האיום הגדול: האם סין תגרור את שוקי המניות לקריסה טוטאלית? צפו במספרים

מדד שנחאי במינוס 67% מהשיא. סין נתפסת כעת כאיום על היציבות הכלכלית העולמית, אז מה כ"כ מפחיד שם? הנה לכם 6 גורמים
אמיר נהרי | (4)

מדדי המניות מסביב לעולם חוו ביום שישי האחרון זעזוע של ממש. ה-MSCI העולמי רשם את היום הגרוע ביותר שלו מזה חצי שנה (ירד כמעט 2%) כאשר העיניים היו מופנות לקריסת המטבע בארגנטינה. עם זאת, ארגנטינה רק הדגישה את המצב הקשה בשווקים המתעוררים. צבי סטפק, יו"ר מיטב-דש, אמר היום ל-Bizportal כי "לסין יש את כל המרכיבים שמזכירים את משבר ה'סאב פריים' בארה"ב - ובסוף יגיע הפיצוץ". אז מה כ"כ מפחיד במצבה של סין שהינה הכלכלה השניה בגודלה בעולם, היצואנית השניה בגודלה בעולם והיבואנית השלישית בגודלה? הנה סיכום קצר:

בנקאות הצללים

הבעיה העיקרית בסין היא בנקאות הצללים. בערך חצי מהאשראי בסין ניתן מחוץ למערכת הבנקאית. לממשלה אין שליטה על הכספים הללו (למי הם ניתנים ולאיזו מטרה) ויש נסיונות לעצור את התופעה. בסין, לבנקים אסור לתת את ההלוואות הללו אבל בכל זאת הן מתרחשות: או שחברות מלוות או שבנקים מלווים למתווכים שהם נותנים את ההלוואות למניות ולשוק הנדל"ן.

על-פי נתונים שנאספו ע"י איגוד הקרנות בסין, בחשבונות בנאמנות במדינה נוהלו 1.67 טריליון דולר, נכון לספטמבר האחרון. זאת למרות מאמצי הממשל לנסות ולרסן את זרימת הכסף מחוץ למערכת הבנקאית. בבנקאות הצללים, אשר כוללת קרנות עשירות וכלים בנקאיים לא רשמיים, מנוהלים כ-5.95 טריליון(!) דולר על-פי הערכות ג'י.פי. מורגן.

כך לדוגמה, 'קרן האשראי הסינית', קרן נאמנות של הבנק הגדול ביותר בסין, ICBC, מגייסת כסף ממשקיעים פרטיים גדולים בלי לדווח ממי הכסף מגוייס בדיוק, לאיזו מטרה והאם המשקיעים יזכו בכלל לראות את כספם חזרה. בדרך כלל, הכספים הללו עוברים דרך מתווכים (בנקים פרטיים וחברות) לשוק המניות ושוק הנדל"ן.

במידה ותידרש חבילת חילוץ לקרנות הללו, מסבירים ב-S&P, הדבר ייצור בעיה רצינית של סיכון מוסרי בסין ובעיות פוטנציאליות במערכת הבנקאית. "חלון ההזדמנויות להחלת משמעת בשוק הזה חלפה", כך לטענת אנליסטים ב-S&P.

בועת נדל"ן

שוק הנדל"ן הוא אחת הבעיות הקשות ביותר בסין ועם קצב ההתפתחות הגבוה ביותר. המחיר הממוצע של הבתים החדשים במדינה זינק ב-15% ב-2013, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הסינית.

ב-69 מתוך 70 הערים המרכזיות במדינה נרשמה עליית מחירים בגואנג ג'או נרשמה העלייה השנתית החדה ביותר בשיעור של 20%, בשנחאי עלו המחירים 18% ובבייג'ינג ב-16%. בתגובה, בכ-10 ערים הוקשחו תנאי רכישת הבתים, ביניהן שאנזן, שנגחאי וגואנג ג'או כעת משקיעים נדרשים להון עצמי של 70% מערך הנכס, בהשוואה ל-60% ערב ההקשחה. אנליסטים צופים שתנאי הרכישה יוקשחו משמעותית ב-2014.

