.5 דולר, שיא חדש. זו עלייה רציפה של שישה ימי מסחר כשהעליות האלו שמות את המניה בקצב לסיים בשיא ההיסטורי. השיא של כל הזמנים היה 414.50 דולר והוא נקבע תוך כדי המסחר בנובמבר 2021. השיא בסגירה היה 409.97 דולר מאותו יום.

השנה מניית טסלה כבר עלתה ב-66%, עם זינוק של 64% מאז בחירות ה-5 בנובמבר. מדובר בהישג משמעותי שמקדם אותה לכיוון השיאים של 2021. הזינוק במניית טסלה הופך את מאסק לאדם הראשון שמגיע לשווי של 400 מיליארד דולר.

הגורמים שמניעים את העלייה

המומנטום החיובי נובע כמובן מהקשר של אילון מאסק, בעל השליטה והמנכ"ל של טסלה עם דונלד טראמפ, הנשיא הנבחר. מאסק מונה לתפקיד כלכלי בכיר והוא הרבה יותר מיועץ לטראמפ.

ספציפית היום יש גם נתוני מאקרו טובים - האינפלציה בנובמבר נותרה בהתאם לציפיות, עם עלייה שנתית של 2.7%, נתון שמחזק את ההערכות כי הפדרל ריזרב צפוי להוריד את הריבית בשבוע הבא. נתון זה תורם לאווירה החיובית בשווקים.

 

המלצת מכירה "מוסוות"

האנליסטים העלו את תחזיות מחיר היעד שלהם למניית טסלה ועדיין לא כולם הדביקו את קצב העליות כשהמחיר יעד הממוצע נמוך מהמחיר הנוכחי ועומד על 272 דולר. האנליסטים שהעלו את מחיר היעד מסבירים שהם מצפים להתקדמות גדולה בחלום הרובוטקסי שיושק לציבור בסוף 2025. כמו כן, טסלה היא המובילה הבלתי מעורערת של תחום הנהיגה האוטונומית ויש לה כמובן נתח שוק מרשים, כאשר היא צברה יכולות משמעותיות ברכבים חשמליים.

מארק דילייני מגולדמן זאקס העלה לאחרונה את מחיר היעד ל-345 דולר מ-250 דולר. עם זאת, דילייני הוריד את תחזיות הרווח בשל האטה בצמיחת שוק הרכבים החשמליים. הוא ציין שהמשקיעים מתמקדים יותר בפוטנציאל של טסלה בתחום הבינה המלאכותית, בפרט בתוכניותיה לשירות מוניות רובוטיות שצפוי להתחיל ב-2025.

בגולדמן זאקס לא כותבים במפורש שהם ממליצים למכור את המניה, אבל המלצה עם מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי בשוק היא המלצת מכירה. לדעתם המניה תיפול ב-16%.

 

בנק אוף אמריקה חושב אחרת

בנק ההשקעות האמריקאי העלה לאחרונה את מחיר היעד למניית טסלה ל-400 דולר, עלייה של כ-14% מההערכה הקודמת של 350 דולר. ההמלצה החדשה מגיעה לאחר ביקור מקיף של האנליסטים במפעל החברה באוסטין, טקסס, שם התרשמו מהתקדמות החברה בתחומי הייצור והטכנולוגיה.

קיראו עוד ב"גלובל"

הבנק מזהה את הרובוטקסי כמנוע צמיחה משמעותי. לפי התוכניות, החל מסוף 2025 יושק שירות מוניות אוטונומי שיאפשר לבעלי רכבי טסלה להרוויח מהשכרת רכביהם בזמן שאינם בשימוש. החברה מתכננת לגבות כ-20 סנט למייל, תמחור שעשוי ליצור מודל עסקי רווחי הן לחברה והן לבעלי הרכבים.

לצד הרובוטקסי, טסלה מתקדמת במספר חזיתות טכנולוגיות. החברה מפתחת את הרובוט התעשייתי Optimus, עם תכנון לייצור 1,000 יחידות עד סוף 2025, ומתכננת להשיק דגם חדש במחיר של פחות מ-30,000 דולר. בנוסף, החברה מרחיבה את פעילותה בתחום אגירת האנרגיה עם מוצרים כמו Powerwall ו-Megapack.

