הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
פאוול
צילום: טוויטר

מהם השיקולים של הפד בקביעת הריבית ומדוע הריבית בארה"ב תרד בספטמבר?

בניגוד להערכות הרווחות בחודשים האחרונים שדיברו על הורדת ריבית רק בדצמבר, גוברים הקולות המדברים על הורדת ריבית כבר בעוד חודשיים, למרות שהנתונים לא בהכרח תומכים בכך; האם באמת יש סיכוי שהריבית תרד בספטמבר?
רוי שיינמן | (3)
נושאים בכתבה המלצות אנליסטים הפד פיקטה ריבית

מי עוד זוכר את תחזית הפד' בתחילת השנה שדיברה על 3 הורדות ריבית לפחות במהלך 2024. האינפלציה אז עמדה על 2.6% והיא אכן הייתה בדרך למטה, שנה לפני כן היא עמדה על 5.5%, והיה נראה שהיא מתקרבת אל עבר יעד הפד' של 2%. אבל הפד' מאוד מוכוון נתונים והנתונים שהתפסרמו מתחילת השנה העידו על סטגנציה ולא על המשך ירידה באינפלציה.

האינפלציה היום עדיין עומדת על 2.6%. זה נמוך מהשנה שעברה אז עמדה האינפלציה על 3.8% אבל זה עדיין לא מספיק ולמעשה זה רק מרכיב אחד מתוך סך השיקולים של הפד' כשהוא בא לגבש החלטת ריבית.

נתוני שוק העבודה, מחירי השירותים, מדד המחירים לצריכה אישית ועוד לא תומכים בהורדת ריבית, ניגע בכולם בהמשך. הם הביאו לכך שההערכות התייצבו על הורדת ריבית אחת וגם היא רק בדצמבר, ועם זאת בתקופה האחרונה גוברים הקולות המדברים על הורדה בעוד חודשיים, בספטמבר. 

"בארצות הברית, נתוני העבודה לחודש יוני הצביעו על התקררות מסודרת של שוק העבודה. זה, ביחד עם דו"ח מדד המחירים לצרכן שיתפרסם השבוע לחודש יוני, ייתנו את הבמה להורדת ריבית ראשונה של הפדרל ריזרב, שלדעתנו תגיע בחודש ספטמבר". כך כותב סזאר פרז-רואיז, מנהל ההשקעות הראשי בבנק ניהול העושר פיקטה. רואיז כמובן מתבסס על אותם נתונים שהפד' מתבסס עליהם, אבל האם הם באמת ייתנו את הבמה להוריד את הריבית בעוד חודשיים? בואו נראה.

נתוני שוק העבודה

שוק העבודה הוא גורם קריטי בהחלטה האם להוריד ריבית או לא. נתוני שוק העבודה משקפים את מצב המשק האמריקאי ומספקים תובנות האם המדיניות המוניטרית הנוכחית עובדת או לא, כך למשל שוק עבודה שמוסיף משרות מדי חודש מעל לצפי בסביבת ריבית גבוהה מעיד על כך שהמעסיקים לא מרגישים את נטל הריבית מספיק בשביל שהם יצמצמו את הגיוסים שלהם ותומך באי הורדת ריבית.

בחודש יוני נוספו 206 אלף משרות, זה שוב מעל לצפי שהיה לתוספת של 191 אלף משרות וכמו שאמרנו על פניו לא תומך בהורדת ריבית. גם הנתונים של חודש מאי היו מעל לצפי אבל בדוח של יוני נתוני מאי תוקנו כלפי מטה - מ-272 אלף משרות ל-218 אלף משרות, וזה כשלעצמו יכול להעיד שאכן יש התקררות, או לפחות התחלה של התקררות, בשוק העבודה.

אם נסתכל על 12 דוחות התעסוקה האחרונים נראה שמתוכם ב-8 דוחות הנתונים הגיעו מעל לצפי. במבט ראשון זאת אולי נראית כמו מגמת התחזקות, אבל העניין עם מדיניות מוניטרית זה שרואים את ההשפעות שלה רק זמן לא קטן אחרי שהיא מוחלת, לכן אם הפד' רואה בנתונים האחרונים תחילתה של מגמת התקררות, קיים סיכוי שהוא יעדיף לפעול עכשיו מאשר להסתכן שיהיה מאוחר מדי.

מדד המחירים לצריכה אישית PCE

מדד המחירים לצריכה אישית נחשב למדד האינפלציה המועדף על הפד' מכיוון שהוא לא כולל מחירי מזון ואנרגיה שנחשבים לתנודתיים יותר. בחודש מאי גם הוא העיד על אינפלצייה של 2.6%. גם כאן מדובר על ירידה מלפני שנה אז המדד היה 3.8% אבל זה נתון זהה לזה שהיה בתחילת השנה.

גיא טל כתב אצלינו על כך שהמנוע העיקרי של האינפלציה כרגע הוא לא צד המוצרים אלא צד השירותים. למרות שאינפלציית השירותים ממשיכה להיות דביקה זה דווקא יכול להיות סימן טוב (יחסית) שהאינפלצייה מגיעה משם ולא מהמוצרים כפי שהיה ב-2022.

קיראו עוד ב"גלובל"

אינפלציית מוצרים גבוהה אומרת שכמעט כל מוצר צריכה של האזרח מתייקר. מזון, מוצרי טכנולוגיה ובאופן כללי כל מוצר פיזי. מוצרים כאלה הם לרוב יותר בסיסיים וקריטיים לאורח החיים של האזרח לכן אינפלצייה שם מכבידה על האזרחים יותר, וזו גם חלק מהסיבה שהפד' העלה את הריבית בצורה כל כך אגרסיבית.

