ארהב
צילום: Freepik

האינפלציה ביולי עלתה ב-0.2%, בהתאם לצפי; האינפלציה השנתית ירדה ל-2.9%

אחרי המדד השלילי ביוני, האינפלציה בארה"ב חזרה לעלות; אינפלציית הליבה עלתה ב-0.1%, מתחת לצפי שהיה לעלייה של 0.2% ועמדה על 3.3% בשיעור שנתי
רוי שיינמן | (4)

אחרי האינפלציה החודשית השלילית הראשונה מזה 4 שנים ביוני, האינפלציה ביולי חזרה להיות חיובית והייתה בהתאם  לצפי - בחודש יולי האינפלציה עלתה ב-0.2%, בהתאם לצפי הכלכלנים. האינפלציה השנתית ירדה ל-2.9%, מתחת לצפי שהיה ל-3%. אינפלציית הליבה עלתה ב-0.1%, מתחת לצפי שהיה לעלייה של 0.2%, ובשיעור שנתי עמדה על 3.3% לעומת הצפי שהיה ל-3.4%.

"מגמת ההתמתנות באינפלציה בארה"ב נמשכת, עם פרסום במדד יולי", כותב יוני פנינג, אסטרטג ראשי במזרחי טפחות. "המהלך בולט אף יותר בהתחשב בעובדה שהוא נרשם למרות עליית מחירי הדלקים בתחנה, אם כי בסיוע קל של גז ביתי. במידה רבה, אפשר לייחס את הנתון היום להתמשכות התהליכים המבניים של התמתנות האינפלציה העולמית. זה בא באופן ברור לידי ביטוי במחירי מוצרים סחירים, בין היתר הודות למהלכי העלאת הריבית של השנים האחרונות, והירידה במחירי המכוניות החודש ממחישה את זה. אבל גם רכיבי השירותים מציגים גוונים קלים של אופטימיות – הירידות במחירי הטיסות, בפרט", כותב פנינג.

"ולמרות חלקם של אלה, הפיל הבולט ביותר בחדר האינפלציוני נותר כמובן מחירי השכירות. לתפיסתנו, יש פה כמה גורמים שמתערבבים יחדיו לכדי נתון אחד, ומקשים על הסקת מסקנות כלכליות. האופן המעוכב שבו חוזים מתחדשים נכנסים למדד, ומבטאים למעשה אינפלציה של שנה קודמת, במקרה הטוב, הוא מאפיין עקבי מהבחינה הזו. ועל זה אפשר להוסיף, כמובן, את העיוותים שהריבית הגבוהה משרה על השוק.

בשני המקרים, אנו מצפים שהזמן יעשה את שלו, ואינפלציית השכירויות תתמתן בהמשך, אם כתוצאה ממיצוי העליות עצמן, ואם כתגובה לריבית שצפויה לרדת, בין אם זה יקרה מהר יותר או פחות. אבל בשלב הזה, אלה בעיקר גוזרים ריבת אינפלציה שנותרת היום מעל לקו ה-3%, באופן בולט. אפשר אולי לעשות פה הנחה קלה אם נזכור כי היעד הוא מול מדד ה-PCE, אשר נמוך בממוצע בכ-0.3% ממדד ה-CPI, אשר פורסם היום. אבל עדיין, זה רחוק באופן מובהק מיעד ה-2%", כותב פנינג.

 

איך הנתונים ישפיעו על החלטת הריבית של הפד'?

נתוני התעסוקה שפורסמו לפני שבועיים העידו על התקררות משמעותית בשוק העבודה. מהנתונים של הלשכה לסטטיסטיקה של משרד העבודה עולה כי שוק העבודה הוסיף 114,000 משרות שכר שאינן חקלאיות ביולי, פחות מתוספת של 175,000 שציפו כלכלנים.

הנתונים הציתו מחדש את החששות למיתון בארה"ב והוסיפו עוד גורם שתומך בהורדת ריבית של הפד' לסל השיקולים שלו. אם האינפלציה השלילית בחודש יוני הייתה גורם שדחף אל עבר אי הורדת ריבית מצד הפד', מדד יולי כבר פחות תומך בכך. החלטת הריבית הבאה של הפד' תתחש ב-18 לספטמבר כאשר המשקיעים והכלכלנים מעריכים בסבירות של 99% כי הפד' יוריד את הריבית אז.

