זהאריד אוסמני
צילום: פרנקלין טמפלטון
ראיון

אלו הסקטורים הטכנולוגיים שהכי יצמחו עד 2030

זהאריד אוסמני, ראש אסטרטגיית השקעות לטווח ארוך בפרנקלין טמפלטון, לא ממליץ על מניות ה-FAANG - "אנחנו לא משקיעים בהן", ממליץ לנסות להיחשף למניות שתומכות בטכנולוגיות בצורה עקיפה וממפה אילו סקטורים יצמחו בצורה משמעותית עד סוף העשור
ארז ליבנה | (1)

למילה "Unconstrained" בעברית יש כמה הגדרות, בהן שלוח רסן או חסר מעצורים. בישראל בחרו לתרגם את שם החטיבה בפרנקלין טמפלטון שבוחנת השקעות צמיחה משמעותיות ל"בלתי מוגבל", אבל כשמדברים עם זהאריד אוסמני – ראש אסטרטגיית הון בלתי מוגבל ארוך-טווח בחברת מרטי קרי (Martin Currie), חברת ניהול נכסים של בית ההשקעות פרנקלין טמפלטון – הרבה יותר מתאימה ההגדרה לחסר רסן, בדיוק כמו עולמות ההשקעה שאחריהם הוא עוקב. עולמות שמתמקדים בטכנולוגיות שצפויות להרוויח, ללא התייחסות לבנצ'מארק, רק לפוטנציאל הצמיחה.   הפעם האחרונה שבה אוסמני היה בישראל היתה בסוף כהונתו של הנגיד האגדי סטנלי פישר, בדיוק לפני שעבר לכהן כסגן יו"ר הבנק המרכזי האמריקאי, הפד'. הוא נפגש עם פישר לפגישה אישית והוא זוכר את ישראל מאוד לטובה. כיום הוא מומחה לקרנות בעולם שמוביל צוות של 9 אנליסטים במכון המחקר של פרנקלין טמפלטון.   האסטרטגיה שלו להשקעה מבוססת על שלושה פרמטרים מרכזיים, שלהם הוא קורא מגה-טרנדים ושכוללים שינויים דמוגרפיים, טכנולוגיה ומחסור במשאבים. אלה להערכתו יהיו ועודם הקטליזטורים המרכזיים של העולם עצמו, ומשכך, גם עולם ההשקעות. בראיון לביזפורטל, הוא מסביר לאן הרוח נושבת להערכתו ונותן טיפים היכן לכסף יש את הפוטנציאל לצמוח.   "אנחנו לא מודאגים מהבנצ'מארקים, אלא ממוקדים בחברות עם פרופילים של צמיחה מתמשכת ואיכותית", אומר אוסמני בראיון לביזפורטל. "יש 3 מגה טרנדים שמניעים היום את עולם ההשקעות: שינויים דמוגרפיים, טכנולוגיה ומחסור במשאבים. כשאנחנו מדברים על משאבים, זה לא רק אנרגיה או מזון, אלא גם לדוגמה מחסור במשאב ההון האנושי בעולם מזדקן".   תוכל להסביר על המגה טרנדים? כשחושבים על 3 מגה טרנדים הללו הם כולם בסוף מדברים על קיימות. אלה 3 מעגלים שחופפים אחד לשני, כי אי אפשר להפריד בין הטכנולוגיה למחסור למשאבים או לתהליכים הדמוגרפיים שמשנים את העולם. "כשמסתכלים על תחום הבריאות למשל, יש מהפכה של ממש. כמו בפינטק שמנהלים את הפיננסים דרך הטלפון, אותו הדבר גם בתחום הבריאות, כי הטכנולוגיה מאפשרת את זה. גם תחום הרכבים החשמליים מדבר על טכנולוגיה, אבל בסוף מדובר במחסור במשאבים. הטכנולוגיה נכנסת לכל מקום ולמשקיעים יש דרך לרתום את השינויים המבניים וההזדמנויות ארוכות הטווח שמתעוררות מכך".   