אמיר כהנוביץ אקסלנס
צילום: עודד קרני
מאקרו כלכלה

ארה"ב לא בדרך למיתון. אירופה כן. האינפלציה תגיע היום ל-8%?

בהמשך השנה כבר יש מי שמדברים על אינפלציה גם של 10% ; מחירי הסחורות עשויים 'להיתקע' במחירים הגבוהים גם בהסדר מדיני. מה גרם אתמול לנפילות של הנפט, האם המצב פשוט יותר מדי גרוע? ואם התשואות על האג"ח פשוט לא עולות - אולי הסיכון הוא בכלל כלפי מטה?
אמיר כהנוביץ | (1)

הפאניקה בסחורות האנרגיה התחלפה בכאוס. מחיר חבית מסוג ברנט נפל אתמול ב-15 דולר, הירידה היומית הגדולה אי פעם. החוזה לחודש על דיזל באירופה קרס בתוך יומי מ-1650 דולר לטון אל מתחת ל-1100 דולר. ברקע לירידה דיווחים על שיחות בין פוטין לשולץ (עוקף בנט) להסדר דיפלומטי ואיתותים מאוקראינה כי תסכים להתגמש. כלומר המצב כנראה הגיע לנקודה מספיק רעה עבור כל הצדדים כדי שיסכימו להוריד מהלהבות. בין היתר בלטו האיסור ליבוא נפט רוסי לארה"ב, השתוללות מחירי האנרגיה באירופה, האיום מרומז של רוסיה לשימוש בנשק לא קונבנציונלי, המצור על קייב, הנזק בשווקים... במקרה או שלא במקרה זה הבשיל סביב רמת VIX של 36 נק', אותה רמה שברוב הפעמים בהיסטוריה הציתה פתרונות וסיוע. ועדיין, ההתקדמות שברירית מאד, הירידה בנפט, הזינוק של וול-סטריט בשיעור החד יומי החד מאז אפריל 2020, הקפיצה ביורו והנפילה של ה-VIX ל-32 נק' עשויים לתת לצדדים תחושה שיש עוד מקום למתוח את החבל. סכסוך מחודש עשוי להביא אותנו למדרגת ה-VIX הבאה והאחרונה של 50 נק'. אבל בואו נישאר אופטימיים שזה הספיק להם. 

מחירי הסחורות עשויים להיתקע במחירים הגבוהים גם בהסדר מדיני - גם לאחר שיגיעו להסכמות בנוגע לאוקראינה, יהיה מתי שיהיה, עדיין תעמוד השאלה עד כמה באמת יהיה ניתן לשקם את היחסים של המערב עם רוסיה, עד כמה הנתק הזה ישפיע על הקשרים של המערב עם סין, שתפסה שוב את הצד הבעייתי, עד כמה המערב יוכל להודות בצורך שלו להשקיע מחדש בהפקה עצמית של "משמיד האקלים" שהוא ממשיך לצרוך. השאלות הללו יקשו ככל הנראה על מחירי הסחורות לחזור לרמתן טרום הסכסוך, מה שעשוי לאכזב את השווקים העתידיים.

עליית מחירי הסחורות בכל מקרה לא תצליח להכניס את כלכלת ארה"ב למיתון, לפחות לא השנה, אבל את אירופה... זה כבר סיפור אחר - הכאוס במחירי הסחורות הכניס את הכלכלנים והאלגוריתמים לקריסה אל תוך עצמם. לפי תחזיות הבנקים הגדולים בארה"ב הכלכלה האמריקאית נכנסה ל-2022 במומנטום חזק מאד, בשל ההתאוששות ממשבר הקורונה, שיאפשר לה בכל מקרה להמשיך לצמוח השנה מעל ל-3%. עם זאת התחזיות הללו נאספו לפני שארה"ב הודיעה על הפסקת יבוא הנפט מרוסיה, כשיש מי שחושב שההשפעה תהיה משמעותית ומי שחושב שאפשר לצלוח גם את זה. בנק אוף אמריקה הדגיש ללקוחותיו ש"התחזית כיום מאוד לא ודאית והם צריכים לשקול את מגוון הסיכונים". באירופה הציפיות הן לפגיעה משמעותית יותר, כלכלני HSBC חתכו אתמול את תחזית הצמיחה לגוש מ-2.0%-2.5% ל-1.0%, לא רק בשל עליית מחירי הסחורות אלא גם בשל שיבוש נתיבי האספקה. התחזיות לרוסיה בלטו במיוחד עם קריסה ל-12.5%-, לפי JPM. התנאים הללו ככל הנראה יאפשרו לפד להעלות השנה את הריבית (השוק מתמחר שוב 6-7 העלאות), אבל לא ל-ECB. 

היום (15:30) יפורסמו בארה"ב נתוני האינפלציה (CPI) לחודש פברואר. להערכת כלכלני בלומברג זאת תגיע לשינוי שנתי של 8.0% ובהמשך השנה גם ל-10%! באינפלציה כזאת הכלכלנים מתקשים לראות את התשואות נשארות נמוכות כ"כ, ורבים מעריכים שזאת ל-10 שנים תפרוץ שוב מעל 2%, אולי אפילו היום אם הנתון יהיה גבוה מהתחזיות. אך מצד שני קשה שלא לתהות אם  באינפלציה כ"כ גבוהה התשואות בקושי עולות אז מה יקרה אם הסביבה תתהפך? האם הסיכון הוא בכלל בעיקר למטה? 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    Ds 10/03/2022 23:46
    הגב לתגובה זו
    מה משמעות התזה שהסיכון הוא כלפי מטה?
וול סטריט,  Photo by Keenanוול סטריט, Photo by Keenan

וול-סטריט בדרך לסיים את 2025 בשיא - מה האנליסטים צופים?

