דאו גונס
צילום: רוי שיינמן ChatGPT
היום לפני...

היום לפני 5 שנים - האירוע שהשפיע על הכלכלה הגלובלית; ומה קרה בדיוק היום לפני 35 שנים

היסטוריה כלכלית - מה קרה היום לפני... האירועים המרכזיים בתחום הכלכלה והשווקים הפיננסים ב-17 ביולי
עמית בר | (1)


17.7.2020 – סגר הקורונה וההשפעה הכלכלית בישראל

ב־17 ביולי 2020 נכנסו לתוקפן מגבלות מחמירות בעקבות גל תחלואה שני מנגיף הקורונה. עסקים לא חיוניים נסגרו, מסעדות עברו למתכונת של משלוחים בלבד, וההתקהלות הציבורית צומצמה משמעותית. הפגיעה הכלכלית הייתה מהירה, בייחוד לעסקים שעדיין לא התאוששו מהשלכות הסגר הראשון: פדיונות בענפי המסחר והשירותים צנחו, אלפי עובדים יצאו לחל״ת או פוטרו, ושיעור האבטלה זינק שוב. הבורסה בתל אביב רשמה ירידות יומיות מחשש להאטה ארוכה במשק, אך השקל שמר על יציבות יחסית. בעלי עסקים מחו על היעדר פיצוי מיידי והאווירה הכללית הייתה של חוסר ודאות ואמון נמוך במדיניות הממשלה.


קורונה חיסון מסיכה MERCK
קורונה חיסון מסיכה MERCK - קרדיט: צילום מסך אתר MERCK


17.7.2014 – הפלת מטוס מלזיה איירליינס והסערה בשוקי המט״ח 

ב־17 ביולי 2014 התרחש אחד האירועים הדרמטיים בתולדות התעופה: טיסת MH17 של מלזיה איירליינס, מטוס בואינג 777, המריאה מאמסטרדם בדרכה לקואלה לומפור. בעת שטסה מעל מזרח אוקראינה, אזור שבו התנהלו קרבות עזים, פגע בה טיל קרקע–אוויר מסוג בוק, שמקורו לפי חקירות בינלאומיות בכוחות בדלנים פרו־רוסיים. כל 298 הנוסעים ואנשי הצוות נהרגו. זו הייתה השנה השחורה של מלזיה איירליינס, שבמרץ אותה שנה כבר איבדה את טיסה MH370 שנעלמה עם 239 נוסעים ואנשי צוות. שני האירועים יחד טלטלו את החברה: מכירות הכרטיסים קרסו, החברה קיצצה קווים בינלאומיים, פיטרה אלפי עובדים והולאמה על ידי ממשלת מלזיה כדי למנוע קריסה מוחלטת. בשווקים נרשמה תגובה מיידית להתרסקות מעל שמי אוקראינה: מניות תעופה באירופה ירדו בחדות, משקיעים ברחו למקלטים בטוחים – הדולר נחלש מול הין והפרנק השווייצרי – והזהב זינק. האירוע המחיש שוב עד כמה אירוע גיאו־פוליטי חד יכול לטלטל שווקים עולמיים ולגרום להשלכות עסקיות עמוקות על חברה אחת.


17.7.1987 – הדאו ג׳ונס בשיא רגעי לפני המפולת ההיסטורית

ב־17 ביולי 1987 נסגר מדד הדאו ג׳ונס ברמה של כ‑2,510 נקודות – קרוב מאוד לשיא של אותה תקופה. האווירה הכללית בשווקים התאפיינה באופוריה, המסחר התרחב והמינופים גדלו. מכפילי הרווח של מניות בולטות התנפחו, ומערכות מסחר אוטומטיות עודדו קנייה מהירה ללא בלמים. אך מתחת לפני השטח הצטברו מתחים: הריביות בארה״ב החלו לטפס והתמחור יצא מפרופורציה. כעבור מספר חודשים, באוקטובר, הגיע יום שני השחור – השוק קרס ב-22% ביום אחד – והפך את השיא של יולי 1987 לסמל של תקופה רועשת ומסוכנת בשוקי ההון.

17.7.1945 – נפתחת ועידת פוטסדאם שעיצבה את פני אירופה אחרי מלחה"ע ה-2


ב-17 ביולי 1945 נפתחה רשמית ועידת פוטסדאם בפרברי ברלין. סביב שולחן אחד ישבו הנשיא האמריקאי טרומן, ראש ממשלת בריטניה צ׳רצ׳יל (שהוחלף בהמשך הוועידה בקלמנט אטלי לאחר הבחירות בבריטניה) ומנהיג ברית המועצות סטלין.

הוועידה שמה לה למטרה בראש ובראשונה לגבש שורה של החלטות מדיניות כמו איך תיראה גרמניה המובסת וכיצד תחולק אירופה למזרח ומערב, אך מעבר לזה הוועידה כללה גם פרקים כלכליים חשובים מאוד, שקבעו את המסגרת לשיקום כלכלת אירופה והובילו לשינויים עמוקים ביחסי המסחר והמטבעות בעולם בעשורים שאחרי המלחמה. בין הנושאים שעמדו על הפרק: 

קביעת עקרונות שיקום כלכלי – פירוק התעשיות הצבאיות של גרמניה, העברת מפעלים, מכונות ותשתיות כתחליף לפיצויים.

