מאקרו - החלטת הריבית ביוני וביולי

קריאת האינפלציה של יום שלישי שהייתה מעט טובה מהצפוי סותמת ככל הנראה את הגולל על האפשרות להעלאת ריבית בפגישת הפד' ביום רביעי הקרוב. האינפלציה השנתית במאי ירדה ל-4% לעומת 4.9% באפריל, ולעומת צפי ל-4.1%.

החוזים העתידים כעת מצביעים על וודאות של 95% להשארת הריבית ברמתה הנוכחית. הסיכויים להעלאת הריבית ביולי לעומת זאת פחות ברורים. כעת ההסתברות להעלאת ריבית ביולי מטפסת מעט ומגיעה ל-63% (52% לפני שבוע). בקצב שינוי התחזיות הנוכחי המספרים האלו עוד ישתנו לא מעט עד ה-26 ביולי, מועד הכרזת הריבית הבא.

משקיעים יחפשו רמזים בנאום פאוול לאחר החלטת הריבית ביחס להחלטה הבאה. נראה, עם זאת, שהתנודתיות סביב החלטות הפד' ונאומי פאוול שככה מעט בפעמים האחרונות וחזרה לנורמליות. הפד' באמת מחליט מפגישה לפגישה בהתאם לנתונים, לכן תחזיות מה יהיה הצעד הבא על סמך הנאום הנוכחי הופכות להיות פחות חזקות וברורות. פאוול יכול להגיד משהו לא לגמרי מחייב עכשיו, ועוד שבוע יתפרסם נתון שיגרום לו לשנות את ההחלטה הזו בקלות. הדבר הכי ברור שהוא יגיד ככל הנראה יהיה - "נחליט בהתאם לנתונים". רכבת ההרים סביב הציפיות לקראת ההחלטה הקרובה, עליה הצבענו שבוע שעבר, ממחישה זאת היטב.

שניים מהגורמים שהשפיעו הכי הרבה על נתון האינפלציה הנמוך (יחסית) היו הירידה במחירי האנרגיה (11.7%) ועלייה מתונה בלבד (0.2%) במחירי המזון – שני הגורמים שלא נכנסים למדד הליבה, שם הנתונים מראים על עליה חזקה יותר (וגם מדאיגה יותר) של 5.3% בהתאם לצפי – עדיין גבוה בהרבה מהיעד. מה שהניע את אינפלציית הליבה החודש היו מחירי המכוניות המשומשות והוצאות הדיור. חוץ משני הרכיבים האלו שאר מרכיבי המדד מצביעים על נטיה לירידה. נדמה שכל אחד יכול למצוא בנתונים המעורבים שפורסמו משהו שיאשר את השקפת העולם הקודמת שלו. יש דברים שעולים ויש שיורדים, כך שנדרשים נתונים נוספים כדי לאשר באופן ברור את הצפי להמשך. לנוכח נתוני הליבה ההתלבטות של הפד' אמיתית. קובעי המדיניות עצמם חלוקים בשאלה כפי שמשתקף בהתבטאויות שלהם בשבועות האחרונים.

• כולם מדברים על אורניום - אבל, מה זה בכלל? כל מה שצריך לדעת
• האם איראן עדיין קרובה לפצצה - ככה רומז ראש סבא"א שאמור לדעת יותר טוב מכולם
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מאקרו: קרטל אופק כבר לא מה שהיה פעם – הכשלון של סעודיה

נניח לפד' להתלבט בחודש וחצי הקרובים, ונפנה מבט לכיוון אחר – מחירי האנרגיה. זו כבר הפעם השניה שמדינות קרטל אופ"ק בהובלת סעודיה נכשלות בניסיונן להשפיע על מחיר הנפט המדרדר. סעודיה נקטה בשני מהלכים שנועדו לשנות את המגמה. ראשית היא הודיעה על קיצוץ עצמי של מיליון חביות ביום, וזאת במקביל לקיצוץ רוחבי בתפוקת אופ"ק לחודש יולי. על פי התפוקה החדשה שקבעה לעצמה, 9 מיליון חביות ליום, הייצור הסעודי יפול לרמתו הנמוכה ביותר מאז משבר הקורונה, וכזו שלפני כן לא נראתה מאז שנת 2013. שנית, היא הודיעה על העלאת מחיר ללקוחותיה האסיאתיים. לשני הצעדים הללו הוסיף שר האנרגיה הסעודי הנסיך עבדול עזיז בן סלמאן "אזהרה" לסוחרי הנפט שיפגעו, לדבריו, אם ינסו לעשות מניפולציות על מחיר הנפט.

