שלט רחוק טלוויזיה מידרוג מדרוג
צילום: Getty images Israel

חברות הסטרימינג נלחמות ויצרניות הסטרימרים מרוויחות: רוקו עולה 11%

החברה מוכרת סטרימרים עם ממשק שפיתחה ומרכזת תכנים שרכשה באפליקציה משלה, עבורה אינה גובה תשלום - אך היא משלבת בה פרסומות. רוקו נסחרת לפי 62 מיליארד ד' וב-JDP מדברים בחיוב על שוק הסטרימינג החינמי בו היא פועלת, מלבד תחום החומרה
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה אינטר סטרימינג

חברות הסטרימינג הרוויחו ובגדול בקורונה שסידרה להם תוספת נאה במספר המנויים המשלמים. הן מנסות כל העת לגייס אליהן מצטרפים חדשים ולא פחות חשוב מכך לגנוב מנויים קיימים למתחרותיהן. מכל הסיפור הזה יש עוד סוג של חברות שגוזרות צ'ק - והן יצרניות הסטרימרים בעצמן. עם אלה נמנית ROKU, INC (סימול: ROKU) שקופצת כעת במסחר בכ-11%.

גם כיום, לא לכולם בבית יש טלוויזיה חכמה, כזאת שניתן להוריד אפליקציות ישירות אליה ושמחוברת לרשת האינטרנט. רבים מחזיקים זה כמה שנים טובות בטלוויזיות שמבחינת הצפייה תומכות ברזולוציית Full-HD (סטנדרט שכבר נחשב מיושן), ועבורם הן עושות את העבודה מספיק טוב. כדי שיוכלו לצפות בתכנים כמו אלה של  NETFLIX (סימול: NFLX) ושירותי הסטרימינג של  WALT DISNEY (סימול: DIS) או  APPLE (סימול: AAP), הם נכנסים להוצאה פחות גדולה ורוכשים סטרימר.

לאפל עצמה יש סטרימרים, גם שיאומי פופולרית בתחום, וכן רוקו שהוזכרה מוכרת כאלה, ואגב, גם טלוויזיות חכמות, בהן מוטמע הממשק שפיתחה. למעט חיבור לאפליקציות של שירותי הסטרימינג, רוקו רוכשת בעצמה  תכנים ואותם היא מרכזת בערוץ משלה, עבורו אינה גובה תשלום מהמשתמשים, בעלי הסטרימרים.

מאז הרבעון הראשון של 2017 ועד זה של השנה, מספר המשתמשים הוכפל כמעט פי ארבע מ-14.2 מיליון ל-53.6 מיליון. ההכנסות עלו מ-513 מיליון דולר בזמנו ל-1.78 מיליארד דולר ומכאן ששיעור ה-CAGR עמד על 51.4%. לפי האנליסטים, השנה תציג החברה צמיחה של 55% וב-2022 תצמח כבר ב-38% נוספים, אז תציג הכנסות של 3.81 מיליארד דולר. 

החברה נסחרת בזמן כתיבת שורות אלה בכ-62 מיליארד דולר. בחברת ניהול הנכסים JDP כתבו על רוקו, שהוקמו ב-2008, כי "במשך שנים קהילת המשקיעים לא הבינה כראוי את החברה וחשבה שמדובר בעיקר בעסק שממוקד בחומרה, ולא הסתכלה על הרעיון שמאחוריה, שהוא השוק של שירותי סטרימינג חינמיים שכוללים פרסומות - שוק שיכול להיות גדול יותר משירותי הסטרימינג למנויים בתשלום".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גוגל אלפאבית רשתות חברתיותגוגל אלפאבית רשתות חברתיות

אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר

ענקית הטכנולוגיה מרחיבה את שליטתה בתשתיות חשמל ומרכזי נתונים כחלק מהיערכות לגידול בביקוש למחשוב ולבינה מלאכותית, על רקע מגבלות רשת החשמל בארה״ב

אדיר בן עמי |

אלפאבית Alphabet 0.85%  הודיעה כי תרכוש את חברת התשתיות Intersect Power בעסקת מזומן בהיקף של 4.75 מיליארד דולר, בתוספת חוב קיים. המהלך משתלב בגל השקעות רחב של ענקיות הטכנולוגיה, המבקשות להרחיב במהירות את קיבולת מרכזי הנתונים והאנרגיה הנדרשת להפעלתם, על רקע העלייה החדה בביקוש למחשוב עבור יישומי בינה מלאכותית.


Intersect עוסקת בפיתוח תשתיות אנרגיה ומרכזי נתונים, ולפי הודעת אלפאבית מחזיקה בצבר פרויקטים בהיקף של מספר ג’יגוואטים, הנמצאים בשלבי פיתוח או הקמה. רכישת החברה צפויה להעניק לגוגל גישה ישירה למקורות חשמל נוספים, בתקופה שבה רשתות החשמל בארה״ב מתקשות לעמוד בקצב הביקוש הגובר. העסקה מגיעה לאחר שגוגל כבר יצרה קשרים עסקיים עם Intersect בשנה שעברה, אז נכנסה להשקעה מיעוט והחלה בשיתוף פעולה לפיתוח מתקני ייצור חשמל בסמוך לקמפוסים של מרכזי נתונים. כעת, אלפאבית מבקשת להעמיק את השליטה בשרשרת האספקה האנרגטית הנדרשת לפעילותה.


