המסורת נמשכת: באפט תורם 6 מיליארד דולר במניות ברקשייר לחמישה גופים פילנתרופיים

המיליארדר בן ה-94 ממשיך במסורת ההתרמה השנתית שהחלה ב-2006, עם תרומה שמרכז הכובד שלה שוב מופנה לקרן גייטס, אך גם לקרנות של ילדיו ולאשתו המנוחה

רן קידר | (1)
נושאים בכתבה וורן באפט

וורן באפט, אחד האנשים העשירים והמשפיעים בעולם הפיננסים, שהודעתו על פרישה טלטלה את העולם הפיננסי, הודיע על העברת תרומה של מניות ברקשייר הת'אווי בשווי כולל של 6 מיליארד דולר לחמישה ארגונים פילנתרופיים, כפי שנמסר בהודעה רשמית שפורסמה בסוף השבוע האחרון. מדובר בהמשך ישיר למסורת ההתרמות השנתית שהוא מקיים מאז 2006, כשאת עיקר התרומה, כ-4.6 מיליארד דולר, תקבל גם הפעם קרן גייטס.

לצד קרן גייטס, ארבע קרנות משפחתיות של באפט יקבלו את יתרת התרומה, לפי נוסחה קבועה מראש. הקרנות הן: קרן סוזן תומפסון באפט, על שם רעייתו המנוחה (שתקבל 460 מיליון דולר), קרן שרווד של בתו סוזן, קרן האוורד ג. באפט של בנו האוורד, וקרן נובו של בנו פיטר, כאשר כל אחת משלוש האחרונות יקבלו כ-320 מיליון דולר.

לשם התרומה, ממיר באפט 8,239 מניות מסוג A  Berkshire Hathaway Inc לכ-13.4 מיליון מניות מסוג B Berkshire Hathaway Inc 0.08%  , שצפויות להימסר לנמענים בתחילת השבוע הקרוב. לאחר ההעברה, יוותרו לו 198,117 מניות מסוג A בשווי מצטבר של כ-145 מיליארד דולר, קרוב ל-99.5% מהונו האישי. הגישה של באפט מבוססת על העיקרון של תרומה מהותית שמיועדת להוצאות ומשמשת לצרכים מיידיים ולא נצברת או נשמרת כהון עתידי. קרן גייטס לדוגמה, שמנוהלת כיום בידי ביל גייטס, הוציאה בשנה האחרונה כ-8 מיליארד דולר, כאשר כ-2.5 מיליון מניות מסוג B נמכרות מדי רבעון לשם מימון הפעילות

כל אחת מהקרנות המשפחתיות פועלת בתחום שונה. קרן סוזן תומפסון באפט תורמת לארגונים הפועלים לקידום זכויות נשים לקבל החלטות חופשיות ואחראיות בנוגע לפריון, הריון, לידה ואמצעי מניעה. שאר הקרנות מבוססות על מיקום: קרן שרווד מתמקדת בתרומות בנברסקה, קרן האוורד ג. באפט פועלת בעיקר עבור פרויקטים באוקראינה, ואילו קרן נובו של פיטר באפט פועלת באזור קינגסטון שבמדינת ניו-יורק. תרומותיו של באפט צפויות להיפסק עם מותו. לאחר מכן, ילדיו יקבלו אחריות על ניהול הפילנתרופיה המשפחתית, במסגרת חלוקה שתתבצע לאורך תקופה של עשר שנים לפחות.

לא מכר מניה כבר שני עשורים

באפט, שנמצא כיום בגיל 94, מדגיש שמאז שהחל את ההתרמות, לא רכש או מכר אף מניה של ברקשייר, לא מסוג A ולא מסוג B. במילים אחרות, הוא מחזיק בהשקעותיו מבלי לבצע שינויים, למעט המרות לצורכי התרומה. באפט סיפר שב-2006, כשהחלה מסורת התרומות, הוא החזיק ב-474,998 מניות מסוג A, שהיו שוות אז 43 מיליארד דולר, יותר מ-98% מהונו באותה תקופה. כיום, שווי מניות אלו, לפי מחירי השוק של סוף השבוע (730,940 דולר למניית A ו-485.68 דולר למניית B), נאמד בכ-345 מיליארד דולר. באפט סיכם: "שום דבר יוצא דופן לא התרחש בברקשייר. שילוב של זמן, החלטות פשוטות ונכונות, הרוח הגבית האמריקאית וכוח הריבית הדולפת הם אלו שיצרו את העושר הנוכחי שלי. צוואתי קובעת שכ-99.5% מהעיזבון שלי יוקדש לפילנתרופיה".

