הבנקים בארה"ב נסחרים בזול לעומת הבנקים הישראליים; וגם - מדוע הרווחים ברבעון השני לא עומדים בציפיות
סיטיגרופ אומנם הצליח לעמוד בציפיות, אבל ג'יי פי מורגן, מורגן סטנלי, וולס פארגו אכזבו ופספסו את התחזיות של הרבעון השני. מה מבטאת החולשה הזו? לא בטוח שהיא אמורה לסמן משהו משמעותי.
הבנקים בארה"ב חזקים פיננסית, אבל התוצאות ברבעון השני לא משקפות זאת. למעשה, הרווחים של הבנקים בירידה בשנים האחרונות וזה בשעה שיש להם הון משמעותי ורזרבות גדולות. במילים פשוטות, - מצבם הפיננסי של הבנקים הוא טוב, אבל הרווחים שלהם ברבעון האחרון חלשים. התוצאות חלשות משמעותית מאשר של השנה שעברה ובמקרים רבים גם חלשות מהתחזיות של האנליסטים.
כאשר בנק אחד מחמיץ את התחזיות, צריכה להתעורר השאלה לגבי הביצועים שלו. אבל כשכמה בנקים משמעותיים אינם עומדים בתחזיות, ייתכן שיש בעיה בתחום ויש מקום לפקפק בהערכות האנליסטים. לא תמיד ירידה רוחבית ברווחים מצביעה על חולשה בפירמות ו-או המשך ירידה ברווחים. הפעילות של הבנקים היו צפויים לרדת על רקע ירידה דרמטית בפעילות בשוקי ההון וכן לאור הסימנים לחולשת הכלכלה.
אבל מה שאולי לא נלקח בחשבון הוא הרווחים הגבוהים ברבעון השני אשתקד על רקע שחרור של עשרות מיליארדי דולרים לציבור כהלוואות במקביל להוראות הרגולטור לשחרר הלוואות לציבור על רקע משבר הקורונה. ההלוואות האלו ניתנו כבר ב-2020 והבנקים הפרישו עליהן הפסדי אשראי תיאורטיים גבוהים. בפועל ההפסדים היו נמוכים יותר וכך במשך מספר רבעונים נרשמו רווחים גדולים בשל ביטול הפסדי האשראי.
- רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?
- כמה ריבית משלמים הבנקים על 232 מיליארד שקל של כספי ציבור בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז האנליסטים העריכו ביתר את תוצאות הבנקים ברבעון השני, אבל נראה שהתוצאות בפועל אינן אכזבה. בכל מקרה, התהליך הזה של ביטול הפרשות מוכר לנו מהשוק המקומי - הבנקים המקומיים דיווחו על רווחי עתק בשנה שעברה גם בזכות ביטול הפסדי אשראי. זה לא יחזור השנה ולכן צפויה ירידה ברווחים.
ההפרשה להפסדי אשראי נעשית בהסתמך על תקינה חשבונאית, כאשר הרעיון הוא לנסות ולהעריך את סיכון האשראי בהינתן ההיסטוריה של הלווה ושל הבנק בכלל, בהינתן נתונים מאקרו כלכליים וכך לקבוע שיעור הפרשה. המטרה לייצר כרית הפרשות אמינה עד כמה שיותר, הבעיה היא שזו כרית ביטחון תנודתית מדי. יכול להיות שאפילו שמרנית מדי.
ייתכן שלא היה מקום להפרשות כה גבוהות בשנת 2020 אבל גם אם כן (כדי להיות בצד הבטוח), אין סיבה שההכרה בביטול הפסדי אשראי תהיה כה מהירה. זה תקף גם לבנקים בארה"ב וגם אצלנו.
