ארהב
צילום: Freepik

האינפלציה ביולי עלתה ב-0.2%, בהתאם לצפי; האינפלציה השנתית ירדה ל-2.9%

אחרי המדד השלילי ביוני, האינפלציה בארה"ב חזרה לעלות; אינפלציית הליבה עלתה ב-0.1%, מתחת לצפי שהיה לעלייה של 0.2% ועמדה על 3.3% בשיעור שנתי
רוי שיינמן | (4)

אחרי האינפלציה החודשית השלילית הראשונה מזה 4 שנים ביוני, האינפלציה ביולי חזרה להיות חיובית והייתה בהתאם  לצפי - בחודש יולי האינפלציה עלתה ב-0.2%, בהתאם לצפי הכלכלנים. האינפלציה השנתית ירדה ל-2.9%, מתחת לצפי שהיה ל-3%. אינפלציית הליבה עלתה ב-0.1%, מתחת לצפי שהיה לעלייה של 0.2%, ובשיעור שנתי עמדה על 3.3% לעומת הצפי שהיה ל-3.4%.

"מגמת ההתמתנות באינפלציה בארה"ב נמשכת, עם פרסום במדד יולי", כותב יוני פנינג, אסטרטג ראשי במזרחי טפחות. "המהלך בולט אף יותר בהתחשב בעובדה שהוא נרשם למרות עליית מחירי הדלקים בתחנה, אם כי בסיוע קל של גז ביתי. במידה רבה, אפשר לייחס את הנתון היום להתמשכות התהליכים המבניים של התמתנות האינפלציה העולמית. זה בא באופן ברור לידי ביטוי במחירי מוצרים סחירים, בין היתר הודות למהלכי העלאת הריבית של השנים האחרונות, והירידה במחירי המכוניות החודש ממחישה את זה. אבל גם רכיבי השירותים מציגים גוונים קלים של אופטימיות – הירידות במחירי הטיסות, בפרט", כותב פנינג.

"ולמרות חלקם של אלה, הפיל הבולט ביותר בחדר האינפלציוני נותר כמובן מחירי השכירות. לתפיסתנו, יש פה כמה גורמים שמתערבבים יחדיו לכדי נתון אחד, ומקשים על הסקת מסקנות כלכליות. האופן המעוכב שבו חוזים מתחדשים נכנסים למדד, ומבטאים למעשה אינפלציה של שנה קודמת, במקרה הטוב, הוא מאפיין עקבי מהבחינה הזו. ועל זה אפשר להוסיף, כמובן, את העיוותים שהריבית הגבוהה משרה על השוק.

בשני המקרים, אנו מצפים שהזמן יעשה את שלו, ואינפלציית השכירויות תתמתן בהמשך, אם כתוצאה ממיצוי העליות עצמן, ואם כתגובה לריבית שצפויה לרדת, בין אם זה יקרה מהר יותר או פחות. אבל בשלב הזה, אלה בעיקר גוזרים ריבת אינפלציה שנותרת היום מעל לקו ה-3%, באופן בולט. אפשר אולי לעשות פה הנחה קלה אם נזכור כי היעד הוא מול מדד ה-PCE, אשר נמוך בממוצע בכ-0.3% ממדד ה-CPI, אשר פורסם היום. אבל עדיין, זה רחוק באופן מובהק מיעד ה-2%", כותב פנינג.

 

איך הנתונים ישפיעו על החלטת הריבית של הפד'?

נתוני התעסוקה שפורסמו לפני שבועיים העידו על התקררות משמעותית בשוק העבודה. מהנתונים של הלשכה לסטטיסטיקה של משרד העבודה עולה כי שוק העבודה הוסיף 114,000 משרות שכר שאינן חקלאיות ביולי, פחות מתוספת של 175,000 שציפו כלכלנים.

הנתונים הציתו מחדש את החששות למיתון בארה"ב והוסיפו עוד גורם שתומך בהורדת ריבית של הפד' לסל השיקולים שלו. אם האינפלציה השלילית בחודש יוני הייתה גורם שדחף אל עבר אי הורדת ריבית מצד הפד', מדד יולי כבר פחות תומך בכך. החלטת הריבית הבאה של הפד' תתחש ב-18 לספטמבר כאשר המשקיעים והכלכלנים מעריכים בסבירות של 99% כי הפד' יוריד את הריבית אז.

"השוק בארה"ב צופה מזה זמן הורדת ריבית ראשונה, בהחלטת הפד' בעוד כחודש", כותב פנינג. "כמו שזה נראה בהתבטאויות הפד' בשבועות האחרונים, לא נראה שהוא מעוניין לערער על הציפיה הזו. ולמרות זאת, גם השוק וגם הפד' עדיין מתווכחים על המחיר – הורדה של 0.25% או 0.5%. לתפיסתנו, בהינתן אותו מרחק בין האינפלציה ליעד, הנתון היום הוא לא זה אשר יפתח את הסכר, למרות ההאטה בנתוני שוק התעסוקה האחרונים. אבל הוא בהחלט מהווה צעד נוסף בכיוון הנכון. אל מול זה, אצלנו, כשהתותחים רועמים, קשה לחפש תובנות במדיניות המוניטרית. והדולר/שקל הוא דוגמה בולטת לעניין הזה.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    עזרא 14/08/2024 17:14
    הגב לתגובה זו
    אחרת יגיעו למיתון ואז קשה יהיה לתקן.
  • 2.
    בלוף אחד גדול כדי לא לשלם תוספת יוקר (ל"ת)
    אינפלציה ירדה 14/08/2024 16:10
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רועי 14/08/2024 15:43
    הגב לתגובה זו
    הכל ממשיך להתייקר זה יגמר לא טוב
  • זה לא אומר שלא צריך להתחיל להוריד ריבית כדי למנוע מיתון (ל"ת)
    עזרא 14/08/2024 17:13
    הגב לתגובה זו
אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויקס

מניית וויקס Wix Wix.com -3.98%  התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר. 

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף. 

כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?



ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן
ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן - קרדיט: אלן צצקין



המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות  חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.

צבא סין (יוטיוב)צבא סין (יוטיוב)

האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים

בעוד סין מהדקת את החנק וארה"ב משדרת אותות מבלבלים, טייוואן נאבקת על עתידה

רן קידר |

טייוואן, הדמוקרטיה היציבה באסיה ומעצמת השבבים העולמית, ניצבת בעיצומו של משבר גאופוליטי חסר תקדים. הלחץ הסיני מתגבר מיום ליום, בעוד ארצות הברית, השותפה הביטחונית המרכזית – משדרת מסרים סותרים המערערים את היציבות בטאיפיי.

לא רק שבבים: המשמעות האסטרטגית

מיקומה של טייוואן ב"שרשרת האיים הראשונה", המשתרעת מיפן לאינדונזיה, מעניק לה שליטה בגישה לים סין הדרומי. כל עוד היא בידיים ידידותיות למערב, היא מגבילה את חופש התנועה הימי של בייג'ינג. נפילתה לידיים סיניות תשנה לחלוטין את מאזן הכוחות האזורי – זו הסיבה האמיתית למתיחות הגוברת.

שי ג'ינפינג אינו ממהר למלחמה. במקום זאת, הוא מפעיל לחץ רב-שכבתי: תמרונים צבאיים מסביב לאי, ניתוק כבלי תקשורת תת-ימיים, מתקפות סייבר ומסעות דיסאינפורמציה. במקביל, סין בונה יכולת פלישה מלאה – חיל האוויר, הצי והכוחות האמפיביים נערכים לתרחיש אלים, אם הלחצים הרכים ייכשלו.

השנה האחרונה חשפה שינוי מדאיג במדיניות האמריקאית. מצד אחד, וושינגטון אישרה עסקאות נשק במיליארדי דולרים והעמיקה את התיאומים הביטחוניים. מצד שני, הטלת מכסים על סחורות טייוואניות, עיכוב משלוחי נשק שכבר שולמו ודחיית ביקור נשיא טייוואן – כל אלה מעבירים מסר מבלבל.

החשש הגדול בטאיפיי: שטראמפ ישתמש באי כקלף מיקוח במשא ומתן הכלכלי עם סין. הפגישות השקטות בין וושינגטון לבייג'ינג רק מחזקות את החששות.

פילוג פנימי משתק

הבעיות החיצוניות מחמירות בגלל המשבר הפנימי. מפלגת השלטון (DPP) והאופוזיציה (KMT) כמעט אינן משתפות פעולה. כל יוזמה ביטחונית נבלמת, כולל תקציב שאמור להביא את ההוצאה הצבאית ל-5% מהתמ"ג עד 2030 – יעד קריטי לנוכח האיומים.