מי עוד זוכר את תחזית הפד' בתחילת השנה שדיברה על 3 הורדות ריבית לפחות במהלך 2024. האינפלציה אז עמדה על 2.6% והיא אכן הייתה בדרך למטה, שנה לפני כן היא עמדה על 5.5%, והיה נראה שהיא מתקרבת אל עבר יעד הפד' של 2%. אבל הפד' מאוד מוכוון נתונים והנתונים שהתפסרמו מתחילת השנה העידו על סטגנציה ולא על המשך ירידה באינפלציה.

האינפלציה היום עדיין עומדת על 2.6%. זה נמוך מהשנה שעברה אז עמדה האינפלציה על 3.8% אבל זה עדיין לא מספיק ולמעשה זה רק מרכיב אחד מתוך סך השיקולים של הפד' כשהוא בא לגבש החלטת ריבית.

נתוני שוק העבודה, מחירי השירותים, מדד המחירים לצריכה אישית ועוד לא תומכים בהורדת ריבית, ניגע בכולם בהמשך. הם הביאו לכך שההערכות התייצבו על הורדת ריבית אחת וגם היא רק בדצמבר, ועם זאת בתקופה האחרונה גוברים הקולות המדברים על הורדה בעוד חודשיים, בספטמבר. 

"בארצות הברית, נתוני העבודה לחודש יוני הצביעו על התקררות מסודרת של שוק העבודה. זה, ביחד עם דו"ח מדד המחירים לצרכן שיתפרסם השבוע לחודש יוני, ייתנו את הבמה להורדת ריבית ראשונה של הפדרל ריזרב, שלדעתנו תגיע בחודש ספטמבר". כך כותב סזאר פרז-רואיז, מנהל ההשקעות הראשי בבנק ניהול העושר פיקטה. רואיז כמובן מתבסס על אותם נתונים שהפד' מתבסס עליהם, אבל האם הם באמת ייתנו את הבמה להוריד את הריבית בעוד חודשיים? בואו נראה.

נתוני שוק העבודה

שוק העבודה הוא גורם קריטי בהחלטה האם להוריד ריבית או לא. נתוני שוק העבודה משקפים את מצב המשק האמריקאי ומספקים תובנות האם המדיניות המוניטרית הנוכחית עובדת או לא, כך למשל שוק עבודה שמוסיף משרות מדי חודש מעל לצפי בסביבת ריבית גבוהה מעיד על כך שהמעסיקים לא מרגישים את נטל הריבית מספיק בשביל שהם יצמצמו את הגיוסים שלהם ותומך באי הורדת ריבית.

• "טאואר תזנק ב-29%"
• המלצה על ג'נריישן: אפסייד של כ-50%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בחודש יוני נוספו 206 אלף משרות, זה שוב מעל לצפי שהיה לתוספת של 191 אלף משרות וכמו שאמרנו על פניו לא תומך בהורדת ריבית. גם הנתונים של חודש מאי היו מעל לצפי אבל בדוח של יוני נתוני מאי תוקנו כלפי מטה - מ-272 אלף משרות ל-218 אלף משרות, וזה כשלעצמו יכול להעיד שאכן יש התקררות, או לפחות התחלה של התקררות, בשוק העבודה.

אם נסתכל על 12 דוחות התעסוקה האחרונים נראה שמתוכם ב-8 דוחות הנתונים הגיעו מעל לצפי. במבט ראשון זאת אולי נראית כמו מגמת התחזקות, אבל העניין עם מדיניות מוניטרית זה שרואים את ההשפעות שלה רק זמן לא קטן אחרי שהיא מוחלת, לכן אם הפד' רואה בנתונים האחרונים תחילתה של מגמת התקררות, קיים סיכוי שהוא יעדיף לפעול עכשיו מאשר להסתכן שיהיה מאוחר מדי.

מדד המחירים לצריכה אישית PCE

מדד המחירים לצריכה אישית נחשב למדד האינפלציה המועדף על הפד' מכיוון שהוא לא כולל מחירי מזון ואנרגיה שנחשבים לתנודתיים יותר. בחודש מאי גם הוא העיד על אינפלצייה של 2.6%. גם כאן מדובר על ירידה מלפני שנה אז המדד היה 3.8% אבל זה נתון זהה לזה שהיה בתחילת השנה.

גיא טל כתב אצלינו על כך שהמנוע העיקרי של האינפלציה כרגע הוא לא צד המוצרים אלא צד השירותים. למרות שאינפלציית השירותים ממשיכה להיות דביקה זה דווקא יכול להיות סימן טוב (יחסית) שהאינפלצייה מגיעה משם ולא מהמוצרים כפי שהיה ב-2022.

• סין מבטלת את חקירת ההגבלים העסקיים נגד גוגל
• קראודסטרייק מזנקת 10% לאור עדכון תחזית של 20 מיליארד דולר ARR עד 2036
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

אינפלציית מוצרים גבוהה אומרת שכמעט כל מוצר צריכה של האזרח מתייקר. מזון, מוצרי טכנולוגיה ובאופן כללי כל מוצר פיזי. מוצרים כאלה הם לרוב יותר בסיסיים וקריטיים לאורח החיים של האזרח לכן אינפלצייה שם מכבידה על האזרחים יותר, וזו גם חלק מהסיבה שהפד' העלה את הריבית בצורה כל כך אגרסיבית.

כשמסתכלים על השירותים שני התחומים העיקריים מהם מגיעה האינפלציה הם דיור וביטוח רכב. העלייה ברכיב הדיור כמובן מכבידה על הצרכן אבל לא בצורה שתביא לקריסה שלו, הוא יכול לנהל את ההוצאות בצורה יותר מצומצמת, וגם סעיף ביטוח הרכב לא מביא לקריסה של משקי בית.

הנקודה כאן היא שהריבית היא אולי לא הפתרון כאן. ריבית גבוהה מביאה לצמצום הוצאות וכתוצאה מכך לירידת מחירים, אבל הסעיפים של דיור וביטוח רכב הם לא משהו שרוב משקי הבית יכולים לוותר עליו. משפחה לא פשוט תמכור את הבית שלה כי המשכנתא שלה התייקרה או תצא מחוזה השכירות בשביל לחפש חוזה זול יותר, מכיוון שכאב הראש הכרוך במעבר ובמכירת הבית ובחיפוש בית אחר פשוט לא שווים את התוספת שמשקי הבית משלמים בחודשים האלה. כנ"ל לגבי הרכב, כמעט כל משפחה בארה"ב מחזיקה רכב והיא לא תנטוש אותו רק כי הביטוח התייקר, מה גם שמשקי הבית יודעים שהמצב בשני התחומים האלה הוא זמני.