הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
דגל קנדה
צילום: Pixbay

גם קנדה הפתיעה והעלתה את הריבית ל-4.75% - ולא בטוח שזה הסוף

בפעמיים האחרונות השוק צפה שהריבית תישאר ללא שינוי - אבל הבנק העלה בכל זאת ברבע אחוז. הבנק במדינה רמז שגם אם הוא ייתן הפוגה בהעלאות הריבית זה לא אומר שהוא סיים את התהליך וייתכנו עוד העלאות בהמשך - בשבוע הבא החלטת הריבית בארה"ב. 64% צופים שתישאר ללא שינוי. בארץ - צפויה המשך העלאת ריבית
נתנאל אריאל | (1)
נושאים בכתבה אינפלציה החלטת ריבית העלאת ריבית קנדה

הבנק המרכזי של קנדה העלה את הריבית ברבע אחוז לרמה של 4.75% לרמה הגבוהה ביותר מזה 22 שנים, ותוך שהוא מפתיע את השווקים שצפו שהריבית תישאר ללא שינוי, זאת אחרי שגם הבנק המרכזי של אוסטרליה הפתיע והעלה את הריבית ל-4.1%. בארה"ב הריבית היא כבר 5-5.25% ובארץ היא 4.75%. בכל המדינות מדובר על רמות הריבית הגבוהות ביותר מזה עשור לפחות. לפני שנה אף אחד בעולם לא האמין שזו תהיה סביבת הריבית העולמית כעבור שנה בלבד אבל העולם המערבי מנסה להילחם באינפלציה - וכלי הנשק העיקרי שלו דומה: העלאות ריבית. 

אבל האם זה סוף ההעלאות? השוק מעריך שבארה"ב כן -ביום רביעי הבא החלטת הריבית הקרובה של הפד'. נכון לעכשיו השוק נותן הסתברות של 64% לכך שהיא תישאר ללא שינוי - גם הפד' עצמו אותת על כך מספר פעמים (אם כי ניתן לשמוע בפד' גם קולות ניציים יותר), אבל בשאר העולם - כנראה שלא. הריבית כנראה תמשיך לעלות כאשר הבנק המרכזי של קנדה רמז שגם אם הוא יבצע הפוגות בהעלאת הריבית, זה לא אומר שהעלאות הריבית ייפסקו.

האינפלציה בקנדה עומדת נכון לאפריל האחרון על 4.4%, גבוהה כמובן מתחום היעד אבל נמוכה באופן יחסי - זו הרמה הנמוכה ביותר מזה 19 חודשים. האינפלציה במדינה כבר הגיעה ל-8.1% ומאז היא בירידה (למעט עלייה קטנה מ-4.3% בחודש מרץ). אינפלציית הליבה (ללא מזון ואנרגיה), המשקפת טוב יותר את הביקוש בתוך קנדה, יורדת כבר חמישה חודשים (כולל אפריל) מ-5.8% ל-4.1%.

"העלאת הריבית של בנק אוף קנדה כנראה שאיננה האחרונה, זאת על רקע העליות בשוק הדיור והאינפלציה הבסיסית הדביקה" אומר דר' גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי. "ההודעה הייתה ניצית וציינה ש"צמיחת הצריכה ברביע הראשון הייתה חזקה באופן מפתיע". ההודעה ציינה  את "המשך הביקוש החזק לעבודה" וגם ש"הביקוש העודף במשק נראה מתמשך יותר מהצפוי". על רקע זה הבנק המרכזי התריע מפני מצב שבו האינפלציה יכולה להיתקע באופן מהותי מעל יעד 2%. הבנק ציין כי ההחלטה על ההעלאה התבססה על הדעה כי "המדיניות המוניטרית לא הייתה מגבילה מספיק בכדי להחזיר את ההיצע והביקוש לאיזון ולהחזיר את האינפלציה ברציפות ליעד של 2%". קשה לראות כיצד העלאה יחידה של 25 נ"ב תשנה הערכה זו ולכן צפויות העלאות נוספות."

רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות מסביר כי "בנק אוף קנדה משדר נחישות רבה לבלום כל פתח להתחדשות עליית קצב האינפלציה. הוא עושה זאת למרות הפער הלא גדול (יחסית למדינות רבות אחרות) בין קצב האינפלציה בפועל לבין יעד האינפלציה, העומד על 2%. כמו כן עולה הריבית בעוד את המדינה פוקדות שריפות ענק ובעוד התוצר צומח כ-2% בלבד בשני הרבעונים האחרונים. הוא מאותת לשוק כי כל סימן להתחדשות האינפלציה, ולו הקל ביותר, ייענה במחישות ומידית וכי אין לא יהיה טולרנטי לנושא.

"כך, סבור Bank of Canada כי מדיניות הריבית עדיין לא מרסנת מספיק כדי לאזן כראוי את כוחות הביקוש וההיצע במשק. העלאת הריבית יוצקת תוכן להתחייבותו החוזרת לעקוב אחר התפתחות ליבת האינפלציה והתחזיות לגבי האינפלציה ולהשבת יציבות המחירים. גם השיח הער בשנה האחרונה – האם יש מקום להעלות את יעדי האינפלציה וכך להצריך מדיניות פחות מרסנת, מקבלת מענה על ידי Bank of Canada: לא בבית ספרי."