קיראו עוד ב"גלובל"

לפני כשבוע וחצי הודיע הבנק המרכזי בסין כי הוא יזריק לבנקים הגדולים הון בהיקף של 42 מיליארד דולר. הזרקת ההון באה לאחר המחנק במזומנים שיצרה הממשלה בקרב הבנקים הללו. זו הפעם השנייה או השלישית שהבנק המרכזי מתערב בצורה כזו.

על-ידי שליטה בנזילות, הבנק המרכזי שולט למעשה בריבית הבין-בנקאית.

בנק יכול ללוות בריבית של 3% כאשר אין מחנק מזומנים, ולפתע הריבית תקפוץ ל-10%. זה מאלץ את הבנקים להחזיר הלוואות במהירות בכדי להימנע מהפסד ולכן ההלוואות בין הבנקים הן קצרות מועד. זהו כלי ענישה לבנקים על הלוואות לשוק ההון והנדל"ן דרך בנקאות הצללים.

נתוני מאקרו

בתחילת השבוע הקודם פרסמה סין את נתוני הצמיחה לרבעון האחרון ולשנת 2013 בכלל. על-פי נתונים אלו, קצב הצמיחה ברבעון האחרון היה 7.7%. גבוה יותר מהערכות האנליסטים והממשלה בסין, אך עדיין נמוך משאר הרבעונים (7.8%). השווקים באסיה הגיבו בירידות באותו היום.

תונים נוספים שפורסמו הם הייצור התעשייתי והמכירות הקמעוניות. על-פי הנתונים, אמנם ישנו שיפור מחודש דצמבר אשתקד, אך ירידה לעומת נובמבר האחרון. כך, הייצור התעשייתי צמח בשיעור של 9.7% לעומת החודש המקביל, אך בנובמבר נרשמה צמיחה של 10%. במכירות הקמעוניות הייתה עלייה בשיעור של 13.6% מהחודש המקביל, אך בנובמבר נרשמה עלייה של 13.7%, כך שמדובר בהאטה מסוימת.

כאמור, ביום חמישי האחרון התפרסם מדד מנהלי הרכש של HSBC. נתוני המדד עמדו על 49.6 נק' לעומת צפי ל-50.6 נק', דבר המצביע על ירידה בתחזיות הייצור של הכלכלה השניה בגודלה בעולם והתכווצות המשק. השווקים ברחבי העולם שוב הגיבו בירידות, ועדיין מגיבים בירידות.

התכווצות האשראי

אמנם, כפי שציינו, התכווצות האשראי עשויה להיות חלק מהמדיניות של הממשל במלחמה בבועת הנדל"ן ובנקאות הצללים, אך לאחרונה גוברים הסימנים המעידים כי ייתכן והעניין יוצא משליטה.

ביום שני האחרון פורסם בעמוד הבית של סיטיבנק הסיני כי העברות כסף ביואן ובדולר יידחו לעת עתה. בבנק הסבירו כי "מדובר בתחזוקה השנתית הרגילה שמתבצעת לפני ראש השנה הסיני". בבירור ערך 'פורבס' בבנק המרכזי בסין נמסר כי יש "תחזוקת מערכות".

נכון, ייתכן ומדובר בסערה בכוס תה. אך גורדון צ'אנג, מחבר הספר "The Coming Collapse of China", אומר כי הדבר מוזר לאור הדיבורים על התכווצות האשראי. "אמנם הבנק המרכזי נהג כך בעבר, אך לא כשהיו חששות בשוק". מעבר לכך, צ'אנג מצביע על העובדה כי גם בבנקים קטנים יותר בפריפריה נסגרו כספומטים בשל אי-יכולת לספק מזומנים. "גם ביוני נסגרו כספומטים ואז היה ברור שלא מדובר בבעיות תחזוקה" מוסיף צ'אנג.

גירעון הממשלות המקומיות

אולי אחד הנושאים המדאיגים יותר בסין. החוב של הממשלות המקומיות בסין טפח ל-3 טריליון דולר בשלוש השנם האחרונות בלבד. מבחינת הממשל המרכזי האתגר הוא לשמור על קצב צמיחה גבוה מבלי להביא לקריסה כלכלית.

