האם "הפעם זה שונה" ולא יהיו יותר משברים פיננסיים?
חברות הטכנולוגיה החדשניות יכולות להמציא את עצמן מחדש; ולכן אנחנו נמצאים כיום ב- "כלכלה חדשה", בשוק הון ללא משברים ובעולם פיננסי שרק יודע מגמה אחת ויחידה: עליות שערים. זו עמדה שמוצגת כבר בשולי התקשורת הכלכלית, אבל היא תופסת תאוצה, וראוי לדון בה.
הפעם זה שונה?
בפרוס השנה האזרחית החדשה, אני נתקל במגוון דעות שונות ומשונות, שהמסר העיקרי העולה מהם הוא: ששוק ההון של 2022 שונה במהותו! יש שתולים את ההבדל בכך שדווקא חברות טכנולוגיה מובילות את מדדי השוק המובילים; וחברות טכנולוגיות ידועות ברמת הגמישות הרבה שלהם, וביכולתם להמציא את עצמם מחדש (תוכנה זה הרי שונה לחלוטין מחומרה). יש שתולים את ההבדל בכך שחוקי הכלכלה הרגילים כבר לא חלים, וכי רוב התיאוריות הכלכליות של העבר, ראויות לביטול. יש שטוענים שראוי לזנוח את כל הרעיון של משברים פיננסיים, וכי אנו לקראת שוק שורי (עולה) עד אינסוף.
ברור שיש כאן הצגה מעט מוקצנת, אבל המסר העיקרי שעולה מחלק מהדוברים הינו: מה שהיה לא יהיה! חוקי הכלכלה והמימון המוכרים לכולנו כבר פחות רלוונטיים. יש כלכלה חדשה, עם תכונות ומאפיינים חדשים לחלוטין. ישנו ניב לשוני באנגלית: “Out with the Old, In with the New” (וישן מפני חדש תוציאו). הקולות הללו כרגע די חלשים, ונמצאים בשולי הפרסומים הכלכליים, אבל הם מתגברים והולכים.
הפעם זה באמת שונה!
באמת, קשה להתעלם מכך ששוק ההון של אחרי 2008, ובפרט אחרי 2020 כולל שחקן מרכזי ומהותי חדש: הבנק המרכזי האמריקאי (הפד). זה לא שהפד לא היה פעיל בשוק ההון לפני משבר הסאב פריים (2008) או משבר הקורונה (2020). אבל כעת, רמת ההתערבות וההשפעה של המוסד הבנקאי החזק בעולם - עלתה רמה. כל ניתוח של שוק ההון חייב לכלול התייחסות מכרעת לפעולות של הפד, וליישום המדיניות שלו.
- עמלות מסחר: איפה הכי זול לסחור בבורסה?
- בעלי השליטה מימשו ויצאו, מי נכנס ומה המסר שעובר לשוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, ראוי לשקלל את מגוון השינויים שעברנו, שאנו עוברים ושנעבור במסגרת מגפת הקורונה העולמית. אנו רואים שינויים במבנה ובאופי של: שרשרת האספקה, עבודה מהבית, שוק העבודה, עולם התיירות וכו'. הרבה השתנה, אפילו הרבה מאוד השתנה. אבל אל לנו למהר ולחשוב שבגלל מגוון רחב של חידושים ושינויים, שוק ההון איבד מתכונות הבסיס שלו.
מה הערך של שוק ההון?