- סין וארה"ב מתקרבות להסכם סחר חדש: "השיחות היו מעמיקות, כנות ובונות"
- סעודיה חושפת את אצטדיון NEOM: מתקן הספורט התלוי הראשון בעולם
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
האנליסטים בארה"ב מסבירים שהם לא העריכו נכונה את תוצאות הבנקים בשל חוסר היכרות עם התקינה החשבונאית החדשה (התקינה הזו נכנסה לדוחות הבנקים בדיוק ב-2020). ונראה שאלמלא העניין המלאכותי הזה, התוצאות של הבנקים היו עומדות ביעדי האנליסטים.
מכל מקום, מעניין להסתכל על הבנקים בארה"ב במונחי תמחור לעומת הבנקים המקומיים. הבנקים הגדולים בארה"ב נסחרים במכפילי רווח של 8-10 לשנה הנוכחית ופחות מ-9 לשנה הבאה. אצלנו הם במכפיל 11-12 לשנה הזו ולשנה הנוכחית.
אצלנו יקר יותר. האם זה אומר שהכלכלה שלנו חזקה יותר, אחרי הכל בנקים הם הראי של הכלכלה? המקומית, או שאולי פשוט - אצלנו יקר ושם זול יחסית?
- 6.Sassi6 19/07/2022 03:51הגב לתגובה זוזה מסביר את פוזיציות השורט הגבוהות על הבנקים שלנו, מזרחי -575- מיליון, דיסקונט -507- מיליון, פועלים -438- מיליון, כיל -354- מיליון, לאומי -312- מיליון, בינלאומי -282- מיליון
- 5.אני הילד 18/07/2022 19:46הגב לתגובה זולבנקים בארץ בעיקר לפועלים ולאומי יש יתרון אחד חשוב מאד על בנקים אמריקאים. הם באמת "גדולים מדי מכדי לפול". בנק אמריקאי ענק יכול גם יכול כמו שראינו ב2008. בארהב יש הרבה בנקים בדולים ואלפי בנקים קטנים. בארץ כל עסק. כל עסק שתחפור במבנה הבעלות שלו תגלה שפועלים ולאומי מחזיקים לפחות 10% ממנו בדרך כזו או אחרת. זו אבחנה מלפני 30 שנה בערך אבל היא תקפה גם היום אם כי לא בהכרח קשורה לכתבה. כנראה אני הופך לגרינברג....
- 4.אליעזר כרמל 18/07/2022 12:17הגב לתגובה זותשואת הבנקים על ההון בשנה זו תפוייה להיות כ 12--13%זאת כאשר לא מתייחסים לעובדה שמכפילי ההון והרווח לא לוקחים בחשבון כי 2-3% תוספת לרווח מהרבעון שהסתיים נוטים בטעות לחשב מכפיל על סמך שווי הדוק הונכחי אבל הון עצמי של סוף הרביע הראשון!
- 3.לרון 18/07/2022 09:36הגב לתגובה זונסחרו זמן ארוך במכפיל ממוצע 0.7 אז מה????זה אומר שלא הרוויחו?? איפכא מיסתברא,ובדרך אגב אין לי "מסר" אני לא פוליטיקאי,סתם שולח מחשבות לאוויר, "ירצו יאכלו".....
