האיש שניצח את האינפלציה: פול וולקר הלך לעולמו בגיל 92
פול א.וולקר, מי שהיה יו"ר הפד' במהלך רוב שנות ה-80 (1979-1987), הלך אמש לעולמו בגיל 92.
וולקר נולד בניו ג'רזי, ולמד באוניברסיטת פרינסטון, אוניברסיטת הרווארד ובית הספר לכלכלה של לונדון. במהלך חיו ביצע תפקדים שונים בממשל האמריקני ובבנק צ'ייס מנהטן. כך לדוגמא, וולקר לקח חלק בביטול תקן הזהב ב-1971, מהלך שביטל למעשה את הסכם ברטון-וודס. לאחר כהונה כראש הבנק הפדרלי של ניו יורק, הוא מונה על ידי הנשיא ג'ימי קרטר להיות יו"ר הפד'.
ווקר ייזכר בעיקר כתפקידו כיו"ר הפד' במהלך שנות האינפלציה בארה"ב, כאשר רבים מייחסים את סיום משבר הסטגפלציה בארה"ב לפעולותיו של וולקר והבנק המרכזי. בנוסף נציין כי וולקר אחראי במידה רבה על ההתפתחות הרגולציה על סקטור הבנקאות בעשורים האחרונים. כך לדוגמא: חוק וולקר (Volcker Rule) הוא חלק מחוקי דוד-פרנק, שנחקקו במטרה להגביל את הבנקים בארצות הברית מלבצע השקעות ספקולטיביות אשר אינן מטיבות עם הלקוחות שלהם. החוק לרוב מתואר ככזה אשר מגביל את הבנקים לסחור בהונם העצמי, על אף שקיימות לכך מספר חריגות המפורטות בחוק דוד-פרנק.

המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם
אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר.
סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".
קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.
סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.
תחנת מכירה של קארוונה. קרדיט: רשתות חברתיותקארוונה תצטרף ל-S&P500 ומזנקת 10% במסחר המאוחר
חברת S&P Dow Jones Indices מעדכנת את מדד הדגל: Carvana, CRH ו-Comfort Systems נכנסות; LKQ, Solstice ו-Mohawk יודחו. כניסת חברות חדשות מציתה גל ביקושים מצד משקיעים מוסדיים
חברת המדדים S&P Dow Jones Indices הודיעה על שינוי בהרכב מדד S&P 500, שהוביל לתגובות חדות בשוק לאחר שעות המסחר. קמעונאית הרכב המקוון קארוונה Carvana 0.23% , שהפכה בשנים האחרונות לאחד מסיפורי הקאמבק הבולטים בוול סטריט, תצטרף למדד היוקרתי החל מה-22 בדצמבר, לפני פתיחת המסחר.
ההודעה הובילה לעלייה של כמעט 10% במניית החברה במסחר המאוחר, כאשר המשקיעים מגלמים את הזרימה האוטומטית של הון מצד קרנות ותעודות סל עוקבות שיאלצו להוסיף את המניה לתיקי ההשקעה שלהן. יחד עם קארוונה, יצטרפו למדד גם CRH, ספקית חומרי בנייה בינלאומית, ו-Comfort Systems USA, הפועלת בתחום מערכות המיזוג והחימום. מנגד, המדד ייפרד משלוש חברות: LKQ, Solstice Advanced Materials ומוהוק אינדסטריס, אשר יעברו למדדים בעלי שווי שוק נמוך יותר לפי קריטריוני המדד.
הקריטריונים של ה-S&P500
הכניסה למדד S&P 500 נקבעת לפי מערכת קריטריונים מחייבת שמפוקחת על ידי ועדה ייעודית של S&P. כדי שחברה תיכנס למדד, עליה לעמוד במספר תנאים מרכזיים: שווי שוק גבוה במיוחד, הנע כיום בדרך־כלל מעל 18-20 מיליארד דולר. קריטריון נוסף הוא רווחיות חיובית בארבעת הרבעונים האחרונים במצטבר, שכוללת רווח ברבעון האחרון.
עוד קריטריונים כוללים סחירות גבוהה וצף מניות (free float) משמעותי המבטיח יכולת מסחר אמיתית. ישנם גם אספקטים טכניים, כמו למשל שהפעילות המהותית תהיה בארה"ב ושהחברה תהיה רשומה כחברה אמריקנית. בנוסף, מבנה הבעלות צריך להיות כזה שבו לפחות מחצית מהמניות מצויות בידי הציבור.
הוועדה גם בוחנת שיקולי איזון ענפי ויציבות עסקית הכוללים בחינה של מודל הפעילות, איכות הדוחות הפיננסיים ורמת הסיכון התפעולי. המדד מתעדכן רשמית ארבע פעמים בשנה, אך בפועל עשויות
להתבצע התאמות נוספות במהלך השנה במקרים חריגים כגון מיזוגים, פשיטות רגל או שינוי חד בשווי השוק. מאחר שהשינויים אינם תכופים, כל עדכון בהרכב המדד נחשב לאירוע משמעותי המשפיע על מאות מיליארדי דולרים המנוהלים בקרנות פסיביות ועוקבות מדד.