"השוק בארה"ב צופה מזה זמן הורדת ריבית ראשונה, בהחלטת הפד' בעוד כחודש", כותב פנינג. "כמו שזה נראה בהתבטאויות הפד' בשבועות האחרונים, לא נראה שהוא מעוניין לערער על הציפיה הזו. ולמרות זאת, גם השוק וגם הפד' עדיין מתווכחים על המחיר – הורדה של 0.25% או 0.5%. לתפיסתנו, בהינתן אותו מרחק בין האינפלציה ליעד, הנתון היום הוא לא זה אשר יפתח את הסכר, למרות ההאטה בנתוני שוק התעסוקה האחרונים. אבל הוא בהחלט מהווה צעד נוסף בכיוון הנכון. אל מול זה, אצלנו, כשהתותחים רועמים, קשה לחפש תובנות במדיניות המוניטרית. והדולר/שקל הוא דוגמה בולטת לעניין הזה.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    עזרא 14/08/2024 17:14
    הגב לתגובה זו
    אחרת יגיעו למיתון ואז קשה יהיה לתקן.
  • 2.
    בלוף אחד גדול כדי לא לשלם תוספת יוקר (ל"ת)
    אינפלציה ירדה 14/08/2024 16:10
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רועי 14/08/2024 15:43
    הגב לתגובה זו
    הכל ממשיך להתייקר זה יגמר לא טוב
  • זה לא אומר שלא צריך להתחיל להוריד ריבית כדי למנוע מיתון (ל"ת)
    עזרא 14/08/2024 17:13
    הגב לתגובה זו
שורט (דאי אי)שורט (דאי אי)
הטור של גרינברג

השורטיסטים מחכים לשוק בסיבוב

אם אפילו אנבידיה לא הצליחה לאושש את השוק, ייתכן שהוא בשל לתיקון. אם זה אכן קורה, מי שיובילו אותו יהיו כנראה מקצועני המכירות בחסר, שבניגוד למה שרבים חושבים, פעילותם חשובה כי היא מחזירה לשוק את השפיות. הבעיה היא שלצד אלה, פועלים גם אין סוף סחרני יום שעושים גם הם שורטים אבל ללא כל אסטרטגיה מאחוריהם, והם כן פוגעים בשוק. וגם: ההזדמנות שנמצאת בריסקיפייד



שלמה גרינברג |


עד לפרסום דוחות אנבידיה בסוף המסחר של יום ד' השבוע, וול סטריט עברה שבוע שנראה כאילו היא מתקרבת לצוק ואליבא דתקשורת נראה שהיא די בטוחה שיש משבר אמיתי. המניות ירדו בכל מקום, בארה"ב, ביפן, בדרום קוריאה וגם באירופה. מדדי ה-S&P, הדאו ג'ונס והנאסד"ק אותתו על מה שעשוי להיות רצף ההפסדים הארוך ביותר מאז אוגוסט.

בגיי'.פי מורגן אמרו כי "השוק סובל מצרבת קולקטיבית שמקורה באנבידיה שהפכה למבחן הלחץ הלא רשמי לכלל המסחר בבינה מלאכותית, ומגזר הטכנולוגיה מתחיל לפתע למצמץ בחוזקה. הסחר שבעבר הרגיש בלתי ניתן לעצירה מרגיש עכשיו בפאניקה".

הפד לא הרגיע אף אחד, מבול של נתונים כלכליים מאוחרים, כולל דוח התעסוקה של ספטמבר שעדיין חסר, צפוי סוף סוף להתפרסם, וכל רמז לבעיות עלול להחליש את הטיעון להורדת ריבית שצפו המומחים בדצמבר. היו"ר ג'רום פאוול כבר הטיל ספק בהורדת הריבית באומרו שהורדה רחוקה מלהיות מובטחת, ונשיאת הפד של בוסטון, סוזן קולינס, חזרה על אזהרה זו. שוב גבר החשש שמניות בינה מלאכותית, כמו אנבידיה, מוערכות יתר על המידה וכי נוצרה בועת השקעות. ואומנם, גם אחרי פרסום הדוחות שהיו כידוע טובים מהתחזיות, השוק שפתח בעליות, נסגר בירידות חדות.

את הכתבה של יום שישי הקודם התחלתי במשפט, "האם צריך תיקון? בהחלט" וניסיתי להסביר את הסיבות לכך שהוא  מאחר להגיע. ציינתי שכדי שתיקון יפרוץ צריך להופיע "זרז" שיגרום לו לפרוץ, משהו שיזכיר למשקיעים שהם פועלים בשיגעון. שכחתי, לצערי, לציין את השורטיסטים כאחד מהם ונראה שבסוף הם שיובילו את התיקון הנוכחי.

