שלט רחוק טלוויזיה מידרוג מדרוג
צילום: Getty images Israel

חברות הסטרימינג נלחמות ויצרניות הסטרימרים מרוויחות: רוקו עולה 11%

החברה מוכרת סטרימרים עם ממשק שפיתחה ומרכזת תכנים שרכשה באפליקציה משלה, עבורה אינה גובה תשלום - אך היא משלבת בה פרסומות. רוקו נסחרת לפי 62 מיליארד ד' וב-JDP מדברים בחיוב על שוק הסטרימינג החינמי בו היא פועלת, מלבד תחום החומרה
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה אינטר סטרימינג

חברות הסטרימינג הרוויחו ובגדול בקורונה שסידרה להם תוספת נאה במספר המנויים המשלמים. הן מנסות כל העת לגייס אליהן מצטרפים חדשים ולא פחות חשוב מכך לגנוב מנויים קיימים למתחרותיהן. מכל הסיפור הזה יש עוד סוג של חברות שגוזרות צ'ק - והן יצרניות הסטרימרים בעצמן. עם אלה נמנית ROKU, INC (סימול: ROKU) שקופצת כעת במסחר בכ-11%.

גם כיום, לא לכולם בבית יש טלוויזיה חכמה, כזאת שניתן להוריד אפליקציות ישירות אליה ושמחוברת לרשת האינטרנט. רבים מחזיקים זה כמה שנים טובות בטלוויזיות שמבחינת הצפייה תומכות ברזולוציית Full-HD (סטנדרט שכבר נחשב מיושן), ועבורם הן עושות את העבודה מספיק טוב. כדי שיוכלו לצפות בתכנים כמו אלה של  NETFLIX (סימול: NFLX) ושירותי הסטרימינג של  WALT DISNEY (סימול: DIS) או  APPLE (סימול: AAP), הם נכנסים להוצאה פחות גדולה ורוכשים סטרימר.

לאפל עצמה יש סטרימרים, גם שיאומי פופולרית בתחום, וכן רוקו שהוזכרה מוכרת כאלה, ואגב, גם טלוויזיות חכמות, בהן מוטמע הממשק שפיתחה. למעט חיבור לאפליקציות של שירותי הסטרימינג, רוקו רוכשת בעצמה  תכנים ואותם היא מרכזת בערוץ משלה, עבורו אינה גובה תשלום מהמשתמשים, בעלי הסטרימרים.

מאז הרבעון הראשון של 2017 ועד זה של השנה, מספר המשתמשים הוכפל כמעט פי ארבע מ-14.2 מיליון ל-53.6 מיליון. ההכנסות עלו מ-513 מיליון דולר בזמנו ל-1.78 מיליארד דולר ומכאן ששיעור ה-CAGR עמד על 51.4%. לפי האנליסטים, השנה תציג החברה צמיחה של 55% וב-2022 תצמח כבר ב-38% נוספים, אז תציג הכנסות של 3.81 מיליארד דולר. 

החברה נסחרת בזמן כתיבת שורות אלה בכ-62 מיליארד דולר. בחברת ניהול הנכסים JDP כתבו על רוקו, שהוקמו ב-2008, כי "במשך שנים קהילת המשקיעים לא הבינה כראוי את החברה וחשבה שמדובר בעיקר בעסק שממוקד בחומרה, ולא הסתכלה על הרעיון שמאחוריה, שהוא השוק של שירותי סטרימינג חינמיים שכוללים פרסומות - שוק שיכול להיות גדול יותר משירותי הסטרימינג למנויים בתשלום".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


פורטוגל
צילום: יחצ

השקעה בחו"ל: חמישה יעדים אטרקטיביים לרכישת דירה – עד מיליון שקל

בדיקה מקיפה: חמישה יעדי השקעה אטרקטיביים באירופה והסביבה שעדיין אפשריים עם תקציב ישראלי ממוצע

ענת גלעד |
נושאים בכתבה דירה להשקעה

רכישת דירה בישראל הפכה לאתגר כלכלי עבור רבים, ולעיתים אף לחלום שהולך ומתרחק. וכאשר המחירים ממשיכים לנסוק, משקיעים רבים מחפשים אלטרנטיבות מעבר לים, במדינות שבהן סכום של כמיליון שקל (כ-230,000 יורו או 250,000 דולר נכון לדצמבר 2025) עדיין מאפשר רכישת נכס שלם ואף מניב.

בכתבה זו נסקור חמישה יעדים פופולריים בקרב משקיעים ישראלים: טביליסי (גאורגיה), אתונה (יוון), ליברפול (בריטניה), ליסבון (פורטוגל) וסופיה (בולגריה). נבחן את יתרונותיהם וחסרונותיהם, כולל נתוני מחירים, תשואות שכירות ממוצעות, שכר מקומי ואיכות החיים הכללית, כדי לספק תמונה מלאה עבור המשקיע הפוטנציאלי.

יוצאים לדרך: דרכון אירופי לא יזיק

לפני שנצלול לפרטי היעדים, חשוב להבין שבעלות על דרכון אירופי משנה את כללי המשחק. עבור ישראלים רבים המחזיקים בדרכון כזה (בעיקר פורטוגלי, רומני, פולני או גרמני), ההשקעה הופכת לפשוטה יותר מבחינה בירוקרטית ומיסויית. אזרחי האיחוד האירופי יכולים בדרך כלל לרכוש נכסים ללא הגבלות מיוחדות, ליהנות מחופש תנועה ומגורים, ולעיתים אף לזכות בהטבות מס מקומיות.

במדינות כמו יוון ופורטוגל, משקיעים ללא דרכון אירופי עשויים להיות זכאים לתוכניות "ויזת זהב",  המעניקות אישור שהייה בתמורה להשקעה בסכום מסוים - אך מי שמחזיק כבר בדרכון חוסך את התהליך המורכב הזה.

טביליסי, גאורגיה: עיר מתפתחת עם תשואות שיא

בירת גאורגיה הפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה למשקיעים המחפשים הזדמנויות בשווקים מתפתחים. העיר העתיקה והיפה, עם המרחצאות הטרמליים והתרבות הים תיכונית-מזרח אירופית שובת הלב, מציעה שילוב של מחירים נמוכים ואפשרויות לתשואה גבוהה.