הכנסה 'אפורה'

על-פי מחקר שנעשה בסין, העשירים בסין למעשה עשירים פי-3 יותר מההון הרשום שלהם, בעיקר משחיתות והכנסות 'אפורות' נוספות. גם האזרח הקטן בסין עוסק בהכנסה 'אפורה' - למשל קונים תלושי מתנה ומוכרים אותם ברווח זעום. ההערכות הן כי הכלכלה ה'אפורה' מגלגלת בשנה יותר מטריליון דולר. כלומר, מעל 12% מהתמ"ג הסיני.

הפגיעה בכלכלה נעמדת במיליארדי דולרים בשנה שאינם מוצאים את דרכם לרשות המיסים הסינית. מבחינה פוליטית, כלכלה כזו דווקא משרתת את האינטרס של הממשלה. אנליסט בבייג'ינג מסביר כי "אם מעמד הביניים ירוויח מהצד ויוכל להשיג רווחה מסוימת, אז הלחץ לשינוי פוליטי יקטן".

יניב חברון, הכלכלן הראשי באקסלנס , אומר היום כי "הממשל הסיני כבר מזמן שם את תשומת הלב שלו על המעבר מצמיחה מוטת השקעות לצמיחה מוטת צריכה פרטית כאשר המטרה היא לנטרל את ההשקעות הכושלות שניפחו את הצמיחה באופן זמני בעשור האחרון. נטרול אותן השקעות מלווה כמובן במגבלות אשראי מה שמוביל לעלייה ברמת הסיכון במערכת הפיננסית".

חברון מוסיף כי "הבנק המרכזי שם נוהג באנמיות מדאיגה כאשר כל שמועה בשוק מעלה מחדש את רף הדאגות. כך היה בשבוע שבעבר עם התבטאות של יו"ר הבנק הסיני הגדול בעולם לגבי ביטוח הפסדים של לקוחות בקרן השקעות כך קורה הבוקר כאשר בסיטי בנק מנסים להסביר מדוע משיכות של כספים מסין יתעקבו מעט בעקבות החג".

אייל קליין, אסטרטג ראשי לשווקים בינלאומיים ב-IBI , אומר היום ל-Bizportal, כי "ברשויות המקומיות יש חשש אמיתי מחדלות פירעון. הממשל המרכזי מכתיב לרשויות המקומיות מה רמת הצמיחה השנתית בה הם צריכים לעמוד. בהיעד פתרונות אחרים, הרשויות פשוט מרימות מיזמי תשתיות ענקיים - ויוצרות תופעה מדהימה של ערי רפאים גדולות ולא מאוכלסות". אמנם הממשלות המקומיות עומדות ביעד, אך במחיר עשוי להביא למשבר כלכלי.

הרשויות המקומיות בסין אינן מורשות ללוות מהבנקים המרכזיים ולכן הן פיתחו מכשירים שונים להשגת מימון. הלוואות אלו, שלעיתים קרובות הוצמדו לקרקע ונכסים כערבוןש הן שהביאו לסין קצב צמיחה מרשים.

על-פי טינג לו, אנליסט בבנק אוף אמריקה, החוב המצטבר של הרשויות מגיע ל-53.3% והחוב של החברות והתאגידים מרקיע לשיעור של 111%. "הממשל בסין צריך להיות מודאג מאוד מקצב הצמיחה המהיר בחוב הפנימי".

