הדיבידנד של AT&T יחתך עקב עסקת דיסקברי - מחזיקי האג"ח דווקא ישמחו
עסקת המכירה של פעילות המדיה של תאגיד התקשורת AT&T INC ל DISCOVERY INC צפוי להותיר את משקיעיה של הראשונה עם דיבידנד נמוך בחצי - אך מנגד גם עם הפחתה ברמות המינוף. החברה תפחית 43 מיליארד דולר של חוב מהמאזן שלה לאחר שתשיל מעליה את חטיבת המדיה, ותרד מיחס חוב-EBITDA של 3.1 בסוף הרבעון הראשון ל-2.6 - ובתכנית אף ירידה לרמות מינוף נמוכות יותר. בסוף הרבעון הראשון עמד החוב נטו על 169 מיליארד דולר.
נזכיר כי AT&T תקבל את אותם 43 מיליארד דולר עבור נכסים שלה כגון HBO, CNN ואולפני וורנר. הגוף הממוזג עם דיסקברי יקרא WarnerMedia. בעלי המניות של AT&T יקבלו ככל הנראה במסגרת דיבידנד בעין 71% ממניות החברה החדשה, ובעלי המניות של דיקברי יקבלו 29% מהמניות. ערכה של הפעילות צפוי להגיע ל-150 מיליארד דולר.
AT&T נכללה ברשימת חברות ה-S&P 500 שמשנה לשנה לפחות במשך 25 שנה חלוקת הדיבידנד שלהן רק הלכה וגדלה. באפריל אמרו בחברה שהשאיפה שלהם לחלק דיבידנד בטווח הגבוה של ה-50% מתוך תזרים המזומנים החופשי. עם ההודעה על עסקת דיסקברי כבר אמרה שהדיבידנד השנתי יהיה בשיעור 40-43% מתזרים של 20 מיליארד דולר. במורגן זטנלי הצביעו על כך שבהנחה שמדובר בחלוקה של 8 מיליארד דולר, המשמעות היא הפחותה של כמעט 50% לעומת רמות קודמות של 15 מיליארד ותשואה דיבידנד נמוכה של 4%. עוד חזו בבנק ההשקעות כי ייתכן ונראה רכישות עצמיות של מניות החברה בהמשך.
כאמור, בשביל מחזיקי האג״ח של החברה מדובר דווקא בחדשות טובות. במודי׳ס נתנו לחברה דירוג גבוה בשתי דרגות בלבד מעל רמת ״דירוג זבל״. במרץ האחרון ב-S&P (שנתנו לחברה דירוג זהה) הזהירו מפני הורדת דירוג, ובינתיים הורידו את אופק הדירוג ל״שלילי״ עקב עלות שיכולה להאמיר ל-27 מיליארד דולר במרכזי תדרי הדור החמישי של הסלולר בארצות הברית.
- וורנר ברוס דיסקברי מציגה הצלחה בסטרימינג; ומזנקת ב-10%
- דירקטור ברשת 13 מונה לבכיר בתאגיד הענק וורנר דיסקברי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארוק פתיח אוזר (רשתות)הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי
מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו
הונאה פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר.
Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה.
באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים בלי כיסוי לנכסים שלהם. בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.
הרשעה תקדימית
בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.
- המשיך להונות אנשים תוך כדי משפט על הונאה - אמיר ברמלי גנב משקיעים בעוד 18.5 מיליון שקל
- ברקע החקירות והתביעות אוטומקס וסייספארק מבטלות את המיזוג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי.
