אכזבה קשה: קרדיט סוויס דיווחה על הפסד של 637 מ' פר"ש לעומת צפי לרווח

מדובר בהפסד ראשון מאז 2008. הצפי בשוק היה לרווח של 446 מיליון פר"ש. המעבר להפסד נובע מהמצב המאתגר בשווקים ומעלויות הכרוכות בארגון מחדש של פעילות הבנקאות להשקעות
יעל גרונטמן | (6)

אכזבה: דוחות קרדיט סוויס פורסמו הבוקר והצביעו על הפסד מפתיע ברבעון הרביעי של 2011, לראשונה מאז שנת 2008. הבנק השני בגודלו בשוויץ בו מושקעת גם חברת כור שבשליטת נוחי דנקנר, דיווח כי המעבר להפסד נובע מהמצב המאתגר בשווקים ומעלויות הכרוכות בארגון מחדש של פעילות הבנקאות להשקעות.

ההפסד הנקי הסתכם ב-637 מיליון פרנק שוויצרי (698 מיליון דולר) לעומת רווח של 841 מיליון פר"ש ברבעון המקביל ב-2010. 9 אנליסטים בשוק ציפו בחודש האחרון כי הבנק השוויצרי ידווח על רווח של 446 מיליון פר"ש, כך על פי נתונים שנאספו בבלומברג.

כאמור חטיבת הבנקאות להשקעות היא שהובילה את הבנק להפסד לאחר שההפסד (לפני מס) שרשמה פעילות זו ברבעון האחרון של 2011 הסתכם ב-1.3 מיליארד פר"ש, לעמת הרבעון המקביל אשתקד אז רשמה חטיבה זו רווח לפני מס של 558 מיליון פר"ש. חטיבת הבנקאות הפרטית הרוויחה 467 מיליון פר"ש כמחצית מהרווח ברבעון המקביל שהסתכם ב-824 מיליון פר"ש. גם בחטיבת ניהול הנכסים ירדו הרווחים ל-87 מיליון פר"ש לעומת 180 מיליון פר"ש ברבעון המקביל ב-2010.

מנכ"ל הבנק, בריידי דוגן, אשר הנמיך את תחזית הרווח של הבנק והודיע על שני סבבים של פיטורים בשנה החולפת, מקטין את פעילות הבנקאות להשקעות של הבנק ומארגן מחדש את פעילות חטיבת ניהול ההון, על רקע משבר החובות הריבוניים באירופה והדרישות להגדלת הלימות ההון - שפגעו ברווחיות.

נציין כי בסיכום השנתי נפלו רווחי הבנק בכ-62% והרווח הנקי הסתכם ב-1.95 מיליארד פר"ש, לעומת רווח נקי של 5.1 מיליארד פר"ש ב-2010.

קרדיט סוויס עלתה מתחילת השנה ב-14% בבורסה של ציריך לעומת עלייה של 17% שרשם הבנק הגדול במדינה, UBS ולעומת עלייה של 19% שנרשמה בקרב 43 החברות המרכיבות את מדד הבנקים והשירותים הפיננסיים באירופה של בלומברג.

נזכיר כי לפני יומיים דיווח UBS על צניחה של 76% ברווחיו ברבעון הרביעי שהסתכמו ב-256 מיליון פר"ש. ובשבוע שעבר דיווח גם הבנק הגדול בגרמניה, דויטשה בנק על צניחה של 76% ברווחיו לאחר שחטיבת הבנקאות להשקעות דיווחה על הפסד של 422 מיליון אירו.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שונרא 09/02/2012 13:49
    הגב לתגובה זו
    אם כל הירידה של קרדיט סוויס משער של 60 לשער של 20 לא גורמת נזק לאי די בי .לכן לפני שהמלעיזים פותחים בגינויים טוב יותר אם יבדקו נתונים.וחוץ מזה משקיעים מסוגו של דנקנר הם משקיעים לתקופה ארוכה.
  • 3.
    אנליסט צמרת 09/02/2012 10:11
    הגב לתגובה זו
    פשוט בזיון!
  • ישראל 09/02/2012 10:42
    הגב לתגובה זו
    הצפי היה להפסד של 446 מיליון ולא לרווח כפי שפורסם באתר השני
  • 2.
    " מצב מאתגר" - אוטוטו עולה בדם של אנשים בארופה (ל"ת)
    מר מילים יפות 09/02/2012 09:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נוחי דנקנר אכל אותה!!! (ל"ת)
    פפו 09/02/2012 09:03
    הגב לתגובה זו
  • סוחר 09/02/2012 09:43
    הגב לתגובה זו
    כולם באותה סירה..
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


נטפליקס
צילום: יחצ

תאושר? עסקת נטפליקס-וורנר בעיניים תחרותיות

המיזוג המוצע נועד כנראה לפתור שני קשיים מהותיים: נטפליקס מתמודדת עם האטה בקצב הצטרפות מנויים חדשים, בעוד ש-Warner Bros. סובלת מקשיים פיננסיים. החשש הוא שחברה ממוזגת בהיקף שכזה תיהנה מכוח מיקוח אדיר מול יוצרים, שחקנים וחברות הפקה, ותוכל להכתיב תנאים בשוק התוכן. ההצטרפות של פרמאונט לתחרות לא בהכרח פותרת את הבעיות


אסף מוזס |

ביום שישי האחרון הודיעה נטפליקס כי בכוונתה לרכוש את Warner Bros. Discovery,  שמחזיקה בין היתר באולפני וורנר, ברשתות כבלים, בתחנות טלוויזיה ובשירות הסטרימינג המתחרה HBO Max. מדובר באחת העסקות הגדולות בתולדות תעשיית המדיה - עסקה שמעלה שאלות כבדות משקל בתחום התחרות וההגבלים העסקיים.

על פי גורמים כלכליים, המיזוג המוצע נועד לפתור שני קשיים מהותיים: נטפליקס מתמודדת עם האטה בקצב הצטרפות מנויים חדשים, בעוד ש-Warner Bros. Discovery סובלת מקשיים פיננסיים וחוב כבד. ביחד, הן מקוות לייצר ישות חזקה ויציבה יותר, אך השאלה היא האם זה יבוא על חשבון התחרות והצרכנים. התשובה תלויה בשאלה מהותית אחרת: מהו בעצם השוק שאנחנו מדברים עליו?

מהו באמת שוק הבידור?

שוק הסטרימינג נשלט כיום על ידי כמה שחקנים מרכזיים: נטפליקס, דיסני פלוס, אמזון פריים, אפל TV ו HBO Max. לפי הערכות, HBO היא כיום השחקן הרביעי בגודלו בארצות הברית, ומיזוג עם נטפליקס עשוי ליצור ענק מדיה עם יותר מ-300 מיליון מנויים ברחבי העולם - נתח שוק של יותר מ-40% בארה"ב וכ-30%-40% בשווקים אחרים.

מבחינה תחרותית, החשש ברור: אם שוק הסטרימינג הוא שוק מובחן, חברה ממוזגת בהיקף כזה תיהנה מכוח מיקוח אדיר מול יוצרים, שחקנים וחברות הפקה, ותוכל להכתיב תנאים בשוק התוכן. בנוסף, קיים חשש שהמיזוג יאפשר לה להעלות מחירים לצרכנים בשל היעדר תחרות מספקת. 


עו