טראמפ ופוטיןטראמפ ופוטין

טראמפ מאיים על רוסיה: הסכם שלום או מכסים של 100%

טראמפ נותן אולטימטום של 50 יום להסכם שלום עם אוקראינה ומגביר את החששות מהתרחבות מלחמת המכסים לכיוון סין, הודו, דרום קוריאה וטורקיה, בעוד הקונגרס שוקל צעדים קיצוניים יותר עם מכסים של עד 500% על רוסיה
אדיר בן עמי | (7)

דונלד טראמפ ממשיך למקד את מדיניות הסחר האמריקאית ככלי להשגת מטרות מדיניות רחבות יותר כשהוא מציג אולטימטום לרוסיה: אם לא יושג הסכם שלום עם אוקראינה בתוך 50 יום, ארה״ב תטיל מכסים משניים בגובה 100% על מדינות שימשיכו לסחור עם רוסיה. מדובר בהרחבה של מדיניות המכסים, שנועדה להשפיע לא רק על יחסים מסחריים אלא גם על מדיניות חוץ.


המכסים המשניים נועדו להחיל את הלחץ על מדינות אחרות – למשל סין – שממשיכות לקיים קשרי סחר עם רוסיה. במקום להפעיל סנקציה ישירה בלבד, ארצות הברית מאותתת על כוונתה להרחיב את ההשפעה גם על השותפים המסחריים של רוסיה. המשמעות הפוטנציאלית היא פגיעה בזרמי סחר גלובליים נרחבים, מעבר לרמה הדו-צדדית.


לפי נתוני משרד הסחר האמריקאי, היקף הסחר הישיר עם רוסיה בשנת 2024 עמד על 3.5 מיליארד דולר – ירידה חדה מהשנים הקודמות. לעומת זאת, הסחר של ארה"ב עם מדינות כמו סין, הודו, דרום קוריאה וטורקיה נאמד בעשרות מיליארדי דולרים, כך שהשפעת מכסים משניים עשויה להיות רחבה יותר באופן משמעותי.


100%? למה לא 500%?

במקביל, הקונגרס האמריקאי מקדם חקיקה דו-מפלגתית שמציעה קווים נוקשים אף יותר: מכסים של עד 500% על יבוא מרוסיה, ומכסים מקבילים על מדינות הרוכשות ממנה אנרגיה או חומרי גלם אסטרטגיים כמו אורניום. ההצעה שמה דגש על הפחתת תלות במשאבים שמקורם ברוסיה, תוך הרחבת האחריות למדינות צד שלישי.


באירופה, ההתנהלות סביב סוגיית המכסים שונה. טראמפ ציין אפשרות להטלת מכסים בגובה 30% על יבוא מהאיחוד האירופי וממקסיקו, במסגרת מו"מ סחר. הנציב האירופי לענייני סחר הגיב כי האיחוד ימשיך לקדם דיאלוג, אך גם הכין חבילת צעדי תגובה שכוללת מכסים אפשריים על יבוא אמריקאי בהיקף של כ-24.5 מיליארד דולר. טראמפ איים בעבר בצעדים דומים, ולעיתים חזר בו לאחר מגעים מדיניים. עם זאת, האפשרות למימושם קיימת, והשווקים נדרשים להתייחס גם לתרחישים פחות מתונים.


סין מהווה מקרה מבחן חשוב בהקשר זה. לפי נתונים עדכניים, הייצוא הסיני צמח ב-5.8% ביוני, אולם הייצוא לארצות הברית דווקא ירד ב-16.1%. נתונים אלו עשויים להעיד על שינוי בדפוסי הסחר של סין, תוך חיפוש אחר שווקים חלופיים, אך תלותה בשוק האמריקאי נותרת משמעותית.


