קרן הנפט של נורבגיה שוקלת להגדיל את הרכיב המנייתי בתיק של 600 מיליארד ד'
"קרן הנפט הנורבגית מתכוונת לקחת יותר סיכונים תוך שהיא מתכוונת לנצל את מעמדה כמשקיעה אסטרטגית לטווח הארוך, על ידי הזרמת נזילות בתקופה בה השווקים מתייבשים", כך אמר בראיון ל"פיננשל טיימס", מנהל הנכסים הראשי במשרד האוצר הנורבגי של הקרן הריבונית הגדולה ביותר בעולם.
קרן הנפט של נורבגיה החלה לנהל נכסים בשנת 1996 שהיקפם כיום מוערך ביותר מ-600 מיליארד דולר - כ-1% משווי השוק של כל ניירות הערך (מניות ואג"ח) הנסחרים בעולם. הקרן הודיעה כי היא בוחנת שינוי אסטרטגיה באופן בו תעדיף השקעות בחברות קטנות הנסחרות בדיסקאונט על פני השקעות בחברות גדולות ויציבות.
אחר הצעד הזה, שיכול לסמן את המגמה החדשה בשוק, יעקבו מקרוב גם קרנות ההשקעה הציבוריות השמרניות יותר כגון הקרנות הריבוניות של מדינות המזרח התיכון ואסיה, שמנהליהם יצטרכו לחשוב מחדש על אסטרטגית ההשקעה שלהם. דוגמא לקרן כזאת היא הקרן הריבונית של אבו-דאבי, הקרן השניה בגודלה בעולם, שמנהלת נכסים בהיקף של כ-400 מיליון דולר.
לא קרן ממוצעת
"הקרן הזו היא לא קרן ממוצעת. יתכן שאנחנו יכולים לעשות יותר על מנת להגדיל את החשיפה שלנו למגוון סיכונים מערכתיים שמגלמים בחובם פרמיה" אמר Pal Haugerud אשר במסגרת תפקידו במשרד האוצר הנורבגי מנהל צוות של 12 איש אשר מחליטים כיצד להשקיע את נכסי הקרן הנורבגית. הכסף תחת ניהולו שווה ערך לניהול 120 אלף דולר עבור כל אחד מ-5 מיליון אזרחי נורבגיה.
הקרן הידועה גם בשם Norges Bank Investment Management והממשלה הנורבגית בוחנות את אסטרטגיית השקעה שלהן בקפידה, לאחר שנאלצו לעמוד בביקורת קשה מבית בצל הפסדים כבדים שהובילו לתשואה שלילית של כ-23% במהלך המשבר הפיננסי ב-2008.
אחד החשדות היה שהקרן מנוהלת באופן אגרסיבי מידיי, אולם מחקר אקדמי שבוצע בהוראת הממשלה הגיע למסקנה שהניהול של הקרן הריבונית דווקא היה פאסיבי מידיי. הדוח האקדמי המליץ לקרן לבחון השקעות עם החזרים שיהיו מעל למה שנחשב לפרמיית הסיכון המקובלת בהשקעות בני"ע, זאת לפי התאוריה שלאורך זמן השקעה במניות מספקת תשואה עודפת ביחס להשקעה באגרות חוב ממשלתיות.
הממשלה בוחנת כעת כיצד יכולה הקרן לנצל מספר גורמי סיכון להם קורא Haugerud: "שלושת המאפיינים המייחדים את הקרן: יכולת השקעה לטווח ארוך, גודל ובעלות ממשלתית".
טריליון דולר שקונים בזול ומוכרים ביוקר
עד כה היתה עוגת ההשקעות של קרן הנפט הנורבגית מחולקת - 60% במניות ו-40% באגרות חוב, כאשר נתח מזערי גם הושקע בנכסים אחרים כגון נדל"ן. כעת הכוונה היא להפוך אותה לאגרסיבית יותר. נציין כי הקרן מחזיקה בממוצע 2.25% מכל מניה של חברה ציבורית שנסחרת באירופה. על פי ההערכות, תוך עשור צפויים נכסי הקרן לזנק אל מעל לטריליון דולר.