שוק ההון המודרני כולל מוסדות רבים ומגוונים, כמו בורסות, בנקים, בתי השקעות, וכו'. קבוצה זו הנקראת בקיצור שוק ההון והיא מבצעת את הקצאת הנכסים הטובה ביותר בין החוסכים (בעלי המאה) לבין היזמים (בעלי הדעה). שוק ההון הינו המנגנון שיודע לתווך בין מי שיש לו כסף עודף (משקיעים) לבין מי שמחפש השקעה במיזם עסקי (חברות וארגונים). חשוב להבהיר: שוק ההון אינו מושלם, הוא רחוק מכך, ויש בו בעיות מהותיות רבות. אבל כמו שאמר פעם וינסטון צ'רצ'יל על דמוקרטיה: "דמוקרטיה היא צורת השלטון הגרועה ביותר, חוץ מכל השאר". ובהקשר שלנו, שוק ההון כולל הרבה רעות חולות, אבל לא נמצאה שיטה טובה יותר לפיתוח הכלכלה, לשיפור רמת החיים, ולצמצום פערים. יש מה לשפר בשוק ההון המודרני, אבל ראוי לברך גם על הקיים, ולא לשפוך את האמבט עם התינוק...
תכונות הבסיס של שוק ההון
בגלל המבנה של שוק ההון, יש לו תכונות בסיס מוכרות וידועות: שוק ההון הוא מחזורי (עליות, ירידות, עליות...), ניירות ערך הם מאוד תנודתיים בטווח הקצר, והם לעיתים מגלמים מגמה ארוכת טווח. המחיר הנתון העכשווי, נקבע על ידי כוחות השוק שמושפעים מהרבה רגש ופסיכולוגיה. לאורך זמן, ניתן לראות התכנסות בחלק מהנכסים בין מחיר לערך, אחת לתקופה נחווה משברים פיננסיים עמוקים עם קריסות שערים חדות וכו'.
- מניית Plug Power מזנקת 60% בשמונה ימים: האם מדובר בשורט סקוויז קלאסי?
- ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים
למרות שבאמת חלו שינויים רבים בשנים האחרונות, תכונות הבסיס של שוק ההון שמנינו (ואף אחרות) - משתמרות לאורך זמן. הסיבה לכך היא שלא חל שינוי מהותי ויסודי שיכול לערער את היסודות הכלכליים של שוק ההון; אינפלציה משמעותית תוביל לעליית ריבית, חברות צמיחה יזכו לפופולריות על פני חברות ערך וכו'. אז יש חידושים, ויש שינויים בשוק ההון, אבל הם אינם משנים את הפרדיגמה הבסיסית הכלכלית שהוכחה לאורך שנים.
הבעיה היא, שדווקא עיון בעבר מוביל אותנו להבנה אודות המשמעות של הצפת הקולות של "הפעם זה שונה". האירוניה היא שככל שהדעה הזאת נהיית יותר נפוצה ומרכזית, כך גדלים הסיכויים שאנו לפני משבר פיננסי ממשי.
המחקר של רוגוף וריינהרט
שני חוקרים בכירים מהרווארד יצאו לחפש סממן ברור שבעזרתו הם יוכלו לצפות מראש את המשבר הפיננסי הבא. לפני שנתעמק במחקר הענק שלהם, נבהיר כי משברים פיננסיים תמיד היו ותמיד יהיו. בשלב כלשהו, שוק ההון קורס אל תוך עצמו ומוחק עשרות אחוזים מתיק הנכסים של כולנו. המשבר הפיננסי הבא בדרך! השאלה היחידה היא מתי בדיוק זה יקרה (עוד שבוע? עוד חודש? עוד שנה? עוד שנתיים? וכו'). אז אם המשבר הבא בדרך, מאוד יעזור אם נמצא לו סימן היכר מראש.
במחקר משנת 2011 שהפך לספר רב מכר, החוקרים בוחנים משברים פיננסיים על פני לא פחות מ- 800 השנים האחרונות. הם סקרו כל משבר וחיפשו תכונה, סממן, או משתנה ספציפי שיכול לעזור מראש בזיהוי הקריסה הגדולה. להפתעתם, הם לא מצאו משתנה כלכלי קלאסי (תוצר, גירעון המאזן התשלומים, אינפלציה וכו') שיכול לרמוז על משבר פיננסי עתידי. אבל הם לא אמרו נואש והרחיבו את המחקר למשתנים רבים ומגוונים. באופן מפתיע הם מצאו, כי לפני משבר פיננסי ממשי ישנה הסכמה חברתית ותקשורתית כי "הפעם זה שונה". כאשר ישנה התגברות ממשית של הקולות שקובעים שחוקי הכלכלה הישנים כבר לא תקפים, זה הזמן לקנות קופסאות שימורים ולברוח להרים (אנו לפני משבר פיננסי ממשי). היינו, ביטחון היתר של המשקיעים בעליות מתמשכות בשוק ההון, מהווה גורם מהותי במשבר פיננסי.