עבור יצרנים אמריקאים, ההתפתחויות יוצרות סביבה חדשה כאשר מדיניות המכסים מגבילה תחרות זרה ומעודדת אספקה מקומית. בתחומים כמו מתכות, אנרגיה וחקלאות, נפתחות הזדמנויות לחיזוק שרשראות ייצור פנימיות והגדלת חלקם של יצרנים מקומיים בשוק האמריקאי.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מענין איזה איומים מקבלת אשתו.. גם עליה הוא מטיל מכסים (ל"ת)
    אנונימי 15/07/2025 08:45
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אנונימי 15/07/2025 06:53
    הגב לתגובה זו
    עכשיו כל הבלאגן בבורסות מתחיל שוב באוגוסט הכל הולך לרדת גם מלחמת הסחר לגבי המכסים גם הבלאגן של איילון מאסק וגם השוק רווי רווי עלה יותר מדי והמוסדיים מתחילים לממש בשקט בשביל לעשות ולהספיק לעשות עוד סיבוב עד סוף השנה פשוט תקופה של פחד פחד
  • 4.
    בא 15/07/2025 05:11
    הגב לתגובה זו
    למישטרים מיפלצתיים כאלה אין מקום בכוכב הזה אסור לקיים איתם מסחר או קשרים כול שהם.
  • 3.
    אדברד 14/07/2025 23:43
    הגב לתגובה זו
    לא ניתן להתעלם מהעובדה שרוסיה מחזיקה בארסנל גרעיני הכולל למעלה מ1500 טילים בליסטיים עם ראשי נפץ גרעיניים.ובתוך כל זה טראמפ מאיים נראה שהוא מתבלבל ומבלבל את הסובבים אותו.
  • 2.
    אנדריי 14/07/2025 23:42
    הגב לתגובה זו
    רוסיה שולטת במשאבים טבעיים מהחשובים בעולם פלטינה יהלומים טיטניום זהב כסף ניקל אלומיניום נחושת ועוד עשרות סוגי מתכות כולם נמצאים בתחומה. לכך מתווספים עתודות נפט גז פחם ועץ מן הגדולות בעולם.מדינות רבות תלויות במשאבים אלה כדי להבטיח את קיומן הכלכלי והאנרגטי.
  • 1.
    אנונימי 14/07/2025 21:39
    הגב לתגובה זו
    מזיז לפוטין את ביצה הימנית...
  • פפפ 15/07/2025 05:11
    הגב לתגובה זו
    רוצה להצטרף
השוק השורי הבא בסין. קרדיט: AIהשוק השורי הבא בסין. קרדיט: AI

הציבור הסיני צפוי להזניק שוק שורי בשווי 23 טריליון דולר

משקי הבית בסין מחזיקים פיקדונות בהיקף 23 טריליון דולר; לאור היעדר חלופות השקעה, ג’יי.פי מורגן מעריך כי 350 מיליארד דולר יזרמו למניות עד סוף 2026, מה שעשוי להקפיץ את המדדים הסיניים ביותר מ-20%

רן קידר |
נושאים בכתבה סין שוק שורי

שוק המניות הסיני נמצא בעיצומו של ראלי מרשים בעולם, ועלה כ־25% מאז תחילת אפריל 2025. וכעת, המשקיעים פונים למקור ההון הבא: חסכונות הציבור. במהלך חודש יולי ירדו פיקדונות משקי הבית בסין ב-0.7% מרמת שיא ביוני, לרמה של כ-171 טריליון יואן (כ-23 טריליון דולר). הירידה הזו, ראשונה מזה חודשים, מתפרשת כסימן לכך שהציבור מתחיל להפנות חלק מהכסף מהבנקים אל שוקי ההון. לפי הערכות ג’יי.פי מורגן, כ־350 מיליארד דולר נוספים עשויים לזרום לשוק המניות בין עד סוף 2026, וסכום כזה עשוי להקפיץ את המדדים המובילים ביותר מ-20%.

CSI 300 שוברת שיאים

מדד CSI 300, הכולל את 300 החברות הגדולות הנסחרות בשנגחאי ובשנזן, זינק ב־10% באוגוסט לבדו, והפך לאחד המדדים החזקים בעולם בתקופה זו. הראלי מונע משילוב של נזילות גבוהה בשוק, תמיכה ממשלתית והערכות ציבורית כי הרשויות לא יאפשרו ירידות חדות לפני אירועים פוליטיים חשובים, למשל המצעד הצבאי הצפוי ב-3 בספטמבר לציון 80 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה. הציבור הסיני, הידוע ככוח עצום בבורסות המקומיות, נמצא עדיין בתחילת הדרך של כניסה מחודשת לשוק. עד כה, את עיקר העליות הובילו קרנות גידור ומשקיעים מוסדיים, אך ההערכה היא שכעת הכסף הקמעונאי מתחיל לזרום והוא עשוי להפוך את הראלי לאגרסיבי עוד יותר. 

בתי ההשקעות הזרים מתיישרים עם המגמה. גולדמן זאקס העלה את מחיר היעד למדד CSI 300 וצופה עלייה של כ-10% נוספים בשנה הקרובה. HSBC הגדיר את עודפי החיסכון כ"זרז חיובי מאוד", ובנק אוף אמריקה ציין כי מדובר בסביבה של TINA (“אין אלטרנטיבה”), כשהאג"ח מניב תשואות נמוכות והנדל"ן עדיין במשבר. תשואת הפיקדון לשנה בבנקים הגדולים בסין עומדת על 0.95% בלבד ועומדת על שפל היסטורי. על רקע זה, הכניסה לשוק המניות נתפסת כמעט כצעד הכרחי. “יש מחסור חמור באפיקי השקעה בסין,” הסבירו  בבנק אוף אמריקה. “אם שוק המניות ישדר רווחיות אמיתית, הציבור לא יישאר אדיש”.