אלו צעדים דומים לאלו שהובילה סעודיה אך לפני מספר חודשים, ובשני המקרים התוצאה הייתה דומה – עליה (לא מאד גבוהה) במחיר החבית מיד לאחר מכן, אך לזמן מאד קצר, ומיד לאחר מכן חזרה מגמת ההחלשות. הפעם העליות החזיקו זמן קצר במיוחד - תוך יום אחד חזרו המחירים לרמות של לפני ההכרזה וכעת הם שוב מתחת ל-70 דולר (למרות עליה של 3% לאחר פרסום נתון האינפלציה) לחבית מסוג WTI.

מחיר הנפט מסרב אם כן להתרגש מצעדי הסעודים, ואלו והלכים ומתבררים כגול עצמי. הלקוחות האסיאתיים החלו לחפש אלטרנטיבה, בעיקר ברוסיה (המשלוחים הימיים מרוסיה עלו בחודש האחרון), ארצות הברית, אפריקה וברזיל. הירידה במחירי הנפט מגיעה למרות שארצות הברית מתחילה למלא את מאגרי החירום שרוקנו לאחרונה במחיר זול בכ-20 דולר לחבית מהמחיר בזמן שארצות הברית השתמשה בהם. וכן, למרות שמרבית חברות אופק מפספסות את צפי הייצור הרשמי חודש אחר חודש. בחודש האחרון הפיקו יצרניות אופק 8% פחות מהמכסות שנקבעו. 

• ממשל טראמפ שוקל לצמצם את חיסוני הקורונה ומפיל את מניות החיסונים
• האם הורדת הריבית תוביל לירידות בשווקים?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה...

מדוע ערב הסעודית נכשלת במשימתה להעלות את מחיר הנפט? ניתן להצביע על כמה כיווני מחשבה במתן מענה לשאלה הזו. ראשית, יצרניות נפט אחרות לא ממש ממושמעות כמו סעודיה, או לא חברות באופ"ק בכלל, ומנצלות את המשמעת העצמית של הסעודים כדי להגביר את הייצור שלהן ולכבוש נתחי שוק. בולטת במיוחד היא רוסיה, כאמור, שמשלוחי הנפט שלה דרך הים גבוהים ב-1.4 מיליון חביות ליום מאשר בסוף שנת 2022 – עוד לפני המלחמה באוקראינה – ומסתכמים ב-3.73 מיליון חביות ליום. רוסיה משחקת פה משחק כפול. מצד אחד היא דוחפת ולוחצת על הסעודים להעלות את מחירי הנפט עד כמה שניתן, מצד שני היא ממשיכה להגדיל את המכירות והייצור. חברה לא ממש נאמנה בקרטל.

שנית, הרבה נפט זרם בצינורות מאז שנות ה-70 העליזות, וכעת העולם תלוי בסעודיה הרבה פחות מבעבר, וזאת עקב עליה בתפוקה במדינות כמו קנדה, ארצות הברית ונורווגיה. השבוע הודיעה מנהל המידע האנרגטי בארצות הברית (EIA) על האצה מהירה מהצפוי בהפקת נפט בארצות הברית במקביל לירידה בביקוש.

שלישית, שוק האנרגיה המתחדש ממשיך להתפתח ולגדול ומגדיל את ההיצע. אם כי האנרגיה הירוקה עדיין רחוקה מאד מלשחרר את העולם מהתלות בדלקים פוסיליים, היא מאפשרת להיות קצת פחות לחוצים על הנפט הסעודי. הדרך שבה אירופה צלחה את משבר האנרגיה בעקבות המלחמה ברוסיה (עם עזרתו האדיבה של החורף החמים) מראה את זה יותר מכל.

