המסחר באסיה: בורסת שנחאי ננעלה ביציבות, מדד הניקיי היפני עלה 0.68%
אסיה יום המסחר האחרון לשבוע הנוכחי באסיה ננעל בעליות שערים על רקע המשך שבירת השיאים בוול סטריט. מדד הניקיי היפני עלה 0.68% ואילו בורסת שנחאי נסגרה ביציבות שערים. מדד הניקיי השלים את יום העליות החמישי ברציפות, והשלים בכך שבוע מסחר שכולו עליות. המדד הציג עליה שבועית של כ-9.2%, ומציג בכך את שבוע המסחר הטוב ביותר מזה 6 שנים.
ניקיי 225 2.12%
שנחאי -0.81%
חברת ליין הנפיקה אמש את מניותיה בוול סטריט במה שהוגדר כהנפקת השנה בתחום הטכנולוגיה, וטסה 26.5% בסיום המסחר. לכתבה המלאה לחץ כאן. במסחר המניה בטוקיו קופצת המניה מעל 40%.
- שיאים חדשים ביפן ודרום קוריאה, ירידות בסין; החוזים בעליות
- אסיה במגמה מעורבת, אנבידיה דוחפת את החוזים על הנאסדק לעליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאורך המסחר פורסמו מבול של דו"חות מאקרו כלכליים אודות הכלכלה הסינית, כאשר הבולטים מבינהם היו התמ"ג (השנתי) לרבעון השני של השנה שרשם קריאה של 6.7% לעומת צפי הכלכלנים שעמד על 6.6% בלבד, התמ"ג (הרבעוני) לרבעון השני של השנה רשם קריאה של 1.8% לעומת צפי של 1.6%. הייצור התעשייתי השנתי לחודש יוני רשם קריאה חיובית של 10.6% לעומת צפי של 10% בלבד.
צילום: RDNE Stock project, Pexelsלמה התחזיות השחורות על מפולת לא מסתדרות עם המציאות
לא מעט מומחים, אנליסטים ופרשנים מזהירים כי החגיגה הנוכחית בוול סטריט מזכירה מאוד את החגיגות שהקדימו משברי ענק בעבר. אבל האמת היא שהדמיון היחיד הוא במחירי המניות הגבוהים. יתר הסביבה הכלכלית של היום שונה מאוד, ותומכת במגמה החיובית. אז תיקוני מחירים עשויים לקרות, אבל משבר כלכלי גלובלי - לא
וול סטריט אפופה באופטימיות ומקהלת השוורים חוזרת לבמות עם ההמנון העתיק שלהם, "Happy days are here again". זה שיר מהמחזמר "לרדוף אחרי הקשת", וביצועו, שנים מאוחר יותר, על ידי ברברה סטרייסנד הפך אותה לגדולה מכולן. ערב מפולת 1929 היה זה ההמנון הבלתי רשמי של השוורים בוול סטריט. בשנת 1932, בשיא המשבר הכלכלי הגדול, אימץ הנשיא פרנקלין רוזוולט את השיר כהמנון קמפיין הבחירות שלו, ולאחרונה הוא חוזר שוב באמצעות מקהלת השוורים כי אין כמו השיר הזה כדי לתאר את מצב הרוח בוול סטריט של סוף אוקטובר 2025.
מומחים ופרשנים רבים, מדור הבייבי בום, חוששים שהשיר שוב מבשר על אסון שמתקרב למשקיעים ולכלכלה. "האופטימיות", אמר רגע לפני משבר 1929 ה"זאב הבודד של וול סטריט", המשקיע האגדי ברנרד ברוך, "מסנוורת ומטעה, במיוחד דווקא את בתי ההשקעה המובילים, האנליסטים והמשפיענים שממשיכים להמליץ על המניות ככל שהשוק עולה יותר". הוא אמר זאת כשנשאל מדוע כתב פוטים במהלך אוקטובר 1929.
האמת היא שהדמיון היחיד במצב השוק בין אוקטובר 2025 לאוקטובר 1929 (וזה גם נכון למשברים הגדולים של 1987, 2000 ו-2008) הוא בהערכת המניות. יש מומחים, אנליסטים ופרשנים שטוענים שהערכת המניות כרגע תוביל לאותן תוצאות שהובילו לשלושת המשברים הקודמים, מפולת בבורסה ומשבר כלכלי גלובלי בעקבותיה. דעתי שונה ואסביר זאת בהמשך אבל קודם נבדוק את מה שקרה בשלושת המשברים הקודמים.
מה גרם למשבר הגדול של 1929?
אנציקלופדיה בריטניקה מתארת את הסיבות למשבר 1929 כדלקמן, "קריסת שוק המניות של 1929 נגרמה על ידי ספקולציות גוברות ומניות מוערכות יתר שהונעו על ידי קנייה באמצעות מרווח (מרג'ין), מה שהוביל ליצירת בועה כלכלית שאינה בת קיימא ושהתפוצצה כאשר הפדרל ריזרב העלה את הריבית, מה שגרם למכירות בהלה וחשף חולשות בסיסיות בכלכלה כמו ייצור יתר חקלאי ורגולציות בנקאיות חלשות. שילוב גורמים זה הוביל לירידה דרסטית במחירי המניות, לפאניקה של המשקיעים וסימן את תחילתו של השפל הגדול".
סיבות דומות הובילו למשברים של 1987, 2000 ושל 2008, הייתי אז בקו החזית ונוכחתי בכך. כלומר, משברים מהסוג הזה פורצים כתוצאה מתהליך שמוביל משקיעים להאמין שמגמת העליות החזקה תימשך. התהליך הזה מתחיל מסיבות כלכליות אמיתיות כמו למשל יציאה ממיתון לצמיחה, הורדות ריבית, רווחיות שמתחילה לעלות וכו', ועובר, בתמיכת התקשורת, האנליסטים ויועצי ההשקעות, לגאות בבורסות. אלא שתוך כדי התהליך נוצר פער, שהולך וגדל עם מגמת העליות, בין ציפיות המשקיעים למציאות הכלכלית, פער שמוביל להערכות יתר של נכסים ויותר חשוב - פער שיוצר ניתוק בין המשקיעים (כולל משקיעים מנוסים, אנליסטים ופרשנים) לבין היכולת שלהם להעריך את הסכנה שבה הם נמצאים.