אילו עוד תחומים מעניינים אתכם? "הרובוטיקה והאוטומציה מאוד מרגשות. אנחנו יוצאים ממגפה וחברות הבינו שהן צריכות להשקיע בייצור, בעקבות ההפרעות בשרשראות האספקה שנוצרו, אבל גם שיהיו פחות תלויות בעובדים ואנחנו חוזים על עלייה ממוצעת של 15% בשנה בסקטור עד 2030.   "בתוך הסקטור הזה יש את הקובוט, שאלה רובוטים שעובדים ביחד, ובתת סקטור זה אנחנו רואים צמיחה שנתית של 40% עד 2030.   איך הקורונה השפיעה על עולם ההשקעות? "העולם אחרי המגפה הוביל להאצה של כמה טרנדים. יש עלייה במחשוב, כשהסייבר הוא תחום חשוב שם חברות צריכות להגן על עצמן והביקושים שם עולים משמעותית. יש 2 סוגים של חברות, כאלה שהותקפו וכאלה שלא יודעים שהותקפו. ראינו מה קרה בסולארווינדז שלא ידעו שהם נפרצו למשך זמן רב.   "פריצות מחשוב פוגעות במשקיעים, כי זה יכול לפגוע ברווחיות. להערכתנו, ההוצאות על סייבר יעלו ב-20% בשנה עד סוף העשור. תחום הבינה המלאכותית גם מעורב בזה, בגלל שרואים עלייה של הבינה המלאכותית במתקפות הסייבר, אז התחום מאוד מעניין.   מהו התחום המשמעותי ביותר להערכתכם? "אחרי המגפה, כדי להתמודד עם הירידה בכלכלה, יש הוצאות ממשלתיות ענקיות. התחום המשמעותי ביותר כרגע הוא בתשתיות, שם יש לדוגמה את האנרגיה המתחדשת, כמו שראינו לאחרונה באיחוד האירופאי שרוצים להפחית משמעותית את השימוש במנועי בעירה פנימיים, כשגם הנשיא ביידן מוביל מהלך דומה בארה"ב.   "כנגזרת, יש עלייה משמעותית בהשקעות בתחבורה, במיוחד בתחום הרכבים החשמליים. יש מעבר חד יותר לכיוון הזה וזה חלק מההשקעות בתשתיות, כשחלק מזה זה גם לעשות תשתית הטענה. זה יאיץ בשנים קרובים ואנחנו צופים 38% צמיחה שנתית בסקטור הזה".   "גם בתחום השבבים והמוליכים למחצה יש המון הזדמנויות. אנחנו אוהבים את TSMC (TSM), אבל אפשר לגשת לתחום בצורה עקיפה דרך חברות שמספקות שירותים לסקטור כמו אטלס קופקו (ATLKY) שהיא חברה שוודים ואחת מהמובילות בטכנולוגיית ואקום, שהיא קריטית לחברות כמו TSMC, שצריכות סביבה נטולת אבק לייצר את המעבדים שלהן".   "גם תחום ה-5G מאוד מעניין. במיוחד לאור המאבק של סין נגד העולם. בסוף צריך גם לזכור את התשתית הבריאותית. בעולם של אחרי המגפה, קשה שלא לראות ממשלה בעולם שלא תשקיע בזה בצורה משמעותית".     תן לי דוגמה לצורה עקיפה להשקעה בטכנולוגיה? "יש את הקסגון (HPUR.OL) שמייצרת צילינדרים מימניים ומארזי סוללות מימניות לתעשיית הרכב. בכלל יש כל כך הרבה דרכים למצוא חברות שמעניקות חשיפה לתחומי הטכנולוגיה.   "אנחנו לא משקיעים כמעט במניות FAANG, אנחנו מחפשים הזדמנויות אחרות בשוק. לדוגמה, אנחנו לא חושבים שלפייסבוק (FB) יש הרבה לאן לצמוח, אז אנחנו מעדיפים את אנבידיה (NVDA), שמעניקים חשיפה טובה לתחום השבבים והגיימינג".   איזה תחום להערכתך יצמח באופן המשמעותי ביותר ב-5 השנים הקרובות? "תחום טכנולוגיית הבריאות. בגלל המגפה, בגלל האוכלוסייה המזדקנת ובגלל שבסין הבינו שצריך לדאוג לבריאות האוכלוסייה ולהגדלת הילודה.  