הקרן כבר גיבשה כללים אשר מחייבים אותה, למשל, לרכוש מניות ולמכור אג"ח כאשר מחירי המניות נופלים ומחירי האג"ח עולים. "יתכן שאנחנו יכולים לבחון דרכים נוספות לפיתוח אסטרטגיית ההשקעות על פי הכללים הנ"ל. אחד הפרויקטים שלנו הוא לבחון את האסטרטגיה שנקראת time-varying risk premia' אשר הרעיון שלה הוא לקנות בזול ולמכור ביוקר" אמר Haugerud.
לפני כשבועיים דווח כי הקרן הריבונית של נורבגיה המשיכה למכור אגרות חוב של מדינות גוש האירו, בעיקר של איטליה וצרפת וגם של בריטניה במהלך הרבעון השני של 2012, אך והגדילה את השקעותיה באפיק האג"חי בגרמניה, ארה"ב, ביפן ובאג"ח מט"חי בשווקים המתעוררים הגדולים כגון סין, ברזיל והודו. בנוסף דיווחה הקרן כי במהלך הרבעון הקטינה את החשיפה שלה למניות, על רקע הטלטלה בשווקים.
- 7.לא המבין 21/08/2012 07:38הגב לתגובה זואני מבין; שהנורווגים מעולם לא הצטיינו באהבת ישראל?
- 6.העיקר ש נמרודי דופק את המושקעים שלא בורחים בזמן (ל"ת)yl 20/08/2012 21:04הגב לתגובה זו
- 5.רציו על הכוונת? מה כבר יכול להיות? (ל"ת)איטרנטי 20/08/2012 17:51הגב לתגובה זו
- 4.סמוש 20/08/2012 16:25הגב לתגובה זוולא מאוכלי חינם כמו הכלכלנים המקלקלים שלך...
- 3.מקרל 20/08/2012 15:40הגב לתגובה זואה וגם קרח. מזל שלפחות הנוף יפה. אחרת היה מבאס מאוד רק עם הדגים
- 2.הויקינגים באים לתמוך בשוק (ל"ת)איזו עוצמה 20/08/2012 15:37הגב לתגובה זו
- 1.למה אני לא נורבגי?? (ל"ת)הולך לחמצן את השיער 20/08/2012 15:35הגב לתגובה זו
״ה-S&P יניב תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד בעשור הקרוב״
בגולדמן סבורים כי גל ה-AI מזכיר את בועת הדוט-קום, אבל הנפילה עוד רחוקה; האסטרטגים מעריכים שהיתרון של וול סטריט יישחק, והצמיחה הגלובלית תעבור למוקדים חדשים במזרח ובשווקים מתעוררים
גולדמן זאקס יותר מעשור שוול סטריט נראית כמו ״המקום הבטוח בעולם״. מי שהחזיק מדדים אמריקאיים כמעט לא הפסיד. אפילו אם נתעלם מהתנודתיות של השנה האחרונה, רכבת הרים שהתחילה במלחמת המכסים של טראמפ ב-4 באפריל, המשיכה בירידות והתאזנה שוב עם התאוששות מהירה שוק המניות האמריקאי עם עלייה של כ-16% מתחילת השנה.
מהמשבר ב-2008 נבנה סביב ארה"ב נרטיב של יציבות וצמיחה גדולה. זה הגיע גם בזכות ריביות אפסיות, כסף זול ומדיניות מוניטרית מרחיבה כל אלה יצרו סביבה שבה חברות יכלו לצמוח כמעט בלי מגבלות. אחר כך הגיעה הקורונה עוד משבר שהפיל את הבורסות בתוך שבועות ספורים, אבל אחרי זה התגנבה לכולנו התחושה שוול סטריט בלתי ניתנת לעצירה.
הזרמות העתק של הפד, ריביות כמעט אפסיות ותמיכה ממשלתית מסיבית הזניקו את מחירי המניות לשיאים חדשים. ענקיות הטכנולוגיה כמו אפל, מיקרוסופט ואנבידיה הפכו את מדד S&P 500 למדד שלא מפסיק לשבור שיאים, כשגם מתקופות של אי-ודאות הוא יצא רק מחוזק. זה היה עשור שבו אמריקה שלטה בשווקים כמעט לבד, בעוד ששאר העולם ניסה להדביק את הקצב.
אבל לפי גולדמן זאקס, הסיפור הזה מתקרב לסיומו. בצוות האסטרטגים של הבנק, בראשות פיטר אופנהיימר, מעריכים שהעשור הבא ייראה אחרת לגמרי. המניות בארה"ב יניבו תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד - הרמה הנמוכה ביותר מבין כל האזורים המרכזיים - בעוד שהשווקים המתעוררים צפויים להוביל את הצמיחה עם תשואה שנתית של 10.9%.
- גולדמן זאקס משלם קנס עתק על פרשת שחיתות והצעד הראשון של ישראל בדרך לתעשיית ההייטק
- מייסד סיטאדל: ״בהשקעות צריכים אינטואציה; ה-AI נכשל בזה״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי גולדמן, מרכז הכובד של הכלכלה הגלובלית מתחיל לזוז מזרחה. הודו, סין ומדינות נוספות באסיה נהנות ממומנטום מבני שמזין את הצמיחה - אוכלוסייה צעירה, השקעות ממשלתיות ענקיות בתשתיות ותעשייה מתקדמת, ומעבר מהיר לדיגיטציה. במקביל, החברות האמריקאיות מתמודדות עם מציאות חדשה ריבית גבוהה, עלויות מימון כבדות ותמחור שמגלם כמעט כל גרם של אופטימיות.
טראמפ מחייךטראמפ חתם: עובדי הממשל האמריקאים חוזרים לעבודה אחרי 43 ימי השבתה
דונלד טראמפ הבית הלבן הורה לעובדי הממשל הפדרלי, ששבתו, לשוב לעבודה מיידית. ההוראה ניתנה לאחר חתימתו של הנשיא דונלד טראמפ על חוק תקציב זמני בליל רביעי. ההשבתה נמשכה 43 ימים מאז 1 באוקטובר. חוק התקציב הזמני מאפשר פתיחת משרדים ממשלתיים ומשכורות חלקיות.
במזכר שפורסם על ידי הבית הלבן, נקבע כי כל הסוכנויות הממשלתיות חייבות לפתוח את פעילותן באופן מסודר ומהיר, וכי עובדים שהושמו בהשעיה זמנית יחזרו לעבודה מיידית עם קבלת תשלומי פיצוי רטרואקטיביים על תקופת ההשבתה. ההוראה כוללת הנחיות לניהול תורים, עדכון מערכות ומעבר הדרגתי לשגרה, תוך דגש על בדיקת תשתיות שנפגעו מהפסקת הפעילות.
במהלך ההשבתה הושעו כ-670 אלף עובדים פדרליים, בעוד כ-730 אלף אחרים המשיכו לעבוד ללא תשלום. הדבר גרם לשיבושים בפעילויות שוטפות, כולל עיכובים בתשלומי דמי אבטלה וביטוח בריאות, סגירת פארקים לאומיים ומתקנים ציבוריים, והשהיית תוכניות סיוע כמו SNAP (תוכנית המזון ל-42 מיליון אמריקאים). בתחום התעופה, דווח על יותר מ-900 ביטולי טיסות ועיכובים רבים בשל מחסור בפקחי טיסה, מה שהוביל להגבלת לוחות זמנים בשדות תעופה מרכזיים.
למרות הקו הרשמי הדורש חזרה מיידית, סוכנויות רבות פרסמו נהלים פנימיים המאפשרים גמישות, כגון שימוש בימי חופשה מצטברים, שעות נוספות או עבודה מרחוק, אפשרויות שלא קוימו באופן עקבי בתקופות קודמות. סוכנויות כמו ה-FAA (מנהל התעופה הפדרלי) ציינו כי תשלומי הפיצוי יחולקו בתוך ימים ספורים..
- החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
- "טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החלטת בית הנבחרים לאשר את החוק התקבלה בתוצאה של 222 מול 209, כאשר שישה דמוקרטים הצטרפו לרוב הרפובליקני, אך רוב הדמוקרטים התנגדו בשל היעדר סעיפים להארכת זיכויי מס לטיפול רפואי. החוק מספק מימון זמני עד 30 בינואר 2026, ומבודד חלק מהתוכניות הקריטיות מפני סכסוכים עתידיים. מבחינה פוליטית, הנשיא טראמפ תיאר את החתימה כ"ניצחון" והאשים את הדמוקרטים באחריות להשבתה.