קיראו עוד ב"גלובל"

חלוקת משאבים ואזורי שליטה – מדינות בעלות הברית חילקו ביניהן את גרמניה כדי להבטיח שלא תשוב להיות מעצמה צבאית־כלכלית מאיימת.

עיצוב מחדש של מערכת המטבעות – הוחלט על צעדים שיבטיחו יציבות במטבעות באירופה, שנפגעו קשות במלחמה.

בסיס להסכמים כלכליים עתידיים – ההחלטות שהתקבלו בוועידה סללו את הדרך לתוכניות כמו “תוכנית מרשל” וליצירת מוסדות בינלאומיים שיפקחו על שיקום כלכלי (כגון הבנק העולמי וקרן המטבע, שהחלו לפעול ממש אז).


תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ביבי הקורה הרס את הכלכלה של שיראלעשה חובות לעשרות שנים קדימה (ל"ת)
    אנונימי 18/07/2025 07:47
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אלבום שירי KPOP Demon Hunters. קרדיט: רשתות חברתיותאלבום שירי KPOP Demon Hunters. קרדיט: רשתות חברתיות

להיט האנימציה של נטפליקס שובר שיאים

"KPop Demon Hunters" הפך לסרט המצליח ביותר בתולדות נטפליקס, עם מאות מיליוני צפיות, להיטי מוזיקה והיסטריה ברשתות והוא בדרך להיות היקום הקולנועי הראשון של החברה; למה המרצ'נדייז מתעכב? ומה גרם לסוני למכור את הזכויות?

רן קידר |
נושאים בכתבה נטפליקס סוני

נטפליקס Netflix, Inc 0.61%   רגילה להפתיע את הוליווד, אבל הפעם גם החברה בעצמה הופתעה מההצלחה. סרט האנימציה “KPop Demon Hunters”, שעלה לשירות הסטרימינג בקיץ האחרון, הפך תוך שבועות לא רק לשובר צפיות אלא גם לתופעה תרבותית עולמית: סיפור על שלוש כוכבות קיי-פופ (מוזיקת פופ קוריאנית) שנלחמות בשדים הפך לשיחת היום ברשתות, לפסקול השנה ולמכונת כסף חדשה עבור נטפליקס, ואולי, לראשונה בתולדותיה, גם לבסיס ליקום קולנועי עצמאי בבעלותה.

על פי נתוני החברה, הסרט נצפה כבר ביותר מ-325 מיליון פעמים, והיה בראש טבלת הצפיות העולמית במשך יותר מארבעה חודשים ברציפות. ארבעה שירים מתוך פס הקול: Golden, Your Idol, Soda Pop ו-How It’s Done, נכנסו יחד לעשיריית הבילבורד, הישג חסר תקדים עבור סרט אנימציה, ובטח כזה שאינו מבית דיסני או פיקסאר. הקונספט, ששילב אסתטיקה קוריאנית, אנרגיה של קיי-פופ ועלילה פמיניסטית, כבש גם את הקהל הצעיר וגם את המבוגרים שנכנעו לוויב הויראלי.

איפה המרצ'נדייז? 

אך דווקא בשיא ההצלחה, מעריצים רבים, ובעיקר הורים שמנסים להשיג מתנות לחגים, מגלים כי צעצועים ובובות של הדמויות האהובות לא קיימים עדיין בשוק. לפי הדיווחים, רוב המוצרים, כלומר בובות ודמויות, צעצועים רכים וערכות משחק, לא יהיו זמינים לפני הרבעון הראשון או השני של 2026, כמעט שנה לאחר שהסרט יצא.

הסיבה? אף אחד לא צפה את גודל ההיסטריה. נטפליקס אמנם הציגה את הסרט בפני קמעונאים וחברות צעצועים כבר בשלב מוקדם, אך אלה גילו ספקנות כלפי סרט אנימציה מקורי ללא מותג קיים מאחוריו. אחרי כישלונות קודמים בז’אנר, כמו "אלמנטלי" (Elemental) של פיקסאר ו-"סיפור הברווזים" (Migration) של יוניברסל, הרשתות לא מיהרו להזמין מוצרים למדפים. רק אחרי שהסרט שבר שיאי צפייה ומכר מיליוני עותקים של פס הקול, ההצלחה חילחלה גם לתעשיית הצעצועים.

במהלך חסר תקדים, שתי ענקיות התחום, מאטל Mattel, Inc 0.32%   (יצרנית ברבי) והאזברו Hasbro Inc.  (המוכרת ממותגים כמו הרובוטריקים ומיי ליטל פוני) חתמו על הסכם משותף להחזיק בזיכיון הייצור: מאטל תפתח את קו הבובות, הדמויות והמשחקים, ואילו האסברו תטפל בצעצועים הרכים ובמרצ’נדייז הנלווה. “זה הפרויקט שהוקם במהירות הגבוהה ביותר בתולדות מאטל”, אמר סגן נשיא לשיתופי פעולה בידוריים בחברה. לדבריו, הביקוש העצום גרם לצוותים “לעבוד סביב השעון” כדי להוציא את המוצרים עד תחילת השנה הבאה.