לדברי אלפאבית, Intersect תמשיך לפעול כיחידה נפרדת תחת המותג הקיים, ולא תשולב באופן מלא בפעילות גוגל. הנהלת החברה תישאר על כנה, ובראשה המנכ״ל שלדון קימבר. נכסים פעילים של Intersect בטקסס, וכן נכסים פעילים ומתוכננים בקליפורניה, לא ייכללו בעסקה.


אלפאבית תרכוש את פלטפורמת פיתוח האנרגיה של Intersect ואת צוות העובדים העוסק בפרויקטים שכבר הוקצו לגוגל. מדובר בנכסים שנועדו לתמוך ישירות בהרחבת פעילות מרכזי הנתונים של החברה בארה״ב.


ענקיות הטכנולוגיה רוצות חשמל

העסקה משקפת מגמה רחבה יותר בענף, שבה חברות טכנולוגיה גדולות מחפשות חיבור ישיר לייצור חשמל. הביקוש למרכזי נתונים גדולים, המונעים על ידי מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית, הפך את סוגיית האנרגיה לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של הענף.במקביל, גם שחקנים נוספים בוחנים רכישות בתחום. קבוצת סופטבנק בוחנת יעדים אפשריים בענף מרכזי הנתונים, וחברות השקעה פרטיות פועלות לרכישת ספקיות תשתית ורשתות חשמל, במטרה ליהנות מהגידול בביקוש.


אלי גליקמן
צילום: צים

צים מזנקת: הדירקטוריון בוחן הצעות רכישה משתי ענקיות ספנות

הדירקטוריון דחה את הצעת ההנהלה וממשיך לבחון הצעות זרות, על רקע התנגדות חריפה מצד ועד העובדים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים

צים ZIM Integrated Shipping Services 3.33%   מזנקת במסחר המוקדם על רקע התקדמות בתהליך מכירת החברה, שמנוהלת כיום ללא גרעין שליטה. לפי ההערכות, נותרו במירוץ שתי חברות ספנות זרות - מארסק הדנית והאפאג-לויד הגרמנית - שמובילות את המרוץ לרכישת כל מניות החברה. לעומתן, הצעת הרכישה שהגישה הנהלת צים בראשות המנכ"ל אלי גליקמן יחד עם איש העסקים רמי אונגר נדחתה על ידי הדירקטוריון, בטענה שמדובר בהערכת חסר משמעותית.

תהליך הבחינה האסטרטגית של דירקטוריון צים הגיע בימים האחרונים לשלב משמעותי. בשלב זה נבחנות מספר הצעות מחייבות שהוגשו מצד גורמים אסטרטגיים לרכישת כלל מניות החברה, ובראשן ההצעות של האפאג-לויד - חברת הספנות החמישית בגודלה בעולם, ושל מארסק - השנייה בגודלה. מדובר בשחקניות מהותיות בשוק הגלובלי, שנסחרות לפי שווי שוק מצרפי שמתקרב ל-60 מיליארד דולר.

מנגד, ההצעה שהובלה על ידי גליקמן ואונגר, ככל הנראה לפי מחיר של כ-20 דולר למניה (בדומה למחיר בשוק), נדחתה על ידי הדירקטוריון שטען כי אינה משקפת את ערכה האמיתי של החברה. לפי ההודעה שפרסמה צים, הדירקטוריון ממשיך לבחון את האלטרנטיבות שעומדות על השולחן - בהן מכירה, הקצאת הון או מהלכים אחרים - במטרה למקסם את ערך בעלי המניות. עם זאת, ההודעה הסתייגה והבהירה שאין ודאות לסגירת עסקה.


ההתפתחויות האחרונות מגיעות על רקע מאבק מתמשך בזירה התאגידית של צים. קבוצת בעלי מניות ישראלים, המחזיקים בכ-8% מהחברה, דרשו באחרונה להרחיב את הדירקטוריון ולמנות נציגים מטעמם. לאחר התנגדות ראשונית, הגיעו הצדדים לפשרה ולצירוף שני דירקטורים חדשים לקראת סיום הליך המכירה. מהלך זה עשוי להשפיע על האיזונים הפנימיים בחברה, במיוחד כשמתנהל תהליך רגיש מול רוכשים פוטנציאליים. סיקרנו את התהליך הזה - אופיר נאור ניצח את צים - החברה תכניס שני דירקטורים חיצוניים

במקביל, ועד העובדים בראשות אורן כספי יוצא בחריפות נגד האפשרות שצים תירכש בידי חברה זרה. בוועד מתריעים כי מכירה לגורם בינלאומי עלולה לפגוע ברציפות האספקה ובחוסן התחבורתי של ישראל בשעת חירום. ההסתייגות מבוססת גם על שיקולים ביטחוניים שאחרי השנתיים האחרונות, מאז ההתחממות הביטחונית מובנים אפילו יותר. לאור זאת, הוועד מנהל שיחות עם שרים וחברי כנסת, ובוחן אפשרות להכריז על סכסוך עבודה, תוך קריאה למדינה להפעיל את מניית הזהב שבידיה כדי לבלום את העסקה.