וול סטריט
צילום: iStock

לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט - האנליסטים מנתחים

מגמה מעורבת צפויה לנו השבוע בוול סטריט שלאחר פרסום נתוני האינפלציה והחלטת הריבית; מספר דורשי העבודה שיפורסם ביום חמישי ייתן נקודת מבט נוספת על חוזקו או חולשתו של שוק העבודה וגם הדוח של ענקית המשלוחים פדקס מחר יצביע על כוח הקנייה של הצרכנים
דור עצמון |

שבוע המסחר בוול סטריט ייפתח מחר לאחר היום לא מתקיים מסחר בעקבות יום השחרור מעבדות המכונה Juneteenth Day ושהוגדר כבר לפני שנתיים כחג לאומי-פדרלי.

בשבוע שעבר התפרסמו נתוני מדד המחירים לצרכן (האינפלציה) בארה"ב לחודש מאי מהם עלה כי זו ירדה ל-4%, טוב מהצפי בשווקים לירידה ל-4.1%. האינפלציה בחודש מאי עלתה ב-0.1% בעוד הצפי היה לעלייה של 0.2%. אינפלציית הליבה (בנטרול מזון ואנרגיה) ירדה קלות בהתאם לצפי ל-5.3%. עם זאת, מחירי השכירות המשיכו לעלות ב-0.6% והשלימו עליה שנתית של 8%. במקביל, ולמרות הירידה, האינפלציה מתחילה להראות יותר ויותר את הדביקות שלה ושמעכשיו ההתמודדות איתה עשויה להיות קשה הרבה יותר דבר שיאתגר את חברי הפד'.

בתוך כך, ובהמשך לנתוני האינפלציה הטובים, פרסמו למחרת היום חברי הפד' את החלטת הריבית שלהם לפיה בעת הזו תיוותר הריבית על כנה ובשיעור של 5%-5.25%. הפד' לא צופה יותר כי ארצות הברית תיכנס למיתון ב-2023 ומעריך כי שיעור האבטלה יעמוד על 4.1% בסוף השנה, ירידה מ-4.5% קודם לכן. הצמיחה הכלכלית צפויה להתחזק ב-1%, לעומת 0.4% קודם לכן. הפעילות הכלכלית ממשיכה להתרחב בקצב מתון ותוספת המשרות הייתה חזקה. עוד אמרו כי קיימת רגישות מוגברת לסיכונים האינפלציוניים במשק. הצפי הוא גם שתנאי האשראי הדוקים יותר למשקי הבית והעסקים יכבידו על הפעילות הכלכלית.

נתון מעניין נוסף הוא הדוח של ענקית המשלוחים פדקס FEDEX שיתפרסם מחר לאחר נעילת המסחר. כמות המשלוחים והביקוש לכך בארה"ב מצביע במידה לא מבוטלת על כוח הקנייה של הצרכנים האמריקאיים ואף עשוי להעיד במידה מסוימת עד כמה חברי הפד' מצליחים לקרר את המשק האמריקאי באמצעות העלאות הריבית כחלק מהמלחמה באינפלציה. הדוח של פדקס אף עשוי להיחשב לעתים אינדיקטור מאקרו בדיוק כמו נתוני מדד המחירים לצרכן. עלייה בהכנסות של ענקית המשלוחים עלולה לשלוח את וול סטריט לירידות ובהתאם להיפך שכן היא תבטא ביקוש מוגבר וכוח קנייה שלא התקרר כראוי - רמיזה קלה לכך שהפד' ימשיך להעלות ריבית ושהאינפלציה לא תתקרר כמצופה.

נתוני מאקרו מרכזיים שצפויים להתפרסם השבוע:

מחר (שלישי) - מספר התחלות ואישורי בנייה (מאי).

רביעי - נתוני מדד המחירים לצרכן (האינפלציה) בבריטניה.

חמישי - מספר דורשי העבודה, מכירות של בתים יד שנייה, מדד האינדיקטורים המובילים.

שישי - מדדי מנהלי הרכש PMI (יוני) בארה"ב, יפן, בריטניה ואירופה.

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב: "החלטת ריבית הפד' בשבוע שעבר נראית יותר פוליטית מאשר מבוססת על שיקולים מקצועיים. אחרת קשה להסביר מדוע אחרי שהעלו את תחזיות הצמיחה והאינפלציה (PCE core) והורידו את התחזית לאבטלה, הנגידים החליטו לא להעלות ריבית, אלא רק התחזיות לריבית. הסיבה להחלטה זו יכולה להיות תוצאה של פשרה בין "נצים" ל"יונים" בוועדה המוניטארית. למרות התחזית לעוד שתי העלאות ריבית, הסיכוי לכך יחסית נמוך. מדוע?