רביעית, ואולי הגורם החשוב ביותר, הסוחרים עדיין זהירים בנוגע לציפיות להתפתחות מיתון או לפחות האטה עולמית, ולכן לא ברור כמה נפט העולם באמת צריך. יש אף כאלו הרואים בצעד של סעודיה דווקא איתות דובי – הם הורידו ייצור כיון שהצפי הוא לירידה בביקוש. החששות מובנים למדי על רקע העובדה שאירופה נכנסה למיתון פורמלי (שני רבוענים אחרונים התכווצות של 0.1%), כמו גם הכלכלה המרכזית באזור האירו - גרמניה. זה מצטרף לנתוני היצור בארצות הברית (להבדיל מהשירותים) שנחלשו, וכן מחירי התובלה שעדיין נמצאים ברמות שפל, בנוסף לנתונים חלשים מהצפוי בסין – כל אלו מעיבים על צפי הביקוש, זאת למרות שבדו"ח החודשי שפירסמו מדינות אופק השבוע הם עדיין צופים לצמיחה בביקוש ב-2.35 מיליון חביות ביום לשנת 2023, מעט יותר מצפי קודם ל-2.33 בדו"ח הקודם. עיקר הצמיחה הצפויה לפי הדו"ח הוא ממדינות שאינן חבורת ב-OECD – 2.3 מיליון חביות.

בסיטי כתבו על הצעד של סעודיה שהוא "לא יביא עלייה קבועה במחיר לכיוון של 80 או 90 דולר עקב ביקוש חלש יותר, היצע חזק ממדינות שאינן חברות באופק, צמיחה כלכלית איטית יותר בסין ומיתון פוטנציאלי בארצות הברית ואירופה". נראה שגם אם הקיצוץ יימשך מעבר ליולי, ואפילו אם יתבצעו קיצוצים נוספים, הם לא יצליחו לעודד את מחיר הנפט בטווח הקצר. במידה והחששות ממיתון יתבדו והעולם יחזור לצמוח, סביר שנראה ריבאונד מסוים במחיר הנפט לקראת שנת 2024.

תוצאות הרבעון הראשון - פחות גרוע מהחששות

ניתן כבר לסכם את עונת הדוחות של הרבעון הראשון של שנת 2023. בשתי מילים – לא נורא. בקצת יותר מילים - 76% מהחברות של ה-SP500 היכו את הצפי – נתון שבפני עצמו לא אומר הרבה כי בדרך כלל התחזיות הן נמוכות במתכוון, אבל בכל זאת מעל הממוצע הרב שנתי. עובדה מעודדת יותר היא שזה לא רק כמות החברות שעקפו את הצפי, אלא גם איך הן עקפו את הצפי. הירידה ברווחים היתה של כ-2% (מספרים נוספים כמו 0.7% או 0.1% נזרקים לאוויר, והדבר תלוי בשיטות המדידה), טוב בהרבה מצפי האנליסטים לירידה של מעל ל-6%. בגזרת ההכנסות – אלו עלו ב-3.6% לעומת צפי ל-1.6% - שוב הבדל משמעותי למדי. 

מבחינת הסקטורים ישנה שונות גבוהה. הסקטורים המובילים היו צריכה מחזורית עם עליה של 56% ברווח למניה לעומת שנה קודם לכן, סקטור התעשייה וסקטור האנרגיה. למרות ירידה בהכנסות עקב הירידה במחירי האנרגיה הרווח למניה של חברות הסקטור זינק ב-20% (בין השאר בזכות ביי-בק מסיבי ברבעונים האחרונים).

מהצד השני של הטבלה "מככבים" לשלילה הסקטורים של חומרי בסיס (ירידה של 22% ברווח למניה), תשתיות (21.8%) ושרותי בריאות (14.8%) – דווקא הסקטורים שנחשבים חסיני מיתון יחסית, אולי בעקבות הביצועים הטובים יותר בשנה הקודמת. החלוקה לסקטורים המוצלחים והפחות מוצלחים הייתה בהתאם לצפיות האנליסטים.

