אכזבה קשה: קרדיט סוויס דיווחה על הפסד של 637 מ' פר"ש לעומת צפי לרווח
אכזבה: דוחות קרדיט סוויס פורסמו הבוקר והצביעו על הפסד מפתיע ברבעון הרביעי של 2011, לראשונה מאז שנת 2008. הבנק השני בגודלו בשוויץ בו מושקעת גם חברת כור שבשליטת נוחי דנקנר, דיווח כי המעבר להפסד נובע מהמצב המאתגר בשווקים ומעלויות הכרוכות בארגון מחדש של פעילות הבנקאות להשקעות.
ההפסד הנקי הסתכם ב-637 מיליון פרנק שוויצרי (698 מיליון דולר) לעומת רווח של 841 מיליון פר"ש ברבעון המקביל ב-2010. 9 אנליסטים בשוק ציפו בחודש האחרון כי הבנק השוויצרי ידווח על רווח של 446 מיליון פר"ש, כך על פי נתונים שנאספו בבלומברג.
כאמור חטיבת הבנקאות להשקעות היא שהובילה את הבנק להפסד לאחר שההפסד (לפני מס) שרשמה פעילות זו ברבעון האחרון של 2011 הסתכם ב-1.3 מיליארד פר"ש, לעמת הרבעון המקביל אשתקד אז רשמה חטיבה זו רווח לפני מס של 558 מיליון פר"ש. חטיבת הבנקאות הפרטית הרוויחה 467 מיליון פר"ש כמחצית מהרווח ברבעון המקביל שהסתכם ב-824 מיליון פר"ש. גם בחטיבת ניהול הנכסים ירדו הרווחים ל-87 מיליון פר"ש לעומת 180 מיליון פר"ש ברבעון המקביל ב-2010.
מנכ"ל הבנק, בריידי דוגן, אשר הנמיך את תחזית הרווח של הבנק והודיע על שני סבבים של פיטורים בשנה החולפת, מקטין את פעילות הבנקאות להשקעות של הבנק ומארגן מחדש את פעילות חטיבת ניהול ההון, על רקע משבר החובות הריבוניים באירופה והדרישות להגדלת הלימות ההון - שפגעו ברווחיות.
נציין כי בסיכום השנתי נפלו רווחי הבנק בכ-62% והרווח הנקי הסתכם ב-1.95 מיליארד פר"ש, לעומת רווח נקי של 5.1 מיליארד פר"ש ב-2010.
קרדיט סוויס עלתה מתחילת השנה ב-14% בבורסה של ציריך לעומת עלייה של 17% שרשם הבנק הגדול במדינה, UBS ולעומת עלייה של 19% שנרשמה בקרב 43 החברות המרכיבות את מדד הבנקים והשירותים הפיננסיים באירופה של בלומברג.
נזכיר כי לפני יומיים דיווח UBS על צניחה של 76% ברווחיו ברבעון הרביעי שהסתכמו ב-256 מיליון פר"ש. ובשבוע שעבר דיווח גם הבנק הגדול בגרמניה, דויטשה בנק על צניחה של 76% ברווחיו לאחר שחטיבת הבנקאות להשקעות דיווחה על הפסד של 422 מיליון אירו.
- 4.שונרא 09/02/2012 13:49הגב לתגובה זואם כל הירידה של קרדיט סוויס משער של 60 לשער של 20 לא גורמת נזק לאי די בי .לכן לפני שהמלעיזים פותחים בגינויים טוב יותר אם יבדקו נתונים.וחוץ מזה משקיעים מסוגו של דנקנר הם משקיעים לתקופה ארוכה.
- 3.אנליסט צמרת 09/02/2012 10:11הגב לתגובה זופשוט בזיון!
- ישראל 09/02/2012 10:42הגב לתגובה זוהצפי היה להפסד של 446 מיליון ולא לרווח כפי שפורסם באתר השני
- 2." מצב מאתגר" - אוטוטו עולה בדם של אנשים בארופה (ל"ת)מר מילים יפות 09/02/2012 09:50הגב לתגובה זו
- 1.נוחי דנקנר אכל אותה!!! (ל"ת)פפו 09/02/2012 09:03הגב לתגובה זו
- סוחר 09/02/2012 09:43הגב לתגובה זוכולם באותה סירה..
המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם
מקינזי סקוט אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר.
סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".
קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.
סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.
ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותג'יימי דיימון: "כלכלת אירופה בבעיה אמיתית - ואם היא תיפול, כולנו נשלם את המחיר"
האם אירופה היא המוקד והמקור למשבר הבא?
מנכ"ל הבנק הגדול בעולם לא חסך מילים. ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'י.פי מורגן סבור שאירופה מאבדת גובה במהירות מסחררת. היא לא צומחת והופכת למקום פחות אטרקטיבי לעסקים, השקעות וחדשנות. ביורוקרטיה איטית, רגולציה כבדה מדי ושווקים מפוצלים הופכים את היבשת למלכודת.
דיימון מזהיר שאירופה חלשה = אמריקה פגיעה. "אם אירופה תיפול, כולנו ניפול", אמר והסביר -"הכלכלה העולמית בנויה על שותפות חזקה עם היבשת הוותיקה. ב-15 השנים האחרונות אירופה כבר ירדה מ-90% מגודל הכלכלה האמריקאית ל-65% בלבד, והמגמה לא עוצרת".
הנתונים של כלכלות אירופה חלשים - צמיחה צפויה של 1.3%-1.5% בשנים הקרובות, פרודוקטיביות יורדת, אוכלוסייה מזדקנת ומחסור חמור בכוח אדם מיומן. חברות טכנולוגיה גדולות? כמעט אין. סטארטאפים שרוצים להפוך לענקיות עולמיות? מעדיפים לעבור לארה"ב או אפילו לאסיה. גם מדינות כמו אירלנד, שפעם היו מגנט להייטק, בזכות הטבות מס, מאבדות את האטרקטיביות שלהן.
עם זאת, דיימון הצביע על כוונה של האיחוד האירופי להתקדם מבחינה דיגיטלית ו-AI לחוק אחד לכל היבשת, דבר שיפחית בירוקרטיה ויספק בהירות ותוואי צמיחה לתחום. ועדיין דיימון חושש שמשבר, האטה שתזרום לארה"ב ולעולם כולו תגיע מאירופה.
- “כשאתה רואה ג’וק אחד, כנראה שיש עוד כמה” המשבר הבא בוול סטריט?
- ג'יימי דיימון מציג: 1.5 טריליון דולר לחיזוק העצמאות האמריקאית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת אירופה - נתונים
צמיחה בתמ"ג - ברבעון השלישי של 2025 נרשמה עלייה של 0.3% בתוצר של גוש היורו ו־0.4% בכלל האיחוד, המשקפת שיפור מתון אך לא אחיד.
תחזית שנתי 2025 - הצמיחה השנתית באיחוד צפויה לעמוד על כ־0.9%, כשהצפי לשנים הבאות עומד על 1.2% ב־2026 ו־1.3% ב־2027.
שיעור האבטלה - עומד על כ־6.3% בגוש היורו, עם יציבות יחסית בשנה האחרונה למרות לחצים חיצוניים.
אבטלת צעירים - בקרב בני 15 עד 24 עומדת על כ־14%, מה שמעיד על קושי מובנה בשילוב צעירים בשוק העבודה.
אינפלציה - נרשמה אינפלציה שנתית של כ־2.2%, מעט מעל היעד של הבנק המרכזי אך רחוקה מהשיאים של השנים האחרונות.
שכר - עלות שעת עבודה עלתה בכ־3.6%, נתון שמשקף גם לחצים מצד האינפלציה וגם שוק עבודה הדוק.
תעשייה - מדדי הייצור מציגים תנודתיות עם עליות וירידות לסירוגין, מה שמעיד על רגישות לביקושים גלובליים ולסביבה מאקרו כלכלית.
צריכה פרטית - ההוצאה של משקי הבית רשמה עלייה קלה, אך לא מספקת כדי להזניק את הצמיחה באופן משמעותי.
השקעות - ירידה של כ־1.8% בהשקעות הקבועות מצביעה על זהירות מצד החברות והחשש מהאטה גלובלית.
תמונה כללית - אירופה נמצאת במצב של שוק עבודה יציב אך השקעות חלשות, אינפלציה מתונה אך שברירית, וצמיחה שמבוססת בעיקר על ביקוש פנימי מתון.
