הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
מערכת של סאנפאואר
צילום: אתר החברה

סאנפאואר זינקה 300% בשנה ומדווחת על שת"פ חדש. איפה הקאץ'?

החברה נהנתה הן מהאופוריה בשווקים והן מהטרנד סביב ענף האנרגיה המתחדשת: איפה נמצאת הבעייתיות בדוחות ואיך מצאה החברה פתרון לבעיית קושי התשלומים של האמריקאים על המערכות שלה?
גלעד מנדל |
נושאים בכתבה אנרגיה מתחדשת

חברת SUNPOWER CORPORATION COMMON STOCK האמריקאית עולה כעת במהלך המסחר לאחר שהחברה, העוסקת בייצור של פאנלים סולאריים דיווחה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת וודסייד.

חברת וודסייד היא אחת משלושים חברות הבנייה הגדולות ביותר בארצות הברית ובמסגרת שיתוף הפעולה, וודסייד צפויה להתקין את הפאנלים של סאנפאואר על הבתים החדשים שתבנה ועל בתים קיימים בצפון קליפורניה שם יש בעיה קשה של חוסר אספקת חשמל באופן שוטף.

חברת סאנפאואר עלתה בשנה האחרונה כ-300% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של 4.2 מיליארד דולר. החברה עלתה בעקבות הגאות בשווקים בשילוב עם ההאצה בטרנד האנרגיה המתחדשת.

המודל של החברה הוא לא לייצר את החשמל בעצמה אלא פשוט למכור את המערכות לאנשים אחרים. בדרך כלל, המערכות מותקנות על הגגות של הצרכנים הסופיים - שיכולים להיות עסקים, או בדרך כלל בתים של אנשים פרטיים.

בעיה שצצה בתחום אצל אמריקאים היא שלמרבית האמריקאים מן השורה אין את המשאבים הנדרשים לצורך מימון הוצאה מיידית שיכולה להגיע בקלות לעשרות אלפי דולרים ואין להם גם רצון להתעסק עם הבנק, שלא תמיד מסכים לתת לצרכן פרטי הלוואה בהיקף כזה לרכישת פאנלים סולארים. מה גם שלחלק ניכר מהאמריקאים אין גישה מיטבית למערכת הבנקאית.

כתוצאה מכך - החברה גם מציעה שירות שבמסגרתו הלקוח מקבל הלוואה לרכישת המערכת, הלוואה שניתן גם לקחת על כל סכום הרכישה של הפאנל, וזה דבר שאמריקאים אוהבים. החברה עצמה לא מרוויחה ממתן ההלוואות, אלא פשוט מקשרת בין המשקיעים שנותנים את ההלוואות לרוכשי המערכת.

סאנפאואר נמצאת בשלוש השנים האחרונות בצמיחה יחסית מתונה - כאשר בין שנת 2019 היא רשמה הכנסות של 1.06 מיליארד דולר, גידול של 14% בהשוואה להכנסות של 930 מיליון דולר בשנת 2018. בשנת 2020 רשמה החברה הכנסות של 1.1 מיליארד דולר, גידול של 3.8% אחוז בלבד - אם כי ניתן ליחס את ההאטה להשפעות משבר הקורונה.

קיראו עוד ב"גלובל"

החברה לא רווחית ויש לפחות שלוש סיבות מדוע התירוצים שלה בעייתיים

למרות ההכנסות שהם ללא ספק בווליום גבוה היא עדיין לא רווחית ובשנת 2020 למשל, החברה רשמה הפסד מייצג של 16.2 מיליון דולר.

ההפסד הוא בעייתי כי - אחת, החברה כבר בווליומים די גדולים שמצופה ממנה להציג בהם רווחיות. שתיים, החברה היא לא רווחת SaaS (תוכנה כשירות), שאצל חברות SaaS הוצאות השיווק הן במובן מסוים הוצאות של רכישת נכס, כי הלקוח מניב הכנסות באופן קבוע, עם אחוז עזיבה מסוים כמובן ולכן זה בסדר בעיני חלק מהאנשים שאותן חברות לא יציגו רווחיות. אבל בחברה מהסוג שלה סאנפאואר, שהיא בפועל מוכרת מוצרים מהם ההכנסות שלה אינן חוזרות ונשנות; הפסד זה דבר קצת יותר בעייתי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה שבבים בינה מלאכותית

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.


להמשך הכתבה לחץ כאן