מה בהמשך? ברבעון השני האנליסטים עדיין צופים ירידה משנה לשנה ברווחים, שוב בסביבות 6% כפי שצפו (וטעו) ברבעון הראשון, אבל במבט למחצית השניה של השנה הם כבר צופים היפוך מגמה עם צמיחה קלה ברווחים של כאחוז ברבעון השלישי וזינוק של מעל 8% ברבעון הרביעי. 9 מתוך 11 הסקטורים של הסנופי צפויים לדווח על צמיחה דו ספרתית ברווחים, בראשם שירותי תקשורת (36%), תשתיות, וצריכה מחזורית. לפי התחזיות, את הצמיחה יובילו ברמת החברות, אמזון, מטה ואנבידיה עם צמיחה של יותר מ-100% ברבעון הרביעי לעומת הרבעון המקביל. מי שצפוי לרשום ירידה חדה ברווחים הוא סקטור האנרגיה עם צניחה צפויה של 24% ברווחים וסקטור חומרי הבסיס עם ירידה מתונה הרבה יותר של כ1.7%.

מיקרו – השקעה אטומית

האנרגיה האטומית מפלגת את אירופה בין תומכיה (צרפת) ומתנגדיה (גרמניה). אין ספק שלאור המשבר באוקראינה עלה העניין העולמי באנרגיה הירוקה והזולה יחסית הזו ממקורות מתחדשים. החשש מפני אסון גרעיני שהוא הגורם המרתיע ביותר ביחס לאנרגיה הזו הולך ופוחת עם התקדמות טכנולוגיית ייצור הכורים. השנה נרשמה עליה של 13% במספר הכורים הפעילים ברחבי העולם ומעל 60 כורים נמצאים בבניה, כשיותר ויותר ממשלות דוחפות לכיוון מקור האנרגיה הנקי הזה. המילה האחרונה בתחום הוא כורים מודלוריים קטנים (SMR). קרן של 275 מיליארד דולר הוקצבה על ידי ארצות הברית, יפן, דרום קוריאה ואיחוד האמיריות לפיתוח הטכנולוגיה הזו.

בסופו של דבר ה"דלק" שמניע את סקטור האנרגיה האטומית הוא האורניום. המחיר הממוצע של האורניום במאי טיפס ל-54.55 דולר לפאונד. מחיר השיא של האורניום היה אי אז ביוני 2007 – 136 דולר לפאונד. הוא צנח בחדות עד 18 דולר לפאונד בנובמבר 2016, ומאז עולה בהתמדה. בתחילת 2021 הוא עמד על 29.6, בתחילת 2022 על 43.08 ובתחילת 2023 על 50.6, וכעת, כאמור הוא מתקרב כבר ל-55 דולר. לפי תחזית בנק אוף אמריקה המחיר צפוי לעלות עד ל-70 דולר בסוף השנה.

מלבד קניה ישירה של הסחורה ניתן כמובן להיחשף גם דרך כורות האורניום. תעודת הסל  NORTH SHORE GLOBAL URANIUM MINING ETF עוקבת אחר מדד כורות האורניום – חברות שלפחות 50% מהנכסים שלהן מושקעים בתעשיית האורניום – כריה, מחקר, פיתוח או ייצור אורניום, או כאלה שמחזיקות אורניום בפועל או פעילות אחרת הקשורה לתעשיית האורניום.

התעודה גובה דמי ניהול גבוהים למדי של 0.85% ומנהלת נכסים בשווי של קרוב למיליארד דולר. מתחילת השנה עלתה התעודה 10.1% - פחות ממדד ה-SP500  או הנאסד"ק אבל ההחזר השנתי הממוצע מאז השקתה של התעודה באפריל 2019 עומד על 37% מדהימים לעומת 11.6% בלבד בסנופי.

16% מנכסי התעודה מושקעים בחברת CAMECO CORP הקנדית, 14% באחזקה ממשית של אורניום, ו-14% נוספים ב-National Atomic Co Kazatomprom JSC ADR הקאזחית. שתי החברות כמעט שלשו את שווין בחמש השנים האחרונות.