כשמסתכלים על השירותים שני התחומים העיקריים מהם מגיעה האינפלציה הם דיור וביטוח רכב. העלייה ברכיב הדיור כמובן מכבידה על הצרכן אבל לא בצורה שתביא לקריסה שלו, הוא יכול לנהל את ההוצאות בצורה יותר מצומצמת, וגם סעיף ביטוח הרכב לא מביא לקריסה של משקי בית.

הנקודה כאן היא שהריבית היא אולי לא הפתרון כאן. ריבית גבוהה מביאה לצמצום הוצאות וכתוצאה מכך לירידת מחירים, אבל הסעיפים של דיור וביטוח רכב הם לא משהו שרוב משקי הבית יכולים לוותר עליו. משפחה לא פשוט תמכור את הבית שלה כי המשכנתא שלה התייקרה או תצא מחוזה השכירות בשביל לחפש חוזה זול יותר, מכיוון שכאב הראש הכרוך במעבר ובמכירת הבית ובחיפוש בית אחר פשוט לא שווים את התוספת שמשקי הבית משלמים בחודשים האלה. כנ"ל לגבי הרכב, כמעט כל משפחה בארה"ב מחזיקה רכב והיא לא תנטוש אותו רק כי הביטוח התייקר, מה גם שמשקי הבית יודעים שהמצב בשני התחומים האלה הוא זמני.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דמיקולו בלאט 09/07/2024 19:19
    הגב לתגובה זו
    אבל משקיעים כן. משפחה לא תפסיק להחזיק רכב בגלל ריבית, אבל תמשוך את קצב החלפתו. וזה מצמצם אינפלציה. אפס סיכוי להורדת ריבית בספטמבר.
  • 2.
    אייל 09/07/2024 17:54
    הגב לתגובה זו
    ברגע ששם יורידו גם כאן יורידו , היכונו לעליית מחירי הדירות של 50% 15% על כל בשלוש שנים שכביכול היו קשות לקבלנים, אם נסראלה לא ישלח אלינו אלפי טילים מה שניראה שלא הולך לקרות הנדלן של משוא הנדלן הציוני ימשיך לטפס.
  • 1.
    שמואל 09/07/2024 17:44
    הגב לתגובה זו
    המאמר לא אומר נותן שום תשובה לשאלה. הוא מפרט למה לא ולמה כן אך לא מביע כל עמדה. הוא כתוב בצורה כזו שהמחבר תמיד יוכל לכתוב "אמרתי לכם"
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

להמשך הכתבה לחץ כאן
טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ מאלץ את ענקיות הפארמה להוריד מחירים בתמורה לשקט ממכסים

תשע ענקיות תרופות חתמו על הסכמים עם ממשל טראמפ להפחתת מחירי תרופות בארה״ב, תוך איום מרומז במכסים וצעדים רגולטוריים; במקביל, הנשיא מסמן יעד חדש: חברות הביטוח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ פארמה

נשיא ארה״ב דונלד טראמפ הודיע אמש כי תשע חברות תרופות גדולות הגיעו להסכמות עם הממשל, במסגרת מהלך שנועד להוזיל את מחירי התרופות לצרכנים אמריקאים. ההסכמים נחתמו לאחר שטראמפ איים בקיץ האחרון להטיל מכסים על חברות תרופות שלא יסכימו להפחתות מחירים, בעיקר עבור אוכלוסיות מוחלשות.

בין החברות שהצטרפו להסכמים נמנות רוש Roche GS 1.88%  , נוברטיס Novartis AG 0.58%  , בריסטול־מאיירס סקוויב Bristol-Myers Squibb Co , גיליאד Gilead Sciences Inc 2.32%  , בוהרינגר אינגלהיים, אמג’ן Amgen Inc 0.91%  , GSK GSK 0.66%  , סאנופי Sanofi 0.4%   ומרק Merck & Co. Inc. . הן מצטרפות לפייזר Pfizer Inc 0.6%   ואסטרהזנקה AstraZeneca plc 0.83%  , שכבר חתמו מוקדם יותר השנה. בסך הכול, 14 מתוך 17 החברות שאליהן פנה טראמפ כבר נענו לדרישות, כאשר שלוש נוספות: אבווי AbbVie 1.8%  , ג’ונסון אנד ג’ונסון Johnson & Johnson Inc  וריג’נרון Regeneron Pharmaceuticals Inc עדיין במו״מ מתקדם עם הבית הלבן.

על פי ההסכמים, החברות יוזילו מחירים עבור תוכנית Medicaid, ימכרו תרופות בהנחות ישירות לצרכנים, וישיקו תרופות חדשות בארה״ב במחירים זהים לאלו שבשווקים זרים. טראמפ הצהיר כי מחירי התרופות בארה״ב "יירדו מהר ובחדות, ויהפכו לנמוכים ביותר בעולם המפותח".

הנחות, האצות רגולטוריות והבטחות השקעה

כחלק מהמהלך, הודיע ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) כי מרק תקבל מסלול בחינה מואץ לשתי תרופות מרכזיות בצנרת שלה, תרופה להורדת כולסטרול וטיפול אונקולוגי, מהלך שעשוי לקצר תהליכי אישור מכשנה לחודשים ספורים בלבד.

החברות, מצידן, הדגישו כי ישקיעו בייצור מקומי והתחייבו לאספקה בשעת חירום. בריסטול-מאיירס הודיעה שתספק את תרופת הדגל שלה לדילול דם, Eliquis, בחינם למטופלי Medicaid, בעוד גיליאד התחייבה להוריד את מחיר תרופת צהבת C שלה, Epclusa, לפחות מ-2,500 דולר, ירידה חדה לעומת מחירים קודמים.

להמשך הכתבה לחץ כאן