המדדים המובילים נסחרים ברמות שיא לקראת סיום השנה, ה-S&P 500 מתקרב ל-7,000 נקודות, והמשקיעים בוחנים את המשך מדיניות הריבית של הפד לצד מעבר הדרגתי מהובלת מניות הטכנולוגיה לסקטורים אחרים

שוק המניות האמריקאי מתקרב לסיום 2025 כשהוא בשיאים היסטוריים, והציפייה בקרב המשקיעים היא לנעילה חיובית של השנה. המדדים המובילים נסחרים סמוך לרמות שיא, לאחר שהתאוששו מתנודתיות מוקדמת יותר בדצמבר, שנבעה בעיקר מחולשה במניות הטכנולוגיה על רקע חששות מהיקף ההשקעות בבינה מלאכותית. 


מדד S&P 500 רשם שיא חדש לפני חג המולד, והוא נמצא במרחק של כ־1% בלבד מרמת 7,000 נקודות, רף סמלי שמעולם לא נפרץ. אם המגמה הנוכחית תימשך, זה יהיה החודש השמיני ברציפות של עליות במדד, רצף העליות החודשי הארוך ביותר מאז השנים 2017–2018. גם מדד נאסד"ק, המוטה לטכנולוגיה, מסכם שנה חזקה עם עלייה דו־ספרתית.


מדיניות הפד במוקד

על רקע סיום השנה, תשומת הלב של השווקים מופנית בעיקר למדיניות הפדרל ריזרב. הבנק המרכזי הוריד את הריבית המצטברת ב־75 נקודות בסיס בשלושת ישיבותיו האחרונות, לרמה של 3.50%–3.75%, אך ההחלטה האחרונה התקבלה ברוב דחוק, והתחזיות של חברי הוועדה לגבי המשך השנה הקרובה אינן אחידות. פרסום פרוטוקול הישיבה הקרובה עשוי לשפוך אור על חילוקי הדעות בתוך הבנק.


נושא נוסף שמרחף מעל השווקים הוא זהות יו"ר הפד הבא. כהונתו של ג'רום פאוול מסתיימת במאי, והמשקיעים ממתינים להודעת הנשיא דונלד טראמפ על מועמדותו להחלפה. כל רמז להחלטה צפוי להשפיע על המסחר בטווח הקצר, במיוחד בתקופה של נזילות נמוכה.


למרות העליות במדדים, הרכב העליות בשוק השתנה בחודשים האחרונים. מניות הטכנולוגיה, שהיו המנוע המרכזי של העליות בשנים האחרונות, רשמו ביצועי חסר מאז נובמבר, בעוד שסקטורים אחרים תפסו את מקומן כמובילי השוק. מניות פיננסים, תחבורה, בריאות וחברות קטנות הציגו תשואות עודפות, תופעה שבוול-סטריט מגדירים כרוטציה של משקיעים לעבר תחומים שבהם רמות התמחור נמוכות יחסית והחשיפה לסיכונים בענף הטכנולוגיה מוגבלת יותר.


טראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AIטראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AI

30 טריליון דולר חוב ו-6% גירעון: הפסקת האש השברירית בין טראמפ לשוק האג״ח

התשואה ל-10 שנים יורדת ביותר מ-30 נקודות בסיס מאז האביב, אבל רמז לעוד חוב ארוך מזכיר עד כמה האיזון תלוי בהיצע, אינפלציה ואמון

מאז שהמכסים שטראמפ דוחף תחת מה שהוא מציג כ״יום השחרור״ דחפו את שוק האג״ח האמריקאי למעין מרד באפריל, בבית הלבן ובמשרד האוצר עובדים הרבה יותר בזהירות. פחות הצהרות שמרימות את הלהבות, יותר ניהול עדין של ציפיות, ובעיקר ניסיון לשמור את תשואת האג״ח ל-10 שנים במקום שלא יכאיב יותר מדי לכל המערכת.

הבעיה היא שהשקט הזה מגיע עם כוכבית. החוב הפדרלי כבר יושב סביב 30 טריליון דולר, הגירעון השנתי נשאר גבוה, ובשוק לא צריכים הרבה כדי להיזכר מי פה באמת קובע את מחיר הכסף. מספיק רמז קטן על שינוי בהנפקות או על פגיעה במקור הכנסות, והתשואות קופצות.


הסימנים שהדליקו נורה בנובמבר

התזכורת האחרונה לשבריריות מגיעה בתחילת נובמבר. משרד האוצר מאותת שהוא שוקל למכור יותר חוב לטווח ארוך, ובאותו יום בית המשפט העליון מתחיל לדון בחוקיות המכסים הרחבים. שתי ההודעות האלה יושבות בדיוק על העצבים החשופים של השוק.

הסיבה די פשוטה. כשהאוצר מדבר על עוד חוב ארוך, יש מי שמתרגם את זה מיד ללחץ היצע, כלומר יותר אג״ח ארוכות בשוק שמבקשות קונים, ובדרך כלל זה נגמר בתשואות גבוהות יותר. במקביל, דיון משפטי שעשוי לערער את המכסים מייצר ספק לגבי מקור הכנסות שממנו אמורה להגיע גבייה שתומכת ביכולת לשרת חוב ענק.

באותו יום התשואה ל 10 שנים קופצת ביותר מ 6 נקודות בסיס, תנועה חריגה יחסית לשבועות האחרונים, במיוחד על רקע זה שהתשואות יורדות בחדות לאורך השנה. מה שקופץ לעין הוא לא רק המספר אלא הסיגנל, השוק עדיין דרוך.