5 המלצות קריאה פיננסיות לשבוע הספר: הספרים שאתם חייבים להכיר
לקראת שבוע הספר העברי, שחל מדי שנה בחודש יוני, חשבנו להמליץ על ספרים בנושא התנהלות כספית נכונה, יציאה לעצמאות כלכלית, התפתחות אישית וספרים שמלמדים על השקעות ועל אסטרטגיות מוצלחות להשקעה, שחיברו מנטורים ומשקיעים גדולים ומצליחים. אותם ספרים השפיעו עלינו והצליחו ללמד אותנו תובנות חשובות, שמלוות אותנו עד היום הן ברמת ההתנהלות הכספית היומית והן ברמת ההשקעות והחסכונות בהם אנחנו לוקחים חלק, כשאת הידע והניסיון שצברנו, בין היתר, הודות לאותם ספרים ותכנים, אנחנו מעבירים הלאה:
אבא עשיר, אבא עני/ רוברט קיוסאקי - אחד הספרים הפופולרים והמוכרים ביותר בעולם, שהפך למקור השראה עבור רבים. קיוסאקי מצליח בספרו לגרום לכל אחד ואחת שקוראים את הספר לראשונה, לבחון מחדש את צורת ההתנהלות הכספית שלהם. קיוסאקי תובע את המונח "מירוץ העכברים" ומסביר איך לצאת מהשגרה השוחקת והמקובעת, במהלכה אנחנו לומדים לתואר ראשון, עובדים המון שעות, מבזבזים את הכספים על מוצרי צריכה ורוכשים לנו יותר ויותר התחיבויות, במקום להעביר כספים לחיסכון והשקעות ולרכישת נכסים כמו: נדל"ן ומניות. מירוץ שמקשה עלינו מאוד לצאת לעצמאות ורווחה כלכלית. לשיטת קיוסאקי, רוב האנשים לא נהיים עשירים מהכסף שהם מרוויחים מעבודתם, אלא מהשקעות חכמות, שיוצרות תזרים מזומנים חיובי, המאפשר רכישה של עוד נכסים והגדלת הרווחים. זהו ספר שמצליח ללמד ולספק תובנות חשובות, לא רק עבור משקיעים וחוסכים "מתחילים", אלא גם עבור אנשים שעברו דבר או שניים בעולם ההשקעות, כשעכשיו יש אפילו גרסה של הספר לבני נוער.
המדריך למשקיע המתחיל/ ג'ון בוגל - "ג'ון בוגל עשה עבור המשקיעים האמריקאים יותר מכל אדם אחר. הוא שם בכיסים של המשקיעים, לכל הפחות, עשרות מיליארדי דולרים, שיהפכו למאות מיליארדים עם הזמן". כך החמיא וורן באפט, לג'ון בוגל בנוכחתו, בכנס השנתי של חברת ההשקעות "ברקשייר התאוויי" שהתקיים ב-2017. ולא בכדי. בוגל היה מהאנשים שהשפיעו ביותר על המשקיעים לא רק בארה"ב אלא בעולם כולו, כאשר עוד ב-1951 פירסם תאוריית השקעות וסייע להנגיש ולבנות את הגישה הפסיבית להשקעות לכולם. את עקרונות ההשקעה הללו, תוכלו למצוא בשפה פשוטה ורהוטה בספר "המדריך למשקיע המתחיל", שם מספר בוגל על החשיבות של פיזור וגיוון תיק ההשקעות, העדפה של השקעה בקרנות מחקות מדד, החשיבות של סבלנות והשקעה לטווח הרחוק ועוד.