באפט, יחד עם ביל גייטס, הם היוזמים של "התחייבות הנתינה" (Giving Pledge), שהיא התחייבות של עשירי עולם לתרום לפחות מחצית מהונם. יותר מ-240 מיליארדרים כבר חתמו על ההתחייבות מאז 2010. מדובר במגמה שמשנה את פני הפילנתרופיה הגלובלית.

היות והיסטורית, מניות ברקשייר ממשיכות לעלות בערכן עם השנים, מעדיף באפט לתרום את המניות עצמן, והדבר מאפשר לקרנות שמקבלות אותן לממש אותן בהדרגה לפי צרכי הפעילות שלהם. בנוסף, מהלך כזה מגלם יתרונות מס במסגרת מיסוי התרומות. ההשפעה הישירה על המניה של ברקשייר היא מזערית, מאחר שבאפט תורם מניות קיימות שלא נמכרות בשוק. אך פעולות התרומה מושכות תשומת לב ציבורית נרחבת ומדגישות את גישת ההשקעה לטווח ארוך.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    וליהודים לא נותר כלום.. (ל"ת)
    יהודיאנונימי 29/06/2025 10:25
    הגב לתגובה זו
sp500
צילום: טוויטר
תחזית

מורגן סטנלי שורי על ה-S&P 500 - התחזית האגרסיבית ביותר ומה מעלה את שערי המניות?

ההשקעה תניב פירות מהירים - התחזית של מורגן סטנלי ולכמה יגיע ה-S&P 500?

רן קידר |
נושאים בכתבה S&P500 מורגן סטנלי

במורגן סטנלי מספקים הערכה אופטימית במיוחד למניות בוול סטריט - האנליסטים של מורגן מעריכים כי אימוץ טכנולוגיות AI בקרב חברות ה־S&P 500 עשוי להוסיף עד 920 מיליארד דולר בשנה לשורת הרווח הנקי. מדובר בפוטנציאל לשינוי דרמטי ברווחיות וברווח וכתוצאה מכך בשווי השוק של החברות הגדולות בארה"ב.

מורגן שהוא השורי ביותר מבין גופי ההשקעות מסביר שהמהפכה הטכנולוגית של הבינה המלאכותית, שהחלה כטרנד נקודתי בסקטור ההיי-טק, מתפשטת כעת לכל ענפי המשק. מדובר בחיסכון והתייעלות, גידול בהכנסות וכמובן גידול ברווח. ברגע שהרווח גדל, מכפיל הרווח של החברה יורד והשוק צפוי להעלות את המניה למכפיל הרווח המייצג. 

במורגן מדברים על סכום פנומנלי - כמעט טריליון דולר לרווח והמשמעות היא גידול של קרוב ל-20% ברווח התפעולי וגידול מרשים יותר בשורה התחתונה. אלו רמות גידול שלא זכורות בהיסטוריה בפרק זמן קצר, כשבמורגן מסבירים שהתהליך כבר החל והוא יתעצם השנה ושנה הבאה. 

במקביל לעלייה ברווח, מדד ה-S&P עשוי לעלות במעל 20% בכדי להתאים את עצמו לרווחים החדשים. 


השקעות עם פוטנציאל אדיר

המספרים המניעים את התחזיות קשורים ישירות להיקף ההשקעות. ארבעת ענקיות הטכנולוגיה - אלפבית, מיקרוסופט, אמזון ומטא  שצפויות להוציא כמעט טריליון דולר בשלוש שנים על תשתיות, מרכזי נתונים, פיתוח תוכנה ויישומים מבוססי AI. זהו קצב השקעות חריג גם ביחס לעשורים הקודמים, וממחיש את האמון של החברות בכך שההשקעה תניב החזר מהיר יחסית.