הממצא של החוקרים הבכירים הביך רבים. הטענה שלהם היא שכאשר מספיק אנשים משתכנעים שאנו בעידן פיננסי חדש לחלוטין, שלא היה כמותו מעולם – אנחנו מתקרבים מאוד לקריסת שערים רחבה בשוק ההון. האמת היא שכבר הקדימו אותם באבחנה החשובה שלהם; ג'ון טמפלטון קבע כבר בתחילת המאה הקודמת כי: "ארבע המילים המסוכנות ביותר בהשקעות הן - הפעם זה שונה".
השקעה אסטרטגית
אז מה המשקיעים צריכים לעשות? כמו תמיד העצה החשובה ביותר היא לקבל החלטות אסטרטגיות לטווח ארוך, ולא להתבלבל מרעשי הרקע (צורמים ככל שיהיו). יאמרו לנו שהפעם זה שונה, ישכנעו אותנו שאין עוד משברים פיננסיים, יביאו ראיות שונות לכך שהשוק לא ירד בצורה משמעותית ("חברות הטכנולוגיה יודעות להמציא את עצמם מחדש... הכל תוכנה"), ולבסוף נראה קריסת שערים וירידות. חשוב מאוד שלא נתבלבל: המשבר הבא יבוא, השאלה היא כיצד נגיב. אם נשתכנע שהפעם זה שונה, יש חשש שניכנס לפניקה בהפסדים של עשרות אחוזים ונמכור הכל (נקבע הפסד); זו תוצאה גרועה ועגומה. כי ניסיון העבר מראה לנו כי בחלק גדול מהמקרים, אחרי הירידות החדות יבואו עליות נאות. גם כאן, לא ניתן לתזמן את השוק, ורק מי שנמצא בצורה מתמשכת ועקבית יחווה את הגאות, השפל והגאות שבעקבותיה... זוהי המחזוריות של שוק ההון.
השקעה על סמך מדיניות ברורה, המותאמת לאופי ולתכונות של המשקיעים, המנווטת על סמך הבנה של השוק – תוביל בטווח הארוך לתשואות ממשיות. החלק הארי של תיק ההשקעות ראוי שיושקע במסגרת של קרנות סל (ETF) פאסיביות במדדי שוק מרכזיים; כמו מדד ראסל 2000 Russell או מדד ת"א 125. השקעה עקבית במדדי השוק המתאימים, על סמך תוכנית פעולה מפורטת, הינה קריטית להצלחה.
בימים אלו, מתרבים הקולות בדבר "הכלכלה החדשה", ו-"הפעם זה שונה". הדוברים השונים נתלים בהצלחה של חברות הטכנולוגיה החדשניות בארצות הברית, והם מתחילים לצבור תאוצה בתקשורת הכללית. למרות שישנם מאפיינים ייחודיים של תקופה זו (מעורבות מוגברת של הפד, אתגרי קורונה וכו'), אין סיבה להתבלבל ולחשוב ששוק ההון לא משמר את תכונות הבסיס שלו; מחזוריות של גאות ושפל תמיד יהיו – הם נובעים מהאופי האנושי שלנו, ומההטיות הפסיכולוגיות המובנות. משקיעים אסטרטגיים צריכים להתעלם מרעשי הרקע ולהשקיע לפי תוכנית פעולה המותאמת להם ולמצב הכלכלי, בעקביות ובצורה מתמשכת. גם נוכח משברים וירידות שערים, חשוב לשמור את מדיניות השקעה שקולה והגיונית. לא להיכנס לפניקה, אחרי הירידות יבואו גם ימים טובים.
הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.
אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 16.מחזיקים את כל הכסף במזומן ומחכים שהמדדים המרכזיים 08/01/2022 11:36הגב לתגובה זומחזיקים את כל הכסף במזומן ומחכים שהמדדים המרכזיים יירדו לפחות 15-20% ואז משקיעים. גם אם מחכים הרבה זמן, בינתיים לא מפסידים.
- 15.אנונימי 08/01/2022 10:51הגב לתגובה זובנוסף, המשקיעים נהיים מלומדים יותר, והרוב יודעים לא להיכנס ללחץ ולמכור ״הכול״ כשיש ירידות. והטכנולוגיה שמנגישה את השוק ליותר משקיעים (ויש הרבה כסף פנוי) גורמת בכל פעם שיש מתחילות ירידות לקונים חדשים (אלה שממתינים להזדמנויות) ובכך להרים את השוק
- 14.אנונימי 08/01/2022 10:51הגב לתגובה זובנוסף, המשקיעים נהיים מלומדים יותר, והרוב יודעים לא להיכנס ללחץ ולמכור ״הכול״ כשיש ירידות. והטכנולוגיה שמנגישה את השוק ליותר משקיעים (ויש הרבה כסף פנוי) גורמת בכל פעם שיש מתחילות ירידות לקונים חדשים (אלה שממתינים להזדמנויות) ובכך להרים את השוק
- 13.חרדי לעברית 07/01/2022 15:47הגב לתגובה זוהמקור 3302 שנים מהתנך.....למה ללכת וליסגוד לגויים?!?!
- דוד 11/01/2022 14:23הגב לתגובה זו"וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן, נוֹשָׁן; וְיָשָׁן, מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ..."(ויקרא כו, פסוק י). https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%99%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%93%D7%A9_%D7%AA%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%95
- 12.צבעוני 07/01/2022 10:26הגב לתגובה זוברור לגמרי שהפעם זה שונה, הצבעים של פקעות הצבעונים הרבה יותר מיוחדים ושונים, ברור לגמרי, תמשיכו לקנות, רווח בטוח!!!
- 11.בן 06/01/2022 23:25הגב לתגובה זוהוא בצרות
- 10.יוספה 06/01/2022 22:32הגב לתגובה זואנשי שוק ההון בטוחים שאין יותר משברים (אנשים שאני מעריך חושבים ככה) והפד תמיד יציל את השווקים. אבל הגיעה האינפלציה והפד במילכוד ! הזרמת כספים רק מלבה את האינפלציה שהיא בכלל בצד ההיצע לכן ההזרמות לא תורמות בגרוש אלא מלבות אינפלציה ששעלולה להפיל את הדולר וכלכלת ארה"ב ! לכן אם הפד לא יעלה מהר את הריבית לפחות ל 3% (עדיין שלילית ריאלית) ממש לא יאט את האינפלציה ושירים לבסוף את הריבית השווקים שהינם בועת נכסים (ובעיקר ממונפים) ירדו וגם הנדלן יחטוף וחזק.
- 9.לא אופטימי 06/01/2022 20:08הגב לתגובה זוניתן לראות שהכסף יוצא מהקריפטו במילארדים אחרי שהריבית תעלה הכסף יזרום חזרה מהבורסות לבנקים אי וודאות ומיתון קורונה ישלטו פה שנים קדימה
- 8.שמואל 06/01/2022 19:27הגב לתגובה זו" וישן מפני חדש תוציאו" זה אנגלי?! זה מפרשת "בחוקותי" מהתורה.
- 7.גולד 06/01/2022 19:25הגב לתגובה זוכתבה מאירה עיניים . סדין אדום לכל המשקיעים . אני לא מאמין לשרי אוצר . יועצי השקעות ונגידי בנקים . זהירות משתלמת.