כוח בלתי מוגבל/ טוני רובינס - אחד המנטורים להתפתחות והעצמה אישית הגדולים ביותר בעולם בשנים האחרונות. רובינס שהגיע מרקע לא פשוט עד לפסגה העולמית ולהקמת אימפריית קואצ'ינג עולמית, שמסייעת לרבים להגשים את החלומות והמטרות שלהם בחיים, הוציא את הספר עוד ב-1986 בו הוא מעביר לקוראים באופן ברור וחד את תורת ה-NLP ותרגילים פרקטיים ליישומה. בספרו רובינס מסייע, בין היתר, לשינוי שיטת החשיבה ושליטה טובה יותר על חיינו, הבנה והעתקה של המרכיבים שהביאו אחרים להצלחה, חיזוק האמונה העצמית ותודעת ההצלחה, החשיבות של לקיחת פעולות משמעותית להשגת המטרות, העלאת הסטנדרטים שלנו בחיים ולהפוך יעדים ופעולות ל-"חובה" במקום לאפשריים ועוד.
חשוב והתעשר/ נפוליאון היל - אחד מספרי ההתפתחות האישית ותודעת השפע הטובים והנמכרים ביותר. בניגוד לסופרים ומנטורים רבים אחרים בתקופת שנות ה-30 של המאה הקודמת, היל לא מספק בספר עצות להתנהלות כספית או אסטרטגיות השקעה. היל שהתחקה אחר מאות האנשים העשירים והמצליחים ביותר של אותה תקופה, כמו: הנרי פורד, אלכסנדר גראהם בל, תומס אלווה אדיסון ואנדרו קרנגי (תעשיין ששלט בשוק הפלדה דאז, ששלח אותו למחקר), בחן מקרוב את המיינדסט, את ההרגלים, התכונות, המאפיינים שהביאו אותם להצלחה. אחרי לא פחות מ-25 שנים! היל חזר עם מסקנות יוצאות דופן אותן הוא משתף עם הקוראים. בספר היל מספק מספר עקרונות להצלחה, ביניהם: "תשוקה בוערת", הבנה שאנו האדונים לגורלנו ופיתוח תת מודע חיובי ומכוון מטרה, "קבוצת תמיכה" שתאפשר לכם לשתף רעיונות לקבל עצות ולהיפתח למחשבה שונה, הצבת מטרות מוגדרות וברורות, התמדה ודבקות במטרה, לא לקחת כישלון כאופציה ועוד.
גריט/אנג'לה דאקוורת - כישרון או להט והתמדה, מהן התכונות הכי חשובות עבור ההצלחה? לאנג'לה דאקוורת פסיכולוגית שהחליטה לעזוב את לימודי ההוראה ולחקור תלמידי ומורי בית ספר שלימדו בשכונות קשות, צוערים באקדמיה צבאית, אנשי מכירות ועוד, יש תשובה שאולי תפתיע חלק מכם. המסקנה של דאקוורת היא שלא מנת משכל היא שהביאה אנשים להצליח יותר מאחרים אלא "גריט", במה שהיא מגדירה כלהט וסיבולת למימוש מטרות ארוכות טווח, אנרגיה חיובית, התמדה ועבודה קשה מאוד למען מימוש המטרות. את שאר התבונות והעצות של דאקוורת להשגת הצלחה בחיים, תוכלו לקרוא בספר, שמנפץ סטיגמות וטוען שאנחנו עושים לעצמנו הנחות, כשאנחנו מייחסים הצלחה לכישרון, כי הרבה פעמים כמו אצל ספורטאים למשל, אנחנו רואים רק את התוצאה הסופית של ההצלחה מול העיניים, ולא את כל הדרך הארוכה והסיזיפית שנדרשה לה.
הכותבים מלווים יחידים, זוגות ומשפחות לעצמאות כלכלית באמצעות יצירת הכנסות פסיביות. הם החליטו לוותר על רכישת דירה כדי להשקיע את הכסף שלהם ולצבור את אפקט הריבית דריבית. הם הורים ל-5 ילדים, מלווים יחידים, זוגות ומשפחות ליצירת הכנסות פסיביות ועצמאות כלכלית. אין לראות באמור לעיל משום המלצה להשקעה באפיק כזה או אחר.
- 1.א 20/06/2022 14:43הגב לתגובה זורשימה נהדרת, שחסרה את "כה אמר וורן באפט" ואת "הליכת אקראי בוול סטריט"

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית
בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח.
טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה
העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.
כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח.
המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי:
מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה
עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה
יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.