דונלד טראמפ
צילום: טוויטר

מכסים של 3,500% - טראמפ מחסל את תעשיית הסולאר במזרח אסיה

בתום חקירה שקבעה כי החברות האסייאתיות מציפות את השוק ומקבלות סובסידיות מסין, ממשל טראמפ מטיל מכסים בגובה חסר תקדים על חלק מהחברות, כאשר על חברות ששיתפו פעולה עם החקירה יוטלו מכסים מתונים יותר; המניות הסולאריות בארה"ב קופצות במסחר המוקדם

רוי שיינמן | (12)

ארה"ב הודיעה כי בכוונתה להטיל מכסים בגובה חסר תקדים של עד 3,521% על ייבוא של פאנלים סולאריים מארבע מדינות בדרום-מזרח אסיה: קמבודיה, תאילנד, מלזיה ווייטנאם. מדובר בצעד דרמטי שנועד לחסל את הכמות הגוברת של ציוד סולארי שמגיע לארה"ב מהמדינות האלו, שרבות מהן משמשות כיום בכלל כמרכזי ייצור עבור חברות סיניות. בפועל, זהו מהלך שעלול לחסל לחלוטין את הסיכוי של אותן מדינות להתחרות בשוק האמריקאי.


המכסים מגיעים לאחר חקירה שנמשכה כשנה ועסקה בטענות להיצף השוק האמריקאי וסובסידיות סיניות בלתי חוקיות לחברות באותן מדינות. מחלקת המסחר האמריקאית קבעה שהחברות שפועלות במדינות אלו נהנות מסובסידיות שהוענקו להן על ידי ממשלת סין, ובכך פוגעות ביכולת התחרות של יצרנים אמריקאיים.


החקירה העלתה כי חברות רבות לא שיתפו פעולה עם הרשויות האמריקאיות, ולכן הוטלו עליהן המכסים הגבוהים ביותר. חברות שפועלות בקמבודיה, למשל, צפויות להתמודד עם מכסי יבוא של למעלה מ-3,500%. לעומתן, חברות מסוימות במלזיה, כמו Jinko Solar הסינית, יישאו בנטל נמוך יותר, אך עדיין כבד, של כ-41%. Trina Solar, אחת מהשחקניות המרכזיות בשוק שפועלת בתאילנד, תתמודד עם מכס של 375%.


מי שכמובן מרוצות מההחלטה הן החברות האמריקאיות. בברית היצרנים האמריקאים לאנרגיה סולארית (American Alliance for Solar Manufacturing), שהייתה מהגופים שדחפו לפתיחת החקירה, בירכו על ההחלטה. "זו ניצחון גדול לתעשייה האמריקאית", אמר טים ברייטביל, היועץ המשפטי של הברית. לדבריו, "החקירה הוכיחה את מה שידענו כבר מזמן - שחברות סיניות רמסו את הכללים תוך מעבר מלאכותי לייצור באסיה". המניות הסולאריות בארה"ב קופצות בטרום, כש-First Solar First Solar Inc.  עולה ב-8.5%, סאנראן Sunrun 5.3%   עם 3%, אנפייז Enphase Energy 3.7%   עם 2.5% וסולאראדג' SolarEdge 2.99%   עם 3.7%.


יבוא של 12 מיליארד דולר בשנה - שצפוי להיעלם

ב-2023 בלבד יובאו לארה"ב פאנלים סולאריים מארבע המדינות הללו בהיקף של כמעט 12 מיליארד דולר. העלות הנמוכה יחסית של המוצרים האסייתיים אפשרה לחברות אנרגיה רבות בארה"ב להציע מתקנים סולאריים במחירים תחרותיים גם למשקי הבית.


אלא שכעת, עם המכסים החדשים שמתווספים למכסי טראמפ, שכבר כוללים מכסים של כ-145% על מוצרים סינים, המחירים צפויים לעלות באופן חד. גם אם יצרנים מקומיים ינסו למלא את החסר, זה צפוי לקחת זמן ולגרום למחסור זמני ולהתייקרות לצרכן הקצה.


ההודעה על המכסים פורסמה ימים ספורים לאחר שנשיא סין שי ג'ינפינג סיים ביקור מדיני בוייטנאם, מלזיה וקמבודיה, ביקור שנועד לחזק את קשרי סין עם האזור ולהציג אלטרנטיבה ל"בריונות החד-צדדית" של ארה"ב, כלשונו. אלא שהתגובה האמריקאית לא איחרה לבוא, עם מכסים שרבים רואים בהם הכרזת מלחמה מסחרית מחודשת.