אילון מאסק, מנכ"ל טסלה, רואה בשוק הרובוטקסי פוטנציאל של טריליוני דולרים. לדבריו, רכב אוטונומי יכול לשמש פי 5 עד 10 יותר מרכב רגיל, מה שיוביל לניצול יעיל יותר של המשאבים ולהוזלת עלויות למשתמשים. החברה אף מפתחת את ה"רובוואן", רכב שיכול להסיע עד 20 נוסעים, במטרה להשתלב בשוק התחבורה הציבורית.

עם זאת, האנליסטים מציינים גם אתגרים משמעותיים. מלבד הצורך בגיוס הון נוסף של כ-50 מיליארד דולר, החברה תצטרך להתמודד עם אתגרים רגולטוריים ובטיחותיים, במיוחד לאור בעיות קודמות במערכת הנהיגה האוטונומית שלה. בנוסף, התחרות בתחום מתעצמת עם חברות כמו Waymo שכבר מפעילות שירותי מוניות אוטונומיות בערים מסוימות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


ארהב סין
צילום: טוויטר

למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית

בעוד בייג׳ין מגדילה את משלוחי המוצרים המוגמרים, ובראשם מגנטים קבועים, הגישה לחומרי הגלם עצמם נותרה מוגבלת, מה שמעכב את מאמצי ארה״ב לבנות שרשרת אספקה עצמאית ומעמיק את חוסר הוודאות בשוק

אדיר בן עמי |

למרות ההצהרות על רגיעה ביחסי הסחר בין ארה״ב לסין, בשטח נמשכים החיכוכים סביב אחד מחומרי הגלם הרגישים ביותר לכלכלה המודרנית: יסודות נדירים. גורמים בתעשייה ובממשל האמריקאי מעריכים כי בייג׳ין ממשיכה להגביל בפועל את אספקת חומרי הגלם שוושינגטון זקוקה להם כדי לייצר מגנטים קבועים ומוצרים מתקדמים נוספים.

ההגבלות נמשכות למרות ההבנות שהושגו באוקטובר האחרון בין נשיא ארה״ב דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג׳ינפינג, שבמסגרתן התחייבה סין להסיר מגבלות על יצוא יסודות נדירים. אז הציג טראמפ את ההסכם כהסרה מעשית של חסמים, אך לפי הדיווחים, המציאות מורכבת בהרבה. סין הגדילה את משלוחי המוצרים המוגמרים, בעיקר מגנטים קבועים, אך במקביל ממשיכה לצמצם או לעכב יצוא של חומרי הגלם עצמם. המשמעות היא שהתעשייה האמריקאית יכולה לרכוש תוצרים סופיים, אך מתקשה לפתח יכולת ייצור עצמאית לאורך שרשרת האספקה.


המגנטים הקבועים הללו הם רכיב קריטי במגוון רחב של מוצרים, החל ממכשור אלקטרוני וציוד תעשייתי ועד מערכות נשק מתקדמות וטכנולוגיות ניווט. בעיני הממשל האמריקאי, היכולת לייצר אותם מקומית נתפסת כחלק מתפיסת ביטחון לאומי רחבה יותר.


ירידה של 11% בייצוא מגנטים לארה״ב

נתוני סחר רשמיים מסין משקפים תמונה מעורבת. יצוא מגנטים לארה״ב ירד בנובמבר בכ־11% לעומת החודש הקודם, אם כי נותר גבוה מהשפל שנרשם באביב, אז הוחמרו המגבלות. במקביל, היצוא הכולל של יסודות נדירים ומוצריהם דווקא עלה בחודש זה. במשרד המסחר הסיני טוענים כי תנודות חודשיות הן תופעה רגילה וכי סין מחויבת ליציבות שרשראות האספקה העולמיות. עם זאת, בייג׳ין מבהירה כי היא ממשיכה לפקח בקפדנות על יצוא חומרים שעשויים להגיע לשימושים צבאיים.

בקרב חברות אמריקאיות התחושה שונה. מנהלים בתעשייה מדווחים כי בפועל כמעט בלתי אפשרי להשיג חומרים מסוימים, כמו דיספרוזיום בצורת מתכת או תחמוצת, כאשר הלקוח הוא גוף אמריקאי. גם חברות שאינן תלויות ישירות ביבוא מסין מושפעות דרך שרשרת הלקוחות והספקים שלהן. מחוץ לסין קיימת יכולת ייצור מוגבלת מאוד של יסודות נדירים, שאינה מספיקה לתמוך בהיקפי ייצור מגנטים משמעותיים. סין, שבנתה לאורך שנים שליטה כמעט מוחלטת בתחום, ממשיכה לשמר את היתרון הזה באמצעות שליטה בחומרי הגלם.