אכזבה קשה: קרדיט סוויס דיווחה על הפסד של 637 מ' פר"ש לעומת צפי לרווח

מדובר בהפסד ראשון מאז 2008. הצפי בשוק היה לרווח של 446 מיליון פר"ש. המעבר להפסד נובע מהמצב המאתגר בשווקים ומעלויות הכרוכות בארגון מחדש של פעילות הבנקאות להשקעות
יעל גרונטמן | (6)

אכזבה: דוחות קרדיט סוויס פורסמו הבוקר והצביעו על הפסד מפתיע ברבעון הרביעי של 2011, לראשונה מאז שנת 2008. הבנק השני בגודלו בשוויץ בו מושקעת גם חברת כור שבשליטת נוחי דנקנר, דיווח כי המעבר להפסד נובע מהמצב המאתגר בשווקים ומעלויות הכרוכות בארגון מחדש של פעילות הבנקאות להשקעות.

ההפסד הנקי הסתכם ב-637 מיליון פרנק שוויצרי (698 מיליון דולר) לעומת רווח של 841 מיליון פר"ש ברבעון המקביל ב-2010. 9 אנליסטים בשוק ציפו בחודש האחרון כי הבנק השוויצרי ידווח על רווח של 446 מיליון פר"ש, כך על פי נתונים שנאספו בבלומברג.

כאמור חטיבת הבנקאות להשקעות היא שהובילה את הבנק להפסד לאחר שההפסד (לפני מס) שרשמה פעילות זו ברבעון האחרון של 2011 הסתכם ב-1.3 מיליארד פר"ש, לעמת הרבעון המקביל אשתקד אז רשמה חטיבה זו רווח לפני מס של 558 מיליון פר"ש. חטיבת הבנקאות הפרטית הרוויחה 467 מיליון פר"ש כמחצית מהרווח ברבעון המקביל שהסתכם ב-824 מיליון פר"ש. גם בחטיבת ניהול הנכסים ירדו הרווחים ל-87 מיליון פר"ש לעומת 180 מיליון פר"ש ברבעון המקביל ב-2010.

מנכ"ל הבנק, בריידי דוגן, אשר הנמיך את תחזית הרווח של הבנק והודיע על שני סבבים של פיטורים בשנה החולפת, מקטין את פעילות הבנקאות להשקעות של הבנק ומארגן מחדש את פעילות חטיבת ניהול ההון, על רקע משבר החובות הריבוניים באירופה והדרישות להגדלת הלימות ההון - שפגעו ברווחיות.

נציין כי בסיכום השנתי נפלו רווחי הבנק בכ-62% והרווח הנקי הסתכם ב-1.95 מיליארד פר"ש, לעומת רווח נקי של 5.1 מיליארד פר"ש ב-2010.

קרדיט סוויס עלתה מתחילת השנה ב-14% בבורסה של ציריך לעומת עלייה של 17% שרשם הבנק הגדול במדינה, UBS ולעומת עלייה של 19% שנרשמה בקרב 43 החברות המרכיבות את מדד הבנקים והשירותים הפיננסיים באירופה של בלומברג.

נזכיר כי לפני יומיים דיווח UBS על צניחה של 76% ברווחיו ברבעון הרביעי שהסתכמו ב-256 מיליון פר"ש. ובשבוע שעבר דיווח גם הבנק הגדול בגרמניה, דויטשה בנק על צניחה של 76% ברווחיו לאחר שחטיבת הבנקאות להשקעות דיווחה על הפסד של 422 מיליון אירו.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שונרא 09/02/2012 13:49
    הגב לתגובה זו
    אם כל הירידה של קרדיט סוויס משער של 60 לשער של 20 לא גורמת נזק לאי די בי .לכן לפני שהמלעיזים פותחים בגינויים טוב יותר אם יבדקו נתונים.וחוץ מזה משקיעים מסוגו של דנקנר הם משקיעים לתקופה ארוכה.
  • 3.
    אנליסט צמרת 09/02/2012 10:11
    הגב לתגובה זו
    פשוט בזיון!
  • ישראל 09/02/2012 10:42
    הגב לתגובה זו
    הצפי היה להפסד של 446 מיליון ולא לרווח כפי שפורסם באתר השני
  • 2.
    " מצב מאתגר" - אוטוטו עולה בדם של אנשים בארופה (ל"ת)
    מר מילים יפות 09/02/2012 09:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נוחי דנקנר אכל אותה!!! (ל"ת)
    פפו 09/02/2012 09:03
    הגב לתגובה זו
  • סוחר 09/02/2012 09:43
    הגב לתגובה זו
    כולם באותה סירה..
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTנשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT

5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם

כך הפך שי ג'ינגפינג ליריב החזק והמשמעותי של ארה"ב ושל המערב: מעלייתו למיצובו כמנהיג מעצמת על

הדס ברטל |

מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון לפני למעלה מעשור, הפכה סין למדינה שמעצבת במו ידיה את הסדר הגלובלי החדש. בהובלתו האישית, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עברה טלטלות, המפלגה הקומוניסטית חיזקה עוד יותר את שליטתה, ופניה של סין הפכו לדומיננטיות בזירה הדיפלומטית. חמש הפסקאות הבאות מציגות את סיפורו של האיש שמשפיע יותר מרוב מנהיגי העולם על עיצוב העשור הבא.

1 #  הרקע האישי והמסלול הפוליטי שהביא את שי לשלטון

שי ג’ינפינג נולד ב־1953 בבייג'ינג במשפחה שהייתה חלק מהאליטה המהפכנית של סין. אביו, שי ג’ונגסון, היה ממייסדי המהפכה הקומוניסטית ומקורב למאו דזה־דונג, אך נפל קורבן לטיהורים הפוליטיים של מהפכת התרבות. כתוצאה מכך נשלח שי בגיל צעיר לעבוד בכפר ענָי במחוז שאאנשי, חוויה שגיבשה את דמותו הציבורית כבן-מעמד העם למרות שורשיו האליטיסטיים. בשנות ה־80 וה־90 התקדם במעלה הדרגים האזוריים, עד שב־2012 נבחר למזכ"ל המפלגה וב־2013 לנשיא סין. בתוך שנים ספורות הפך למנהיג החזק במדינה מאז מאו, כשהוא מרכז בידיו שלוש סמכויות על: מנהיג המפלגה, הנשיא וראש הצבא.

2 # הכלכלה הסינית בעידן שי: מהנסיקה לשינוי כיוון

בשנותיו הראשונות בתפקיד, נהנתה סין מצמיחה גבוהה שהמשיכה את תנופת ההתפתחות הכלכלית שהחלה עוד לפניו. שי קידם מהלכים של תיעוש מואץ, השקעה מסיבית בתשתיות והפיכת חברות סיניות לענקיות גלובליות בתחומי הטכנולוגיה, התקשורת והאנרגיה. עם זאת, החל מסוף העשור הקודם הכלכלה החלה להאט. הקשחת הפיקוח על חברות הטכנולוגיה הגדולות, משבר הנדל"ן ובראשו קריסת ענקיות כמו אוורגרנד, והשלכות מגפת הקורונה, פגעו בקצב הצמיחה ובהשקעות הזרות. שי הציג זאת כחלק מ"תיקון היסטורי" שנועד להפוך את הכלכלה למאוזנת ופחות תלויה בחוב, אך במבחן היציבות הכלכלית, סין נמצאת כיום בתקופה מאתגרת יותר מאשר בימי קודמיו.

בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, המעברים במדיניות הסחר האמריקנית כלפי סין מיצבו את שי ג’ינפינג במרכז מאבק אסטרטגי עולמי. כאשר טראמפ הטיל מכסים נרחבים על סחורות סיניות החל משנת 2018, תגובת סין הייתה בעיקרה זהירה אך החלטית: משרד הסחר הסיני קרא לביטול המכסים והזהיר מפני "מלחמת סחר" שתכלה את שני הצדדים. בסוגיות טכנולוגיה וסחר, סין תחת שי נטתה יותר להשקיע בהרחבת בסיס הייצוא הלא-אמריקני ובהגדלת המיקוד בשוק המקומי, תוך הצהרות שוושינגטון "לא מפחיתה סיכונים אלא יוצרת אותם." 

בימי ביידן נרשמה ירידה יחסית באגרסיביות של הממשל האמריקני מול סין במישורי הסחר הישיר, אך לא הייתה חזרה לעידן של הסכם ושיתוף הפעולה. עם חזרתו של טראמפ לשלטון, הודגשו שוב מאמצי מכס נרחבים יותר והצהרות אגרסיביות מצד ארה״ב, בהן הצהיר טראמפ על שי כי "קשה מאוד להגיע איתו להסכם."