רוביני אופטימי: למרות הרבה אזהרות, 'ד"ר דום' מצפה לשנה טובה יותר

הכלכלן האמריקני שחזה את המשבר הפיננסי האחרון וידוע בתחזיותיו השחורות, מצפה דווקא לצמיחה טובה יותר - אפילו בשווקים המתעוררים
ידידיה אפק | (5)
נושאים בכתבה רוביני

האם הגיע הזמן להפסיק לכנות את נוריאל רוביני 'ד"ר דום'? הכלכלן המשפיע, שידוע בתחזיות השחורות מדי שנה הצופות נפילות בכלכלות המובילות, שינה את הטון שלו בתחזית לשנה הקרובה. רוביני מציין בין השאר שהצמיחה בארה"ב תעלה, התאוששות גוש האירו תמשך, והשווקים המתעוררים יצמחו מהר יותר.

אבל אל תרימו את הציפיות שלכם יותר מדי - רוביני עדיין מספק סייגים רבים לצפי שלו. למרות שהוא לא ממש אוהב את הכינוי שדבק בו, הכלכלן המוערך סיפק שלל אזהרות, אינדיקציות שליליות והתאמות כואבות. אבל בין השורות אפשר גם למצוא תחזית אופטימית (באופן יחסי).

"החדשות הטובות הן שהכלכלה תתאושש מעט גם בשווקים המפותחים וגם בשווקים המתעוררים", כותב רוביני. "הכלכלות המפותחות, בדחיפת הורדת מינוף כואבת בסקטור הפרטי שנמשכה כמחצית עשור, לחץ פיסקלי נמוך יותר (חוץ מיפן), ושמירה על מדיניות מוניטרית מרחיבה, יעלו בשיעור שנתי של כ-1.9%".

"מעבר לזה, סיכוני קצה (כאלו שהסבירות שיקרו נמוכה אך אם יקרו יביאו לשוק רציני) יהיו בולטים פחות ב-2014. למשל, הסיכון להתפרקות של גוש האירו, השבתת ממשל נוספת או דיוני תקרת חוב בארה"ב, מפולת קשה בסין, או מתיחות גוברת במזרח התיכון - כל אלה יקחו צעד אחורה בשנה הקרובה", מוסיף רוביני.

אבל יחד עם התחזיות החיוביות, 'ד"ר דום' מוסיף את האזהרות האופייניות לו. "בגוש האירו הצמיחה האיטית תמשך, כמו גם שיעור האבטלה הגבוה והחוב הציבורי. ביפן, ה'אבנומיקס' הראו שיפור עד עכשיו אבל עדיין אין לדעת איך ישפיעו הרפורמות החדשות. בארה"ב, הצמיחה אמנם תתרומם אבל קונגרס לא יעיל ופדרל רזרב עמום יכולים להעיב על הצמיחה".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אבל שנה שלמה טען שהמצב גרוע ויהיה התמוטטות (ל"ת)
    פליקס 03/01/2014 12:25
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אהרון 03/01/2014 08:04
    הגב לתגובה זו
    משנה דעתו חדשות לבקרים עכשיו הוא כנראה מדבר מתוך הפוזיציה
  • 3.
    כשהוא הופך לאופטימי , אני נהיה פסימי (ל"ת)
    אינדיאני 03/01/2014 07:05
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שהוא קונה אני מוכר- ליצן החצר (ל"ת)
    עוקב אחרי רוביני 02/01/2014 21:39
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 02/01/2014 20:57
    הגב לתגובה זו
    הספירה ממשבר הסאב פריים ב2008 למשבר החוב האירופאי ב2011 בוא ניקח ממוצע 6+3 /2 = 4.5 שנים נשארה לנו חצי שנה טובה!! אחר כך יבוא גל ירידות טיבעי את הסיבות כבר ימצאו כשהמכפילים ממילא גבוהים.
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


נטפליקס
צילום: יחצ

תאושר? עסקת נטפליקס-וורנר בעיניים תחרותיות

המיזוג המוצע נועד כנראה לפתור שני קשיים מהותיים: נטפליקס מתמודדת עם האטה בקצב הצטרפות מנויים חדשים, בעוד ש-Warner Bros. סובלת מקשיים פיננסיים. החשש הוא שחברה ממוזגת בהיקף שכזה תיהנה מכוח מיקוח אדיר מול יוצרים, שחקנים וחברות הפקה, ותוכל להכתיב תנאים בשוק התוכן. ההצטרפות של פרמאונט לתחרות לא בהכרח פותרת את הבעיות


אסף מוזס |

ביום שישי האחרון הודיעה נטפליקס כי בכוונתה לרכוש את Warner Bros. Discovery,  שמחזיקה בין היתר באולפני וורנר, ברשתות כבלים, בתחנות טלוויזיה ובשירות הסטרימינג המתחרה HBO Max. מדובר באחת העסקות הגדולות בתולדות תעשיית המדיה - עסקה שמעלה שאלות כבדות משקל בתחום התחרות וההגבלים העסקיים.

על פי גורמים כלכליים, המיזוג המוצע נועד לפתור שני קשיים מהותיים: נטפליקס מתמודדת עם האטה בקצב הצטרפות מנויים חדשים, בעוד ש-Warner Bros. Discovery סובלת מקשיים פיננסיים וחוב כבד. ביחד, הן מקוות לייצר ישות חזקה ויציבה יותר, אך השאלה היא האם זה יבוא על חשבון התחרות והצרכנים. התשובה תלויה בשאלה מהותית אחרת: מהו בעצם השוק שאנחנו מדברים עליו?

מהו באמת שוק הבידור?

שוק הסטרימינג נשלט כיום על ידי כמה שחקנים מרכזיים: נטפליקס, דיסני פלוס, אמזון פריים, אפל TV ו HBO Max. לפי הערכות, HBO היא כיום השחקן הרביעי בגודלו בארצות הברית, ומיזוג עם נטפליקס עשוי ליצור ענק מדיה עם יותר מ-300 מיליון מנויים ברחבי העולם - נתח שוק של יותר מ-40% בארה"ב וכ-30%-40% בשווקים אחרים.

מבחינה תחרותית, החשש ברור: אם שוק הסטרימינג הוא שוק מובחן, חברה ממוזגת בהיקף כזה תיהנה מכוח מיקוח אדיר מול יוצרים, שחקנים וחברות הפקה, ותוכל להכתיב תנאים בשוק התוכן. בנוסף, קיים חשש שהמיזוג יאפשר לה להעלות מחירים לצרכנים בשל היעדר תחרות מספקת. 


עו