במורגן סטנלי מספקים הערכה אופטימית במיוחד למניות בוול סטריט - האנליסטים של מורגן מעריכים כי אימוץ טכנולוגיות AI בקרב חברות ה־S&P 500 עשוי להוסיף עד 920 מיליארד דולר בשנה לשורת הרווח הנקי. מדובר בפוטנציאל לשינוי דרמטי ברווחיות וברווח וכתוצאה מכך בשווי השוק של החברות הגדולות בארה"ב.

מורגן שהוא השורי ביותר מבין גופי ההשקעות מסביר שהמהפכה הטכנולוגית של הבינה המלאכותית, שהחלה כטרנד נקודתי בסקטור ההיי-טק, מתפשטת כעת לכל ענפי המשק. מדובר בחיסכון והתייעלות, גידול בהכנסות וכמובן גידול ברווח. ברגע שהרווח גדל, מכפיל הרווח של החברה יורד והשוק צפוי להעלות את המניה למכפיל הרווח המייצג. 

במורגן מדברים על סכום פנומנלי - כמעט טריליון דולר לרווח והמשמעות היא גידול של קרוב ל-20% ברווח התפעולי וגידול מרשים יותר בשורה התחתונה. אלו רמות גידול שלא זכורות בהיסטוריה בפרק זמן קצר, כשבמורגן מסבירים שהתהליך כבר החל והוא יתעצם השנה ושנה הבאה. 

במקביל לעלייה ברווח, מדד ה-S&P עשוי לעלות במעל 20% בכדי להתאים את עצמו לרווחים החדשים. 

השקעות עם פוטנציאל אדיר

המספרים המניעים את התחזיות קשורים ישירות להיקף ההשקעות. ארבעת ענקיות הטכנולוגיה - אלפבית, מיקרוסופט, אמזון ומטא  שצפויות להוציא כמעט טריליון דולר בשלוש שנים על תשתיות, מרכזי נתונים, פיתוח תוכנה ויישומים מבוססי AI. זהו קצב השקעות חריג גם ביחס לעשורים הקודמים, וממחיש את האמון של החברות בכך שההשקעה תניב החזר מהיר יחסית.

• סיטי מעלה יעד ל-S&P 500: יעלה ב-8% בשנה הקרובה
• למה השוק האמריקני כנראה עדיין לא סיים עם השיאים ב-2025
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השימושים האפשריים מגוונים: החל ממוקדי שירות לקוחות שמבוססים על מערכות חכמות, דרך כלי פרסום ממוקדים יותר ועד אוטומציה מתקדמת של תהליכים לוגיסטיים. חלק מהחסכון יגיע מצמצום כוח אדם בתחומים מסוימים, אך ההיסטוריה מלמדת שכאשר פרודוקטיביות עולה, נוצרים גם מקומות עבודה חדשים בתחומים אחרים.

אנחנו מדינה שאוהבת למצוא אשמים. בכל מחדל, בכל פרויקט שנתקע - זה הדבר הראשון ששואלים - מי האשם? כמו שמציאתו תמנע את הכשל הבא. אולי אפשר להבין את זה. זה כמו יצר צדק שמאפיין אותנו כחברה שבא למצות את הדין עם האשמים ולנסות להרגיע את המצפון.

אבל בכלכלה זה לא תמיד עובד ככה. אי אפשר לתלות את הכל באיזה גורם מאקרו יחיד ולומר שאם הוא לא היה מתערב אז הכל היה נראה אחרת. במקרה הזה "עם כלביא" נתן איזו תשתית אשלייתית, שברגע ש"האירוע החריג" יסתיים הכול יחזור למסלול. אבל הנתונים מלמדים אחרת. הכלכלה לא האטה (רק) בגלל 12 ימי לחימה עם איראן, כמו שמנסים בהלמ"ס ובבנק ישראל להצביע. היא נחלשה הרבה קודם. המגזר העסקי הקפיא השקעות, עצר את יצוא השירותים בגלל ההאטה בעולם, וגם הצריכה של משקי הבית דעכה ימים רבים לפני שנשמעה אזעקה אחת.

אבל זו אולי הנקודה שמדאיגה באמת לא עצם הירידה ברבעון ספציפי, אלא ההכחשה שמלווה אותה. כי כשמקבלי ההחלטות מדביקים לכל חולשה תווית של "גורם זמני", הם מפספסים את התמונה הרחבה שבה הכלכלה הישראלית מאטה לאורך זמן. סימני השחיקה נראו הרבה לפני ההסלמה הביטחונית במדד המשולב של בנק ישראל שירד ברצף באביב, בסקרי הלמ"ס שהראו ירידה בביטחון העסקים, ובמגזרים שנשענים על ביקוש חיצוני שהתכווץ.

בהודעת הריבית האחרונה, כתב בנק ישראל, כי בניכוי ההשפעות החריגות המשק עדיין צמח, אבל השוואה למשברים קודמים, בעיקר לקורונה ולפתיחת המלחמה בעזה באוקטובר 2023, מראה שהנתונים אינם מתיישבים עם עוצמת הפגיעה שדווחה בסקרים העסקיים. המסקנה המתבקשת היא שהמשק כבר נכנס לרבעון השני כשהוא בקיפאון. התוצאה היא פער הולך וגדל בין תחזיות הצמיחה האופטימיות של בנק ישראל והאוצר לבין המציאות, שמצביעה על קצב שנתי של 2%-2.5% בלבד, רחוק מהפוטנציאל ארוך הטווח של הכלכלה הישראלית.

• איך משקיעים בחברות צמיחה - התורה של פיליפ פישר
• ירידה חדה בצמיחה ברבעון השני בגלל המלחמה עם איראן; צפי להתאוששות ביולי-אוגוסט
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב מנתח את הגורמים שמאחורי הירידה בתמ"ג ושם את האצבע על הסימנים שהיו שם לפני: