אמיר כהנוביץ אקסלנס
צילום: עודד קרני
מאקרו כלכלה

ארה"ב לא בדרך למיתון. אירופה כן. האינפלציה תגיע היום ל-8%?

בהמשך השנה כבר יש מי שמדברים על אינפלציה גם של 10% ; מחירי הסחורות עשויים 'להיתקע' במחירים הגבוהים גם בהסדר מדיני. מה גרם אתמול לנפילות של הנפט, האם המצב פשוט יותר מדי גרוע? ואם התשואות על האג"ח פשוט לא עולות - אולי הסיכון הוא בכלל כלפי מטה?
אמיר כהנוביץ | (1)

הפאניקה בסחורות האנרגיה התחלפה בכאוס. מחיר חבית מסוג ברנט נפל אתמול ב-15 דולר, הירידה היומית הגדולה אי פעם. החוזה לחודש על דיזל באירופה קרס בתוך יומי מ-1650 דולר לטון אל מתחת ל-1100 דולר. ברקע לירידה דיווחים על שיחות בין פוטין לשולץ (עוקף בנט) להסדר דיפלומטי ואיתותים מאוקראינה כי תסכים להתגמש. כלומר המצב כנראה הגיע לנקודה מספיק רעה עבור כל הצדדים כדי שיסכימו להוריד מהלהבות. בין היתר בלטו האיסור ליבוא נפט רוסי לארה"ב, השתוללות מחירי האנרגיה באירופה, האיום מרומז של רוסיה לשימוש בנשק לא קונבנציונלי, המצור על קייב, הנזק בשווקים... במקרה או שלא במקרה זה הבשיל סביב רמת VIX של 36 נק', אותה רמה שברוב הפעמים בהיסטוריה הציתה פתרונות וסיוע. ועדיין, ההתקדמות שברירית מאד, הירידה בנפט, הזינוק של וול-סטריט בשיעור החד יומי החד מאז אפריל 2020, הקפיצה ביורו והנפילה של ה-VIX ל-32 נק' עשויים לתת לצדדים תחושה שיש עוד מקום למתוח את החבל. סכסוך מחודש עשוי להביא אותנו למדרגת ה-VIX הבאה והאחרונה של 50 נק'. אבל בואו נישאר אופטימיים שזה הספיק להם. 

מחירי הסחורות עשויים להיתקע במחירים הגבוהים גם בהסדר מדיני - גם לאחר שיגיעו להסכמות בנוגע לאוקראינה, יהיה מתי שיהיה, עדיין תעמוד השאלה עד כמה באמת יהיה ניתן לשקם את היחסים של המערב עם רוסיה, עד כמה הנתק הזה ישפיע על הקשרים של המערב עם סין, שתפסה שוב את הצד הבעייתי, עד כמה המערב יוכל להודות בצורך שלו להשקיע מחדש בהפקה עצמית של "משמיד האקלים" שהוא ממשיך לצרוך. השאלות הללו יקשו ככל הנראה על מחירי הסחורות לחזור לרמתן טרום הסכסוך, מה שעשוי לאכזב את השווקים העתידיים.

עליית מחירי הסחורות בכל מקרה לא תצליח להכניס את כלכלת ארה"ב למיתון, לפחות לא השנה, אבל את אירופה... זה כבר סיפור אחר - הכאוס במחירי הסחורות הכניס את הכלכלנים והאלגוריתמים לקריסה אל תוך עצמם. לפי תחזיות הבנקים הגדולים בארה"ב הכלכלה האמריקאית נכנסה ל-2022 במומנטום חזק מאד, בשל ההתאוששות ממשבר הקורונה, שיאפשר לה בכל מקרה להמשיך לצמוח השנה מעל ל-3%. עם זאת התחזיות הללו נאספו לפני שארה"ב הודיעה על הפסקת יבוא הנפט מרוסיה, כשיש מי שחושב שההשפעה תהיה משמעותית ומי שחושב שאפשר לצלוח גם את זה. בנק אוף אמריקה הדגיש ללקוחותיו ש"התחזית כיום מאוד לא ודאית והם צריכים לשקול את מגוון הסיכונים". באירופה הציפיות הן לפגיעה משמעותית יותר, כלכלני HSBC חתכו אתמול את תחזית הצמיחה לגוש מ-2.0%-2.5% ל-1.0%, לא רק בשל עליית מחירי הסחורות אלא גם בשל שיבוש נתיבי האספקה. התחזיות לרוסיה בלטו במיוחד עם קריסה ל-12.5%-, לפי JPM. התנאים הללו ככל הנראה יאפשרו לפד להעלות השנה את הריבית (השוק מתמחר שוב 6-7 העלאות), אבל לא ל-ECB. 

היום (15:30) יפורסמו בארה"ב נתוני האינפלציה (CPI) לחודש פברואר. להערכת כלכלני בלומברג זאת תגיע לשינוי שנתי של 8.0% ובהמשך השנה גם ל-10%! באינפלציה כזאת הכלכלנים מתקשים לראות את התשואות נשארות נמוכות כ"כ, ורבים מעריכים שזאת ל-10 שנים תפרוץ שוב מעל 2%, אולי אפילו היום אם הנתון יהיה גבוה מהתחזיות. אך מצד שני קשה שלא לתהות אם  באינפלציה כ"כ גבוהה התשואות בקושי עולות אז מה יקרה אם הסביבה תתהפך? האם הסיכון הוא בכלל בעיקר למטה? 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    Ds 10/03/2022 23:46
    הגב לתגובה זו
    מה משמעות התזה שהסיכון הוא כלפי מטה?
וול סטריט,  Photo by Keenanוול סטריט, Photo by Keenan

וול-סטריט בדרך לסיים את 2025 בשיא - מה האנליסטים צופים?

המדדים המובילים נסחרים ברמות שיא לקראת סיום השנה, ה-S&P 500 מתקרב ל-7,000 נקודות, והמשקיעים בוחנים את המשך מדיניות הריבית של הפד לצד מעבר הדרגתי מהובלת מניות הטכנולוגיה לסקטורים אחרים

שוק המניות האמריקאי מתקרב לסיום 2025 כשהוא בשיאים היסטוריים, והציפייה בקרב המשקיעים היא לנעילה חיובית של השנה. המדדים המובילים נסחרים סמוך לרמות שיא, לאחר שהתאוששו מתנודתיות מוקדמת יותר בדצמבר, שנבעה בעיקר מחולשה במניות הטכנולוגיה על רקע חששות מהיקף ההשקעות בבינה מלאכותית. 


מדד S&P 500 רשם שיא חדש לפני חג המולד, והוא נמצא במרחק של כ־1% בלבד מרמת 7,000 נקודות, רף סמלי שמעולם לא נפרץ. אם המגמה הנוכחית תימשך, זה יהיה החודש השמיני ברציפות של עליות במדד, רצף העליות החודשי הארוך ביותר מאז השנים 2017–2018. גם מדד נאסד"ק, המוטה לטכנולוגיה, מסכם שנה חזקה עם עלייה דו־ספרתית.


מדיניות הפד במוקד

על רקע סיום השנה, תשומת הלב של השווקים מופנית בעיקר למדיניות הפדרל ריזרב. הבנק המרכזי הוריד את הריבית המצטברת ב־75 נקודות בסיס בשלושת ישיבותיו האחרונות, לרמה של 3.50%–3.75%, אך ההחלטה האחרונה התקבלה ברוב דחוק, והתחזיות של חברי הוועדה לגבי המשך השנה הקרובה אינן אחידות. פרסום פרוטוקול הישיבה הקרובה עשוי לשפוך אור על חילוקי הדעות בתוך הבנק.


נושא נוסף שמרחף מעל השווקים הוא זהות יו"ר הפד הבא. כהונתו של ג'רום פאוול מסתיימת במאי, והמשקיעים ממתינים להודעת הנשיא דונלד טראמפ על מועמדותו להחלפה. כל רמז להחלטה צפוי להשפיע על המסחר בטווח הקצר, במיוחד בתקופה של נזילות נמוכה.


למרות העליות במדדים, הרכב העליות בשוק השתנה בחודשים האחרונים. מניות הטכנולוגיה, שהיו המנוע המרכזי של העליות בשנים האחרונות, רשמו ביצועי חסר מאז נובמבר, בעוד שסקטורים אחרים תפסו את מקומן כמובילי השוק. מניות פיננסים, תחבורה, בריאות וחברות קטנות הציגו תשואות עודפות, תופעה שבוול-סטריט מגדירים כרוטציה של משקיעים לעבר תחומים שבהם רמות התמחור נמוכות יחסית והחשיפה לסיכונים בענף הטכנולוגיה מוגבלת יותר.


טראמפ ומאסק (X)טראמפ ומאסק (X)

מי אנשי השנה שלי בוול סטריט?

כרגיל עם סיומה של השנה האזרחית, מגיע מבול הערכות לגבי "איש השנה" בוול סטריט, מי השפיע הכי הרבה על התנהגות השוק וכיכב הכי הרבה בכותרות. ברשימה שלי זו השלישייה המנצחת: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אילון מאסק וג'נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד אנבידיה שהוביל את מהפכת ה-AI


שלמה גרינברג |

"אנחנו אוהבים לחשוב שהבאנו חדשנות לעסקי החדשות, אבל יש דברים שאי אפשר להמציא מחדש וסקירת סוף השנה היא אחד מהם," כתבה ליז הופמן, עורכת Semafore ולשעבר עיתונאית בכירה בניו יורק טיימס. ברוח צנועה זו, הופמן מונה את תשעת הסיפורים העסקיים הגדולים לשנת 2025, ביניהם היווצרות בועת ה-AI, הקפיטליזם המדיני של הנשיא טראמפ, התפתחות כלכלת הקזינו ועוד. אזקק מכאן את הסיפורים הגדולים שלהם יש אימפאקט משמעותי על השוק גם השנה וגם לשנים הבאות.

ראשית כל, נראה כי למרות אופן הדיבור שלו, המדיניות של טראמפ בכול התחומים מצליחה, כאשר לדעתי הטענה הזו תאומת יותר במהלך שנת  2026 שעומדת בפתח וגם במזרח התיכון. טראמפ הוא ללא ספק האדם המשפיע ביותר על העולם הכלכלי שוול סטריט בתוכו.

הופמן מדייקת כשהיא כותבת כי "המכסים של הנשיא דונלד טראמפ היו או תיקון הכרחי לשנים של מדיניות סחר קלוקלת או מס מיותר ומעוות שוק על האמריקאים. מה שהם לא היו, להפתעתם של כלכלנים ומשקיעים רבים שציפו לכך, זה אסון כלכלי. עסקים הסתגלו, המחירים עלו מעט, ומנהלים, שקראו נכון את הקהל, מיהרו לעצב מחדש את סדרי העדיפויות שלהם כביטחון לאומי. "יום השחרור" (השם שהעניק טראמפ ליום הטלת המכסים) היה מטח הפתיחה של שכתוב גורף של המדיניות הכלכלית של ארה"ב, שראה את הממשלה מפנה משאבי מדינה הן לתעשיות לאומיות חיוניות והן למופעי צד שהעשירו את המעגל הפנימי של הנשיא. גם הרפובליקנים וגם הדמוקרטים עוסקים כעת בבחירת מנצחים ומפסידים ודוחפים את ארה"ב לעבר מודל ממשלתי שמדינות אחרות, בעיקר באסיה ובמזרח התיכון, מתרחקות ממנו".

 

ג'נסן הואנג אינבידה (רשתות)
ג'נסן הואנג מנכ"ל אנבידיה - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


עם אילון מאסק וג'נסן הואנג הסיפור הוא שונה וסנסציוני, מאחר והשניים הללו משנים את העולם באמצעות מהפכת הטכנולוגיה. הואנג, יליד טייוואן שהיגר לארה"ב, סיים את לימודיו באוניברסיטת סטאנפורד והקים את אנבידיה ב-1993 אותה הוא מוביל מאז. הוא הצליח למזג את הבינה המלאכותית לתעשייה, הרבה קודם לתחזיות ושינה לחלוטין את כלכלת העולם. אין שום ספק שהתואר "הארכיטקט של ה-AI" שניתן לו ע"י מגזין Time מוצדק וכך גם הערך המטורף שהשוק מעניק לחברה שלו. כל זה ללא קשר להחלטה שלו להקים מרכז פיתוח בישראל, החלטה שמלמדת אותנו גם לקח, לפיו אם נפסיק להתעסק או לבכות על מר גורלנו ובמקום זאת נמשיך בדרך שהתוו מנהיגי הציונות, מבלי לחשוד בכל אחד שהוא נגדנו, אז המילים "אור לגויים" לא יהוו סיסמה בלבד, אלא הן יהיו למציאות.