- 6.הזוי 06/01/2022 18:06הגב לתגובה זואם מחירי המניות ימשיכו לעלות ביחס שאינו מקביל לתזרים המזומנים. בוודאות תתרחש מפולת שעשויה לגרום לירידה מתחת לשווי.
- 5.שקעמקקי 06/01/2022 17:04הגב לתגובה זומיאו
- הוא לא חזר בכלל הניקי היה ב 40000 ב 1990 (ל"ת)יוסף 06/01/2022 22:27הגב לתגובה זו
- 4.כספי 06/01/2022 16:32הגב לתגובה זוכל משבר התחיל בהתראות ממומחים שונים, עניין שגרתי אומנם, אבל בשלב שהציבור קולט את זה המפולת כבר מתחילה.
- עידן 06/01/2022 18:12הגב לתגובה זובעלי המזל מביניהם השמיעו את קולם ממש לפני הנפילה.
- 3.שתוק יה נאחס (ל"ת)סוסו 06/01/2022 16:31הגב לתגובה זו
- 2.8 06/01/2022 15:45הגב לתגובה זוארה״ב נכנסה למעגל קסמים של הלוואות אינסופיות והדפסות כסף, מעגל שיסתיים בפשיטת רגל של הממשל. זו תהיה קריסה אוניברסלית שלא היתה כמותה משחר ההיסטוריה.
- 1.חמימו 06/01/2022 15:36הגב לתגובה זו50 שנה של עליות

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.

קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.
ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"
מייסד ברידג'ווטר מזהיר מ"משבר פיננסי" בתוך 3 שנים: "12 טריליון דולר חוב חדש בשנה - והעולם לא רוצה לקנות"
ריי דאליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר אסושייטס ואחד המשקיעים המשפיעים בעולם, מזהיר כי ארה"ב עומדת בפני סיכון חמור ליציבות הסדר המוניטרי הגלובלי. לדבריו, החוב הפדרלי שמגיע כיום ל-37.5 טריליון דולר, מתנפח בקצב שאינו בר-שליטה, והמערכת הפיננסית מתקשה לעכל את גיוסי החוב בהיקפים חסרי תקדים. בנוסף, תשלומי הריבית על החוב צפויים להגיע ל-1.13 טריליון דולר בשנת הכספים 2025, מה שמגביר את הלחץ על התקציב הפדרלי.
ריי
דאליו מזהיר: "משבר חוב חמור בארה"ב עשוי לפרוץ תוך שלוש שנים"
ריי דאליו משנה גישה: "אני מתרחק מאגרות חוב, ורוכש זהב וביטקוין"
בפאנל בפורום Future China הגלובלי בסינגפור, אמר דליו: "אתם רואים את האיום על הסדר המוניטרי. מכלול הגורמים הללו יחד יקבע האם אנחנו עדים לסוף של האימפריה האמריקאית". הציטוט הזה משקף את חששותיו העמוקים, שמבוססים על ניתוח היסטורי של אימפריות קודמות, כמו האימפריה הבריטית, שקרסו תחת עול חוב כבד ומאבקי כוח פנימיים.
- מועדון הזהב: הבנק הסיני ממשיך לרכוש זהב; האם המטרה היא להפיל את הדולר?
- המיליארדר שחזה את 2008 מזהיר: "ארה"ב חוזרת לשנות ה-30 - והפעם זה גרוע יותר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גירעון מתמשך, חוב מתנפח: נתונים מדאיגים
דאליו הסביר כי קיים פער קבוע ומתמשך בין ההכנסות וההוצאות בתקציב האמריקאי. הפער הזה מחייב את ארה"ב לגייס חוב חדש בהיקף כולל של 12 טריליון דולר - שילוב של מימון הגירעון, תשלומי ריבית וגלגול חוב קיים. "לשוק העולמי אין את אותה רמת ביקוש לאג"ח אמריקאי, וזה יוצר חוסר איזון חריף בין היצע לביקוש," הדגיש דאליו.