- 2.אני חושב שבודקים תוצאות של בנקים לפי מכפילי הון ול 18/07/2022 08:56הגב לתגובה זואני חושב שבודקים תוצאות של בנקים לפי מכפילי הון ולא לפי מכפילי רווח
- 1.עמיחי 18/07/2022 08:41הגב לתגובה זוכשימך כן אתה הכל בזול תשעים אחוז הנחה וכשאתה קונה מהם מגלה שאין הנחה ולא בטיח , נוכלים בריויירה רק תסתכל עד כמה המכפילים גבוהים ותבין אבל עליהם ולא על חברות הזבל שגייסו כספים
B2 (X)10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
דונלד טראמפ ושיי ג'ינפינג. קרדיט: רשתות חברתיותסין וארה"ב לקראת הסכם סחר חדש: "השיחות היו מעמיקות, כנות ובונות"
ציטוטים חיוביים מהשיחות בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם, שצפויות להכתיב את כיוון הכלכלה הגלובלית בטווח הקרוב; על רקע המתיחות סביב מגבלות יצוא על חומרים נדירים והאיום במכסים הדדיים של 100%, נציגי מדווחים על מסגרת מוסכמת לעסקה שתבלום את ההסלמה ותשיב את
הדיאלוג הכלכלי למסלול
לאחר יומיים של דיונים אינטנסיביים בקואלה לומפור, מלזיה, הודיעו צוותי הסחר של סין וארצות הברית על התקדמות ממשית לקראת הסכם סחר חדש, לראשונה מאז התחדשה מלחמת המכסים בתחילת השנה. שני הצדדים תיארו את השיחות כ"גלויות לב ומעמיקות", וציינו כי הושגה "מסגרת
עקרונית" שתשמש בסיס למפגש הצפוי השבוע בין נשיא סין, שי ג’ינפינג, לנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ.
הדיונים התמקדו במכלול רחב של נושאים רגישים: צעדי פיקוח הדדיים על יצוא ויבוא, מגבלות על חומרים קריטיים לתעשייה (ובהם מתכות נדירות), אכיפה בנושא הפצת
פנטניל (הבסיס לסם סינתטי שהרג מאות אלפי אמריקאיים), וכן הארכה של ההפוגה במכסים ההדדיים. נציג סין, לי צ'נגגאנג, סגן שר המסחר ונציג הסחר הבינלאומי, מסר כי השיחות נגעו גם בצעדי ארה"ב הפוגעים בענפי הספנות והלוגיסטיקה הסיניים. לדבריו, "שני הצדדים ניהלו דיון ענייני
ומעמיק במטרה למצוא פתרונות פרקטיים לדאגות ההדדיות, והושגה הסכמה עקרונית על צעדים ראשוניים ליישום".
מן הצד האמריקאי, ג’יימיסון גריר, נציג הסחר של ארצות הברית, הצהיר כי מדובר במסגרת שתאפשר למנהיגים "לבדוק את הפרטים הסופיים ולהחליט אם לסיים את ההליך
בהסכם רשמי". גריר הוסיף כי הצדדים בחנו גם הארכה נוספת של הפסקת האש במלחמת המכסים, וכי סין עשויה להעניק "דחייה" ביישום מגבלות היצוא על מתכות נדירות, תחום שבו היא שולטת בכ-90% מהייצור העולמי.
שר האוצר האמריקאי, סקוט
בסנט, שנטל חלק בדיונים, אמר כי ההבנות כוללות גם הקלה מיידית לחקלאים האמריקאים, כמו למשל הרחבת היקף רכישות הסויה והדגנים בידי סין. לדבריו, "הגענו למסגרת משמעותית מאוד שתאפשר לשני הצדדים להימנע ממכסים של 100% ולפתוח מחדש את ערוצי הדיאלוג".
- כבר לא רק מכרה פחם: רמאקו מזנקת ומחיר היעד הולך ועולה
- מלחמת המינרלים: טראמפ מאיים במכסי ענק של 100% - והעולם רועד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נושא מרכזי נוסף בשיחות היה מגבלות היצוא הסיניות שהוטלו לאחרונה על חומרים קריטיים לתעשיית השבבים, הרכב החשמלי והאנרגיה הירוקה. סין הודיעה כי החל מה-8 בנובמבר יוגבל היצוא של מגנטים ומכונות המשמשים לייצור רכיבים מתקדמים, צעד שגרר תגובה חריפה מצד וושינגטון
ואיום בהטלת מכסים נוספים. לפי מקורות אמריקאיים, במסגרת ההבנות האחרונות בייג'ינג צפויה להשהות את כניסתן לתוקף של חלק מהמגבלות, לפחות עד לסיום השיחות בין המנהיגים.
