רוביני אופטימי: למרות הרבה אזהרות, 'ד"ר דום' מצפה לשנה טובה יותר
רוביני האם הגיע הזמן להפסיק לכנות את נוריאל רוביני 'ד"ר דום'? הכלכלן המשפיע, שידוע בתחזיות השחורות מדי שנה הצופות נפילות בכלכלות המובילות, שינה את הטון שלו בתחזית לשנה הקרובה. רוביני מציין בין השאר שהצמיחה בארה"ב תעלה, התאוששות גוש האירו תמשך, והשווקים המתעוררים יצמחו מהר יותר.
אבל אל תרימו את הציפיות שלכם יותר מדי - רוביני עדיין מספק סייגים רבים לצפי שלו. למרות שהוא לא ממש אוהב את הכינוי שדבק בו, הכלכלן המוערך סיפק שלל אזהרות, אינדיקציות שליליות והתאמות כואבות. אבל בין השורות אפשר גם למצוא תחזית אופטימית (באופן יחסי).
"החדשות הטובות הן שהכלכלה תתאושש מעט גם בשווקים המפותחים וגם בשווקים המתעוררים", כותב רוביני. "הכלכלות המפותחות, בדחיפת הורדת מינוף כואבת בסקטור הפרטי שנמשכה כמחצית עשור, לחץ פיסקלי נמוך יותר (חוץ מיפן), ושמירה על מדיניות מוניטרית מרחיבה, יעלו בשיעור שנתי של כ-1.9%".
"מעבר לזה, סיכוני קצה (כאלו שהסבירות שיקרו נמוכה אך אם יקרו יביאו לשוק רציני) יהיו בולטים פחות ב-2014. למשל, הסיכון להתפרקות של גוש האירו, השבתת ממשל נוספת או דיוני תקרת חוב בארה"ב, מפולת קשה בסין, או מתיחות גוברת במזרח התיכון - כל אלה יקחו צעד אחורה בשנה הקרובה", מוסיף רוביני.
- נביא הזעם מזהיר מפני ה-Brexit: "מוטב לבריטניה להישאר באיחוד"
- תיקון או משבר? רוביני מספק תשובה ברורה היישר מדאבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל יחד עם התחזיות החיוביות, 'ד"ר דום' מוסיף את האזהרות האופייניות לו. "בגוש האירו הצמיחה האיטית תמשך, כמו גם שיעור האבטלה הגבוה והחוב הציבורי. ביפן, ה'אבנומיקס' הראו שיפור עד עכשיו אבל עדיין אין לדעת איך ישפיעו הרפורמות החדשות. בארה"ב, הצמיחה אמנם תתרומם אבל קונגרס לא יעיל ופדרל רזרב עמום יכולים להעיב על הצמיחה".
- 5.אבל שנה שלמה טען שהמצב גרוע ויהיה התמוטטות (ל"ת)פליקס 03/01/2014 12:25הגב לתגובה זו
- 4.אהרון 03/01/2014 08:04הגב לתגובה זומשנה דעתו חדשות לבקרים עכשיו הוא כנראה מדבר מתוך הפוזיציה
- 3.כשהוא הופך לאופטימי , אני נהיה פסימי (ל"ת)אינדיאני 03/01/2014 07:05הגב לתגובה זו
- 2.שהוא קונה אני מוכר- ליצן החצר (ל"ת)עוקב אחרי רוביני 02/01/2014 21:39הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 02/01/2014 20:57הגב לתגובה זוהספירה ממשבר הסאב פריים ב2008 למשבר החוב האירופאי ב2011 בוא ניקח ממוצע 6+3 /2 = 4.5 שנים נשארה לנו חצי שנה טובה!! אחר כך יבוא גל ירידות טיבעי את הסיבות כבר ימצאו כשהמכפילים ממילא גבוהים.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