"למרות ההפתעות החיוביות בנתונים הכלכליים השונים, קצב הצמיחה ממשיך להתמתן. האינפלציה בירידה. סקרים ונתוני אינפלציה ממקורות שונים שהתפרסמו לאחרונה מצביעים שהכיוון שלה למטה. קצב האינפלציה הכללית אחרי מדד חודש יוני, שיתפרסם לפני פגישת הפד' ב-25/26 ליולי, ירד כמעט בוודאות מ-4% לכ-3%. זאת מכיוון שמדד יוני 2022 שייצא מהספירה של האינפלציה השנתית עלה בשיעור מאוד גבוה של 1.2%. גם קצב אינפלציית הליבה צפוי לרדת לאחר יציאה מהספירה של מדד הליבה של יוני 2022 שעלה ב-0.6%. מאז ספטמבר 2022 לא היה מדד הליבה שעלה ב-0.6%.

"הפגישה הבאה של הפד' ב-19/20 לספטמבר תתקיים אחרי שיתפרסמו מדדי יולי ואוגוסט. מדדי הליבה של יולי/אוגוסט 2022 עלו ב-0.3% ו-0.6% בהתאמה. סביר מאוד שהמדדים המקבילים ב-2023 יהיו נמוכים יותר על רקע היחלשות בסביבת האינפלציה. לפיכך, קצב אינפלציית הליבה ימשיך לרדת ויקשה על ההחלטה להעלות את הריבית גם בספטמבר. גם מדד הליבה של חודש ספטמבר 2022 עלה ב-0.6%. לכן, גם בפגישת הפד' ב-31 לאוקטובר תתקבל ההחלטה על רקע המשך הירידה באינפלציית הליבה. שורה תחתונה: קיים סיכוי גבוה יותר שריבית ה-FED לא תעלה עוד במחזור הנוכחי".

יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון מוסרים כי "הנתונים הכלכליים בארה"ב מצביעים על המשך התרחבות בצריכה הפרטית עם גידול של 0.4% במסחר הקמעונאי (ללא דלקים ורכבים) לאחר 0.5% באפריל. בחודש יוני חל שיפור במדד האמון הצרכני מעבר לצפוי (עם ירידה בציפיות האינפלציה). מסתמנת חולשה בתעשייה (0.1% גידול בייצור), אך שיפור בסקר האזורי בניו יורק (empire state). מספר דורשי העבודה החדשים נותר יציב אך גבוה יחסית (262 אלף). משמעויות: פאוול לא מאותת על עצירה בהעלאת ריבית, אלא דילוג על החלטת ריבית אחת וצפוי להעלות את הריבית ביולי, אם אין שינוי משמעותי במגמת האינפלציה. במילים אחרות, התממשות (אפילו חלקית) של תחזית הריבית של פד' לא תטיב עם השווקים".

קיראו עוד ב"גלובל"

יוני פנינג, אסטרטג עסקאות ראשי בחדר המסחר של מזרחי טפחות: "מדד המחירים ליצרן בארה"ב ממשיך להקדים את המדד לצרכן, ולהעלות תהיות רבות בעינינו לגבי הציפיה שהאינפלציה במדינה תיעצר דווקא באיזו רמה הקרובה ליעד האינפלציה של הפד', אבל גבוהה ממנו באיזו מידה. על רקע ירידת מחירי הדלקים, במהלך החודש, ה-BLS מדווחת על ירידה חודשית של 0.3%, מנוכת עונתיות, באינפלציית מדד המחירים ליצרן, אשר מביאה את קצב השינוי השנתי במדד לכ-1.1% בלבד.

"נעיר כי מספר סעיפים, בעיקר בתחום הבריאות, משמשים לחישוב מדד המחירים של ה-PCE, המשמש כיעד האינפלציה של הפד', וצפוי להתפרסם לקראת סוף החודש. וסביר שגם מפה נראה התמתנות בנתונים, כולל ההשפעה המתבקשת על השוק. בינתיים, על רקע הגידול בקצב ההנפקות של האג"ח, ומידת אופטימיות ראויה, אולי, לגבי עקום התשואות בטווחים הארוכים יותר, הפד' מדווח על קיטון בכמות הפקדונות O/N בכלי ה-Reverse Repo של הבנק, אל מתחת לרף ה-2 טריליון דולר, לראשונה מאז יולי אשתקד".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.