תיקון - כן, משבר אמיתי - לא

התיקון הנוכחי, שאני ורבים אחרים ממתינים לו מזה זמן, הכרחי, לבטח בתחום הטכנולוגי ויותר מזה בכל הקשור לתחומי הבינה המלאכותית, הקוונטים וכדומה. אבל ההשוואה למשברים נוסח 2000, 2008 ואפילו 1929 פשוט אינה במקומה.

נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTנשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT

5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם

כך הפך שי ג'ינגפינג ליריב החזק והמשמעותי של ארה"ב ושל המערב: מעלייתו למיצובו כמנהיג מעצמת על

הדס ברטל |

מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון לפני למעלה מעשור, הפכה סין למדינה שמעצבת במו ידיה את הסדר הגלובלי החדש. בהובלתו האישית, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עברה טלטלות, המפלגה הקומוניסטית חיזקה עוד יותר את שליטתה, ופניה של סין הפכו לדומיננטיות בזירה הדיפלומטית. חמש הפסקאות הבאות מציגות את סיפורו של האיש שמשפיע יותר מרוב מנהיגי העולם על עיצוב העשור הבא.

1 #  הרקע האישי והמסלול הפוליטי שהביא את שי לשלטון

שי ג’ינפינג נולד ב־1953 בבייג'ינג במשפחה שהייתה חלק מהאליטה המהפכנית של סין. אביו, שי ג’ונגסון, היה ממייסדי המהפכה הקומוניסטית ומקורב למאו דזה־דונג, אך נפל קורבן לטיהורים הפוליטיים של מהפכת התרבות. כתוצאה מכך נשלח שי בגיל צעיר לעבוד בכפר ענָי במחוז שאאנשי, חוויה שגיבשה את דמותו הציבורית כבן-מעמד העם למרות שורשיו האליטיסטיים. בשנות ה־80 וה־90 התקדם במעלה הדרגים האזוריים, עד שב־2012 נבחר למזכ"ל המפלגה וב־2013 לנשיא סין. בתוך שנים ספורות הפך למנהיג החזק במדינה מאז מאו, כשהוא מרכז בידיו שלוש סמכויות על: מנהיג המפלגה, הנשיא וראש הצבא.

2 # הכלכלה הסינית בעידן שי: מהנסיקה לשינוי כיוון

בשנותיו הראשונות בתפקיד, נהנתה סין מצמיחה גבוהה שהמשיכה את תנופת ההתפתחות הכלכלית שהחלה עוד לפניו. שי קידם מהלכים של תיעוש מואץ, השקעה מסיבית בתשתיות והפיכת חברות סיניות לענקיות גלובליות בתחומי הטכנולוגיה, התקשורת והאנרגיה. עם זאת, החל מסוף העשור הקודם הכלכלה החלה להאט. הקשחת הפיקוח על חברות הטכנולוגיה הגדולות, משבר הנדל"ן ובראשו קריסת ענקיות כמו אוורגרנד, והשלכות מגפת הקורונה, פגעו בקצב הצמיחה ובהשקעות הזרות. שי הציג זאת כחלק מ"תיקון היסטורי" שנועד להפוך את הכלכלה למאוזנת ופחות תלויה בחוב, אך במבחן היציבות הכלכלית, סין נמצאת כיום בתקופה מאתגרת יותר מאשר בימי קודמיו.

בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, המעברים במדיניות הסחר האמריקנית כלפי סין מיצבו את שי ג’ינפינג במרכז מאבק אסטרטגי עולמי. כאשר טראמפ הטיל מכסים נרחבים על סחורות סיניות החל משנת 2018, תגובת סין הייתה בעיקרה זהירה אך החלטית: משרד הסחר הסיני קרא לביטול המכסים והזהיר מפני "מלחמת סחר" שתכלה את שני הצדדים. בסוגיות טכנולוגיה וסחר, סין תחת שי נטתה יותר להשקיע בהרחבת בסיס הייצוא הלא-אמריקני ובהגדלת המיקוד בשוק המקומי, תוך הצהרות שוושינגטון "לא מפחיתה סיכונים אלא יוצרת אותם." 

בימי ביידן נרשמה ירידה יחסית באגרסיביות של הממשל האמריקני מול סין במישורי הסחר הישיר, אך לא הייתה חזרה לעידן של הסכם ושיתוף הפעולה. עם חזרתו של טראמפ לשלטון, הודגשו שוב מאמצי מכס נרחבים יותר והצהרות אגרסיביות מצד ארה״ב, בהן הצהיר טראמפ על שי כי "קשה מאוד להגיע איתו להסכם."