קיראו עוד ב"גלובל"


ממשל טראמפ כבר הודיע כי כל מדינה שלא תחת הסכם סחר תשלם מכס של 10% על מוצריה, והמכסים על מוצרים סינים כאמור גבוהים בהרבה. בתגובה, סין מצידה כבר הטילה מס בגובה 125% על מוצרים אמריקאיים והבטיחה "לנהל מאבק עד הסוף".

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    כל המוצרים לפנלים סולארים מסובסדים עי ממשל סין (ל"ת)
    עושה חשבון 23/04/2025 07:17
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 23/04/2025 12:47
    הגב לתגובה זו
    המלחמה היא לא נגד הסינים אלא בעד הנפט האמריקאי המזוהם
  • 9.
    לא ברור למה סולאראדג עולה. כעת האטרקטיביות של פתרונות סולריים דווקא יורדת (ל"ת)
    ציבור מטומטם 22/04/2025 20:23
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    מבצע הסולארי של סין נגד ארהב מזכיר את מבצע ביפרים מול חיזבאלה (ל"ת)
    אורן 22/04/2025 19:41
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    שונא מושחתים ושקרנים 22/04/2025 18:44
    הגב לתגובה זו
    שונא ספקולנטים מושחתים במיוחד ראשי ממשלה ונשיאים שפועלים לטובת האינטרסים הפרטיים שלהם .
  • 6.
    משקיע קטן 22/04/2025 17:15
    הגב לתגובה זו
    עושה סדר בענינים.
  • 5.
    שלב הבא מכס של 1000000% (ל"ת)
    אנונימי 22/04/2025 16:39
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שיבוש עולמי 22/04/2025 16:09
    הגב לתגובה זו
    קחו בחשבון שיתכן ארהב רוסיה הודו ישראל בצד אחד סין ואירופה בצד שני. לגבי גרמניה בגלל ארהב ורוסיה שקשורה אליהם ישארו בגוש האמרקאי. שימו לב להתקרבות הללו בין המדינות.
  • 3.
    מגניב (ל"ת)
    .אנונימי 22/04/2025 15:33
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    החיים 22/04/2025 15:21
    הגב לתגובה זו
    השוק האמרקאי גדולאבל השוק העולמי גדול יותר ושם עוברים ליצור חשנל סולרי בקצב גבוהגם אם הצעד נכוןהיחידים שיפגעו ממנו הם האמרקאיםואולי חברות שחשבו לבנות שדות סולרים בארהב ועכשיו יקרסו
  • אנונימי 22/04/2025 17:33
    הגב לתגובה זו
    כי בעולם כולם חקיינים מה שמסובסד קונים איכות נמוכה
  • 1.
    3521 אחוז אחרי ה 145 על סין מה הלאה 70921 כל מספר זוכה (ל"ת)
    אנונימי 22/04/2025 15:14
    הגב לתגובה זו
מכשיר כרייה ביםמכשיר כרייה בים

המניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה

החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מתכות

מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38%  ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.


העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.


ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.


מזומנים שיספיקו לשנתיים

נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.


אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.


סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

תרומה למדע, סביבה ובריאות

העמותה Catalyst4 נוסדה על ידי ברין במטרה לשלב בין מחקר מדעי מתקדם לבין אימפקט חברתי, עם דגש על גיוס חוקרים ומימון פרויקטים חדשניים. היא פועלת בתחומים כמו טיפולים נוירולוגיים (למשל, שימוש בהלוצינוגנים לבריאות נפשית) ופתרונות אקלימיים, תוך שמירה על פרופיל נמוך אך גמישות ניהולית גבוהה. זווית ביקורתית כאן היא הריכוזיות: כעמותה פרטית, Catalyst4 אינה מחויבת לדיווחים ציבוריים מפורטים כמו קרנות גדולות אחרות, מה שמקל על החלטות מהירות אך מגביר חששות משקיפות. במקביל, קרן מייקל ג'יי פוקס, שהוקמה על ידי השחקן ב-2000, הפכה לפלטפורמה מרכזית למחקר פרקינסון, עם תקציב שנתי של מאות מיליונים. תרומתו של ברין, שגם במשפחתו קיימת היסטוריה רפואית רלוונטית [כפי שמתואר בביוגרפיה שלו בוויקיפדיה], משקפת התחייבות עקבית: יחד עם קרן פוקס, השקיעו השניים למעלה מ-350 מיליון דולר בשנה במחקר פרקינסון.