 

איך זה ישפיע על בנקים מרכזיים בעולם ובראשם הפד בארה"ב?

השוק צופה שהריבית בארה"ב תישאר ללא שינוי ומנחם אומר כי מדובר ב"הערכה סבירה, אך כפי שהראו לנו אוסטרליה וקנדה, גם אם הריבית אכן לא תשתנה, אין בכך ערובה כי לא תעלה בהמשך. זה מתכון להמשך תנודתיות של שוקי האג"ח, שיתקשו למצוא בהירות בנושא. להערכתי – ה-Fed יבהיר זאת היטב הן בתחזית התלת-חודשית החדשה שיפרסם, בהזדמנות זו, והן במסיבת העיתונאים שיערוך הנגיד פאוול".

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אני 08/06/2023 10:08
    הגב לתגובה זו
    כל מי שאומר אחרת מדבר מהפוזיציה שלו.
מכשיר כרייה ביםמכשיר כרייה בים

המניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה

החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מתכות

מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38%  ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.


העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.


ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.


מזומנים שיספיקו לשנתיים

נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.


אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.


להמשך הכתבה לחץ כאן
אלי לילי
צילום: טוויטר
הטור של גרינברג

אלי לילי היא חברת הבריאות הראשונה שחצתה טריליון דולר, וזה לא במקרה

לצד ההצלחה המוכחת של ענקית התרופות בתחום התרופות נגד השמנה, יש לא מעט משקיעים ואנליסטים שמאמינים שהיא גם הקרובה ביותר למציאת פתרון למחלות מרכז מערכת העצבים, שהן הגביע הקדוש של הרפואה. לכן לא פלא שמצאה עצמה במגרש שהיה שמור עד כה כמעט רק לענקיות הטכנולוגיה. וגם: למה הירידות באנבידיה וסופטבנק הן רק תיקון 

שלמה גרינברג |
נושאים בכתבה אלי לילי אנבידיה סופטבנק

הרבעון השלישי של 2025, כפי שהולך ומתברר, הוא הטוב ביותר מאז 1957, אז שינו את מדד ה-S&P 90 למדד ה-500 S&P. כלומר, מצבן העסקי של חברות התעשייה האמריקאיות בשיאו. מה שהוביל לכך זה המיזוג בין מהפכת הטכנולוגיה לכלכלת המיינסטרים שהתחיל בתחילת 2009, וזה הולך וגובר עם כל שיבוש משמעותי שנגרם כתוצאה מהמיזוג הזה שמייעל את הכלכלה מחד ומרחיב אותה מאידך. התופעה הזו משתקפת היטב בוול סטריט שנהנית מתקופת הגאות הארוכה בתולדותיה.

אלא שהרגשת המשקיעים אינה משקפת את הגאות בערך הנכסים שברשותם, ההפך הוא הנכון, רמת הדאגה שלהם בקשר לעתידם הכלכלי הולכת וגדלה למרות העובדה שמדדי המניות הגיעו לשיא בסוף 2025. הסיבות לכך אינן קשורות במצב הכלכלי האמיתי של המשקיעים אלא בהתקדמות המהפכה שבעודה תורמת משמעותית להעלאת ערך תיק ההשקעות שלהם, היא גם התורמת העיקרית להרגשת חוסר הביטחון ואי הוודאות. איך מסבירים תופעה מוזרה כזו?

קחו למשל את תהליך התמזגות הבינה המלאכותית, ה-AI, לכלכלת המיינסטרים, תהליך שהתחיל לפני כשלוש שנים. התהליך כשלעצמו לא הפתיע כי כל המשקיעים, בעזרתם האדיבה של הפרשנים, האנליסטים והמומחים למיניהם, ציפו שכניסת ה-AI תשפיע בצורה חיובית על הצמיחה הכלכלית ועל התייעלות החברות, מה שיוביל לגאות במניות. 

מה שכן הפתיע את המשקיעים היה קצב ההשפעה, שלצד הבורות של התקשורת ושל המשקיעים בהבנת ההשתלבות של הבינה בכלכלה, יצר עיוותים מטורפים ממש ביכולת לקבוע ערכים וטשטש לחלוטין בין היכולת להעריך חלום לבין היכולת להעריך מציאות.

למה אנבידיה ירדה?

הגיע המצב לכדי כך שאנבידיה (סימול: NVDA) הפכה מנכס השקעה לסנסציה תרבותית והמנכ"ל שלה הפך לכוכב-על. הנהלת החברה הבינה את הסכנה ואת תרומת התקשורת, ועשתה מאמצים להתרחק מהמעורבות בתהליך, להסיר את עצמה מהנרטיבים הללו. אבל התקשורת לא הרפתה. 


להמשך הכתבה לחץ כאן