השימושים האפשריים מגוונים: החל ממוקדי שירות לקוחות שמבוססים על מערכות חכמות, דרך כלי פרסום ממוקדים יותר ועד אוטומציה מתקדמת של תהליכים לוגיסטיים. חלק מהחסכון יגיע מצמצום כוח אדם בתחומים מסוימים, אך ההיסטוריה מלמדת שכאשר פרודוקטיביות עולה, נוצרים גם מקומות עבודה חדשים בתחומים אחרים.

וול סטריט אפל אנבידיה (דאלי)וול סטריט אפל אנבידיה (דאלי)

השבוע שאחרי ג'קסון הול ולפני אנבידיה - האנליסטים מתכוננים לוול סטריט

כנס הקיץ הצליח לחמם את השווקים שסיימו את השבוע בעליות חדות - אבל לא כל האנליסטים משוכנעים שפאוול בדרך לשחרר את החגורה; המהמורות שבדרך: נתוני ליבה בלוח האירועים הכלכלי וגם התוצאות הכספיות של מלכת ה-AI - אנבידיה  

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

וול סטריט עשתה כבר כברת דרך, חידוש הסייקל של הורדות הריבית נראה קרוב מאי פעם ואפילו פאוול ההססן נשמע הרבה יותר החלטי. אולי זה אוויר ההרים של ווימינג שעשה את זה, אולי זה שוק התעסוקה שאותת על סימני שבירה. כך או כך באחד הנאומים הכלכליים המתוקשרים ביותר בשנה האחרונה פאוול שם את היסודות להקלה מוניטרית אפילו כבר בהחלטת הריבית הקרובה ב-20 לספטמבר. אגב, כולם הקשיבו לפאוול אבל מהסימפוזיון עלו גם קולות אחרים, מהוססים יותר וחשדניים כלפי ההחלטה הבאה - ג’קסון הול, בין וול סטריט לוויומינג: מה חושבים הנגידים?

המשקיעים ניגשים אל שבוע המסחר עם תחושה של הקלה זמנית, אבל עם עיניים על המטרה. הנאום של יו"ר הפד' התקבל בשוק ככזה שפותח את הדלת להפחתת ריבית במידה וההאטה בכלכלה תוכח.אבל עם זאת בין השורות קיבלנו את המסר שהפד' צריך את ה"תירוצים" כדי להוריד ריבית, הוא צריך נתונים שיצדיקו את זה. ריבית זה קל להוריד, אבל אינפלציה זה ממש קשה.

כך או כך התגובה המיידית בשווקים הייתה ירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות ועליות במדדי המניות. מדד ה-S&P 500 עלה 1.5%, מדד הנאסדק עלה 1.9% ומדד הדאו ג'ונס עולה גם הוא 1.9%. מדד המניות הקטנות, הראסל 200, הוביל את העליות עם זינוק של כ-3.8%. תשואת האג"ח ל-10 שנים ירדה ל-4.26%. מדד הפחד - ה-VIX צנח לרמה של 14 נקודות, כשהוא אומר לנו שוול סטריט "החליפה קלטת" מרמות פחד קיצוניות מהתחלת מלחמת המכסים, לתאוות בצע ותיאבון לסיכון שמתחיל להתפשט בשווקים.

יוני פנינג, ממזרחי טפחות, גם ניתח את הטון של פאוול בכנס הקיץ והוא מציין כי המשקל שנתן פאוול לשוק העבודה ולסיכונים שבו, בשילוב העובדה שהמדיניות נמצאת בטריטוריה מצמצמת, הם הגורמים שמובילים את השוק לתמחר הסתברות של כ-90% להפחתת ריבית כבר בספטמבר לעומת כ-70% בלבד לפני הנאום. אחרי התגובה המיידית, ממשיך פנינג, ירדה ההסתברות בהמשך לכ-80%, אבל עקום התשואות כולו נותר מתון משמעותית, עם ירידה של כמעט 10 נ"ב בטווחים הקצרים". 

פנינג מזכיר כי בעוד נאום ג'קסון הול של 2022 סימן נקודת תפנית לעליות חדות בתשואות והידוק מוניטרי ממושך, השנה התגובה הראשונית הייתה דווקא הפוכה: ירידה בתשואות ועליות במדדים. הוא רוצה להזהיר ש"היסטורית, התגובה המיידית לנאום לא תמיד חוזה את המשך המגמה".