מדד שנאחי מהשיא של 2007

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שישקו 27/01/2014 17:19
    הגב לתגובה זו
    איש נעים הליכות וישר. ראו הוזהרתם.
  • 3.
    שם חם ויפת 27/01/2014 17:07
    הגב לתגובה זו
    מפולת שלא נראו כמוה לסוחרי טווח קצר אולי היתה מפולת עולמית לסוחרי טווח ארוך.. עוד יום אדום, ראינו רבים כאלה אך החשבון גדל בסופו של דבר בשוק שוורי של 5 שנים רצופות שיהיה גל יורד אמיתי כולם ידעו ללא ספק, כל מימוש יכול להיות התחלה של גל כזה אבל לא כל מימוש בהכרח עושה זאת ולכן אין פחד עדיין למרות הVIX
  • 2.
    המדד הסיני לא ירד ל67% ביום אחד. (ל"ת)
    אני 27/01/2014 17:06
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מספיק עם נבואות הזעם (ל"ת)
    גל 27/01/2014 16:42
    הגב לתגובה זו
פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

קארל אייקן
צילום: טוויטר
דבר הגורו

קרל אייקן - הכריש התוקפני

המשקיע האגרסיבי קנה לעצמו את המוניטין שלו בהשתלטות שביצע על TWA ב-1985, שממנה הרוויח 470 מיליון דולר, אף שהחברה פשטה רגל בהמשך. הוא מחפש הזדמנויות לייצר ערך: "אני מחפש חברות שמנוהלות גרוע", ולא חושש מעימותים. ביל אקמן הפסיד לא מעט כסף לאחר שאייקן קנה 25% מהרבלייף, אחרי שאקמן טען שמדובר בפירמידה והימר על קריסתה

רן קידר |

קרל אייקן נולד ב-16 בפברואר 1936 ברובע קווינס שבניו יורק. קרל סלסטה אייקן גדל במשפחה ענייה מאוד. אביו, מייקל, היה זמר לא מצליח שנטש את המשפחה כשקרל היה קטן. אמו, בלה, גידלה אותו ואת אחיו לבד ועבדה כמורה. "העוני לימד אותי שאני לא רוצה להיות עני לעולם," אמר אייקן מאוחר יותר. אייקן למד פילוסופיה בפרינסטון, אבל נזרק משם אחרי שהכין עבודה בשביל סטודנט אחר תמורת תשלום. הוא סיים את התואר ב-NYU (אוניברסיטת ניו יורק) ואחר כך למד רפואה שנתיים, לפני שנשר כדי להיות סוחר אופציות בוול סטריט. ב-1961 הוא קנה מושב בבורסה עם 400 אלף דולר שלווה מדודו והתחיל לסחור באופציות.

ב-1968 אייקן הקים Icahn & Co., וב-1979 התחיל את הקריירה שלו כ"שודד חברות" עם ניסיון השתלטות על טאפאן. המהלך המפורסם הראשון שלו היה ההשתלטות על TWA ב-1985, שהפכה אותו לשם מוכר. הוא מכר את חברת התעופה ברווח של 469 מיליון דולר, אף שהחברה פשטה רגל מאוחר יותר.

אייקן מפורסם בסגנון התוקפני והאגרסיבי שלו. הוא מאיים בהשתלטויות עוינות, מפטר מנכ"לים ומפרק חברות למכירה בחלקים. "אני לא כאן כדי להיות חבר של אף אחד," הוא אומר. "אני כאן כדי לעשות כסף לבעלי המניות." הגישה שלו קנתה לו אויבים רבים אבל גם הון עצום - יותר מ-20 מיליארד דולר.

המלחמה המפורסמת ביותר שלו היתה עם ביל אקמן על הרבלייף. כשאקמן הכריז שהחברה היא פירמידה והימר על קריסתה, אייקן קנה 25% מהחברה רק כדי להכאיב לו. "אקמן הוא מתבכיין," אמר אייקן בראיון טלוויזיה. "אני אוכל בחורים כמוהו לארוחת בוקר." אייקן הרוויח מיליארדים מהעסקה, בעוד שאקמן הפסיד.

בחייו האישיים, אייקן התחתן שלוש פעמים. נישואיו הראשונים והשניים הסתיימו בגירושים. ב-1999 הוא התחתן עם גייל גולדן, דוגמנית לשעבר שצעירה ממנו ב-33 שנים. יש לו שני ילדים מנישואיו הראשונים. אייקן גר באחוזה ענקית בהמפטונס ואוסף אמנות. הוא ידוע בחיי המותרות שלו - יאכטות, מטוסים פרטיים ומסיבות מפוארות שהוא נוהג לערוך ולהשתתף בהן.