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 02/09/2021 14:40
    הגב לתגובה זו
    גם הפוטנציאל של פייסבוק הוא להגיע לכל אדם שיש לו חיבור לרשת שלא כמו אנבידיה
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

דיוויד קוסטמן מנכל אאוטבריין
צילום: נועם גלאי
דוחות

הרווח נעלם: טידס מתקשה להתייצב אחרי המיזוג עם אאוטבריין

הכנסות החברה המאוחדת קפצו ב-42% ל-318.8 מיליון דולר, אך נרשם הפסד נקי של 19.7 מיליון דולר. ההנהלה מבטיחה צעדים לשיפור הרווחיות, בזמן שתחום הטלוויזיה המחוברת ממשיך לצמוח



אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אאוטבריין

חברת הפרסום הדיגיטלי טידס הולדינג Teads Holding -45.93%  פרסמה דוח רבעוני מעורב. ההכנסות זינקו ב-42% והגיעו ל-318.8 מיליון דולר, אך במקביל נרשם הפסד נקי של 19.7 מיליון דולר, לעומת רווח של 6.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.הנתונים משקפים את המורכבות של המיזוג שהחברה עדיין מנסה לעכל והמניה צונחת ב-48%. אמש דיווחה גם טאבולה, שלעומת זאת זינקה ב-8% בתגובה לדוחות.


המיזוג יצא לפועל בפברואר השנה, כשאאוטבריין הישראלית רכשה את טידס הצרפתית בעסקה של כמיליארד דולר. מדובר היה במהלך שנועד לשלב בין תחומי ההתמחות של שתי החברות: אאוטבריין, המתמקדת בהמלצות תוכן, וטידס, שפועלת בתחום הפרסום בווידאו ובטלוויזיה. במסגרת העסקה שילמה אאוטבריין 725 מיליון דולר במזומן, 25 מיליון בתשלום נדחה, וחלק נוסף במניות ובמניות המירות. עבור אאוטבריין, העסקה הייתה הזדמנות אסטרטגית. אלטיס, החברה האם של הוט והבעלים של טידס, נאלצה למכור נכסים בשל חובות של כ-60 מיליארד דולר. טידס, שתכננה הנפקה ב-2021 לפי שווי של 3 מיליארד דולר אך נסוגה ממנה, נמכרה לבסוף בשווי נמוך בהרבה. נזכיר כי אלטיס רכשה את טידס ב-2017 תמורת 307 מיליון דולר בלבד.


אף שהמיזוג אמור היה ליצור חברה חזקה ומגוונת יותר, המציאות מורכבת. מנכ"ל החברה המאוחדת, דיוויד קוסטמן, הודה כי הרבעון הנוכחי לא עמד בציפיות. לדבריו, החברה נוקטת צעדים ממוקדים לשיפור הרווחיות ולהאצת הצמיחה, תוך דגש על יצירת תזרים מזומנים חיובי. בנוסף, מונה מנהל חדש למחלקת המכירות בעקבות שינוי מבני שבוצע לאחר המיזוג.


המספרים

הרווח הגולמי עלה ב-116% ל-105.7 מיליון דולר, ושיעור הרווח הגולמי גדל מ-21.8% ל-33.2% - בעיקר בזכות הפעילות של טידס, המאופיינת במרווחים גבוהים יותר. עם זאת, ההפסד הנקי כולל 3.7 מיליון דולר הקשורים לעלויות רכישה ואינטגרציה, ועוד 0.7 מיליון דולר כתוצאה מארגון מחדש. המדד המרכזי מבחינת החברה הוא הרווח הגולמי בניכוי עלויות רכישת תנועה (Ex-TAC gross profit). כאן נרשם שיפור משמעותי: 130.5 מיליון דולר לעומת 59.7 מיליון דולר בשנה שעברה - עלייה של בדרך 119%.


ה-EBITDA המתואם עמד על 19.2 מיליון דולר לעומת 11.5 מיליון ברבעון המקביל, עלייה של 66%. עם זאת, תזרים המזומנים ממשיך להוות אתגר: החברה השתמשה ב-23.7 מיליון דולר בפעילות התפעולית שלה, לעומת תזרים חיובי של 13.7 מיליון דולר אשתקד. גם תזרים המזומנים החופשי המתואם נותר שלילי, בגובה 24 מיליון דולר.