המסחר באירופה: הפוטסי עלה 0.7%, התוצר הגרמני הוא "כדור רעם"

היבשת סוגרת שנה עם צמיחה של 0.9%, התוצר הגרמני גורם לאופטימיות בקרב הכלכלנים להמשך הצמיחה ביבשת
אלמוג עזר |
נושאים בכתבה אירופה

יום המסחר באירופה ננעל היום (ו') בעליות שערים. הסיבה העיקרית לעליות היה פרסום התוצר הגרמני שעלה ברבעון האחרון משמעותית מעל הצפי של השוק. החדשות החיוביות על התוצר מצטרפות לחדשות מאתמול, על חתימת הסכם הפסקת אש בין המורדים הפרו-רוסיים לצבא אוקראינה. בהמשך המסחר, פורסם התוצר הכללי של היבשת שעלה מעבר לצפי. הדאקס עלה 0.39%, הפוסטי התחזק 0.7% והקאק 40 טיפס 0.64% אתמול, בנאום בטלוויזיה הרוסית, אמר נשיא רוסיה ולדימיר פוטין שהסכם הפסקת האש שנחתם מכבר יכלול את הסגת כל הכוחות המזוינים והפסקת אש כוללת שתיכנס לתוקף החל מיום ראשון הקרוב (15.2.15). נציין כי בעבר הכוחות הפרו רוסיים ואוקראינה חתמו על הסכם אש שלא החזיק מעמד לאורך זמן, עבר שגורם לכמה מנהלי השקעות לפקפק בעמידותו של ההסכם הנוכחי. ההסכם ביוון לצד אוקראינה, גם יוון ממשיכה לרכז עניין ביבשת כאשר נציגיה יפגשו ביום שני הקרוב עם נציגים של האיחוד האירופי, הבנק המרכזי ביבשת וקרן המטבע.

(לסיפור המלא) התוצר בגרמניה- כ"כדור רעם" לפני פתיחת המסחר, ממשלת גרמניה פרסמה את הצמיחה בתוצר הכלכלי של המדינה ברבעון האחרון של שנת 2014. הצמיחה הגיעה לכדי 0.7%, אל מול הצפי המוקדם של עליה בת 0.2% בלבד. בצרפת התוצר הסתכם ב-0.1% כפי שחזה השוק. בהמשך המסחר ידווח התוצר של כל היבשת, כאשר הצפי הוא לצמיחה בת 0.8%. הצמיחה השנתית של גרמניה הסתכמה ב-1.6%. בתגובה לפרסום העליה בתוצר הכלכלי בגרמניה, הגדיר הכלכלן של Unicredit אנדראס ריס לגרדיאן הבריטי, שהצמיחה הגרמנית מבחינתו היא ככדור רעם. "השיקום הכלכלי בגרמניה נעשה מוקדם מהצפוי, חלק מהאנליסטים חזו מיתון לאחר הקיץ, אך הכלכלה קפצה חזרה. המקורות של הצמיחה מגיעות בעיקר מהצריכה הפנימית וזהו סימן לאופטימיות" כך כתב. ריס הוסיף שהסיום החזק של שנת 2014 יקרין גם על המשך השנה הנוכחית והשיקום הגרמני צפוי למשוך אחריו את שאר היבשת. חדשות מאקרו נוספות מן היבשת. החוזקה של גרמניה לא עברה את הגבול המזרחי דרומי של המדינה והתוצר האיטלקי ירד ב-0.3% ברבעון האחרון. מדד המחירים בשוויץ וספרד ירד החודש 0.6% ו-1.6% בהתאמה. התוצר ביבשת באופן כללי עלה ברבעון האחרון 0.3%, מעל לצפי של 0.2%. בכך סגרה היבשת את שנת 2014 עם צמיחה שנתית של 0.9%. צמיחה מתונה, אך בהתחשב בכך שגוש היורו צמח באופן שלילי בחודשיים הראשונים של השנה, זוהי ככלות הכל לא תוצאה רעה כלל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.


כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

שתילי מריחואנה סמים
צילום: דוברות המשטרה

עליית מדרגה במלחמה בסמים: רחפני AI וכוח צבאי נגד הברחות

ממשל טראמפ מגדיר את הקרטלים כ"איום טרור" ומשקיע מיליארדי דולרים בטכנולוגיות צבאיות מתקדמות, אך היעילות מוטלת בספק

ענת גלעד |
נושאים בכתבה רחפנים טראמפ

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הפך את המאבק בסחר בסמים לאחת הסוגיות הביטחוניות המרכזיות של ממשלו. מדיניות זו, המבוססת על הגדרת קרטלי הסמים כ"איום טרור" ישיר, הובילה לגל השקעות משמעותי מצד חברות טכנולוגיה ביטחונית וסטארט-אפים המתמחים בבינה מלאכותית (AI). חברות שפיתחו בעבר מערכות לוחמה נגד סין או אוקראינה, מתאימות כעת את מוצריהן למאבק במה שמכונה "נרקו-טרור" - שילוב של סחר בסמים ואלימות מאורגנת. לפי דוחות הפנטגון, תקציבי הביטחון הפנימי גדלו ב-15% בשנה האחרונה, עם דגש על טכנולוגיות אוטונומיות.

במרכז המגמה ניצבים מערכות רחפנים, חיישנים וכלי איסוף מידע חזותי, המיועדים למשמר החופים (USCG) ולצי האמריקאי. אלה תומכים במבצעי סיכול במים בינלאומיים, כולל תקיפות אוויריות וימיות. ממשל טראמפ טוען כי הקרטלים הם איום קיומי על ביטחון הפנים, בעיקר דרך זרם הפנטניל ממקסיקו וונצואלה. התגובה כוללת פעולות חמושות, כפי שנראה ב-21 תקיפות על כלי שיט ב-2025, שגרמו למותם של 83 בני אדם, לפי נתוני פיקוד הדרום. פעולות אלה, שמתבצעות בקריביים ובאוקיינוס השקט, משלבות נוכחות ימית-אווירית מוגברת ושיתוף פעולה עם מדינות שותפות, כמו קולומביה, גם כאלה שהיחסים איתן מתוחים. 

החלוץ: עובד כמו 10 ספינות סיור

חברת Shield AI, שפיתחה את רחפן ה-VBAT, מדגימה את ההצלחה. הרחפן, בעל טווח טיסה של למעלה מ-1,100 מיילים, מחליף את עבודתן של עשר ספינות סיור. בכיר במשמר החופים ציין כי מאז תחילת 2025, VBAT איתר סמים בשווי של מעל מיליארד דולר, בעיקר בפיקוח על נתיבי הים בקריביים. על בסיס חוזה של 198 מיליון דולר משנת 2024 שהורחב ב-2025, המשמר מתכנן פריסה לאורך הגבול הדרומי עם מקסיקו. בדיקות מבצעיות שעבר הרחפן באוגוסט 2025 אישרו את יעילותו, וכעת הוא משולב במבצעים נגד קרטלי סנאלווה. עם זאת, נתונים ממשלתיים מצביעים על כך שהרחפנים תורמים רק ל-20% מהתפיסות הכוללות, בעוד 80% מהן מתאפשרות הודות למודיעין אנושי מסורתי.

הצורך באוטומציה גובר בעקבות מחסור בכוח אדם במשמר החופים. בכוונת הארגון לרכוש עד סוף 2025 מאות רחפנים נוספים, וכן כלי שיט תת-ימיים ושטחיים, כחלק מרשת מבצעית רובוטית כוללת. התקציבים שאושרו כוללים 4 מיליארד דולר לספינות סיור, 350 מיליון דולר לרובוטיקה ו-6 מיליארד דולר לטכנולוגיות גבול. ההשקעה הזו, חלק מחוק "One Big Beautiful Bill Act" (OBBBA), נועדה להגביר את היעילות ב-30%, אך מבקרים טוענים כי היא מתעלמת מבעיות תשתית בסיסיות, כמו הצורך בתחזוקת ספינות קיימות.

חברות AI מצטרפות למאמץ. Vannevar Labs, חברת סטארט-אפ מסיליקון ואלי, מפתחת כלים למיפוי רשתות פשע בינלאומיות, כולל ניתוח פעילות ברשתות חברתיות ומעקב אחר מקורות סמים בסין ובאמריקה הלטינית. הפלטפורמה שלהם, המשלבת נתונים מ-50 מקורות פתוחים, זיהתה 15% יותר קשרים בין ספקים מקסיקנים לייבואנים אמריקאים ב-2025. חברה נוספת, Rakia AI מדובאי, מציעה מערכות לקישור נתונים מוצפנים מאפליקציות, שוק האינטרנט האפל ומערכות תקשורת ימית. Rakia, שגייסה 50 מיליון דולר בשנה האחרונה, משתפת פעולה עם סוכנות הסמים האמריקאית (DEA) בניתוח זרימות כספיות מקרטלים. אבל לא כולם נלהבים - ארגוני זכויות אדם טוענים כי מעקב כזה פוגע בחופש הביטוי, במיוחד בקרב קהילות לטיניות בארה"ב.