ה-FOMO מלווה בחששות מבועה

בנתיים, ברחוב ישנה תחושה חזקה של FOMO, ואנשים חוששים להחמיץ את הראלי הבא, אחרי שהחמיצו את הזינוק של ספטמבר שעבר, אז זינק CSI 300 ב-25% בשבוע אחד בעקבות תוכנית תמריצים של הבנק המרכזי. עם זאת, עולים גם סימני אזהרה. מניות Cambricon Technologies, יצרנית שבבי AI, הוכפלו בערכן בתוך חודש, עד כדי כך שהחברה עצמה הזהירה שהמחיר לא משקף את הפעילות. המניה התרסקה מיד לאחר מכן. המצב מזכיר לרבים את בועת 2015, אז זינקו המדדים במהירות, כשמשקיעים רבים לקחו הלוואות ממונפות כדי להיכנס לשוק, ותוך חודשים ספורים התפוצצה הבועה ונמחקו יותר מ־2 טריליון דולר משווי השוק. 

כיום, בתי השקעות סיניים מקשים על המשקיעים שמעוניינים לקחת הלוואות לטובת רכישת מניות ומי שרוצה להמר בגדול עם כסף שאינו שלו יצטרך לשים יותר בטחונות או לקבל פחות אשראי. במקביל, חלק מקרנות הנאמנות מגבילות את כמות הכסף החדש שהן מוכנות לקבל מהציבור. הן אינן מעוניינות בתזרים אדיר שיאלץ אותן להשקיע מיד בשוק, מה שעלול להעצים את התנודתיות. מאחורי הקלעים ייתכן שהרגולטורים בסין רומזים לגופים האלה לפעול בזהירות, כדי שלא נראה שוב מצב של "בועה" כמו ב-2015, כששוק המניות עלה מהר מדי ואז התרסק ומחק טריליונים.


מכונת טלגרףמכונת טלגרף
היום לפני...

אמצעי התקשורת ששינה את פני המסחר הגלובלי ומה קרה יום לפני 56 שנה

היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-1 בספטמבר

עמית בר |


1 בספטמבר 1969 - הפיכה פוליטית בלוב משנה את פני הכלכלה המקומית והאזורית

ב-1 בספטמבר 1969 התחולל בלוב מהפך פוליטי-כלכלי משמעותי, כאשר קבוצת קצינים צעירים בראשות מועמר קדאפי הדיחה את המלך אידריס והשתלטה על המדינה. ההפיכה סימנה את סיום שלטון המלוכה והחלה עידן חדש, שהתבסס על אידיאולוגיה פאן-ערבית, שליטה מוחלטת של המדינה במשאבים והתרחקות מבריתות מערביות.

קדאפי, שראה בעצמו את יורשו האידיאולוגי של נשיא מצרים דאז גמאל עבד אל-נאצר, הוביל מהלך כולל של הלאמת תעשיית הנפט, ביטול זיכיונות לחברות זרות והפניית משאבים לטובת פרויקטים ציבוריים נרחבים. מערכת הבנקאות עברה לפיקוח ממשלתי הדוק, והסקטור הפרטי הפך לשולי. מדיניותו הפיננסית של קדאפי נטתה לפיזור כספים לפי העדפה אידיאולוגית ולא בהכרח כלכלית.


מועמר קדאפי
שליט לוב לשעבר, מועמר קדאפי


בהיבט הגיאופוליטי, המשטר החדש בלוב שיבש את יחסי הכוחות בשוק האנרגיה. לוב הפכה למדינה עצמאית כלכלית, אם כי לא יציבה. יחסי הסחר שלה השתנו, הסכמים חדשים נחתמו, ואופק ההשקעות הזרות נהיה מוגבל. למרות השקעות עתק במערכת החינוך והתשתיות, החזון הפאן-ערבי נתקל במציאות כלכלית מגבילה. ההכנסות מתעשיית הנפט יצרו שגשוג זמני, אך התלות הגוברת בו הפכה את הכלכלה הלובית לפגיעה במיוחד. לאורך השנים התגברו הסנקציות, והמדינה שקעה בהדרגה בבידוד כלכלי ובחוסר יציבות מבנית מתמשך.

1 בספטמבר 1939 - מלחמת העולם פורצת ומשבשת את הסדר הכלכלי העולמי

ב-1 בספטמבר 1939 פלשה גרמניה הנאצית לפולין, אירוע שציין את תחילתה של מלחמת העולם השנייה. התגובה הבינלאומית לא איחרה להגיע: בריטניה וצרפת הכריזו מלחמה, והיבשת כולה נכנסה לעשור של הרס, אלימות וטלטלה כלכלית חסרת תקדים. במקביל להתרחשויות הצבאיות, הכלכלה הגלובלית נכנסה למצב חירום.