הצביעות של קרן העושר הנורבגית
הפנים הכפולות של הקרן הנורבגית: בעוד היא מימשה ונפטרה מהחזקותיה בחברות ישראליות בשם “ערכים מוסריים”, היא מקפיאה את אותם כללים בדיוק כשהם מאיימים לפגוע בהשקעות הענק באמזון, מיקרוסופט וגוגל
קרן העושר הנורבגית בקרן העושר הנורבגית (Government Pension Fund Global) החליטו ככל הנראה להמציא גרסא חדשה למונח "אתיקה". אותו עיקרון שמטרתו להציב גבולות מוסריים להשקעה, הפך אצלם לשדה פרשנות גמיש במיוחד: כשהמדובר במניות ישראליות, הכללים נוקשים ובלתי מתפשרים, אבל כשהם מאיימים לפגוע באחזקות של החברות הגדולות בעולם כמו אמזון, מיקרוסופט או אלפבית, פתאום מתברר שגם לאתיקה יש כפתור השהיה. כך גוף שמציג את עצמו כסמל לאחריות מוסרית הפך, כמעט בלי לשים לב, לדוגמא קלאסית של חוסר אתיקה בשם "האתיקה".
בשנה החולפת הקרן התהדרה באותה מדיניות השקעה “אחראית”, והציגה אותה כהסבר למכירת אחזקותיה בישראל. היא מיהרה להדגיש שמדובר במהלך ערכי, כמעט מצפוני, שנובע מהפרות זכויות אדם. אלא שכעת, כשהאיום האתי נוגע לענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות, החברות ששוות טריליונים ומהוות
נתח משמעותי מתיק המניות של הקרן, פתאום המוסר הוא לא עדיפות. הממשלה הנורבגית העבירה בפרלמנט החלטה חריגה: הקפאת כללי האתיקה עד להודעה חדשה. הסיבה הרשמית, "מניעת פגיעה בתכלית הקרן כקרן השקעות גלובלית מגוונת". הסיבה האמיתית - חוששים שהמכירה תשפיע על ביצועי הקרן,
וחוסר אלטרנטיבה לכסף.
כך זה התגלגל
בתחילת השנה, החזיקה הקרן בכ-65 חברות בשווי מצטבר של כ-2 מיליארד דולר, כולל החזקה בבנקים הגדולים, חברת טבע, חברות תעשייה ביטחוניות ועוד. נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות ובתחילת אוגוסט, הקרן הודיעה שמכרה “בימים האחרונים” את כל אחזקותיה ב-11 חברות ישראליות שאינן כלולות במדד הייחוס של משרד האוצר הנורבגי, ומפסיקה לחלוטין שימוש במנהלים חיצוניים בישראל. בהודעה לא נמסרו שמות כל החברות, אך הרציונל שניתן: “נסיבות חריגות” והחמרה במצב בעזה ובגדה. במקביל פורסם כי יתר האחזקות בישראל ירוכזו בניהול פנימי בלבד. בהודעה לאחר מכן הקרן דיווחה על החזקה ב-44 חברות ישראליות בלבד. במשך הקרן הדירה את חמשת הבנקים הישראליים וכן את חברת קטרפילר מטעמי “סיכון בלתי-קביל” לפגיעה בזכויות אדם. בתוך כך, הקרן הלחה לממש החזקות בחברות ישראליות.
וכעת אנחנו מגיעים לרגע הנוכחי, בו הפרלמנט בנורבגיה מאשר את הקפאת הכללים האתיים עד לעדכון הכללים, ברקעלחץ אמריקאי ונוכח החשש שהקרן תיאלץ למכור אחזקות מהותיות בהחזקות הקרן.
- קרן העושר הנורבגית משכה את השקעותיה בבנקים הישראליים ובחברת קאטרפילר
- הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים אחרות,
מה שהיה "בלתי מוסרי" כשמדובר בחברות ישראליות, הפך ל"יש צורך בבחינה" כשהמדובר בענקיות אמריקאיות. אפשר להבין את השיקול הכלכלי, כשאתה מנהל קרן עושר בגודל של יותר מ-2 טריליון דולר, מכירה מאסיבית באמזון, מיקרוסופט או אלפבית עלולה לטלטל את ביצועי הקרן והשאלה הנוספת
היא מה תעשה עם הכסף שזה שאלה לא פשוטה בעצמה. אבל כל עוד הקרן משתמשת בשפה מוסרית להצדקת החלטותיה, היא לא יכולה לברוח מאותה השפה כשזה כבר לא נוח.
